המאבק הבא: שר המשפטים יקים ועדת בדיקה ממשלתית על השימוש ברוגלות ע"י המשטרה - פרשת פגסוס
שר המשפטים יריב לוין החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לעניין השימוש ברוגלות שהתבצע בכלי סייבר של מעקב ואיסוף על ידי גופי האכיפה הפלילית, לרבות פגסוס. השר לוין יפנה ביום ראשון לממשלה בשביל להעניק לוועדה סמכויות חקירה.
הוועדה תוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. כל זאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, על מנת לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות פרשת פגסוס, ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות מצד שני. הוועדה תקבע ממצאים והחלטות, ומסקנותיה יוגשו לשר המשפטים בתוך שישה חודשים מיום התכנסותה.
השר לוין הודיע כי יפנה לממשלה על מנת להעניק לוועדה סמכויות חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו27(ב) לחוק ועדות החקירה התשכ״ט - 1968.
בראש הוועדה יעמוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס, משה דרורי, בנוסף בוועדה יכהנו הסניגורית הציבורית הארצית לשעבר, עו״ד ענבל רובינשטיין. ראש אגף בדימוס בשירות הביטחון הכללי, מר שלום בן חנן.
שר המשפטים אמר: "אזרחי ישראל זכאים לפרטיות ולכך שכל הליך חקירה ייעשה בהתאם לדין ותוך הקפדה על זכויות נחקרים, עדים וכל מי שהדבר נוגע אליו כאחד".
לוין ציין כי "ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות מחייבות מתן כלים טכנולוגיים מתאימים בידי רשויות האכיפה כדי להיאבק בפשיעה ובשחיתות. השימוש בכלים אלה חייב להיות מבוקר ומוסדר תוך בקרה עמוקה ומיצוי הדין ממי שעושה שימוש אסור או שימוש לרעה בכלים אלה.
- בדרך למשבר נוסף: לוין פתח בהליך להדחת היועמ"שית בהרב-מיארה
- לקראת שינוי החקיקה: כיצד להחליף רו"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הקמת ועדת הבדיקה נועדה לבחון את השימוש שנעשה בעבר בכלים אלה, ליתן המלצות לגבי דרך השימוש בהם מכאן ולהבא ולהבטיח שקיפות באופן שיחזק את אמון הציבור במערכות האכיפה, בדרך פעולתן ובהגנה הניתנת על הפרטיות".
בהצעת המחליטים הוסבר כי הרקע להקמת הוועדה הוא החשיפה משנה שעברה בחודש ינואר 2022, בו פורסם תחקיר בעניין שימוש במערכות ריגול טכנולוגי על ידי משטרת ישראל ("פרשת פגסוס"). נטען, כי "המשטרה ביצעה פעולות ריגול דיגיטלי נרחבות כנגד אזרחים ישראלים. הפעולות כוונו לכאורה לאיסוף מידע באמצעות חדירה לטלפונים סלולאריים ומחשבים ובאמצעות שליטה בהם. עוד נטען, כי חלק מהפעולות בוצעו ללא הסמכה חוקית ולעתים אף כנגד מי שלא היו חשודים כלל. היועץ המשפטי לממשלה דאז הקים צוות עבודה לבדיקת הממצאים שעלו מהתחקיר העיתונאי, בראשות עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז. באוגוסט 2022 פרסם הצוות "דין וחשבון הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת מחשבים".
בהצעת המחליטים נכתב כי "חומרת הפרשה, שהצביעה על חשש ממשי לפגיעה בזכות לפרטיות של אזרחי המדינה, יחד עם סימני השאלה הרבים שנותרו גם לאחר פרסום דוח מררי, הובילו את ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לדון בעניין.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בדיוני ועדת החוקה - הן בכנסת ה-24 והן בכנסת ה-25 - התחדדו המגבלות של הדוח: בין היתר היות הצוות צוות עבודה שהוקם על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל כן לא היה צוות בלתי תלוי. כמו כן, הצוות היה חסר סמכויות חקירה. הבדיקות שנעשו ע"י הצוות היו על פי מתודולוגיה מדגמית, וניכר שמאז פרסום הדוח נחשפו מקרים נוספים שבהם לכאורה נעשה שימוש שלא כדין באמצעים טכנולוגיים.
