רופא שיניים ישלם 150 אלף שקל פיצויים למטופלת

בנובמבר 2021 פנתה אשה אל מרפאתו של ד"ר ערן פרמון, רופא שיניים, בתקווה לשים סוף למסכת טיפולים כואבת שנמשכה חודשים ארוכים. השתלים שבוצעו לה בלסת התחתונה במסגרת טיפול קודם כשלו, והיא ביקשה שיקום חדש, שיחזיר לה את היכולת ללעוס ולחייך ללא כאבים. אלא שמה שנראה כמו התחלה חדשה נהפך עד מהרה למסלול ייסורים נוסף - ייסורים שבסיומם קבע בית משפט השלום בתל אביב כי הרופא התרשל וגרם למטופלת נזק של ממש.

על פי פסק הדין שניתן באחרונה על ידי השופט אמיר צ'כנוביץ, הרופא הציע לתובעת תוכנית שיקום מקיפה, בעלות של 86 אלף שקל, שכללה החדרת שתלים בשני הצדדים האחוריים של הלסת התחתונה. אלא שכבר מהרישומים הרפואיים שערך הרופא עצמו היה ברור שמדובר במקרה עדין. הוא ציין כי התובעת סובלת ממחלת חניכיים כרונית מתונה, וכי רקמת החניכיים בלסת התחתונה דקה ועדינה במיוחד - מצב המחייב, לפי מומחים, טיפול הכנה פריודונטלי לפני ביצוע ההשתלות. למרות זאת, החל הרופא בביצוע ההליך ללא טיפול מקדים, ביצע החדרת שתלים במקביל להשתלת עצם, ובכך חרץ למעשה את גורל הטיפול לכישלון.

חוות דעתו של ד"ר מרק קסון, מומחה מטעם התובעת, הצביעה על שורת כשלים בטיפול: הרשומה הרפואית לקויה, מוקדי זיהום לא טופלו, והשתלים הוחדרו בניגוד לפרקטיקה המקובלת. לטענתו, צילומי הרנטגן הצביעו על החדרה לקויה של השתלים, והגשר שהותקן עליהם לחץ על החניכיים וגרם לתובעת כאבים בלתי נסבלים. ד"ר קסון העריך כי עלות טיפול מתקן הדרוש כעת מגיעה ליותר מ-100 אלף שקל, וקבע לתובעת נכות לצמיתות בשיעור של 20%, בשל הפגיעה בפרקי הלסת.

מנגד, ד"ר דניאל ניצן, מומחה בכירורגיית פה ולסת מטעם ההגנה, טען כי לא נפל כל פגם בטיפול. לדבריו, מצב החניכיים של התובעת לא הצריך הכנה פריודונטלית, וכי ביצוע השתלת עצם והחדרת שתלים במועד אחד הוא פרקטיקה מקובלת. עוד הוא טען כי התובעת לא גילתה כי היא סובלת ממחלת עור שלפוחיתית ונוטלת טיפול ביולוג -, דבר שלדבריו היה רלוונטי לטיפול.

• התעלמות מסימני מצוקה: ביהמ"ש קבע אחריות למחדלים שהובילו לטרגדיה
• נותר נכה עקב ניתוח גב רשלני - וזה הפיצוי שיקבל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הכרעת הדין ניתנה לאחר שמונה מטעם בית המשפט מומחה למחלות חניכיים ושיקום הפה, פרופ' אבינועם יפה, שנתן חוות דעת מקיפה. פרופ' יפה לא חסך במלים וקבע כי, "דר' פרמון גם מדבר על עצם דקה ורקמת חניכיים עדינה, הערות אלה שדר' פרמון עצמו מציין היו צריכות להדליק נורות אדומות זוהרות... ניסיון לבצע אוגמנטציית עצם עם רקמה 'דקה ועדינה' מעידה על או חוסר ידע או על חוסר ניסיון או על יוהרה". לדבריו, היה מדובר ב"טיפול כושל ולא ראוי", שהביא לאובדן עצם ניכר סביב השתלים בתוך חודשים ספורים.

