עובד נפצע באצבע וקיבל פיצוי של 1.8 מיליון שקל
פיצוי בהיקף של כ-1.8 מיליון שקל נפסק באחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד לעובד לשעבר במפעל לעיבוד מזון עקב תאונת עבודה שעבר. התאונה, שבמהלכה נחתך האיש באגודלו מסכין במהלך תיקון תקלה במדפסת, הצטרפה לתאונה קודמת שבה נפגעו יתר אצבעותיו באותה כף יד, ולמעשה השביתה אותה לחלוטין. בעקבות האירוע החל העובד לסבול מפוסט טראומה ורתיעה מסכינים. השופט אבי פורג קבע כי החברה שהעסיקה אותו התרשלה בשמירה על הביטחון שלו, וכי עליה לפצות אותו.
התובע, בן 60, החל לעבוד בחברה הנתבעת, שמתמחה בעיבוד של מזון, כבר ב-1997. כעשור לפני תחילת עבודתו, הוא עבר תאונה שבה הקמיצה, האמה והזרת שלו נקטעו, כשהאצבע המורה נהפכה ל"אצבע פטיש" (מקובעת בצורת ר'). בעקבות כך האגודל נהפכה לאצבע המתפקדת היחידה בכף היד שלו.
תאונת העבודה התרחשה ביולי 2017 - 20 שנה אחרי שהתובע החל לעבוד בחברה, שבה שימש אחראי משמרת אריזה. הוא הבחין כי המדפסת הפסיקה לעבוד בגלל מדבקות שנותרו תקועות בתוכה, ולכן הוא גירד אותן באמצעות סכין. ברגע של חוסר תשומת לב, החליקה הסכין ופגעה באגודל שלו.
בעקבות אותה תאונה פונה העובד לבית החולים הלל יפה שבחדרה, שבו הוא אובחן כסובל מקרע של הגיד באצבע. באותו היום הוא עבר ניתוח בבית החולים לתיקון ותפירה של הגיד, והיד שלוו גובסה. למחרת הוא כבר שוחרר, אבל כעבור פחות משנה לאחר התאונה והאשפוז בעקבותיה - הוא פוטר מעבודתו ועד היום לא הצליח להשתלב בעבודה חדשה.
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- האיש שישפיע על עתיד ה-AI, והמשמעות של משפט גוגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתביעה שהוגשה לבית המשפט, סיפר העובד לשעבר שכתוצאה מהתאונה נגרמה לו נכות אורתופדית ונפשית. בנוסף, הוא החל לפתח רתיעה מסכינים, הוא מתקשה לישון בלילות, סובל מדיכאון ומחוסר מצב רוח, ויחסיו עם אשתו הידרדרו והמצב ביניהם הגיע לכדי מחשבות על גירושים.
עוד סיפר התובע כי מאז התאונה הוא מתקשה לבצע פעולות פשוטות הדורשות שתי ידיים, כמו לגרוב גרביים, לחתוך שניצל, לפתוח בקבוק וללבוש בגד שכולל רוכסן. לטענתו, שיטת קילוף המדבקות באמצעות סכין היתה מקובלת במפעל, ומכאן שהיעדר השמירה על הבטיחות שלו הגיעה לכדי רשלנות.
מנגד, טענה החברה כי התובע היה עובד ותיק ומנוסה במועד התאונה, וכי הכיר היטב את עבודת המדפסת ואת הפעולות הכרוכות בתחזוקתה. לדבריה, היה עליו להשתמש במספריים לצורך קילוף המדבקות ולא בסכין, כך שהתאונה אירעה באשמתו הבלעדית.
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
ואולם השופט פורג דחה את העמדה שהציגה החברה. הוא הדגיש כי ממסכת העדויות שהוצגו בפניו עלה כי קילוף המדבקות מהמיכל של המדפסת בסכין נהפך לשיטת עבודה מקובלת במפעל, שאפילו מנהל מחלקת האריזה בכבודו ובעצמו נקט אותה.
