המאבק הבא: שר המשפטים יקים ועדת בדיקה ממשלתית על השימוש ברוגלות ע"י המשטרה - פרשת פגסוס
שר המשפטים יריב לוין החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לעניין השימוש ברוגלות שהתבצע בכלי סייבר של מעקב ואיסוף על ידי גופי האכיפה הפלילית, לרבות פגסוס. השר לוין יפנה ביום ראשון לממשלה בשביל להעניק לוועדה סמכויות חקירה.
הוועדה תוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. כל זאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, על מנת לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות פרשת פגסוס, ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות מצד שני. הוועדה תקבע ממצאים והחלטות, ומסקנותיה יוגשו לשר המשפטים בתוך שישה חודשים מיום התכנסותה.
השר לוין הודיע כי יפנה לממשלה על מנת להעניק לוועדה סמכויות חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו27(ב) לחוק ועדות החקירה התשכ״ט - 1968.
בראש הוועדה יעמוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס, משה דרורי, בנוסף בוועדה יכהנו הסניגורית הציבורית הארצית לשעבר, עו״ד ענבל רובינשטיין. ראש אגף בדימוס בשירות הביטחון הכללי, מר שלום בן חנן.
שר המשפטים אמר: "אזרחי ישראל זכאים לפרטיות ולכך שכל הליך חקירה ייעשה בהתאם לדין ותוך הקפדה על זכויות נחקרים, עדים וכל מי שהדבר נוגע אליו כאחד".
לוין ציין כי "ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות מחייבות מתן כלים טכנולוגיים מתאימים בידי רשויות האכיפה כדי להיאבק בפשיעה ובשחיתות. השימוש בכלים אלה חייב להיות מבוקר ומוסדר תוך בקרה עמוקה ומיצוי הדין ממי שעושה שימוש אסור או שימוש לרעה בכלים אלה.
- לראשונה בישראל יוסדר מקצוע ייעוץ המשכנתאות
- בדרך למשבר נוסף: לוין פתח בהליך להדחת היועמ"שית בהרב-מיארה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הקמת ועדת הבדיקה נועדה לבחון את השימוש שנעשה בעבר בכלים אלה, ליתן המלצות לגבי דרך השימוש בהם מכאן ולהבא ולהבטיח שקיפות באופן שיחזק את אמון הציבור במערכות האכיפה, בדרך פעולתן ובהגנה הניתנת על הפרטיות".
בהצעת המחליטים הוסבר כי הרקע להקמת הוועדה הוא החשיפה משנה שעברה בחודש ינואר 2022, בו פורסם תחקיר בעניין שימוש במערכות ריגול טכנולוגי על ידי משטרת ישראל ("פרשת פגסוס"). נטען, כי "המשטרה ביצעה פעולות ריגול דיגיטלי נרחבות כנגד אזרחים ישראלים. הפעולות כוונו לכאורה לאיסוף מידע באמצעות חדירה לטלפונים סלולאריים ומחשבים ובאמצעות שליטה בהם. עוד נטען, כי חלק מהפעולות בוצעו ללא הסמכה חוקית ולעתים אף כנגד מי שלא היו חשודים כלל. היועץ המשפטי לממשלה דאז הקים צוות עבודה לבדיקת הממצאים שעלו מהתחקיר העיתונאי, בראשות עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז. באוגוסט 2022 פרסם הצוות "דין וחשבון הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת מחשבים".
בהצעת המחליטים נכתב כי "חומרת הפרשה, שהצביעה על חשש ממשי לפגיעה בזכות לפרטיות של אזרחי המדינה, יחד עם סימני השאלה הרבים שנותרו גם לאחר פרסום דוח מררי, הובילו את ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לדון בעניין.
- ניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
- רכשה דירה, חיכתה שנה וחצי - ולא תקבל פיצוי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
בדיוני ועדת החוקה - הן בכנסת ה-24 והן בכנסת ה-25 - התחדדו המגבלות של הדוח: בין היתר היות הצוות צוות עבודה שהוקם על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל כן לא היה צוות בלתי תלוי. כמו כן, הצוות היה חסר סמכויות חקירה. הבדיקות שנעשו ע"י הצוות היו על פי מתודולוגיה מדגמית, וניכר שמאז פרסום הדוח נחשפו מקרים נוספים שבהם לכאורה נעשה שימוש שלא כדין באמצעים טכנולוגיים.
