הנהג השתיין - אחרי שנהג שיכור ורשיונו נשלל, גרם לתאונה כשנסע שיכור על אופניים - מה קבע בית המשפט?
בתי המשפט בישראל בדרך כלל לא מחמירים בעונשם של נהגים שנוהגים בחוסר זהירות ועוברים על החוק, ונוהגים כרחמנים בני רחמנים. בין אם מדובר בנהיגה בשכרות ובין אם מדובר בנהיגה במהירות מופרזת. כאשר לכל אלה יש להוסיף את נהגי הקורקינטים והאופניים החשמליים אשר נוהגים היכן שהם רוצים, באיזה צבע רמזור שהם רוצים, ולפי מקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט גם בשכרות. במקרים רבים מדובר בנהגים שחוזרים שוב ושוב על עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, או בשכרות או ברמזור אדום ויוצאים בעונשים מגוחכים שלא מרתיעים אותם מלחזור על עבירותיהם.
אופניים חשמליים, קרדיט: שלומי יוסף
בדרך כלל רשויות האכיפה לא מצליחות כלל לאכוף את החוק כלפי רוכבי אופניים וקורקינטים. מקרה שהגיע לאחרונה לדיון בבית המשפט לתעבורה בירושלים, עסק בתאונה שאירעה בירושלים בין רוכב אופניים חשמליים לבין נהג רכב. בדמו של רוכב האופניים, בן 30 ממזרח ירושלים, נמצאה כמות אלכוהול הגבוהה פי שלושה מהמותר. להגנתו טען הרוכב כי לא ידע שאסור לנהוג שיכור על אופניים.
התאונה אירעה לפני כשלוש שנים, בצומת הרחובות ינאי – שלמה המלך בבירה. בשעת לילה מאוחרת רכב הצעיר על אופניו החשמליים לכיוון הצומת ועבר ברמזור אדום. כתוצאה מכך הוא התנגש בעוצמה ברכב סוזוקי, שחלף באותם רגעים בצומת באור ירוק, נפצע ונזקק לטיפול רפואי.
- הקנס נמוך מדי - ורק שליש מבעלי הקורקינטים דורשים לקבל לוחית זיהוי
- החל מהיום: קנסות על קורקינטים ואופניים חשמליים ללא לוחית זיהוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעיר הורשע על פי הודאתו בחודש אפריל בשנה שעברה בכתב אישום מתוקן שייחס לו את העבירות של נהיגה ברמזור אור אדום, נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, והתנהגות הגורמת נזק.
תחילתו של הסיפור בחודש יולי לפני שלוש שנים, כאשר בשעת לילה מאוחרת, סמוך לשעה 01:43 נהג הצעיר באופניים חשמליים בצומת הרחובות ינאי – שלמה המלך בירושלים. על פי כתב האישום, הצעיר נהג בקלות ראש וברשלנות בכך שבהגיעו לצומת שהינו צומת מרומזר לא ציית לרמזור האדום בכיוון נסיעתו ונכנס לצומת. כתוצאה מכך ארעה התנגשות עם רכב פרטי אשר נכנס לצומת בחסות האור הירוק.
כתוצאה מהתאונה נפגע הנאשם ונזקק לטיפול רפואי. אותה עת נהג הנאשם באופניים כאשר הוא שיכור בכך שבגופו נמצא אלכוהול בריכוז של 160 מיליגרם ב-100 מיליליטר דם. הצעיר נעדר עבר פלילי. הוא מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2010, ולחובתו 24 הרשעות קודמות.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
לא מבין את הסיכון
בסוף שנת 2022 הוגש תסקיר לבית המשפט לגבי הצעיר. מהתסקיר ניתן ללמוד כי הנאשם בן 30, רווק המתגורר בעיר העתיקה בירושלים, סיים 11 שנות לימוד ללא תעודת בגרות, ועובד ב-4 השנים האחרונות בתחום הניקיון. בהתייחסותו לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום טען כי התאונה התרחשה בשל בעיה טכנית באופניים שלא אפשרה לו לעצור. כן הוסיף כי לא חש תחת השפעת אלכוהול משמעותית וכי לא ידע שאסור לו לנהוג על אופניו תחת השפעת אלכוהול.
