ברשות המסים ערכו מבצע בנתניה; בכמה עסקים נמצאו ליקויים?
במבצע שנערך בימים האחרונים באזור נתניה ואבן יהודה נבדקו 60 עסקים. המפקחים גילו מציאות עגומה של עסקים רבים שלא דיווחו על הכנסתם המלאה. בכמה כסף מדובר?
ביקורת אצל מניקוריסטית בעסק לבניית ציפורניים בנתניה, שנערכה במסגרת מבצע ביקורות של יחידת ניהול ספרים ארצית ברשות המסים במחוז חיפה, העלתה כי 81 אלף שקל שקיבלה בעלת העסק עבור השכרת שתי עמדות לבניית ציפורניים לא נרשמו בספרי העסק. במהלך הביקורת נמצא גם כי העברות תשלום שקיבלה בביט עבור שירות שנתנה לא תועדו גם הם.
במסגרת מבצע ביקורת שערכו מבקרי רשות המסים הם בדקו גם מספרה בנתניה, שם מצאו כי הקבלות האחרונות שנרשמו בעסק הן מסוף שנת 2022, ובמשך תקופה של מעל חצי שנה בעלת העסק לא רשמה כלל קבלות.
מבדיקת יומני ההזמנות במקום נמצא אי רישום תשלומים בסכום של כ-62 אלף שקל. בביקורת אחרת, אצל שף באבן יהודה נמצאו העברות בסכום של כ-8 אלף שקל עבור סדנאות בישול שלא תועדו בספרי העסק. בביקורת אצל שף נוסף בעיר, נמצא כי הוא לא תיעד העברות בסכום של ארבעת אלפים שקלים שקיבל עבור סדנאות בישול שהעביר.
בביקורות שערכו ברשות המסים בימים האחרונים באזור נתניה ואבן יהודה התגלתה מציאות עגומה כאשר ב-20 מתוך 60 עסקים שנבדקו נמצאו ליקויים בדיווחים למס הכנסה.
- רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?
- הון שחור: רשות המסים גבתה 141 מיליון שקל ועיקלה 123 רכבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאמור המבצע התרכז בעסקים מענף המסחר ומתן השירותים באזור נתניה ואבן יהודה, והוא נערך כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור.
- 8.חייבים לבדוק בבני ברק, כל המסחר, אבל כל המסחר שם מ 07/08/2023 16:33הגב לתגובה זוחייבים לבדוק בבני ברק, כל המסחר, אבל כל המסחר שם מתנהל בשחור
- 7.צענין למי הם הצביעו (ל"ת)דוד 29/07/2023 21:38הגב לתגובה זו
- 6.2/3 מהעסקים דיווחו אמת .זה טוב (ל"ת)לילי 26/07/2023 23:49הגב לתגובה זו
- 5.אבי 26/07/2023 13:45הגב לתגובה זוכנראה ש-40 עסקים בהם לא נמצאו ליקויים בעלי הבית חכמים יותר מהבודקים. לדעתי רוב הכלכלה בארץ מבוססת על כסף שחור וכל החוקים החדשים בקשר למזומן מצוצים מהאצבע ולא ישימים
- 4.אזרח נאמן 26/07/2023 08:02הגב לתגובה זובקרוב יהי בארץ מרד מיסים ואז כשכולם אשמים אף אחד לא אשם
- 3.רוני 25/07/2023 20:44הגב לתגובה זוב 20 מתוך 60 עסקים של ביביסטים
- 2.איש פשוט 25/07/2023 17:26הגב לתגובה זומצוטט מהכתבה : "באזור נתניה ואבן יהודה התגלתה מציאות עגומה כאשר ב-20 מתוך 60 עסקים שנבדקו נמצאו ליקויים בדיווחים למס הכנסה." במקום מציאות עגומה ממליץ לכתוב : "התבררה שוב המציאות הרגילה"
- 1.לירון 25/07/2023 17:25הגב לתגובה זולמה אתם לא נכנסים ליישובי המגזר שלא בודקים אותם אף פעם : קבלני בניין, שיפוצניקים, בתי קפה ומסעדות הבדיקה צריכה להיות מאוזנת ל2 המגזרים ולא רק כלפי היהודים די לפחדנות שנמשכת מאז קום המדינה יש מכת חשבוניות פקטיביות במגזר ואתם פשוט מתעלמים ומפחדים להיכנס ליישובים שלהם
- יובב 26/07/2023 07:11הגב לתגובה זושל ערבים על הקבלנים פה. אף אחד מרשות המיסים לא בודק אותם, זה למה הם קוקסנלים.
התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.
התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.
