ניידת משטרה מעצר
צילום: דוברות המשטרה

תושב חולון התחזה לעובד בנק וגנב מאות אלפי שקלים מלקוחות; מעצרו הוארך

במשטרה ובבנק חשדו כי בסניפי הבנק באזור ת"א וחולון, מתבצעות במרמה פעולות משיכת כסף מזומן בכספומטים. לאחר החקירה התגלה כי החשוד נהג להתקשר ללקוחות ולטעון כי הוא נציג הביטחון בבנק, וכך במרמה השיג מהם את הקוד הסודי ומשך מאות אלפי שקלים מחשבונותיהם

נחמן שפירא |

הפשע לא עוצר למרות המלחמה. אם בעורף ההרגשה של הציבור היא שהמשק חזר לשגרה, אז במשטרה מרגישים אותו הדבר לגבי החזרה לשגרה גם של הפושעים, והתגברות הפעילות העבריינית.

חקירה סמויה שנוהלה בשבועות האחרונים על ידי מפלג ההונאה של משטרת מחוז תל אביב, הובילה למעצר חשוד תושב חולון, שהזדהה בפני הלקוחות כאיש ביטחון של בנק גדול וביצע הונאות בהיקף כולל של מאות אלפי שקלים כלפי לקוחות הבנק באזור ת"א וחולון.

דוברות משטרה

 החשוד בעת הפעולה של משיכת הכספים מהלקוחות. צילום דוברות המשטרה

 

משך את כספי הלקוחות מהכספומט

במפלג ההונאה במשטרת מחוז תל אביב, יחד עם מחלקת הביטחון של הבנק, עלה חשד כי בסניפי הבנק באזור ת"א וחולון, מתבצעות במרמה פעולות משיכת כסף מזומן בכספומטים מחשבונות בנק של לקוחות בהיקפים של מאות אלפי שקלים.

במשטרה מציינים כי במהלך החקירה הצליחו לחשוף את שיטת הפעולה של החשוד, כאשר על פי החשד, לקוחות הבנק היו מקבלים שיחת טלפון מאדם שהזדהה בפניהם כאיש ביטחון של הבנק. החשוד אמר להם כי קיימת בעיה בחשבון שלהם לכאורה. לאחר שנשלח ללקוחות התמימים קוד אימות, החשוד היה מבקש מהם את הקוד ואז מגיע לכספומט ומושך את הכספים.

בחקירת המשטרה נמצא כי בימים האחרונים בוצעו מספר משיכות כסף מזומן מחשבונות של לקוחות הבנק באמצעות קוד מכספומטים באזור תל אביב וחולון.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

במהלך הפעילות החקירתית הצליחו החוקרים לאתר את החשוד בעת פעולות המשיכה ושוטרי סיור של משטרת יפו ביצעו מעצר של החשוד בסניף בנק באזור ת"א, כאשר בכליו של החשוד נתפס סכום כסף של 14,000 שקל במזומן. 

 

מעצרו הוארך

החשוד, תושב חולון, בן 24,  נעצר אתמול והועבר לחקירה במפלג הונאה של משטרת מחוז תל אביב, היום בבית משפט השלום בתל אביב קבע השופט כי מעצרו יוארך בחמישה ימים.

קיראו עוד ב"משפט"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוד
צילום: תמר מצפי

מפקח על רישום מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה

פסק הדין דן במקרה שבו שמונה מתוך תשעת בעלי הדירות בבניין בהרצליה חתמו על הסכם להריסה ובנייה מחדש, בעוד שדיירים באחת הדירות סירבו בטענה שהתמורה מקפחת ואינה משקפת את ערך דירתם. אף שגם לדבריהם דירתם תושבח בכ-400 אלף שקל, הם התעקשו כי מגיעה להם תמורה גבוהה בהרבה. המפקח דחה את התנגדותם וקבע כי האינטרס הציבורי בחיזוק מבנים גובר על הרצון למקסום רווח אישי

עוזי גרסטמן |

בשכונה שקטה בהרצליה, ברחוב אחד העם, ניצב בניין ותיק שבו תשע דירות. כמו בניינים רבים אחרים שנבנו בשנות החמישים והשישים, גם הוא תוכנן ללא תקן עמידות לרעידות אדמה וללא מיגון בסיסי מפני איומים ביטחוניים. כששמונה מבעלי הדירות בבניין התאגדו וחתמו על הסכם עם אלמוג להריסה ולבנייה מחדש של המבנה במסגרת תמ״א 38/2, הם סברו כי הצליחו להבטיח לעצמם חיזוק ראוי והזדמנות לחדש את סביבת מגוריהם. אלא שנותר גורם אחד שסירב לשתף פעולה - בעלי דירה יחידה בקומה השלישית, שלהם מוצמד גם גג רחב ידיים.