בשירות המבחן התרשמו כי יחסו של הנאשם לתאונה ולעברו התעבורתי מצמצם ומטשטש וכי הוא מתקשה להבין את הסיכון ולבחון אלטרנטיבות להתנהלותו. שירות המבחן זיהה דפוסי שימוש לרעה בחומרים אסורים, דפוסי התנהלות אימפולסיביים, קושי בקבלת החלטות והפעלת שיקול דעת מותאם וקושי בקבלת אחריות אישית, המהווים גורמי סיכון להישנות עבירות על אף העובדה שבדיקות שתן מצאו כי הנאשם נקי מסמים.
כמו כן, שירות המבחן התרשם כי הנאשם לא הורתע מענישה קודמת, פנה לחזרתיות בעבירות המבוצעות, ומתקשה לבחון באופן ביקורתי את התנהגותו העבריינית ולהגיע לתובנות ביחס למצבו וביחס לצורך לשנות את דרכיו.
ענישה מציבת גבולשירות המבחן המליץ על ענישה מציבת גבול, וכן ענישה הרתעתית צופה פני עתיד. עם זאת, עקב הרצון למנוע חשיפה לסביבה עבריינית, שירות המבחן המליץ על מאסר בעבודות שירות, לצד פסילה משמעותית, פסילה מותנית, קנס ומאסר על תנאי.
נציגי המדינה הפנו את בית המשפט להרשעותיו הקודמות של הצעיר, לעובדה שמדובר בעבירות חוזרות אשר לא הרתיעו הנאשם למרות העונשים שהושתו עליו, והעובדה שעונשי מאסר ופסילה על תנאי משמעותיים מרחפים מעל ראשו.
נציגי המדינה ביקשו להטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח וזאת לצרכי מניעה והרתעה. לטענתם, מתחם הענישה במקרה זה מתחיל ממאסר על תנאי ויכול ויגיע עד 15 חודשי מאסר לאור זאת ביקשו להטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת המאסר המותנה של שישה חודשים במצטבר, דהיינו, 18 חודשי מאסר בפועל. בנוסף ביקשו מבית המשפט להטיל פסילה של 10 שנים על הצעיר, וכן מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.
עורך דינו של הנאשם טען כי מדובר בתיק חריג. לדבריו, יש להקל עם הנאשם משום שהוא רגיל לצרוך אלכוהול והשפעת האלכוהול עליו פחותה מההשפעה על אדם מן המניין. בנוסף, לדבריו יש להתחשב בכך שהיה נקי מסמים, בכך שלא ידע כי נהיגה בשכרות אסורה גם על רוכב אופניים ובכך שהוא הנחבל היחידי בתאונה.
איך מכריעים מה העונש?
השופט יהונתן שניאור ציין על פי תיקון 113 לחוק העונשין ועל פי הפסיקה הנוהגת, על בית המשפט לבחון שלושה שלבים בכדי לגזור את עונשו של הנאשם. שלב ראשון, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם את נסיבות המקרה הספציפי תוך בחינת מכלול השיקולים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה. שלב שני, יש לבחון קיומם של חריגים המצדיקים סטייה מהמתחם שנקבע, דהיינו, קיומו של פוטנציאל שיקומי משמעותי או צורך מיוחד בהגנה על הציבור. אולם, אם בית המשפט לא מצא לחרוג ממתחם העונש שקבע, אזי יעבור לשלב השלישי שבו עליו לקבוע מהו העונש ההולם לנאשם בתוך המתחם.
הערך החברתי שנפגע מהעבירות שביצע הנאשם הוא שמירה על חיי אדם, הגנה על שלום הציבור ופגיעה בביטחון משתמשי הדרך כמו גם חלוקת הנטל הכלכלי הנובע מגרימת חבלות בתאונת דרכים.
השופט אלרון קבע בעבר בפסק דין נתנאל עמוס נגד מדינת ישראל כי "תחילתה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או סמים – ידועה; אולם סופה ולאלו נזקים הייתה גורמת בדרכה, לגוף או לרכוש – מי ידע. משכך, יש לשוב ולהזכיר כי יש לנקוט ביד קשה כלפי אלו הנוהגים בשכרות למען יירתעו ויתרחקו פורעי חוק מהדרכים".