במהלך דיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה העלו שאלות בנוגע להתנהלות גורמי האכיפה בכל הקשור לביצוע פעולות מעקב טכנולוגי, שלדעתם לא ניתן להן מענה במסגרת הדוח. נטען, כי היקף הבדיקה היה מצומצם ולכן הממצאים אינם משקפים בהכרח את מצב הדברים.
בתום דיוניה קיבלה ועדת חוקה ביום 13.6.23, החלטה הקוראת לממשלה להקים ועדת חקירה או בדיקה ממשלתית בראשות שופט שתקבל סמכויות חקירה כפי שדורש החוק, לבדיקת הפרשה. החלטת הוועדה התקבלה בתמיכת חברים מהקואליציה ומהאופוזיציה גם יחד.
שר המשפטים החלט כאמור להקים וועדת בדיקה ממשלתית שיינתנו לה סמכויות של וועדת חקירה וזאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, על מנת לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות פרשת פגסוס, ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות.
בהסבר להצעה נכתב כי "ישנה חשיבות רבה בקיום בדיקה ממשלתית מעמיקה, אשר תחקור את הטענות עד למיצוי כלל היבטי הפרשה, הן באשר להתנהלות הגורמים בפרשת פגסוס, והן במבט צופה פני עתיד על מנת למנוע הישנות אירועים כגון אלו. כפי שפורסם גם בהמלצות דוח מררי: "נדרשת העמקה של הידע המשפטי הטכנולוגי בדבר מגמות והתפתחויות טכנולוגיות בעולם, בין היתר, בנוגע לאיסוף, שימוש ועיבוד מידע פרטי על אודות אדם על ידי גופי האכיפה. העמקה כאמור תאפשר לטייב את היכולות לאתר ולטפל בסוגיות משפטיות המתעוררות, תוך התייחסות מראש להתפתחויות צפויות, באופן שיצמצם ככל האפשר את הפער בין ההסדרה בדין לבין המציאות הטכנולוגית הקיימת באותה עת, כמו גם לזהות ולנתח מגמות ולהמליץ על תיקוני חקיקה בהתאם, במיוחד לאור מהירות התפתחות הטכנולוגיה מול קצב התקדמות החקיקה".
הנוסח המלא של הצעת המחליטים שתובא ביום ראשון בממשלה:
נושא ההחלטה: אישור הממשלה לקבוע כי לוועדת בדיקה ממשלתית שמינה שר המשפטים, בעניין שימוש שהתבצע בכלי סייבר של מעקב ואיסוף על-ידי גופי האכיפה הפלילית, לרבות "פרשת פגסוס", בראשות שופט בדימוס, ייקבעו סמכויות של ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.
מ ח ל י ט י ם:
1. הגילויים שעלו מ"דוח הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים" מיום 1.8.2022, מעלים סימני שאלה משמעותיים הטעונים בירור לגבי התנהלות גורמי האכיפה בכל הקשור לביצוע פעולות מעקב ואיסוף קיברנטי, לרבות משטרת ישראל והפרקליטות, וכי לדעת שר המשפטים ונוכח המלצתה של ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בירור זה דורש ועדת בדיקה ממשלתית שלה סמכויות של ועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט – 1968.
2. בהתאם לכך:
א. על פי סעיף 8א לחוק הממשלה, תשס"א-2001, לאחר מינוי ועדת בדיקה ממשלתית על-ידי שר המשפטים, לאשר כי לוועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט – 1968.
ב. הוועדה תבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, וכן פעולות מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, לרבות בפרשת פגסוס, ותקבע ממצאים ומסקנות בכל המישורים ביחס לעבר וכן המלצות לעתיד.
ג. הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ואופן עבודתה. ככלל ישיבות הוועדה יהיו פומביות, למעט אם הוועדה, במקרים מסוימים, תקבע כי יש מקום שלא להתיר פרסום מסיבות שינומקו על ידה. כמו כן, דוח הוועדה יפורסם ברבים, למעט חלקים אשר לגביהם קבעה הוועדה כי יש מניעה לפרסמם, מסיבות שינומקו על ידה.
ד. נוסח כתב מינוי הוועדה, אשר ייחתם על ידי שר המשפטים לאחר החלטת הממשלה ויימסר לחבריה, נמצא במזכירות הממשלה.
