ניידת משטרה מעצר
צילום: דוברות המשטרה

הונאת הטסטים הגדולה: המשטרה עצרה 22 חשודים במעורבות בהונאת ענק של מבחני נהיגה מעשיים

רשת מתחזים עם פאות ותעודות מזויפות: כך נחשפה הונאת הטסטים הגדולה. המשטרה עצרה 22 חשודים, בהנהגת משפחה ממזרח ירושלים, במעורבות בהונאת ענק של מבחני נהיגה מעשיים, שהובילה למתן רישיונות לעשרות אנשים שלא עברו מבחן נהיגה מעולם. השוטרים תפסו בפעילות 8 כלי רכב בהם 3 משאיות וממצאים נוספים בחשד ששימשו לביצוע ההתחזות וההונאה
נחמן שפירא | (4)

בחודשים האחרונים, התנהלה חקירה סמויה ביחידת המרכזית של משטרת מחוז ירושלים והיחידה המרכזית של אגף התנועה במשטרה, בגין חשד להונאת ענק של מבחני נהיגה באמצעות רשת התחזויות. 

 

היום עצרה משטרת ישראל בפעילות משטרת מחוז ירושלים וימ"ר אגף התנועה בסיוע כוחות משטרתיים נוספים ולוחמי מג״ב, בירושלים ובצפון הארץ 22 חשודים, במעורבות בהונאת ענק של מבחני נהיגה מעשיים, שהובילה למתן רישיונות לעשרות אנשים שלא עברו מבחן נהיגה מעולם. השוטרים תפסו בפעילות 8 כלי רכב בהם 3 משאיות וממצאים נוספים בחשד ששימשו לביצוע ההתחזות וההונאה.

דוברות המשטרה

  תדריך לפני הפעילות צילום דוברות המשטרה

החקירה במשטרה החלה לאחר שבוחני נהיגה (טסטרים) של משרד הרישוי, זיהו חשד להתחזויות ע״י מספר נבחנים שנבחנו אצלם באזור צפון הארץ, מספר פעמים ובזהויות שונות. בעקבות כך, המפקח על בוחני הנהיגה  באזור הגיש תלונה במשטרה.

בשלב הראשון, בלשי ימ״ר אגף התנועה ביצעו פעילות יזומה למעקב אחר נבחנים באזור הצפון, שם התחזק החשד להונאה ולהתחזות. עפ״י החשד, חשוד תושב מזרח ירושלים ובני משפחתו ניהלו את רשת ההונאה, והיו מתאמים את הנבחנים המתחזים לתושבי מזרח ירושלים, שלמעשה שילמו בתמורה לקבלת רישיון נהיגה ללא שעברו מעולם מבחן נהיגה מעשי כנדרש בחוק.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

צילום דוברות המשטרה

   אחת המשאיות. צילום דוברות המשטרה​

אלפי שקלים לכל טסט מזויף

בבדיקה שנערכה ע״י אגף התנועה במשטרה, חלק מאותם נהגים שעפ״י החשד שילמו עבור ביצוע המבחן ע״י אחרים, עשו זאת לאחר שנכשלו בעצמם במספר רב של מבחני נהיגה. עוד עולה מהחקירה במשטרה, כי חלק מאותם מבחנים שבוצעו ע״י מתחזים - היו עבור רישיונות למשאיות ולרכבים ציבוריים. 

קיראו עוד ב"משפט"

בהמשך החלו במשטרה לבצע פעולות חקירה מגוונות על מנת לחשוף את הרשת, שיטת הפעולה של החשודים וכן לאתר את אותם הנהגים שקיבלו את רשיונם במרמה והמתחזים להם. עפ״י החשד מדובר בעשרות מקרים, ובתשלומים של אלפי שקלים לכל מבחן שבוצע ע״י מתחזה במרמה.

צילום דוברות המשטרה

      אחד המעצרים. צילום דוברות המשטרה

הבוקר הפכה החקירה לגלויה, כשבלשי היחידה המרכזית במחוז ירושלים ובלשי ימ״ר אגף התנועה, בסיוע כוחות תגבור משטרתיים נוספים ולוחמי מג״ב, פעלו באזור הצפון ובמזרח ירושלים. 