השופט יהונתן שניאור קבע בפסק הדין כי "לא ניתן להתעלם מדברי הנאשם שכלל לא ידע כי נהיגה בשכרות אסורה בעת נהיגה באופניים. גם עורך דינו ציין בטיעוניו כי הדבר נודע לו לראשונה בטיפולו בתיק זה. אמנם ככלל, לא ניתן להתחשב בטענת נאשם כי לא ידע הדין הנוהג. ואולם במקרה זה אין מחלוקת כי נהיגת אופניים חשמליים בזמן פסילת רישיון מותרת, ונהיגה בשכרות אסורה. אין מחלוקת כי הנאשם נהג באופניים בזמן שרישיונו פסול על ידי בית המשפט, ולא הואשם בנהיגה בזמן פסילה". בנוסף ציין השופט כי התחשב גם בכך שהנאשם הוא הנחבל היחידי והחבלות שנגרמו לו אינן חמורות.
מינימום שנתיים פסילה
השופט ציין כי מתחם הענישה בעבירות אלו נובע בראש ובראשונה מלשון סעיף 39א לפקודה הקובע חובת פסילה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם הורשע בשנה שקדמה, פסילה שלא תפחת מארבע שנים וזאת בהיעדר נסיבות מיוחדות. בכל הנוגע לגרימת התאונה, סעיף 38(2) לפקודה קובע פסילת מינימום לתקופה שלא תפחת מ-3 חודשים.
לכך יש להוסיף הוראת סעיף 40א לפקודה, הקובע חובת פסילה לתקופה שלא תפחת מעשר שנים כאשר בעשר השנים שקדמו הורשע כבר פעמיים בעבירות של נהיגה בשכרות או נהיגה בזמן פסילה זולת אם שוכנע בית המשפט כי אין בהמשך הנהיגה משום סכנה לציבור.
השוט קבע כי לעניין עונש המאסר, מתחם העונש ההולם מתחיל ממאסר על תנאי, כפי שטענו הצדדים, ויכול ויגיע עד למאסר של 12 חודשים. לעניין הפסילה המתחם נע מ-3 שנים ויכול ויגיע עד 10 שנים.
השופט הוסיף כי התחשב בגזירת העונש לקולא בגין נטילת האחריות ובחיסכון בזמן שיפוטי יקר, בהבעת החרטה הכנה ובהיעדר עבר פלילי. כמו כן התחשב בהמלצת שירות המבחן "לאור נימוקיו להימנע ממאסר מאחורי סורג ובריח על מנת שלא להסיגו לאחור. לקחתי בחשבון את גילו הצעיר ואת כוונתו להקים משפחה בקרוב".
השופט ציין כי מנגד לחומרא יש לראות את עברו התעבורתי המכביד של הנאשם, את העובדה שהמדובר בעבירה חוזרת ובעובדה שהנאשם לא הפנים חומרת מעשיו על אף העונשים שנגזרו עליו. כך הורשע הצעיר פעמיים בשנת 2019 בעבירה של נהיגה בשכרות ונגזר עליו עונש על תנאי. גם בשנת 2013 הורשע בגין עבירה של נהיגה בשכרות. כמו כן לחובתו מספר עבירות של נהיגה באופניים ללא קסדה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, אי ציות לרמזור אדום ועוד.
האם מי שחוזר על העבירות צריך לקבל עונש חמור יותר?
השופט ציין כי "מכך שהמחוקק קשר בין מועדוּתו של נאשם ובין מספר ההרשעות שנצברו לחובתו – להבדיל ממספר העבירות שבגינן הורשע – ניתן להסיק כי העונש הקבוע בסעיף 40א לפקודת התעבורה נועד לשקף את העמדה שלפיה קיים פסול מיוחד בכך שאותו אדם לא נרתע מלהמשיך ולבצע עבירות תעבורה חמורות אף לאחר שנגזר דינו.
"הטעם לגישה זו נעוץ בהשקפה כי קיים פסול חברתי בהתנהגותו של אדם אשר ממשיך לבצע עבירות גם לאחר שנגזר דינו בגין עבירות קודמות. התנהגות מעין זו מעידה על "אנטי-חברתיות" חמורה יותר מאשר במקרים שבהם אדם ביצע מספר עבירות טרם הספיק להיענש על כך, שכן חזרתו על ביצוע העבירות, גם לאחר שנגזר דינו, ממחישה כי לא היה בעונשים הרגילים הקבועים בחוק כדי להרתיעו ולמנוע ממנו לשוב לסורו".
השופט ציין כי למרות זאת, רשאי בית המשפט להורות על פסילה פחותה מעשר שנים בהתקיים שני תנאים מצטברים. הראשון, קיום נסיבות מיוחדות שיפורשו בפסק הדין; והשני, כאשר שוכנע בית המשפט כי אין בהמשך נהיגתו של הנאשם משום סכנה לציבור.