אותם בעלי דירה, יאיר אבן זוהר וורד גורן, טענו כי דירת התמורה שהוצעה להם מקפחת ואינה משקפת את הזכויות המיוחדות שברשותם. לדבריהם, שטח הדירה שנלקח בחשבון בחישוב התמורות היה על פי היתר בנייה ישן, 99.4 מ"ר, בעוד שבפועל דירתם משתרעת על יותר מ-106 מ"ר. לכך נוספו טענות לגבי שוויו של הגג הצמוד בשטח כמעט 98 מ"ר וזכויות בנייה נוספות שלא נוצלו, לטענתם בהיקף של 23 מ"ר. "מדובר בפגיעה קשה ומהותית בקנייננו ובהפרת עקרון השוויון", הם טענו, ואף העריכו את הנזק הכלכלי שנגרם להם בכ-1.2 מיליון שקל.

מנגד, יתר בעלי הדירות טענו כי מדובר בפרויקט הכרחי, שמטרתו חיזוק הבית המשותף ולא העשרת מי מבעליו. הם הזכירו כי שמונה מתוך תשעת הדיירים חתמו על ההסכם, וכי גם הדירה הדומה לזו של הנתבעים - דירת גג אחרת בבניין - קיבלה את אותן תמורות בדיוק ובעליה הסכימו להן. "עצם העובדה שדירת הנתבעים צפויה להיות מושבחת בלפחות 400 אלף שקל, לפי חוות דעת שמאית מטעמם, מוכיחה שהתנגדותם אינה נובעת מפגיעה אמיתית בקניינם אלא מציפייה להגדלת הרווח", טענו השכנים.

מבחן של שוויון מהותי-כמותי

המפקח על רישום המקרקעין, ארז שטיינברג, בחן את מכלול הטענות. הוא ציין כי לפי ההסכם יקבלו הנתבעים דירה חדשה בקומה השישית בשטח של 120.43 מ"ר, הכוללת ממ"ד, מרפסת שמש, חניה ומעלית - תוספות משמעותיות ביחס לדירתם הישנה. "אין חולק כי ערכה של דירת הנתבעים יעלה כתוצאה מהפרויקט", הוא כתב בהחלטתו, ואף הדגיש כי שמאי מטעם הנתבעים עצמו העריך את דירת התמורה ב-4.215 מיליון שקל, לעומת 3.82 מיליון שקל - השווי של הדירה המקורית. שטיינברג התעכב על עקרון השוויון בתמורות - סוגיה שמלווה פרויקטים רבים של תמ״א. הוא הזכיר כי בפסיקה נקבע שהמבחן הוא "שוויון מהותי־כמותי", כלומר האם כל בעלי הדירות מקבלים תוספת שטח דומה מבחינת היקפה, ולא בהכרח שווי כלכלי זהה. לדבריו, "דירת התמורה לנתבעים צולחת את המבחן המהותי־כמותי, שהותווה בפסיקה", שכן היא קיבלה את אותן תוספות כמו הדירה הדומה לה בבניין.

בנוגע לטענת חוסר הכדאיות הכלכלית בשל "רווח יזמי מופרז", קבע המפקח כי אין לקבלה. בעוד שהמומחה מטעם הנתבעים טען לרווחיות של 62%, המומחה שמונה מטעם התובעים קבע כי מדובר בכ-16% בלבד - שיעור גבולי לפרויקט מהסוג הזה. שטיינברג קיבל את עמדת התובעים והבהיר כי, "בעלי הדירות זכאים לתמורה סבירה והוגנת, אך לאו דווקא לחלוקה שווה של רווחי הפרויקט בינם לבין יזמיו". הוא הדגיש כי הנתבעים לא הציגו חלופה קונקרטית אחרת ולא הראו יזם מוכן לבצע את הפרויקט בתנאים טובים יותר.