בעיר חדרה, תפסו הבלשים בשעת מעשה שני מתחזים שניסו לבצע מבחן נהיגה עבור אחרים, כשאחד מהם חובש פאה לראשו. שני החשודים נעצרו יחד עם אדם נוסף, החשוד המרכזי (54, תושב מזרח ירושלים), שעפ״י החשד מנהל את רשת ההתחזויות וההונאה ושהסיע אותם בעצמו לביצוע מבחן הנהיגה הבוקר. 

בשעות האחרונות נעצרו ע״י המשטרה לחקירה ביחידת ההונאה של מחוז ירושלים 22 חשודים  במזרח ירושלים ובצפון הארץ, בהם: שלושה מבני משפחתו של החשוד המרכזי שנעצר, תושבי מזרח ירושלים, בהם: בנו שעפ״י החשד מסייע בהסעת המתחזים למבחני הנהיגה בצפון, אשתו ובן נוסף שעפ״י החשד התחזו בעצמם וביצעו מבחני נהיגה במרמה בשם אחרים. 

צילום דוברות המשטרה

   צילום דוברות המשטרה

בנוסף נעצרו 4 מורי נהיגה מצפון הארץ, שעפ״י החשד הגישו למבחני נהיגה את המתחזים, בידיעה שמדובר במעשה מרמה והונאה פסול. וכן 11 חשודים וחשודות בגילאים שונים, תושבי מזרח ירושלים וצפון הארץ, החשודים שהתחזו לאחרים וביצעו עשרות מבחני נהיגה בשמם של אחרים ובניגוד לחוק. חשוד נוסף תושב מזרח ירושלים, ששילם עבור ביצוע מבחן נהיגה בשמו. 

 

8 כלי רכב הוחרמו

במהלך החיפוש שערכו השוטרים הבוקר ברשות החשוד המרכזי שנעצר ובני משפחתו, נתפסו: מספר פאות, תעודות זהות החשודות כמזויפות, פריטי לבוש שעפ״י החשד שימשו לתחפושת במסגרת ההתחזויות, וממצאים נוספים. כמו כן נתפסו 8 כלי רכב, ביניהם 3 משאיות שעפ״י החשד שימשו לביצוע ההונאה, בהם גם רכביהם של מורי הנהיגה שנעצרו, ורכבים ששימשו להסעת המתחזים. 

צילום דוברות המשטרה

      הרשיונות שהושגו במרמה. צילום דוברות המשטרה

22 החשודים שנעצרו הבוקר, הועברו לחקירה ביחידת ההונאה של מחוז ירושלים בשיתוף עם חוקרי ימ״ר אגף התנועה. בהתאם לצרכי החקירה וממצאיה יוחלט על הארכת מעצרם ביממה הקרובה.  מהמשטרה נמסר כי החקירה במשטרה נמשכת, וצפויים מעצרים נוספים בהמשך.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עודד 09/01/2024 06:17
    הגב לתגובה זו
    יש להוציא תקנה או חוק שאסור לנהוג עם בורקה או עם כובע של קופישון על הראש, זה מפריע לנהיגה
  • 3.
    אליקו 08/01/2024 21:19
    הגב לתגובה זו
    חייבים לבדוק את כל בעלי הרעיונות של רכב ציבורי ומשאיות של השנים אחרונות במיוחד במגזר שם נוהגים במשאיות ענק ומשתוללים בכביש עם 60 טון
  • 2.
    מפחיד...... סכנת מוות בכבישים... (ל"ת)
    רפאל 08/01/2024 17:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הפקרות מוות ועוד יש הרבה כאלה (ל"ת)
    08/01/2024 17:07
    הגב לתגובה זו
בית המשפט
צילום: Pixbay

בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית יותר מ-220 אלף שקל

השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה קבעה כי המנוח הפקיד בידי אחיו סכום משמעותי מכספי הירושה שקיבל מאמו, וכי הדוד הודה בהחזקת הכספים בשיחות מוקלטות ואף חזר ואמר למנוח “זה הכסף שלך”. גרסתו שלפיה תמך כלכלית באחיו ושהסכומים נועדו לקיזוז נדחתה. בית המשפט חייב אותו להעביר לאחיינית 221,342 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה

עוזי גרסטמן |

הפרשה הבאה החלה שנים לפני שהתגלגלה לבית המשפט, בתוך סבך משפחתי טעון, רגשות מעורבים וחשדנות שגברה והלכה ככל שחלפו הימים. אדם מבוגר, מוגבל בניידותו, מצא עצמו תלוי במשפחתו לאחר גירושיו, כשחייו מתנהלים בין דירת אמו לבין מוסד סיעודי. מאחורי הקלעים התנהל מסלול כספי מורכב, שבמרכזו סכום משמעותי שקיבל המנוח מעיזבון אמו. הכסף הופקד בידי אחד מאחיו, שהיה בנקאי, מתוך אמון, מתוך תקווה שאותו אח יסייע, ישמור וינהל את הכספים למענו. אלא שהאמון התערער, ועם מותו של המנוח נהפכה התחושה לחשד ממשי.