השופט צ'כנוביץ ציין בפסק הדין כי לא מצא סיבה לסטות ממסקנותיו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, המשמש ידו הארוכה של בית המשפט: "גם לאחר חקירתו הנגדית הארוכה והממצה לא מצאתי כי עלה בידי ההגנה לסתור את הממצאים והמסקנות שביסוד חוות הדעת שערך פרופ' יפה", הוא כתב בפסק הדין שפורסם. השופט קיבל את קביעתו של המומחה כי היה על הרופא לבצע תחילה השתלת חניכיים, ורק לאחר מכן לשקול החדרת שתלים. ביצוע השתלה במצב של חניכיים דקים, קבע פרופ' יפה בעדותו, הוא "קונטרא אינדיקציה לעשות את זה".

בפסק הדין התייחס השופט גם לעניין הכאבים שמהם סבלה התובעת לאורך החודשים שלאחר התקנת הגשר. לפי עדותה, היא פנתה שוב ושוב לרופא וביקשה להוציא את הגשר, אבל הוא סירב וטען שהכאבים אינם מהשתלים. רק לאחר שהתובעת פנתה לרופא אחר, שהסכים להוציא את הגשר ולתת לה אנטיביוטיקה, חלה הקלה במצבה. פרופ' יפה הסביר כי ממצאי הדמיות ה-CT שבוצעו לאחר מכן הצביעו על אובדן עצם משמעותי סביב השתלים, והמליץ על טיפול מורכב הכולל השתלת חניכיים, אוגמנטציית עצם וצילומי CT חוזרים, אם התובעת תרצה להמשיך לשיקום קבוע.

• יבואנית תקבל 315 אלף שקל מתוך תביעה של 2.2 מיליון
• דרש לבטל הסכם גירושים בטענה שלא הבין עברית - ונדחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר דירה, ביקש לבטל את העסקה - ונדחה בבית המשפט

השופט קיבל את הטענות של התובעת בעניין אחריות הרופא, וחייב אותו להשיב לה את מלוא עלות הטיפול ששילמה - סכום כולל של 95 אלף שקל לאחר הצמדה וריבית. בנוסף לכך, נפסק לה פיצוי בסכום כולל של 45 אלף שקל בגין כאב וסבל ואי נוחות, וכן 10,000 שקל בגין הוצאות רפואיות ונסיעות. בסך הכל תפוצה התובעת בכ-150 אלף שקל. עוד נקבע כי הנתבעים ישלמו אגרת בית משפט, שכר טרחת עורך דין והחזר עבור חלקה של התובעת במימון חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. התביעה לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה נדחתה, לאחר שבית המשפט קבע כי התובעת חתמה על טפסי הסכמה לטיפול והיתה מודעת למהות ההליך. השופט הבהיר כי העובדה שהטיפול נכשל אינה מצדיקה פיצוי נוסף בעילה הזו.

למה בית המשפט התערב בטיפול שיניים פרטי?

בית המשפט לא בוחן כל טיפול שיניים שנכשל, אלא רק כשיש טענה לרשלנות רפואית. במקרה הזה נקבע שהרופא פעל בניגוד לפרקטיקה המקובלת, לא הכין את החניכיים כמו שצריך לפני השתלת השתלים, והתוצאה היתה כישלון צפוי מראש.

-למה חשוב לדעת אם החניכיים דקים או עדינים לפני טיפול?

כשיש חניכיים דקים ועצם דקה, הסיכוי שהשתלים ייקלטו קטן מאוד. צריך קודם לעשות טיפול שמחזק את החניכיים ומכין את השטח להשתלה. אחרת יש סיכון שהשתלים יכשלו - בדיוק כפי שקרה במקרה הנ"ל.

אבל אם היא חתמה על טפסי הסכמה, איך בכל זאת הרופא חויב לשלם?

