
רופא שיניים ישלם 150 אלף שקל פיצויים למטופלת
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי רופא השיניים התרשל כשהחדיר שתלים בפיה של מטופלת, אף שידע כי רקמת החניכיים שלה דקה ועדינה ודורשת טיפול מקדים. התוצאה היתה דלקת חניכיים, כאבים עזים ואובדן עצם סביב השתלים שהוכנסו. השופט חייב את הרופא ואת חברת הביטוח להשיב
את עלות הטיפול ולפצות את המטופלת בגין כאב וסבל והוצאות רפואיות, בסכום כולל של 150 אלף שקל
בנובמבר 2021 פנתה אשה אל מרפאתו של ד"ר ערן פרמון, רופא שיניים, בתקווה לשים סוף למסכת טיפולים כואבת שנמשכה חודשים ארוכים. השתלים שבוצעו לה בלסת התחתונה במסגרת טיפול קודם כשלו, והיא ביקשה שיקום חדש, שיחזיר לה את היכולת ללעוס ולחייך ללא כאבים. אלא שמה שנראה כמו התחלה חדשה נהפך עד מהרה למסלול ייסורים נוסף - ייסורים שבסיומם קבע בית משפט השלום בתל אביב כי הרופא התרשל וגרם למטופלת נזק של ממש.
על פי פסק הדין שניתן באחרונה על ידי השופט אמיר צ'כנוביץ, הרופא הציע לתובעת תוכנית שיקום מקיפה, בעלות של 86 אלף שקל, שכללה החדרת שתלים בשני הצדדים האחוריים של הלסת התחתונה. אלא שכבר מהרישומים הרפואיים שערך הרופא עצמו היה ברור שמדובר במקרה עדין. הוא ציין כי התובעת סובלת ממחלת חניכיים כרונית מתונה, וכי רקמת החניכיים בלסת התחתונה דקה ועדינה במיוחד - מצב המחייב, לפי מומחים, טיפול הכנה פריודונטלי לפני ביצוע ההשתלות. למרות זאת, החל הרופא בביצוע ההליך ללא טיפול מקדים, ביצע החדרת שתלים במקביל להשתלת עצם, ובכך חרץ למעשה את גורל הטיפול לכישלון.
חוות דעתו של ד"ר מרק קסון, מומחה מטעם התובעת, הצביעה על שורת כשלים בטיפול: הרשומה הרפואית לקויה, מוקדי זיהום לא טופלו, והשתלים הוחדרו בניגוד לפרקטיקה המקובלת. לטענתו, צילומי הרנטגן הצביעו על החדרה לקויה של השתלים, והגשר שהותקן עליהם לחץ על החניכיים וגרם לתובעת כאבים בלתי נסבלים. ד"ר קסון העריך כי עלות טיפול מתקן הדרוש כעת מגיעה ליותר מ-100 אלף שקל, וקבע לתובעת נכות לצמיתות בשיעור של 20%, בשל הפגיעה בפרקי הלסת.
מנגד, ד"ר דניאל ניצן, מומחה בכירורגיית פה ולסת מטעם ההגנה, טען כי לא נפל כל פגם בטיפול. לדבריו, מצב החניכיים של התובעת לא הצריך הכנה פריודונטלית, וכי ביצוע השתלת עצם והחדרת שתלים במועד אחד הוא פרקטיקה מקובלת. עוד הוא טען כי התובעת לא גילתה כי היא סובלת ממחלת עור שלפוחיתית ונוטלת טיפול ביולוג -, דבר שלדבריו היה רלוונטי לטיפול.