השופט ציין כי "אין להתעלם מכך שהנאשם הפנים היותו בפסילה ולא נהג ברכב שנהיגתו אסורה בזמן פסילה. בנוסף, העבירה הראשונה אשר קשורה לסעיף 40א בוצעה בשנת 2013 והנאשם נעדר עבר תעבורתי רלוונטי לסעיף עד שנת 2019. כמו כן התחשב השופט בגילו הצעיר של הנאשם, בהיעדר עבר פלילי ובכך שמחזיק בעבודה מסודרת ומביע רצון לחיות חיים תקינים ונורמטיביים.
השופט קבע כי "יש מקום לחרוג מהוראת סעיף 40א" (דהיינו פסילה של פחות מעשר שנים, נ"ש). השופט הוסיף כי "עדיין יש מקום להחמיר בעונש הפסילה באופן משמעותי. נגד הנאשם תלוי ועומד כאמור עונש של מאסר על תנאי בר הפעלה בן 6 חודשים כפי שנפסק בבית משפט לתעבורה בתל אביב בשנת 2019 בו הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות.
השופט קבע כי "לאור שילוב העבירות, לאור עברו התעבורתי, אין מקום למקם הנאשם בחלק התחתון של מתחם הענישה ויש להשית עונש של מאסר בפועל. לאור המלצת שירות המבחן ומאחר והנאשם נעדר עבר פלילי, מצאתי להורות כי עונש המאסר ירוצה במסגרת של עבודות שירות".
בסופו של דבר, גזר השופט על הנאשם תשלום קנס של 1,500 שקל, שישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים. בנוסף גזר עליו מאסר בפועל של 2 חודשים, בנוסף להפעלת עונש מאסר למשך 6 חודשים, כפי שנפסק בשנת 2019. אך למרות זאת הנאשם לא ירצה מאסר בפועל כלל וכלל, אלא ירצה אותו בעבודות שירות של 8 חודשים, לדברי השופט זאת בעקבות המלצת שירות המבחן.
- 9.lior 01/10/2023 09:15הגב לתגובה זובהתייחס שהחוק לט מחשיב רכיבה על אופניים בתןר נהיגה..
- 8.אפשר היה לצמצם אותה לשתי פיסקאות (ל"ת)כתבה ארוכה 01/10/2023 09:15הגב לתגובה זו
- 7.מעניין אך הנאשם חזר לביתו, באופניים?! (ל"ת)מירה 01/10/2023 09:08הגב לתגובה זו
- 6.את השופט לכלא (ל"ת)מושון 01/10/2023 08:16הגב לתגובה זו
- ראוי לחייב שופטים באחריות לתוצאות פסיקתם. (ל"ת)Raffi 01/10/2023 15:15הגב לתגובה זו
- 5.א.ש 01/10/2023 07:43הגב לתגובה זואין לי עבירות תנועה. אבל. באם חס וחלילה אסתבך אני מבקש את השופט הזה. רחמן בן רחמנים, כשופט שלי.|ןאחרי כן שואלים למה העבריינים מצפצפים עלינו.
- 4.פרקש 01/10/2023 07:17הגב לתגובה זואין בתי סוהר.כדאי לאסור רוצח משחררים אנס.השופט יודע.העיתונעים לא
- 3.מתי 01/10/2023 07:14הגב לתגובה זולאנוס. לגנוב. לשדוד.למעול.ל כות על הראש עם קסדה. להרוג.בהשופטים יעשו הכל להקל על הנאשם. יתחשבו בו. ירחמו עליו. יבינו אותו. הרי ביקש סליחהמערכת מסואבת. המתחמקת מפסקי דין מתאימים
- 2.בגרוזיה היה מקבל 12 שנה בכלא (ל"ת)גרוזיני מגרוזיה 01/10/2023 07:10הגב לתגובה זו
- הלוואי אצלנו (ל"ת)Raffi 01/10/2023 15:16הגב לתגובה זו
- 1.זו בדיוק הבעיה- עבריין תנועה סדרתי מורשע שיוצא ללא מאסר (ל"ת)בתי המשפט אשמים 30/09/2023 20:50הגב לתגובה זו

יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך
ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו
בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.
הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.
לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות
בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.