במהלך דיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה העלו שאלות בנוגע להתנהלות גורמי האכיפה בכל הקשור לביצוע פעולות מעקב טכנולוגי, שלדעתם לא ניתן להן מענה במסגרת הדוח. נטען, כי היקף הבדיקה היה מצומצם ולכן הממצאים אינם משקפים בהכרח את מצב הדברים.
בתום דיוניה קיבלה ועדת חוקה ביום 13.6.23, החלטה הקוראת לממשלה להקים ועדת חקירה או בדיקה ממשלתית בראשות שופט שתקבל סמכויות חקירה כפי שדורש החוק, לבדיקת הפרשה. החלטת הוועדה התקבלה בתמיכת חברים מהקואליציה ומהאופוזיציה גם יחד.
שר המשפטים החלט כאמור להקים וועדת בדיקה ממשלתית שיינתנו לה סמכויות של וועדת חקירה וזאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, על מנת לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות פרשת פגסוס, ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות.
בהסבר להצעה נכתב כי "ישנה חשיבות רבה בקיום בדיקה ממשלתית מעמיקה, אשר תחקור את הטענות עד למיצוי כלל היבטי הפרשה, הן באשר להתנהלות הגורמים בפרשת פגסוס, והן במבט צופה פני עתיד על מנת למנוע הישנות אירועים כגון אלו. כפי שפורסם גם בהמלצות דוח מררי: "נדרשת העמקה של הידע המשפטי הטכנולוגי בדבר מגמות והתפתחויות טכנולוגיות בעולם, בין היתר, בנוגע לאיסוף, שימוש ועיבוד מידע פרטי על אודות אדם על ידי גופי האכיפה. העמקה כאמור תאפשר לטייב את היכולות לאתר ולטפל בסוגיות משפטיות המתעוררות, תוך התייחסות מראש להתפתחויות צפויות, באופן שיצמצם ככל האפשר את הפער בין ההסדרה בדין לבין המציאות הטכנולוגית הקיימת באותה עת, כמו גם לזהות ולנתח מגמות ולהמליץ על תיקוני חקיקה בהתאם, במיוחד לאור מהירות התפתחות הטכנולוגיה מול קצב התקדמות החקיקה".
הנוסח המלא של הצעת המחליטים שתובא ביום ראשון בממשלה:
נושא ההחלטה: אישור הממשלה לקבוע כי לוועדת בדיקה ממשלתית שמינה שר המשפטים, בעניין שימוש שהתבצע בכלי סייבר של מעקב ואיסוף על-ידי גופי האכיפה הפלילית, לרבות "פרשת פגסוס", בראשות שופט בדימוס, ייקבעו סמכויות של ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.
מ ח ל י ט י ם:
1. הגילויים שעלו מ"דוח הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים" מיום 1.8.2022, מעלים סימני שאלה משמעותיים הטעונים בירור לגבי התנהלות גורמי האכיפה בכל הקשור לביצוע פעולות מעקב ואיסוף קיברנטי, לרבות משטרת ישראל והפרקליטות, וכי לדעת שר המשפטים ונוכח המלצתה של ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בירור זה דורש ועדת בדיקה ממשלתית שלה סמכויות של ועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט – 1968.
2. בהתאם לכך:
א. על פי סעיף 8א לחוק הממשלה, תשס"א-2001, לאחר מינוי ועדת בדיקה ממשלתית על-ידי שר המשפטים, לאשר כי לוועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט – 1968.
ב. הוועדה תבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, וכן פעולות מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, לרבות בפרשת פגסוס, ותקבע ממצאים ומסקנות בכל המישורים ביחס לעבר וכן המלצות לעתיד.
ג. הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ואופן עבודתה. ככלל ישיבות הוועדה יהיו פומביות, למעט אם הוועדה, במקרים מסוימים, תקבע כי יש מקום שלא להתיר פרסום מסיבות שינומקו על ידה. כמו כן, דוח הוועדה יפורסם ברבים, למעט חלקים אשר לגביהם קבעה הוועדה כי יש מניעה לפרסמם, מסיבות שינומקו על ידה.
ד. נוסח כתב מינוי הוועדה, אשר ייחתם על ידי שר המשפטים לאחר החלטת הממשלה ויימסר לחבריה, נמצא במזכירות הממשלה.
ה. דוח הוועדה יוגש לשר המשפטים בתוך שישה חודשים מיום התכנסות הוועדה, והוא יביאו בפני הממשלה, אלא אם יחליט שר המשפטים, לבקשת הוועדה מנימוקים שיירשמו, להאריך תקופה זו. הממשלה תהא מוסמכת לפעול בהתאם לשיקול דעתה ביחס ליישום מסקנות הוועדה והמלצותיה.