- התעלמות מסימני מצוקה: ביהמ"ש קבע אחריות למחדלים שהובילו לטרגדיה
- נותר נכה עקב ניתוח גב רשלני - וזה הפיצוי שיקבל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכרעת הדין ניתנה לאחר שמונה מטעם בית המשפט מומחה למחלות חניכיים ושיקום הפה, פרופ' אבינועם יפה, שנתן חוות דעת מקיפה. פרופ' יפה לא חסך במלים וקבע כי, "דר' פרמון גם מדבר על עצם דקה ורקמת חניכיים עדינה, הערות אלה שדר' פרמון עצמו מציין היו צריכות להדליק נורות אדומות זוהרות... ניסיון לבצע אוגמנטציית עצם עם רקמה 'דקה ועדינה' מעידה על או חוסר ידע או על חוסר ניסיון או על יוהרה". לדבריו, היה מדובר ב"טיפול כושל ולא ראוי", שהביא לאובדן עצם ניכר סביב השתלים בתוך חודשים ספורים.
השופט צ'כנוביץ ציין בפסק הדין כי לא מצא סיבה לסטות ממסקנותיו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, המשמש ידו הארוכה של בית המשפט: "גם לאחר חקירתו הנגדית הארוכה והממצה לא מצאתי כי עלה בידי ההגנה לסתור את הממצאים והמסקנות שביסוד חוות הדעת שערך פרופ' יפה", הוא כתב בפסק הדין שפורסם. השופט קיבל את קביעתו של המומחה כי היה על הרופא לבצע תחילה השתלת חניכיים, ורק לאחר מכן לשקול החדרת שתלים. ביצוע השתלה במצב של חניכיים דקים, קבע פרופ' יפה בעדותו, הוא "קונטרא אינדיקציה לעשות את זה".
בפסק הדין התייחס השופט גם לעניין הכאבים שמהם סבלה התובעת לאורך החודשים שלאחר התקנת הגשר. לפי עדותה, היא פנתה שוב ושוב לרופא וביקשה להוציא את הגשר, אבל הוא סירב וטען שהכאבים אינם מהשתלים. רק לאחר שהתובעת פנתה לרופא אחר, שהסכים להוציא את הגשר ולתת לה אנטיביוטיקה, חלה הקלה במצבה. פרופ' יפה הסביר כי ממצאי הדמיות ה-CT שבוצעו לאחר מכן הצביעו על אובדן עצם משמעותי סביב השתלים, והמליץ על טיפול מורכב הכולל השתלת חניכיים, אוגמנטציית עצם וצילומי CT חוזרים, אם התובעת תרצה להמשיך לשיקום קבוע.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
השופט קיבל את הטענות של התובעת בעניין אחריות הרופא, וחייב אותו להשיב לה את מלוא עלות הטיפול ששילמה - סכום כולל של 95 אלף שקל לאחר הצמדה וריבית. בנוסף לכך, נפסק לה פיצוי בסכום כולל של 45 אלף שקל בגין כאב וסבל ואי נוחות, וכן 10,000 שקל בגין הוצאות רפואיות ונסיעות. בסך הכל תפוצה התובעת בכ-150 אלף שקל. עוד נקבע כי הנתבעים ישלמו אגרת בית משפט, שכר טרחת עורך דין והחזר עבור חלקה של התובעת במימון חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. התביעה לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה נדחתה, לאחר שבית המשפט קבע כי התובעת חתמה על טפסי הסכמה לטיפול והיתה מודעת למהות ההליך. השופט הבהיר כי העובדה שהטיפול נכשל אינה מצדיקה פיצוי נוסף בעילה הזו.
למה בית המשפט התערב בטיפול שיניים
פרטי?
בית המשפט לא בוחן כל טיפול שיניים שנכשל, אלא רק כשיש טענה לרשלנות רפואית. במקרה הזה נקבע שהרופא פעל בניגוד לפרקטיקה המקובלת, לא הכין את החניכיים כמו שצריך לפני השתלת
השתלים, והתוצאה היתה כישלון צפוי מראש.
-למה חשוב לדעת אם החניכיים דקים או עדינים לפני טיפול?
כשיש חניכיים דקים ועצם דקה, הסיכוי שהשתלים ייקלטו קטן מאוד. צריך קודם לעשות טיפול שמחזק את החניכיים ומכין את השטח להשתלה. אחרת יש סיכון שהשתלים יכשלו - בדיוק כפי שקרה במקרה הנ"ל.