"אין לחברה להלין אלא על עצמה"
השופט כתב כי אם החברה היתה מעוניינת שהתובע ישתמש באמצעי תיקון אלטרנטיבי, "היה עליה לספק לו מספריים מתאימים, ולהדריך כי זוהי שיטת העבודה הרצויה. משלא עשתה כן, ובפועל נהגו עובדיה להשתמש לצורך כך בסכין, כשלא נאמר להם אחרת, ולא הובהר מהי שיטת העבודה הנדרשת, אין לה להלין אלא על עצמה".
לפיכך, קבע השופט כי החברה התרשלה כלפי התובע ומחויבת לשאת בנזקים שנגרמו לו, שהוערכו ב-1.787 מיליון שקל. כחלק מכך, קבע מומחה שמונה על ידי בית המשפט כי נגרמה לאיש נכות פסיכיאטרית קבועה בשל פוסט טראומה. נימוק נוסף לפיצוי הניכר היה שהתובע למעשה איבד כליל את יכולתו להשתמש באצבעות ידו הדומיננטית, בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל", לדברי השופט.
השופט קבע כי כמחצית מהערכת הנזק תוקפא עד לאחר שהתובע ימצה הליכים בביטוח הלאומי כנפגע עבודה, וכי לפיצוי הסופי שתשלם החברה יתווסף שכר טרחת עורך דין של 23.4%.
במקרה אחר, שפסק הדין שלו פורסם בספטמבר 2023, עובד ותיק בקונדיטוריה, שעבד כמנהל מחלקת בצקים במפעל מגדנית מרציפן, החליק במהלך העבודה לפני החנוכה על שמן ושבר את קרסולו. כתוצאה מהפציעה העובד שבר את הקרסול שלו ונעדר מהעבודה במשך ארבעה חודשים. לאחר שחזר לעבודתו הוא תבע מאות אלפי שקלים פיצוי על פציעתו. מעסיקו טען כי מדובר בעובד ותיק שהיה צריך לדעת כי יש סכנת החלקה, וכי העובד התרשל ולכן יש לדחות את התביעה.
השופטת ודאד יונס גנאים מבית המשפט השלום בבית שאן קבעה אז כי הן התובע והן מנהל המפעל העידו כי כל עובד אחראי על הניקיון והסדר בסביבת עבודתו, ובמקרה שצריך ניתן היה להזמין את עובדי הניקיון שהועסקו במפעל. אף שהתובע לא הבחין בכתם השמן על הרצפה, אך משום שהוא עובד ותיק ומנוסה במחלקה והאחראי על העובדים במחלקה, בתקופת החנוכה שבה יש שימוש מוגבר בשמן - היה עליו לצפות את קיומו של שמן על רצפת המחלקה ולדרוש מהעובדים להקפיד יותר על הניקיון. היא כתבה כי "מודעת התובע לאפשרות קיומה של סכנת החלקה בשל השימוש המוגבר בשמן מעידה על אשם תורם מצדו, שכן כאמור היה זה מתפקידו של התובע, לנקות או לקרוא אנשי ניקיון על מנת שינקו את המקום ולנקוט זהירות מירבית. לפיכך, אני קובעת כי התובע חב באשם תורם בשיעור של 20%".
- 4.אזרח 07/04/2024 08:51הגב לתגובה זולמעסיק שהעסיק אותו בכלל עם הנכות ביד עוד מפציעה קודמת
- 3.אלה 06/04/2024 19:20הגב לתגובה זורוצה לדעת מי מייצג את המקרים ?
- 2.שום הסבר לא ילבין. פסק דין שערורייתי שכזה. איזה״פו 06/04/2024 12:26הגב לתגובה זושום הסבר לא ילבין. פסק דין שערורייתי שכזה. איזה״פוסטנטרומה״ מחתך באצבע אחרע זה מתפתאים שרין כסך לנכין
- 1.מה שנקרא הגיע לאן שהוא הגיע בעשר אצבעות (ל"ת)אנונימי 06/04/2024 12:00הגב לתגובה זו

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- החייבת לא ביקשה - הרשם הפחית ריביות של 450 אלף ש'
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.