הממשלה אישרה היום את הצעתו של שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הרוגלות. שר המשפטים עדכן בישיבת הממשלה כי נפגש עם ראש השב"כ והכניס שינויים להצעה לאחר הפגישה עימו. בנוסף הסכים במהלך הדיון להצעת פשרה של השר וראש השב״כ לשעבר אבי דיכטר ולפיה וועדת החקירה תוכל ליזום היוועצות עם היעוץ המשפטי בנוגע לתיקים פתוחים. ראש הממשלה לא השתתף בדיון.

במסגרת החלטת הממשלה לאשר את הצעת המחליטים להקמת ועדת הבדיקה, הוסכם כי בהתאם להצעתו של לוין, הוועדה קיבלה באישור הממשלה סמכויות חקירה, ותוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. בהחלטה נאמר כי "כל זאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, על מנת לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות פרשת פגסוס, ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות מצד שני".

שר המשפטים יריב לוין אמר כי ״פרשת הרוגלות היא מהחמורות שנחשפו בשנים האחרונות. חשיפת האמת בעניין, ומניעת אירועים דומים של פגיעה אנושה בזכות אזרחי ישראל לפרטיות, היא חיונית וחשובה מאין כמותה".

לוין עקץ את היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה שהתנגדה להקמת הוועדה וכיוון את החיצים אליה "אני מצר על הסתייגות חלק מהגורמים המעורבים בפרשה החמורה לבדיקה מעמיקה של הנושא, חרף ניגוד העניינים החריף בו הם מצויים. אני סמוך ובטוח שחברי הוועדה, בראשות שופט מחוזי בדימוס, יעשו את עבודתם בחרדת הקודש הראויה לוועדה כה רגישה. אני מודה לחברי הוועדה, לכבוד השופט בדימוס דרורי, לעו״ד רובינשטיין ולמר בן חנן, ומאחל להם הצלחה גדולה במשימה החשובה המוטלת עליהם.״

• בדרך למשבר נוסף: לוין פתח בהליך להדחת היועמ"שית בהרב-מיארה
• לקראת שינוי החקיקה: כיצד להחליף רו"ח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כזכור לפני חודש, השר לוין הודיע על החלטתו בהקמת עדת בדיקה ממשלתית לעניין השימוש ברוגלות שהתבצע בכלי סייבר של מעקב ואיסוף על ידי גופי האכיפה הפלילית, לרבות פגסוס.

לוין והיועצת. ראש בראש. צילום אבי אוחיון ונתן וייל לע"מ​

היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת

היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה, הודיעה לפני ישיבת הממשלה כי  בחוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה כי הובהר כי אין סמכות לוועדת הבדיקה הממשלתית לעסוק בתיקים פליליים תלויים ועומדים, ובהם תיקי ראש הממשלה. בנוסף ציינה כי לא לובנו הקשיים המהותיים שהציגו גופי הביטחון והמשטרה, ובראשם החשש לחשיפת שיטות ואמצעים ופגיעה במאבק בפשיעה החמורה ובטרור.

• רשות המסים תפצה אדם שקיבל שלוש דרישות תשלום שגויות
• רופא שיניים ישלם 150 אלף שקל פיצויים למטופלת
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

בחוות הדעת עליה חתומים עו"ד שרון אפק וד"ר גיל לימון המשנים ליועצת המשפטית לממשלה נאמר כי  שר המשפטים מבקש כי הממשלה תאמץ את החלטתו למינוי ועדת בדיקה בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה, ותעניק לוועדה סמכויות של ועדת חקירה, המשנים ליועצת המשפטית מציינים כי "עמדתנו היא כי ההצעה מעוררת מספר קשיים משפטים.  חוסר סמכות לעסוק בהליכים פליליים תלויים ועומדים, שר המשפטים איננו מוסמך למנות ועדה אשר תעסוק בתיקים פליליים תלויים ועומדים, וממילא, הממשלה איננה מוסמכת להעניק לוועדה כאמור סמכויות של ועדת חקירה.

