צ'ק
צילום: istock

השוכרת נטשה - ובעל הנכס ניסה לפדות עם צ'ק הביטחון 146 אלף שקל

לטענת השוכרת, בווילה ששכרה התגלו ליקויים רבים, ולכן נטשה את הנכס. בעל הנכס טען שהסכום כלל כסף שהפסיד בשל השכרת הנכס בזול לאחרים - אך הוא עשה זאת עוד לפני שהווילה הושכרה שוב. השופטת קיבלה את עמדת השוכרת
עוזי גרסטמן | (14)

בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעה של בעל וילה, שהוגשה בדרישה לגביית צ'ק ביטחון שמסרה לו אישה ששכרה ממנו בעבר את הנכס. אחרי שהאישה עזבה את הבית באמצע תקופת השכירות, מיהר האיש למלא את צ'ק הביטחון בסכום שבו היה מעוניין, והפקיד אותו לבנק, אבל הצ'ק חזר, מכיוון שלא היה לו כיסוי. הניסיון שלו לממש את הצ'ק בהוצאה לפועל נכשל, אחרי שהשופטת מיכל הירשפלד קיבלה את גירסת השוכרת, שלפיה אין לצפות ממנה להמשיך לגור בבית שבו קיימים ליקויים רבים.

הפרשה החלה ביוני 2018, אז חתמו שני הצדדים על הסכם שלפיו הנתבעת תשכור את הווילה של התובע בבית שמש, לתקופה של שנתיים, תמורת סכום של 9,500 שקל בחודש. במסגרת ההסכם, הם הסכימו שייערך בווילה שיפוץ, שינגיש אותה לטובת אמה הנכה של השוכרת. במעמד החתימה מסרה השוכרת למשכיר צ'ק ביטחון פתוח, ללא סכום או תאריך.

תקופת השכירות הגיעה לקיצה מוקדם מהצפוי, כשבאפריל 2019 עזבו השוכרת ומשפחתה את הנכס. המשכיר לא התמהמה, וכבר בחודש העוקב הפקיד את צ'ק הביטחון לחשבונו, אחרי שמילא בו את שמו כנפרע, את מועדו ואת הסכום - 146 אלף שקל. הצ'ק חזר, ולכן המשכיר הגיש אותו לביצוע במשרדי ההוצאה לפועל. לאחר שניתנה לשוכרת רשות להתגונן מפני הליך ההוצאה לפועל, הועבר הדיון במקרה לבית המשפט.

לטענת המשכיר, השוכרת נטשה את הווילה מבלי למצוא דייר חלופי - כמתחייב מהכתוב בהסכם השכירות שעליו חתמו הצדדים, ולכן הוא זכאי לפרוע את הצ'ק. מנגד, טענה השוכרת כי זמן קצר לאחר כניסתה לווילה, התגלו בה ליקויים רבים, כך שלפי חוק השכירות והשאילה היא זכאית לעזוב את הווילה גם מבלי שניתנה התראה מוקדמת.

השופטת לא השתכנעה מההסברים של המשכיר 

השופטת הירשפלד לא השתכנעה מההסברים של המשכיר ביחס לסכום שבו נקב בצ'ק. בעוד שלטענתו הסכום מגלם, בין היתר, כספים שהפסיד בשל השכרת הנכס בזול לאחרים, אחרי עזיבת הנתבעת, בפועל הצ'ק הופקד כבר בסמוך לעזיבתה ולפני שהנכס הושכר לאחרים, כך שבאותו מועד הוא היה לא יכול לדעת כמה כסף הפסיד כתוצאה מכך.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בנוסף, המשכיר סיפר שכלל בסכום את עלות השיפוץ, וכן פיצוי על עוגמת נפש. השופטת מתחה עליו ביקורת נוקבת, וכתבה בפסק הדין שלה כי, "התובע לא היה רשאי למלא את הצ'ק בסכום ככל העולה על רוחו, ולכלול בו גם פיצוי עצמי בגין עוגמת נפש או החזר של שיפוץ שמעולם לא הוסכם שיוחזר לו". לדבריה, "שיק ביטחון שניתן במסגרת הסכם שכירות אינו נותן בידי המשכיר חופש מוחלט במילוי סכומו, ועליו לפעול לא רק בהתאם להוראות החוזה, ככל שקיימות, אלא גם בתום לב".

בעקבות כך, קיבלה השופטת את גרסת השוכרת, שגם לוותה בגיבוי של חוות דעת מקצועית. לפי חוות הדעת, יצאה השוכרת מהווילה בעקבות ליקויים רבים שהתגלו בה, כמו רטיבות והיעדר בידוד בגג, שהפכו אותה ללא ראויה למגורים.

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף, נדחתה גם גרסת המשכיר, שלפיה השוכרת "נטשה בפתאומיות" כדבריו, שכן היא הציגה תכתובות שבהן התלוננה בפניו על הליקויים, בזמן שהוא בחר להתעלם ממנה פעם אחר פעם. השופטת הדגישה כי התובע לא ניסה להפריך את הראיות שהציגה ההגנה באמצעות הגשת תכתובות או חוות-דעת סותרת, והדבר אומר מדבר בעד עצמו.

לסיכום, קבעה השופטת כי התובע הפר את החובות שלו כמשכיר כשהתעלם מפניות השוכרת בנוגע לליקויים, ובכך שעם עזיבתה מיהר למלא ולהפקיד את צ'ק הביטחון בסכום שאינו עולה בקנה אחד עם ההרשאה שקיבל. לפיכך, תביעתו נדחתה, והוא חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסכום של 8,775 שקל.