אבל אם היא חתמה על טפסי הסכמה, איך בכל זאת הרופא חויב לשלם?
טופס הסכמה לא נותן לרופא רישיון לטעות. גם אם המטופלת ידעה שהיא עוברת השתלה, הרופא חייב לפעול לפי הסטנדרט הרפואי המקובל. במקרה הזה נקבע שהוא פעל בצורה לא סבירה.
מה בעצם הכי הכעיס את השופט?
השופט כתב שהרופא עצמו ציין ברשומות שהחניכיים דקים, ובכל זאת המשיך לטיפול כאילו אין בעיה. הוא אפילו השתיל עצם והחדיר שתלים באותו יום, אף שהמומחים אמרו שזה מתכון לכישלון. השופט ראה בזה טיפול רשלני.
למה היא קיבלה 150 אלף שקל בלבד, ולא גם פיצוי על השיקום החדש?
בית המשפט קבע שהיא היתה צריכה את השיקום עוד לפני שפנתה לרופא. לכן הוא חייב להחזיר לה את הכסף ששילמה על הטיפול הכושל ולפצות אותה על הכאב וההוצאות, אבל לא לממן לה את כל השיקום מהתחלה.
האם זה אומר שכל מי שלא מרוצה
מהטיפול יכול לתבוע?
לא. צריך להוכיח שהרופא באמת התרשל ולא פעל לפי הסטנדרטים המקצועיים. אם הטיפול נכשל מסיבה שלא היתה בשליטתו, זה לא בהכרח אומר שיש עילה לתביעה.
מה אפשר ללמוד מזה בתור מטופלים?
חשוב לשאול שאלות לפני טיפול מורכב: האם צריך טיפול מקדים? מה הסיכויים להצלחה? מה הסיכונים? וגם לשמור את כל התיעוד הרפואי והצילומים, כדי שאם משהו משתבש - יהיה על מה להסתמך.
במקרה אחר, בתחילת 2020 נכנס גבר בן 69 למרפאת שיניים בצפון הארץ. מטרתו היתה פשוטה: לקבל טיפול שיניים יסודי, אולי להשתחרר מהכאבים, מן הבושה שבשיניים הרעועות, ואולי גם לזכות סוף־סוף באיכות חיים טובה יותר. אלא שהמסע הרפואי הזה, שהחל כתקווה, נהפך עד מהרה לסיוט מתמשך שגבה ממנו לא רק את בריאותו הפיזית אלא גם את שלוותו הנפשית, כושר עבודתו וכבודו האישי. כך עולה מפסק הדין שפורסם ביולי האחרון בבית משפט השלום בעפולה. תחילת האירוע היתה בפנייה של התובע, יליד 1956, למרפאת שיניים בשם מרפאת העמקים. המרפאה נוהלה על ידי טכנאי שיניים בשם סנד אבו בכר, ובין הרופאים שטיפלו בו היו גם ד"ר שחאדה ואליס זנגריה וד"ר עזאת חבשי. לפי התביעה שהוגשה לבית המשפט, כבר מהשלב הראשון התרחשו חריגות חמורות. בתוך פחות מחודש החל התהליך להסתבך. ניסיונות כושלים להסיר שיניים זמניות בכוח, טיפולים חפוזים שהובילו לשבר בשתלים, וכאבים בלתי פוסקים. השיניים הקבועות שהורכבו נשברו תוך יומיים בלבד, ולאחריהם שוב הורכבו שיניים זמניות, תוך שימוש בחומרים באיכות ירודה שגרמו לרווחים בין התותבות לחיך. לא חלף זמן רב, וגם הכתרים בלסת התחתונה נשברו. אז, לפי פסק הדין, אחד הרופאים ניסה להסיר את הכתרים בעזרת "פלייר האוחז במרכז השיניים ומנענע את לסתו של התובע מצד לצד". אך בכך לא תם הסיפור. לאחר שנשבר לחלוטין מהתהליך, שב התובע אל המרפאה - ואז התגלו תוצאות הרשלנות במלוא חומרתן.