- 11.חנוך 22/07/2023 23:24הגב לתגובה זוועדה שיהיו לה סמכויות מעצר, חקירה, והוצאת כתבי אישום.
- 10.רון 22/07/2023 21:38הגב לתגובה זוזה הכי צודק בעולם!
- 9.זיו 21/07/2023 11:13הגב לתגובה זוזה ממש פגיעה אמיתית בזכויות הפרט אלשייך ומאפיית הפרקליטות הפעילו כלי נשק נגד אזרחים אבל המחאה שותקת על זה כי זה היה נגד ביבי שמאלנים צבועים נמאסתם!
- 8.דוד 21/07/2023 10:23הגב לתגובה זויש לתקן את הכותרת,לתיקון המתחייב הבא.
- 7.בת אל 21/07/2023 10:12הגב לתגובה זואשמתו הוכחה.
- אמונחטאפ 22/07/2023 11:57הגב לתגובה זואתה כנראה הקלטה - על כל שאלה או נושא זאת התגובה האוטומטית שלך. טוב בעצם אתה לא אשם - שטפו לך את המוח ולא נשאר כלום - רק בריאות
- זיו 21/07/2023 11:14הגב לתגובה זוהשופטים ביקשו להסיר סעיף השוחד ובמשפט הצוללות הוכח כבר שכל ההאשמות הם פייק חי בסרט של אנארכיסטים מרחם עליך
- 6.א. מרק 20/07/2023 22:55הגב לתגובה זוהצנון ימנה וועדה לחקירת פרשת הצוללות לוודא שהקופון השמן שמר ביב נתניה הוא שחיתות או לא.
- תתבייש אתה מתועב ונתעב (ל"ת)אמונחטאפ 22/07/2023 11:57הגב לתגובה זו
- נחש למה הפסיקו עם הצוללות המתנפחות (ל"ת)עוד שקר שהתפוצץ 21/07/2023 00:51הגב לתגובה זו
- במשפט 21/07/2023 00:33הגב לתגובה זוביבי לא הפיק גרוש מהצוללות, מכר מניות של ספק זניח של טיסנקרופ וכל זאת שנה לפני שהתקבלה החלטה בישראל בקשר לטיסנקרופ
- 5.בדרך למדינת משטרה (ל"ת)יותם 20/07/2023 22:29הגב לתגובה זו
- משטרה חשאית 21/07/2023 00:30הגב לתגובה זואחרת בשביל מה וועדת חקירה?
- 4.אזרח דואג 20/07/2023 21:32הגב לתגובה זולא מעניין אותו האזרחים או שיהיה יותר טוב וקל במדינה, רק אינטרסים צרים במי הוא יכול לפגוע ומה טוב לו פוליטית. האזרחים והמדינה יכולים לעלות באש מבחינתו. הזוי מה שהוא מעולל למדינה, בכל מה שהוא נוגע.
- כל הפוסל (ל"ת)במומו פוסל 21/07/2023 00:29הגב לתגובה זו
- 3.איתן 20/07/2023 21:28הגב לתגובה זומי שלא מסכים לזה, מגלה את פניו האמיתיות, ששחיתות לא מעניינת אותו, וגם לא דמוקרטיה וזכויות הפרט. אחת הפרשות החמורות שהיו כאן ומי שאחראי לה חייב לשבת בכלא
- 2.שי ניצן, מנדלבליט, רוני אלשיך - יהיו יחד בתא אחד בכלא (ל"ת)שוטר ב-433 20/07/2023 20:12הגב לתגובה זו
- 1.כל הכבוד לשר לוין (ל"ת)יוסי 20/07/2023 19:57הגב לתגובה זו

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר
ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"
בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.
הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.
הפגמים בצוואה לא היו שוליים
הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.
חוזה מכירת דירה CHATGPTניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
עמדתם של רוכשי הדירות התקבלה על ידי המחוזי מרכז לוד, שאישר להחיות חברת נדל"ן שפורקה, במקביל למינוי עורך הדין שלהם לכונס נכסים לצורך רישום הזכויות בטאבו. בניגוד לעמדת משרד המשפטים, נקבע כי פיצול ההליך לשני הליכים נפרדים רק יכביד על הצדדים ויבזבז משאבים
שיפוטיים, ללא כל הצדקה עניינית
בשולי המרשם היבש של רשם החברות, הרחק מהכותרות היומיומיות על עסקות ענק ויזמים גדולים, התנהלה במשך שנים מציאות מורכבת עבור רוכשי דירות שביקשו לעשות דבר בסיסי לכאורה: להשלים רישום זכויות במקרקעין על שמם. החברה המשכנת שהיתה אמורה לבצע את הפעולה כבר חדלה מלהתקיים, נמחקה ממרשם החברות, והשאירה אחריה נכס לא רשום, בעלי זכויות חסרי אונים, ומבוי סתום ביורוקרטי. השבוע קבע בית המשפט המחוזי מרכז לוד כי במצב שכזה, אין סיבה להוסיף עוד מכשולים בדרך, וקיבל את בקשת הרוכשים להחיות את החברה ולמנות כונס נכסים במסגרת הליך אחד.