בנוסף, נטען על ידם כי "צוין כי ראש שירות הביטחון הכללי וראש המועצה לביטחון לאומי ממליצים שלא להקים את הוועדה. בהתייחסות שהועברה למשרד המשפטים מסרו גופי הביטחון האמורים כי הם מתנגדים להקמת הוועדה. בהקשר זה נכתב, בין היתר, כי "הקמת ועדה בנושא צפויה לפגוע ביכולתה של משטרת ישראל לפעול לשם מילוי תפקידה על פי חוק, ועלולה להוביל לפגיעה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית ובאזורים נוספים". הדברים מקבלים משנה תוקף על רקע דיונים שנערכים במקביל בימים אלו בנוגע להעמדת אמצעים לרשות ה של המשטרה לשם מיגור מעשי האלימות והרצח בחברה הערבית".

המשנים ליועצת המשפטית סיכמו כי "אנו סבורים כי שם הוועדה, כתב המינוי המוצע, כמו גם כותרת ההצעה וסעיפים רלוונטיים בהמשך, מהם משתמעת כאמור מסקנה עובדתית חסרת ביסוס, עלולות להשמיע דעה מוקדמת של הממשלה ביחס לעבודת הוועדה ומשכך יש לתקנם כך שיושמטו המילים "אזרחים ונושאי משרה".  יודגש כי הממשלה מוסמכת להקים ועדת בדיקה ממשלתית במסגרת אחריותה לעבודת הרשות המבצעת, על מנת לבחון כשלים ולהפיק לקחים לשיפור עבודת הממשלה. מפאת חשיבותן של ועדות כאמור, נדרש להקפיד כי הקמתן תיעשה בגבולות הדין, ועל כן עמדנו לעיל על הקשיים המשפטיים הבולטים העולים מההחלטה המוצעת, ובראשם שני אלה: ראשית, העדר סמכות לממשלה להקנות לוועדת בדיקה ממשלתית סמכות לעסוק בהליכים פליליים תלויים ועומדים, בשל חשש ממשי להשפעה פסולה על הליכים אלה; שנית, חשש כבד לפגיעה בעבודת המשטרה וגופי הביטחון, בשל חשיפת שיטות ואמצעים חיוניים המשמשים את אותם גופים במאבקם בפשיעה החמורה ובהגנה על ביטחון המדינה. חשש זה לא לובן ולא ניתן לו מענה במסגרת הצעת ההחלטה".

סמכויות הוועדה

לוין פרסם לפני חודש את החלטתו על הקמת הוועדה שתוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. כל זאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, על מנת לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות פרשת פגסוס, ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות מצד שני. הוועדה תקבע ממצאים והחלטות, ומסקנותיה יוגשו לשר המשפטים בתוך שישה חודשים מיום התכנסותה.

  

בראש הוועדה יעמוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס, משה דרורי, בנוסף בוועדה יכהנו הסניגורית הציבורית הארצית לשעבר, עו״ד ענבל רובינשטיין. ראש אגף בדימוס בשירות הביטחון הכללי, מר שלום בן חנן.

 

לוין ציין אז כי "ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות מחייבות מתן כלים טכנולוגיים מתאימים בידי רשויות האכיפה כדי להיאבק בפשיעה ובשחיתות. השימוש בכלים אלה חייב להיות מבוקר ומוסדר תוך בקרה עמוקה ומיצוי הדין ממי שעושה שימוש אסור או שימוש לרעה בכלים אלה.

"הקמת ועדת הבדיקה נועדה לבחון את השימוש שנעשה בעבר בכלים אלה, ליתן המלצות לגבי דרך השימוש בהם מכאן ולהבא ולהבטיח שקיפות באופן שיחזק את אמון הציבור במערכות האכיפה, בדרך פעולתן ובהגנה הניתנת על הפרטיות".

