אילקאיי גונדואן
צילום: טוויטר מנצסטר סיטי רשמי

מי שווה יותר בקישור - מנצ'סטר סיטי או ריאל מדריד?

לקראת חצי הגמר הערב: לאחר תיקו במשחק הראשון נראה כי יש השפעה מכרעת לשלישיית הקישור. המספרים בפנים
 
מיכאל וייסרמן | (2)

המשחק השני בין מנצ'סטר סיטי לבין ריאל מדריד עשוי להיחשב עבור רבים כמשחק הגמר האולטימטיבי של המפעל. כלומר, ייתכן וממנו תצא האלופה הבאה. המשחק הראשון הסתיים בתיקו 1:1, כאשר ויניסיוס כבש לריאל וקווין דה ברוינה השווה במחצית השנייה.

יעלה לגמר? קמאבינגה (צילום: טוויטר ריאל מדריד)

לאחר שבשבוע שעבר השווינו בין ההתקפות של שתי הקבוצות, הפעם עניין רב יהיה סביב חוליית הקישור שלהן. על פי האתר "טרנספרמרקט", שווי השוק של שחקני ריאל מדריד הוא 860.8 מיליון אירו ואילו שווי השוק של שחקני סיטי הוא 1.05 מיליארד אירו. נראה שחלק גדול משווי השוק הכללי מושקע במרכז השדה.

מרכז השדה של מנצ'סטר סיטי צפוי לכלול את אלקאי גונדואן, רודרי וקווין דה ברוינה.

גונדואן שצפוי לסיים חוזה בקיץ שווה 25 מיליון אירו ואף עשוי לעבור לברצלונה. שכרו של הגרמני הוא כ-10 מיליון אירו לעונה. רודרי הספרדי נחשב לאחד הקשרים הטובים ושווי השוק שלו הוא 80 מיליון אירו, כאשר שכרו מגיע ל-8.32 מיליון ליש"ט לעונה. הקשר המשמעותי ביותר של האנגלים הוא קווין דה ברוינה שגם שווי השוק שלו הוא 80 מיליון אירו אך שכרו גבוה משמעותית והוא נחשב עד כה למשתכר הגבוה בפרמיירליג - שכר של 20 מיליון ליש"ט לעונה.

לאחרונה דובר על כך שהחלוץ של סיטי, ארלינג הולאנד, יחתום על חוזה חדש שיהפוך אותו למשתכר הגבוה ביותר עם שכר שנתי של כ-24 מיליון ליש"ט.

 

מהצד השני, הקישור של ריאל מדריד אולי מנוסה הרבה יותר אבל שווה הרבה פחות. הכוכב הצעיר של הקישור הוא אדוארדו קמאבינגה. שווי השוק של הצרפתי הוא 60 מיליון אירו ושכרו מגיע ל-4.7 מיליון דולר לעונה. הכוכב הקרואטי של ריאל, לוקה מודריץ', שווה כיום 10 מיליון אירו בלבד (בעיקר בגלל גילו) אבל שכרו מגיע לכ-14.45 מיליון ליש"ט לעונה. הצלע השלישית בקישור, טוני קרוס, שווה 18 מיליון אירו ושכרו מגיע לכ-16.12 מיליון ליש"ט לעונה.

קרב לא פחות מעניין הוא על הקווים: שם בעיניי רבים מדובר בשניים מהמאמנים הטובים בעולם. פפ גווארדיולה חתם לאחרונה בסיטי לעוד שלוש שנים עם שכר של 24 מיליון אירו לעונה. מקבילו ממדריד מרוויח 12 מיליון אירו ונראה כי הוא לא צפוי להמשיך אם ריאל לא תחגוג זכייה נוספת בליגת האלופות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ריאל עולה היום קללל (ל"ת)
    מאנו 17/05/2023 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תיאורטית אם ריאל מדריד היתה למכירה ברור שהייתה שוו 17/05/2023 09:01
    הגב לתגובה זו
    תיאורטית אם ריאל מדריד היתה למכירה ברור שהייתה שווה הרבה יותר.
אולימפיאדה
צילום: Kyle Dias, Unsplash

קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה

לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל,  קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני

רן קידר |
נושאים בכתבה אולימפיאדה קטאר

הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים"  למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת. 

מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים. 

קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח' ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר. 

מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים. 

מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.