- 5.אנונימי 14/09/2025 09:42הגב לתגובה זוהגיע הזמן שהמדינה תעשה סדר בכול מה שקורה ברפואת השיניים.... די נמאס ...נראה שהרופאים מנצלים את המצב.......
- 4.ואיפה משרד הבריאות הרקוב שביבי וחבורתו הרסו מעל 20 שנה. (ל"ת)יואל 14/09/2025 09:34הגב לתגובה זו
- 3.רופאים רבים מבטיחים שיחזור פה מלא בטיפול אחד ברור שיש כאן הונאה עח הפציאנט (ל"ת)גורי 14/09/2025 09:21הגב לתגובה זו
- 2.פחות פרסומות בהארץ יותר תשומת לב לפציינט (ל"ת)שביט 14/09/2025 09:06הגב לתגובה זו
- 1.אביטל 14/09/2025 06:26הגב לתגובה זוזו לא רפואה זו טכנאות שיניים. אלה מוסכניקים בחלוק לבן יש ישרים ויש נוכלים. אולי בעתיד מדברים על רגנרציה של שיניים ושל חניכיים.

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך
ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו
בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.
הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.
לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות
בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.
משה ינאי (רשתות)משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה ינאי נכנס לתוקף
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד אחד היזמים הבולטים בתעשיית ההייטק הישראלית נכנס לתוקף באופן מיידי; החוב הראשי לקרן שינטילה מגיע ל-42 מיליון דולר, ולצדו התחייבויות נוספות שמגיעות למאות מיליוני שקלים; הפנטהאוז היוקרתי שלו בתל אביב ונכסים נוספים יימכרו, ועליו הוטלו מגבלות
בבית משפט השלום בתל אביב , באולם של השופט ליאור גלברד, נקבע בעצם כי משה ינאי מהיזמים הגדולים שהיו כאן נכנס להליך של פשיטת רגל. השופט קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד משה ינאי נכנס לתוקף באופן מיידי. ההחלטה מביאה למכירה כפויה של נכסיו המעוקלים ומטילה מגבלות אישיות כבדות על חייו הפיננסיים והעסקיים.
החוב הראשי עומד על כ-42 מיליון דולר לקרן שינטילה הרשומה באיי קיימן, שהועמדה כהלוואה לחברת ההשקעות MII בבעלותו המשותפת עם אשתו המנוחה רחל. לצד זאת, ינאי מחזיק התחייבויות נוספות מצטברות שמגיעות, לפי הערכות, למאות מיליוני שקלים נוספים, בעיקר לבנקים ישראליים ולקרנות מקומיות.
ינאי טוען כי שווי נכסיו הכולל, בארץ ומחוצה לה, עולה בהרבה על סך החובות, ומציג אומדן של כ-1.1 מיליארד דולר. אך טענות אלה נתקלו עד כה בקשיים משפטיים להוכחה מלאה.
קריירה מבריקה: מחלוץ אחסון נתונים לאיש האקזיטים
משה ינאי, שנולד ב-1949 ובנה קריירה בת ארבעה עשורים, נחשב לאחד מחלוצי תעשיית אחסון הנתונים העולמית. בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, פתח את דרכו המקצועית בשנות ה-70 בחברת אלביט, שם השתתף בפרויקט ענת שהיה שיתוף פעולה עם ניקסדורף הגרמנית לפיתוח אמצעי אחסון למחשבי מיינפריים תואמי IBM.
ב-1987 הצטרף ל-EMC, ענקית האחסון האמריקאית שהייתה אז בחיתוליה, ומונה לסגן נשיא לטכנולוגיה. תחת הנהגתו פותח מוצר הסימטריקס (Symmetrix), מערכת אחסון מהפכנית שהפכה למוצר הדגל של החברה בשנות ה-90. המערכת כללה חידושים כמו חבילת התוכנה SRDF לגיבוי מרחוק, והובילה את EMC משווי שוק צנוע לעשרות מיליארדי דולרים.
