פרקליט המדינה: "הנורמות המשפטיות צריכות לחול גם על הפעילות המקוונת"
אחים קוראים צוואה צילום: ביזפורטלירושות לא שוויוניות בין אחים: צדק אישי או סכסוך משפחתי?
יותר ויותר משפחות בישראל מתמודדות עם צוואות שבהן הורה מחליט לחלק את נכסיו באופן לא שווה בין ילדיו. לעתים ההחלטה נובעת מהיגיון ברור - ילד שטיפל בהורים, תרם לעסק או כבר קיבל דירה בחייו. ואולם לא פעם החלוקה יוצרת תחושת קיפוח ומביאה את האחים אל ספסל בית
המשפט. האם באמת אפשר למנוע את הקרע, ומה אומרים השופטים כשניצבות בפניהם צוואות שמטלטלות את המשפחה?
מעטים הנושאים שמצליחים לפרק משפחות כמו סוגיית הירושה. בעוד שברירת המחדל על פי החוק היא חלוקה שווה בין כל האחים, לא פעם מגלים היורשים כי המנוח הותיר אחריו צוואה שאינה מאוזנת: אחד הילדים מקבל את הדירה, אחר מסתפק בסכום כסף, ואילו השלישי מוצא עצמו עם חלק קטן בהרבה. במקרים כאלה מתעוררות שאלות כבדות משקל: האם זה מוצדק? האם זו החלטה מוסרית של ההורה או תוצאה של השפעה פסולה? והחשוב מכל - איך ניתן למנוע שהחלטה כזו תוביל לקרע בלתי ניתן לאיחוי בין אחים?
חוק הירושה בישראל קובע כי בהיעדר צוואה, הנכסים יחולקו שווה בשווה בין היורשים. אך כשקיימת צוואה, בתי המשפט נוטים לכבד את רצונו של המוריש כל עוד לא הוכח שנעשה ניצול של חולשה או הפעלת לחץ. הפסיקה מלאה במקרים שבהם אחים ניסו לערער על חלוקה לא שוויונית אך נדחו, משום שהוכח כי הצוואה נכתבה מתוך רצון חופשי. כך למשל, בפסק דין שנדון באחרונה, ביקשו אחים לבטל צוואה שבה אם המשפחה הורישה לבן אחד את עיקר הנכסים, בטענה כי היה זה רצון ברור שלה בשל השנים הרבות שבהן טיפל בה. השופט ציין כי "רצונו של אדם כבודו", והדגיש כי כל עוד לא קיימת הוכחה להשפעה בלתי הוגנת, בית המשפט אינו מוסמך להתערב רק מפני שהחלוקה נראית בלתי הוגנת בעיני יתר היורשים.
במקרה אחר, שנדון בבית המשפט לענייני משפחה, דווקא התקבלה התנגדות של אחים לצוואה. שם נקבע כי הבן שזכה ברוב העיזבון ניצל את חולשת האב הקשיש והשפיע עליו לנסח צוואה לטובתו. בפסק הדין נכתב כי "כאשר חופש הרצון נשלל, אין מדובר עוד בבחירה אישית אלא במניפולציה פסולה שיש לסלקה". כאן, הצוואה בוטלה והעיזבון חולק בין כל הילדים.
הצדקה מוסרית מול תחושת קיפוח
מבחינה מוסרית, יש לא מעט מצבים שבהם חלוקה לא שוויונית עשויה להיראות מוצדקת. אם ילד אחד ליווה את ההורים במשך שנים, השקיע בעסק המשפחתי או נשא בעול טיפול רפואי ממושך, ההורה עשוי לחוש כי נכון להעניק לו יותר. מנגד, כשאחד הילדים קיבל כבר בחייו של ההורה תמיכה כספית גדולה, כמו דירה או הלוואה, יבחר ההורה להעדיף את יתר האחים בצוואה כדי לאזן את הפער. ואולם גם כשההיגיון הכלכלי ברור, הרובד הרגשי מסובך הרבה יותר. דמיינו מצב שאחד האחים קיבל על פני השנים יותר מאחרים, אך לתפיסתו ולא משנה עכשיו מאיה היא מגיעה - זה מגיע לו. יש כאן בעיה גדולה שלא בטוח שיכולה להיפתר. דמיינו משפחה שחלק מהילדים שלה עובדים בעסק משפחתי ולק לא.
- העבירה דירה במתנה; אחרי שנפטרה, האחות טענה שזו העברה לא חוקית - מה קבע בית המשפט?
- מאבק משפטי: האח יפנה את הבית שקיבל ברשות מאמו המנוחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
או מצב של משפחה שבה יש ילד שלא מסתדר וצריך יותר תמיכה מההורים. האם הוא צריך לקבל פחות בעת הירושה? ואיך זה משפיע אם יתר הילדים הסתדרו בחיים. יש הורים שמחליטים על הצוואה בהתאם גם להון-עושר הנוכחי של הילדים. אבל האם זה בהחלט קשור. הירושה מבטאת אצל רבים את רמת הקשר, הקרבה, האהבה. זה לא רק הכסף, זה הרבה מעבר לכך.