צ'ק ביטחון הוא מעין ערובה שמטרתה להגן על נושה (מי שחייבים לו), ולהבטיח שהחייב ימלא אחר ההתחייבויות שלו, כפי שנקבעו בהסכם בין הצדדים. בצ'ק ביטחון נעשה שימוש במסגרת סוגים שונים של הסכמים והתחייבויות, ושימוש נפוץ בו נעשה במסגרת חוזים לשכירת דירה למגורים, כערובה יחידה או בצירוף עם ערובות אחרות. ככלל, מאפייניו ואופן מימושו של צ'ק ביטחון זהים לאלה של צ'ק רגיל.

צ'ק ביטחון הוא כאמור צ'ק רגיל שרושמים בחלקו העליון "לביטחון" או "לביטחון בלבד" או "צ'ק ביטחון". הרישום מיועד לציון הייעוד ומטרת השיק, ואין לכך משמעות מבחינת הבנק. הפקדת צ'ק ביטחון תיעשה, ככלל, במקרה שבו הופר הסכם או לא קוימה התחייבות מסוימת, שבגינם הוא ניתן מלכתחילה. המוטב בשיק יכול להיות הנושה עצמו (מי שחייבים לו), וכן גורמים כמו רשות מקומית, חברת החשמל, תאגיד מים עירוני וכו'. צ'ק ביטחון יכול להיות סחיר, כלומר, הנושה יכול להעבירו לגורם אחר. כדי להימנע מכך, יש לציין על גבי הצ'ק "למוטב בלבד", או "אינו סחיר". זמן הפירעון של צ'ק ביטחון, כמו כל צ'ק, הוא חצי שנה מהתאריך הנקוב בו, וניתן לא למלא תאריך כדי להימנע ממגבלת התוקף. צ'ק ביטחון ניתן לביטול באמצעות הודעה לבנק. כדי להימנע מכך, יש לציין במפורש בהסכם שבין הנושה לחייב כי ביטול של צ'ק ביטחון מהווה הפרה של ההסכם בין הצדדים.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אני 17/04/2024 21:23
    הגב לתגובה זו
    מדינה מופקרת איפה החוק איפה זו גניבה כל דבר חד משמעית
  • 7.
    ראש 16/04/2024 18:07
    הגב לתגובה זו
    ההבדל הוא שבחוזה ביננו היה כתוב שהמשכיר לא יוכל לעזוב בגלל פגם גלוי או נסתר. ההבדל השני הוא שאני עשיתי ככל יכולתי בכדי לפתור את הבעייה ואכן הבעייה נפתרה. בקיצור, המשכיר יצא טמבל
  • 6.
    רפאל 16/04/2024 08:46
    הגב לתגובה זו
    זה לא מקרה יחיד שבעלים של נכס רקוב מנסה לעשות סיבוב על שוכרים. מישהונבמדינה הזאת חייב להתעורר ומהר לפני שתהיה פה תביעה ייצוגית נגד בעלי נכסים בסטטוס דירות להשקעה . פעם מזמן זה עוד היה לגיטימי שהרי מדובר בפנסיה של בעלי נכסים,היום כמה פרחחים עצלנים שלא רוצים לעבוד עושים סיבוב על הפנסיה של ההורים . דור פח אשפה
  • 5.
    טוב מאוד (ל"ת)
    רונן 15/04/2024 20:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הומלס 15/04/2024 18:33
    הגב לתגובה זו
    עצם העובדה שהשוכרת נתנה צ'ק ללא כיסוי, שזה כשלעצמו עברה, מלמדת כי כוונותיה לא היו נקיות מלכתחילה. בנוסף, בדרך כלל בחוזה שכירות יש סעיף לפיו המשכיר "בדק את הנכס ומצא אותו ראוי ומתאים לצרכיו" לכן תמיד עדיף ערבים בעלי דירות.
  • חחח רואים שלא קראת כלום (ל"ת)
    יהודי וישראלי 16/04/2024 00:00
    הגב לתגובה זו
  • ואיך בדיוק היא תזהה מראש רטיבות (ל"ת)
    משה 15/04/2024 22:33
    הגב לתגובה זו
  • הומלס 15/04/2024 23:16
    תזמין מומחה שיבדוק האם הדירה תקינה עבורך - רק בישראל מנסים לחסוך וסומכים על טוב ליבם של השופטים.
  • 3.
    תשלחי ואז תעזבי כל אחד נוטש ולא משלם בושה (ל"ת)
    ליאת 15/04/2024 18:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שון 15/04/2024 18:24
    הגב לתגובה זו
    בעל דירה חסר אחריות, כמו שיש לו זכויות יש לכבד את חובותיו כבעל דירה, התעלמות מליקויים מבטלת כל חוזה וכן ציק בנקאי/ביטחון, בנוסף בחוצפתו החזירית ניקב סכום בשיק לא הגיוני כולל עוגמת נפש נו חוצפן, מזל שיש שופטת הגיונית ובעל חוש צדק, ובסוף התחייב לשלם הוצאות משפט ושכר עו'ד... אדיוט!
  • 1.
    כלכלן 15/04/2024 14:57
    הגב לתגובה זו
    כרגיל שופטת הזויה - אין קשר לחוק אלא למצב הרוח שלה באותו רגע - יוריסטוקרטיה למדה מהאפסים הגדולים באמת
  • נראה שאת/ה ההזוי/ה (ל"ת)
    ג 16/04/2024 10:00
    הגב לתגובה זו
  • רשם לעצמו 146000 שקל!!! הוא גנב! (ל"ת)
    חיים 16/04/2024 05:11
    הגב לתגובה זו
  • מי נותן צק בלי סכום? (ל"ת)
    מפריח 16/04/2024 16:56
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.