אתר בנייה פינוי בינוי תמ"א נדל"ן נדלן רמת גן
צילום: מורן ישעיהו

סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי סירובו של דייר בבניין בתל אביב לחתום על מסמכי הליווי לצורך פרויקט הריסה ובנייה, אחרי שכבר התחייב לעשות זאת, היווה הפרה של התחייבות חוזית, וחייב אותו בפיצוי יומי של 3,000 שקל עבור כל יום של עיכוב - שהגיע לסכום כולל של 261 אלף שקל. השופטת הדגישה כי חתימתו על ההסכם מחייבת אותו, גם אם לטענתו הוא לא הבין על מה הוא חותם

עוזי גרסטמן |

בבניין ישן ברחוב ויצמן בתל אביב החלו לפני כמה שנים בעלי הדירות לקדם פרויקט התחדשות עירונית במסלול תמ"א 38/2, שבמסגרתו נהרס הבניין ובמקומו יוקם בניין חדש ומודרני. את היוזמה הובילה יצחק עפר חברה לבנין ופתוח, ששימשה יזמית וקבלנית של הפרויקט. אלא שלא כל הדיירים הצטרפו בקלות. אחד מהם, אמיר קנגון, סירב במשך תקופה ארוכה לחתום על הסכם התמ"א, מה שגרר הליכים משפטיים בפני המפקחת על רישום מקרקעין בתל אביב.

לאחר מאבק ממושך הגיעו הצדדים להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין אצל המפקחת, שבמסגרתו התחייבו קנגון ורעייתו לחתום על הסכם התמ"א ועל כל נספחיו, לרבות מסמכי הליווי הבנקאי, בתמורה לתשלום בסכום של 200 אלף שקל שישולם להם באמצעות היזם וכן החזר הוצאות משפטיות. נקבע גם כי איחור בפינוי הדירה או באי חתימה על המסמכים יגרור קנס יומי בסכום של 3,000 שקל. בהמשך אף תוקנו ההסכמות ונקבע כי חתימתם תינתן בתוך שבעה ימים ממועד שבו יקבלו הודעה כי המסמכים מוכנים.

אף שהכספים שולמו במלואם והנתבע אף חתם על הסכם התמ"א, הוא סירב לחתום על מסמכי הליווי הבנקאי. דיירי הבניין פנו שוב למפקחת בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, ובדיון נוסף התחייב קנגון בפעם השלישית לחתום. כשגם הההתחייבות זו לא קוימה, התירה המפקחת לעורך הדין של הדיירים לחתום בשמו, ולאחר ניסיונות שכנוע רבים נחתמו המסמכים על ידי באת כוח התובעת במקומו.

היזמית תבעה 1.28 מיליון שקל

חברת היזמות הגישה לבית משפט השלום תביעה כספית נגד הדייר, על סכום כולל של 1.28 מיליון שקל, שכללה הן דרישה לפיצוי מוסכם בסכום של מיליון שקל בעקבות הפרת הסכם התמ"א, והן תביעה לפיצוי יומי של 3,000 שקל החל ממועד אישור המסמכים ועד ליום בו נחתמו בפועל. החברה טענה כי בהתאם להסכם התמ"א וההסכמות שקיבלו תוקף של פסקי דין, חלה על הנתבע חובה ברורה לחתום על מסמכי הליווי, וההפרה הזו גרמה לעיכוב משמעותי בפרויקט.

מנגד, טען קנגון כי הוא כלל לא מחויב לשלם דבר, וכי אפילו חתימתו על הסכם התמ"א נעשתה בלית ברירה ותחת הנחיית עורך דינו דאז, מבלי שהבין על מה הוא חותם. לדבריו, היזם לא מילא את כל התחייבויותיו כלפיו, ובפרט לא שילם לו את מלוא ההוצאות המשפטיות כפי שנפסקו. הנתבע אף טען כי היתר הבנייה התקבל במרמה וכי עורך דינו "מכר אותו" ועשה יד אחת עם היזם.