האחיינית, שהיתה הקרובה ביותר למנוח בשנותיו האחרונות, נותרה לבדה להתמודד עם המורשת הכלכלית שהותיר אחריו. בצוואתו קבע אביה כי כל רכושו עובר אליה, ובמקביל ציין מפורשות כי סכום של 256,442 שקל הופקד בידי אחיו, וכי נכון למועד עריכת הצוואה נותרו בידי אותו אח 221,342 שקל. ואולם בעוד שבצוואה העניין היה ברור לחלוטין, המציאות שאחרי הפטירה היתה שונה, טעונה ומעורפלת הרבה יותר. האח הכחיש, טען שלא קיבל דבר, טען שהמנוח הוא זה שהיה חייב לו ואף טען כי תמך בו לאורך שנים. אלא שהראיות הצביעו על תמונה אחרת. ובעיקר, קולו של המנוח עצמו.

בפסק דין מקיף המשתרע על פני עשרות עמודים קבעה השופטת עפרה גיא כי הראיות, ובראשן ההקלטות והתיעוד בכתב ידו של הדוד עצמו, מוכיחות כי הכסף אכן הופקד בידיו. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי הדוד הודה בכך “בקולו”, ושב ואמר למנוח באותה שיחה: “זה לא שלי, זה שלך, זה שלך”. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על הדוד להעביר לאחיינית את הכספים שהפקיד אביה אצלו. לצד זאת, דחתה השופטת גם את טענות הקיזוז וטענות אחרות שהעלה הדוד, וקבעה כי גרסתו אינה סבירה, אינה נתמכת בראיות וסותרת את הממצאים הברורים שעלו מהתיק.

האם הכספים אכן הופקדו אצל האח?

הסיפור נפרש תחילה ברקע עובדתי שהשופטת הגדירה כבלתי שנוי במחלוקת. המנוח נפטר ב-2019 והותיר אחריו צוואה שנערכה ב-2018. בצוואה הוא ציין במפורש כי הפקיד אצל אחיו סכום של 256,442 שקל, וכי לאחר משיכות שנעשו לאורך תקופה, נותרו בידיו 221,342 שקל. צו קיום צוואה ניתן ב-2020. מה שעמד לדיון לא היה קיומה של הצוואה, אלא השאלה האם הכספים אכן הופקדו אצל האח, כפי שטען המנוח בצוואתו, או שמא מדובר בטעות, או באמירה שאינה מתיישבת עם המציאות, כפי שטען הנתבע.

התובעת, בתו של המנוח, הציגה תשתית ראייתית רחבה: תיעוד בכתב על גבי יומן שנה של בנק הפועלים, שבו רשם הנתבע בעצמו את הכספים שהוחזרו ואת המשיכות שבוצעו; תמלילי שיחות שנערכו בין המנוח ובין האח; תמליל נוסף שבו הבטיח האח לתובעת לאחר מות אביה שיעביר לה את הכספים ברגע שיינתן צו קיום; עדויות של מכרים שאישרו כי המנוח סיפר להם שהפקיד את הכסף אצל אחיו; וכן הוכחה להעברה בנקאית אחת בסכום כולל של 20 אלף שקל, שביצע הנתבע ישירות לחשבון התובעת לבקשת אביה, וזאת בשעה שהמנוח כבר היה סיעודי ולא יכול היה לשלוט בחשבון בנק פעיל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה

פסק דין חשוב שניתן באחרונה קובע כי צירוף נסיבות של חופשת לידה, שירות מילואים ותקופת המלחמה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד בהליך מינוי שמאי מכריע. השופט גלעד הס מתח בהחלטתו ביקורת על גישת הרשויות, הדגיש את חשיבות השוויון המגדרי ואת ההשפעה המעשית של שירות המילואים על שגרת העבודה, וקבע כי התעלמות מסיכויי ההפחתה בשומה עלולה לגרום לעוול