אחים קוראים צוואה צילום: ביזפורטלירושות לא שוויוניות בין אחים: צדק אישי או סכסוך משפחתי?
יותר ויותר משפחות בישראל מתמודדות עם צוואות שבהן הורה מחליט לחלק את נכסיו באופן לא שווה בין ילדיו. לעתים ההחלטה נובעת מהיגיון ברור - ילד שטיפל בהורים, תרם לעסק או כבר קיבל דירה בחייו. ואולם לא פעם החלוקה יוצרת תחושת קיפוח ומביאה את האחים אל ספסל בית
המשפט. האם באמת אפשר למנוע את הקרע, ומה אומרים השופטים כשניצבות בפניהם צוואות שמטלטלות את המשפחה?
מעטים הנושאים שמצליחים לפרק משפחות כמו סוגיית הירושה. בעוד שברירת המחדל על פי החוק היא חלוקה שווה בין כל האחים, לא פעם מגלים היורשים כי המנוח הותיר אחריו צוואה שאינה מאוזנת: אחד הילדים מקבל את הדירה, אחר מסתפק בסכום כסף, ואילו השלישי מוצא עצמו עם חלק קטן בהרבה. במקרים כאלה מתעוררות שאלות כבדות משקל: האם זה מוצדק? האם זו החלטה מוסרית של ההורה או תוצאה של השפעה פסולה? והחשוב מכל - איך ניתן למנוע שהחלטה כזו תוביל לקרע בלתי ניתן לאיחוי בין אחים?
חוק הירושה בישראל קובע כי בהיעדר צוואה, הנכסים יחולקו שווה בשווה בין היורשים. אך כשקיימת צוואה, בתי המשפט נוטים לכבד את רצונו של המוריש כל עוד לא הוכח שנעשה ניצול של חולשה או הפעלת לחץ. הפסיקה מלאה במקרים שבהם אחים ניסו לערער על חלוקה לא שוויונית אך נדחו, משום שהוכח כי הצוואה נכתבה מתוך רצון חופשי. כך למשל, בפסק דין שנדון באחרונה, ביקשו אחים לבטל צוואה שבה אם המשפחה הורישה לבן אחד את עיקר הנכסים, בטענה כי היה זה רצון ברור שלה בשל השנים הרבות שבהן טיפל בה. השופט ציין כי "רצונו של אדם כבודו", והדגיש כי כל עוד לא קיימת הוכחה להשפעה בלתי הוגנת, בית המשפט אינו מוסמך להתערב רק מפני שהחלוקה נראית בלתי הוגנת בעיני יתר היורשים.
במקרה אחר, שנדון בבית המשפט לענייני משפחה, דווקא התקבלה התנגדות של אחים לצוואה. שם נקבע כי הבן שזכה ברוב העיזבון ניצל את חולשת האב הקשיש והשפיע עליו לנסח צוואה לטובתו. בפסק הדין נכתב כי "כאשר חופש הרצון נשלל, אין מדובר עוד בבחירה אישית אלא במניפולציה פסולה שיש לסלקה". כאן, הצוואה בוטלה והעיזבון חולק בין כל הילדים.
הצדקה מוסרית מול תחושת קיפוח
מבחינה מוסרית, יש לא מעט מצבים שבהם חלוקה לא שוויונית עשויה להיראות מוצדקת. אם ילד אחד ליווה את ההורים במשך שנים, השקיע בעסק המשפחתי או נשא בעול טיפול רפואי ממושך, ההורה עשוי לחוש כי נכון להעניק לו יותר. מנגד, כשאחד הילדים קיבל כבר בחייו של ההורה תמיכה כספית גדולה, כמו דירה או הלוואה, יבחר ההורה להעדיף את יתר האחים בצוואה כדי לאזן את הפער. ואולם גם כשההיגיון הכלכלי ברור, הרובד הרגשי מסובך הרבה יותר. דמיינו מצב שאחד האחים קיבל על פני השנים יותר מאחרים, אך לתפיסתו ולא משנה עכשיו מאיה היא מגיעה - זה מגיע לו. יש כאן בעיה גדולה שלא בטוח שיכולה להיפתר. דמיינו משפחה שחלק מהילדים שלה עובדים בעסק משפחתי ולק לא.
- העבירה דירה במתנה; אחרי שנפטרה, האחות טענה שזו העברה לא חוקית - מה קבע בית המשפט?
- מאבק משפטי: האח יפנה את הבית שקיבל ברשות מאמו המנוחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
או מצב של משפחה שבה יש ילד שלא מסתדר וצריך יותר תמיכה מההורים. האם הוא צריך לקבל פחות בעת הירושה? ואיך זה משפיע אם יתר הילדים הסתדרו בחיים. יש הורים שמחליטים על הצוואה בהתאם גם להון-עושר הנוכחי של הילדים. אבל האם זה בהחלט קשור. הירושה מבטאת אצל רבים את רמת הקשר, הקרבה, האהבה. זה לא רק הכסף, זה הרבה מעבר לכך.