טופס הסכמה לא נותן לרופא רישיון לטעות. גם אם המטופלת ידעה שהיא עוברת השתלה, הרופא חייב לפעול לפי הסטנדרט הרפואי המקובל. במקרה הזה נקבע שהוא פעל בצורה לא סבירה.

מה בעצם הכי הכעיס את השופט?

השופט כתב שהרופא עצמו ציין ברשומות שהחניכיים דקים, ובכל זאת המשיך לטיפול כאילו אין בעיה. הוא אפילו השתיל עצם והחדיר שתלים באותו יום, אף שהמומחים אמרו שזה מתכון לכישלון. השופט ראה בזה טיפול רשלני.

למה היא קיבלה 150 אלף שקל בלבד, ולא גם פיצוי על השיקום החדש?

בית המשפט קבע שהיא היתה צריכה את השיקום עוד לפני שפנתה לרופא. לכן הוא חייב להחזיר לה את הכסף ששילמה על הטיפול הכושל ולפצות אותה על הכאב וההוצאות, אבל לא לממן לה את כל השיקום מהתחלה.

האם זה אומר שכל מי שלא מרוצה מהטיפול יכול לתבוע?

לא. צריך להוכיח שהרופא באמת התרשל ולא פעל לפי הסטנדרטים המקצועיים. אם הטיפול נכשל מסיבה שלא היתה בשליטתו, זה לא בהכרח אומר שיש עילה לתביעה.

מה אפשר ללמוד מזה בתור מטופלים?

חשוב לשאול שאלות לפני טיפול מורכב: האם צריך טיפול מקדים? מה הסיכויים להצלחה? מה הסיכונים? וגם לשמור את כל התיעוד הרפואי והצילומים, כדי שאם משהו משתבש - יהיה על מה להסתמך.

במקרה אחר, בתחילת 2020 נכנס גבר בן 69 למרפאת שיניים בצפון הארץ. מטרתו היתה פשוטה: לקבל טיפול שיניים יסודי, אולי להשתחרר מהכאבים, מן הבושה שבשיניים הרעועות, ואולי גם לזכות סוף־סוף באיכות חיים טובה יותר. אלא שהמסע הרפואי הזה, שהחל כתקווה, נהפך עד מהרה לסיוט מתמשך שגבה ממנו לא רק את בריאותו הפיזית אלא גם את שלוותו הנפשית, כושר עבודתו וכבודו האישי. כך עולה מפסק הדין שפורסם ביולי האחרון בבית משפט השלום בעפולה. תחילת האירוע היתה בפנייה של התובע, יליד 1956, למרפאת שיניים בשם מרפאת העמקים. המרפאה נוהלה על ידי טכנאי שיניים בשם סנד אבו בכר, ובין הרופאים שטיפלו בו היו גם ד"ר שחאדה ואליס זנגריה וד"ר עזאת חבשי. לפי התביעה שהוגשה לבית המשפט, כבר מהשלב הראשון התרחשו חריגות חמורות. בתוך פחות מחודש החל התהליך להסתבך. ניסיונות כושלים להסיר שיניים זמניות בכוח, טיפולים חפוזים שהובילו לשבר בשתלים, וכאבים בלתי פוסקים. השיניים הקבועות שהורכבו נשברו תוך יומיים בלבד, ולאחריהם שוב הורכבו שיניים זמניות, תוך שימוש בחומרים באיכות ירודה שגרמו לרווחים בין התותבות לחיך. לא חלף זמן רב, וגם הכתרים בלסת התחתונה נשברו. אז, לפי פסק הדין, אחד הרופאים ניסה להסיר את הכתרים בעזרת "פלייר האוחז במרכז השיניים ומנענע את לסתו של התובע מצד לצד". אך בכך לא תם הסיפור. לאחר שנשבר לחלוטין מהתהליך, שב התובע אל המרפאה - ואז התגלו תוצאות הרשלנות במלוא חומרתן.