עוזי גרסטמן |

אווירת המלחמה שפרצה אוקטובר 2023 מתחילה להתפוגג, ומשרדי החברות במשק ממשיכים לחזור לשגרה, או לפחות לנסות. באחד הדיונים באולם שקט בבית המשפט לעניינים מנהליים, הונחה על שולחנו של השופט גלעד הס תביעה עם סיטואציה שנראית לכאורה טכנית לחלוטין: בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למינוי שמאי מכריע בהליך של היטל השבחה. אלא שמתחת לפני השטח מסתתר סיפור על התנגשות בין כללים נוקשים של משפט מנהלי לבין מציאות אנושית שכלל לא מתיישרת עם לוחות זמנים, בוודאי שלא בתקופה שבה עובדים נמצאים בחופשת לידה, המחליפים נמצאים בשירות מילואים ומדינה שלמה מתנהלת תחת מתקפה.

כך מצאה עצמה י.ע.ז יזמות ובניה והתחדשות עירונית מול מועצת שמאי המקרקעין והוועדה המקומית תל אביב, לאחר שהגישה בקשה למינוי שמאי מכריע באיחור של עשרות ימים. המשיב, משרד המשפטים באמצעות מועצת שמאי המקרקעין, סירבה להאריך את המועד בטענה שאין טעם מיוחד המצדיק זאת. החברה מצדה, טענה כי הנסיבות של חופשת לידה של מנהלת הכספים ושירות מילואים של המחליף שמונה לצדה בזמן המלחמה, יצרו תקלה תפעולית שלא איפשרה לה לעמוד בלוחות הזמנים.

פסק הדין שניתן מאיר החלטה מנהלית זו מזווית נדירה, ומציב במרכז הבמה את העובדה הפשוטה שלפעמים החיים, ובייחוד חופשת לידה ומילואים בעיצומה של מלחמה, חזקים יותר מהחוקים. השופט הס ציין כבר בראשית הדברים כי אין מחלוקת על כך שהאיחור היה משמעותי, אבל הוא מדגיש כי בחינה של “טעם מיוחד” אינה בחינה טכנית בלבד אלא מחייבת התבוננות רחבה. לדבריו, “ככל שהטעם המיוחד חזק יותר, הרי נדרוש טעמים אחרים חלשים יותר, וכן להיפך”, ובכך הוא הופך את ההבחנה המקובלת לשני שלבים - קיומו של טעם מיוחד ואז בחינת נסיבות נוספות - למעין “מקבילית כוחות”, כפי שהוא מגדיר זאת בספק הדין שפורסם.

המונח חופשת לידה הוא "מונח מטעה"

הבחינה הזו הביאה אותו למסקנה כי במקרה הנוכחי אמנם מדובר בטעם מיוחד “חלש”, אך עדיין כזה שיש להתחשב בו. חופשת לידה, שמטבע הדברים יוצרת עומס וקשיים תפעוליים, אינה יכולה להיתפש כתקלה שולית. השופט ציין במפורש כי אפילו המונח “חופשת לידה” הוא “מונח מטעה”, והוסיף כי “אין מדובר בחופשה אלא בתקופה קשה בה נדרש לטפל בתינוק מסביב לשעון”. הוא אף הזכיר בהכרעתו כי החוק עצמו תיקן את שם המונח ל“תקופת לידה והורות” כדי לשקף את המציאות.

בית המשפט התייחס גם להשלכות רחבות יותר של תקופת הלידה, בייחוד לנוכח פערי השכר המגדריים. השופט ציין כי “קיים פער בין שכר של אשה לשכר של גבר בישראל… כאשר אחת הסיבות לכך הינה חופשת הלידה והמשמעות הכלכלית הנובעת מכך”, והסביר בהכרעתו כי החובה של החברה ושל בתי המשפט היא להתחשב בכך. לדבריו, לעתים על מערכת המשפט “לוותר על עיקרון חשוב כגון יעילות הדיון, על מנת לקדם עיקרון אחר, במקרה שלנו - השוויון המגדרי בחברה”. מדובר באמירה חריגה בנוף פסקי הדין בתחום התכנון והבנייה, המעידה על ראייה חברתית רחבה.