 

בהצעת המחליטים הוסבר כי  הרקע להקמת הוועדה הוא החשיפה משנה שעברה בחודש ינואר 2022, בו פורסם תחקיר בעניין שימוש במערכות ריגול טכנולוגי על ידי משטרת ישראל ("פרשת פגסוס"). נטען, כי "המשטרה ביצעה פעולות ריגול דיגיטלי נרחבות כנגד אזרחים ישראלים. הפעולות כוונו לכאורה לאיסוף מידע באמצעות חדירה לטלפונים סלולאריים ומחשבים ובאמצעות שליטה בהם. עוד נטען, כי חלק מהפעולות בוצעו ללא הסמכה חוקית ולעתים אף כנגד מי שלא היו חשודים כלל. היועץ המשפטי לממשלה דאז הקים צוות עבודה לבדיקת הממצאים שעלו מהתחקיר העיתונאי, בראשות עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז. באוגוסט 2022 פרסם הצוות "דין וחשבון הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת מחשבים".

בהצעת המחליטים נכתב כי "חומרת הפרשה, שהצביעה על חשש ממשי לפגיעה בזכות לפרטיות של אזרחי המדינה, יחד עם סימני השאלה הרבים שנותרו גם לאחר פרסום דוח מררי, הובילו את ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לדון בעניין.

בדיוני ועדת החוקה - הן בכנסת ה-24 והן בכנסת ה-25 - התחדדו המגבלות של הדוח: בין היתר היות הצוות צוות עבודה שהוקם על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל כן לא היה צוות בלתי תלוי. כמו כן, הצוות היה חסר סמכויות חקירה. הבדיקות שנעשו ע"י הצוות היו על פי מתודולוגיה מדגמית, וניכר שמאז פרסום הדוח נחשפו מקרים נוספים שבהם לכאורה נעשה שימוש שלא כדין באמצעים טכנולוגיים. 

במהלך דיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה העלו שאלות בנוגע להתנהלות גורמי האכיפה בכל הקשור לביצוע פעולות מעקב טכנולוגי, שלדעתם לא ניתן להן מענה במסגרת הדוח. נטען, כי היקף הבדיקה היה מצומצם ולכן הממצאים אינם משקפים בהכרח את מצב הדברים.

בתום דיוניה קיבלה ועדת חוקה ביום 13.6.23, החלטה הקוראת לממשלה להקים ועדת חקירה או בדיקה ממשלתית בראשות שופט שתקבל סמכויות חקירה כפי שדורש החוק, לבדיקת הפרשה. החלטת הוועדה התקבלה בתמיכת חברים מהקואליציה ומהאופוזיציה גם יחד.

בהסבר להצעה נכתב כי "ישנה חשיבות רבה בקיום בדיקה ממשלתית מעמיקה, אשר תחקור את הטענות עד למיצוי כלל היבטי הפרשה, הן באשר להתנהלות הגורמים בפרשת פגסוס, והן במבט צופה פני עתיד על מנת למנוע הישנות אירועים כגון אלו. כפי שפורסם גם בהמלצות דוח מררי:  "נדרשת העמקה של הידע המשפטי הטכנולוגי בדבר מגמות והתפתחויות טכנולוגיות בעולם, בין היתר, בנוגע לאיסוף, שימוש ועיבוד מידע פרטי על אודות אדם על ידי גופי האכיפה. העמקה כאמור תאפשר לטייב את היכולות לאתר ולטפל בסוגיות משפטיות המתעוררות, תוך התייחסות מראש להתפתחויות צפויות, באופן שיצמצם ככל האפשר את הפער בין ההסדרה בדין לבין המציאות הטכנולוגית הקיימת באותה עת, כמו גם לזהות ולנתח מגמות ולהמליץ על תיקוני חקיקה בהתאם, במיוחד לאור מהירות התפתחות הטכנולוגיה מול קצב התקדמות החקיקה".