ההחלטה ניתנה על ידי השופט הבכיר יעקב שפסר, בתיק שעסק בבקשה להחייאת בלו גולדמן חברה לבניין, חברת נדל"ן שחוסלה בעבר. המבקשים - קבוצת רוכשי דירות, כולם בעלי זכויות במקרקעין נשוא הבקשה - פנו לבית המשפט בבקשה חריגה יחסית בהיקפה אך לא במהותה: להחיות את החברה באופן זמני, אך ורק לצורך הסדרת רישום המקרקעין, ובמקביל למנות את בא כוחם ככונס נכסים כדי שיבצע את פעולות הרישום בטאבו. מול הבקשה הזו ניצבה עמדת משרד המשפטים, באמצעות רשמת החברות והשותפויות, שהתנגדה לכריכת הסעדים. לטענת המדינה, יש להיצמד לכלל הדיוני שלפיו תחילה יש לדון אך ורק בשאלת החייאת החברה, ורק לאחר שהחברה אכן הוחייתה, לפנות בהליך נוסף, נפרד, לקבלת סעדים משלימים, ובראשם מינוי כונס נכסים והסמכתו לבצע פעולות רישום.
אלא שבית המשפט בחר לסטות מהכלל, וקבע כי בנסיבות המקרה אין מדובר בסטייה בלתי מוצדקת, אלא בהכרעה מתבקשת, יעילה והוגנת כלפי המבקשים. בפסק הדין ציין השופט שפסר כי לאחר שעיין בבקשה ובנספחיה, ולאחר שבוצע יידוע לכל בעלי העניין בדבר הגשת הבקשה להחייאת החברה, וכשלא הוגשו התנגדויות, אין מניעה עקרונית לאשר את ההחייאה. עוד צוין בפסק הדין שפורסם כי מולאו כל התנאים שאליהם הפנתה המשיבה, ובכללם הסכמת המבקשים לכך שבתום הפעולה שלשמה התבקשה ההחייאה, יינתן צו להשבת החברה לסטטוס של חברה מחוסלת.
"החייאת החברה לצורך ביצוע פעולה נקודתית"
בהקשר הזה, הדגיש בית המשפט בהכרעת הדין כי מדובר בהחייאת חברה לצורך פעולה נקודתית ומוגדרת היטב. בפסק הדין נכתב כי מדובר ב"החייאת החברה לצורך ביצוע פעולה נקודתית של הסדרת רישום מקרקעין, באופן שבסופו של יום לא יווצר מצב בו תוותר במרשם חברה שאין בה פעילות תוך הטעיית הציבור". הדברים האלה שימשו בסיס להחלטה לאשר את החייאת החברה והשבתה לרישומי רשמת החברות.
- בעל שליטה בחברה שקרסה ב-2014 ישלם את חובותיה
- רשם החברות מאפשר פטור מאגרה על פירוק חברות לא פעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שעיקר המחלוקת לא נסב סביב עצם ההחייאה, אלא סביב השאלה האם ניתן וראוי לכרוך בהליך אחד גם את מינוי כונס הנכסים והסמכתו להשלים את פעולות הרישום. משרד המשפטים הפנה לפסיקה שלפיה הכלל הוא שיש להפריד את הסעדים, וציין כי תחילה יש לדון רק בהחייאת החברה, ורק לאחר מכן - ובהליך נוסף - לדון בסעדים נוספים. בית המשפט לא התעלם מן הכלל, ואף ציין במפורש בהחלטתו כי, "אכן, הכלל הוא יש לדון מלכתחילה רק בשאלת החייאת החברה, וככל שהוחייתה, יש לעתור בהליך נוסף ונפרד, לקבלת סעדים נוספים". עם זאת, כאן בדיוק נכנס החריג לכלל. השופט שפסר הבהיר כי בנסיבות הספציפיות של המקרה, הכלל הדיוני אינו משרת את תכלית ההליך, אלא להפך.