ה. דוח הוועדה יוגש לשר המשפטים בתוך שישה חודשים מיום התכנסות הוועדה, והוא יביאו בפני הממשלה, אלא אם יחליט שר המשפטים, לבקשת הוועדה מנימוקים שיירשמו, להאריך תקופה זו. הממשלה תהא מוסמכת לפעול בהתאם לשיקול דעתה ביחס ליישום מסקנות הוועדה והמלצותיה.
- 11.חנוך 22/07/2023 23:24הגב לתגובה זוועדה שיהיו לה סמכויות מעצר, חקירה, והוצאת כתבי אישום.
- 10.רון 22/07/2023 21:38הגב לתגובה זוזה הכי צודק בעולם!
- 9.זיו 21/07/2023 11:13הגב לתגובה זוזה ממש פגיעה אמיתית בזכויות הפרט אלשייך ומאפיית הפרקליטות הפעילו כלי נשק נגד אזרחים אבל המחאה שותקת על זה כי זה היה נגד ביבי שמאלנים צבועים נמאסתם!
- 8.דוד 21/07/2023 10:23הגב לתגובה זויש לתקן את הכותרת,לתיקון המתחייב הבא.
- 7.בת אל 21/07/2023 10:12הגב לתגובה זואשמתו הוכחה.
- אמונחטאפ 22/07/2023 11:57הגב לתגובה זואתה כנראה הקלטה - על כל שאלה או נושא זאת התגובה האוטומטית שלך. טוב בעצם אתה לא אשם - שטפו לך את המוח ולא נשאר כלום - רק בריאות
- זיו 21/07/2023 11:14הגב לתגובה זוהשופטים ביקשו להסיר סעיף השוחד ובמשפט הצוללות הוכח כבר שכל ההאשמות הם פייק חי בסרט של אנארכיסטים מרחם עליך
- 6.א. מרק 20/07/2023 22:55הגב לתגובה זוהצנון ימנה וועדה לחקירת פרשת הצוללות לוודא שהקופון השמן שמר ביב נתניה הוא שחיתות או לא.
- תתבייש אתה מתועב ונתעב (ל"ת)אמונחטאפ 22/07/2023 11:57הגב לתגובה זו
- נחש למה הפסיקו עם הצוללות המתנפחות (ל"ת)עוד שקר שהתפוצץ 21/07/2023 00:51הגב לתגובה זו
- במשפט 21/07/2023 00:33הגב לתגובה זוביבי לא הפיק גרוש מהצוללות, מכר מניות של ספק זניח של טיסנקרופ וכל זאת שנה לפני שהתקבלה החלטה בישראל בקשר לטיסנקרופ
- 5.בדרך למדינת משטרה (ל"ת)יותם 20/07/2023 22:29הגב לתגובה זו
- משטרה חשאית 21/07/2023 00:30הגב לתגובה זואחרת בשביל מה וועדת חקירה?
- 4.אזרח דואג 20/07/2023 21:32הגב לתגובה זולא מעניין אותו האזרחים או שיהיה יותר טוב וקל במדינה, רק אינטרסים צרים במי הוא יכול לפגוע ומה טוב לו פוליטית. האזרחים והמדינה יכולים לעלות באש מבחינתו. הזוי מה שהוא מעולל למדינה, בכל מה שהוא נוגע.
- כל הפוסל (ל"ת)במומו פוסל 21/07/2023 00:29הגב לתגובה זו
- 3.איתן 20/07/2023 21:28הגב לתגובה זומי שלא מסכים לזה, מגלה את פניו האמיתיות, ששחיתות לא מעניינת אותו, וגם לא דמוקרטיה וזכויות הפרט. אחת הפרשות החמורות שהיו כאן ומי שאחראי לה חייב לשבת בכלא
- 2.שי ניצן, מנדלבליט, רוני אלשיך - יהיו יחד בתא אחד בכלא (ל"ת)שוטר ב-433 20/07/2023 20:12הגב לתגובה זו
- 1.כל הכבוד לשר לוין (ל"ת)יוסי 20/07/2023 19:57הגב לתגובה זו
דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.
האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".
האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו
האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- מנעה באופן שיטתי קשר בין בנה הקטין לבין אביו – ותפצה ב-250 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.
