הפועל ירושלים
צילום: צילום מסך- ערוץ 1

הפועל ירושלים מול טנריף - מי שווה יותר?

הקבוצה הספרדית שזכתה בעונה שעברה תרצה לעשות זאת שוב. ירושלים רוצה תואר ראשון בעידן מתן אדלסון. איך זה נראה במספרים? התשובות בפנים
 
מיכאל וייסרמן |

כמעט 20 שנה עברו מאז שהפועל ירושלים חגגה בפעם הראשונה והאחרונה את התואר האירופי שלה, כאשר זכתה בגביע היול"ב. היא ניצחה בגמר את ריאל מדריד בתוצאה 72:83.

הכי רחוק שאפשר. הפועל ירושלים (צילום: טוויטר הפועל ירושלים)

בקבוצה של אותה תקופה, תחת שרון דרוקר, שיחקו כוכבי על כמו קלי מקארתי, ויל סולומון, דורון שפר ומשה מזרחי וכעת מקווה המאמן, אלכנסדר דז'יקיץ', לרשום הישג נוסף בליגת האלופות של פיב"א. הערב (שישי) תשחק בחצי גמר הפיינל פור מול טנריף הספרדית. האחרונה היא האלופה המכהנת והמועמדת הבכירה לתואר, אבל בירושלים מאמינים בניסים ומקווים כי במשחק אחד יכולה ירושלים לנצח את המשחק.

מסביב למשחק יש גם אירוע מיוחד - מאמן הפועל ירושלים, אלכסנדר דז'יקיץ', יגיע למשחק לאחר מות אמו לפני יומיים. המאמן החליט, בצעד חריג, להמשיך ולהתלוות למשחק של ירושלים באחד המשחקים החשובים בהיסטוריה של המועדון. בבירה מעוניינים לקרב את עצמם עוד יותר ליורוליג ובכדי שזה יקרה זקוקה הקבוצה להישג אירופי משמעותי שיהיה הראשון תחת הבעלים החדש, מתן אדלסון.

המאמן הירושלמי, אמר לקראת המשחק: "אני מתבודד ורואה קצת כדורסל, אני מאמן כבר 32 שנה וראיתי אותם משחקים. האם אנחנו אנדרדוג? כן. האם אנחנו שייכים למעמד הזה? כן". המסע לא יהיה פשוט כאשר יש פערים בתקציבים בין הקבוצות.

להלן 5 השחקנים הבכירים בשני המועדונים ושכרם:

 

המספרים של הפועל ירושלים:

קאדין קרינגטון: 250 אלף דולר לעונה.

ליוואי רנדולף: 240 אלף דולר לעונה.

זאק הנקינס: 230 אלף דולר לעונה.

ספידי סמית': 200 אלף דולר לעונה.

מארקס מייריס: 150 אלף דולר לעונה.

 

סה"כ: 1.07 מיליון דולר.

חשוב לציין כי הישראלי הבכיר ביותר הוא עוז בלייזר שמרוויח שכר של 160 אלף דול=D7 לעונה.

 

המספרים של טנריף:

מרסלניו הוארטס: מיליון דולר.

סאשו סאלין: 600 אלף דולר.

אלגי'ן קוק: חצי מיליון דולר לעונה.

ארון דורנקמפ: 700 אלף דולר לעונה.

גיורגי שמרדיני: 850 אלף דולר לעונה.

סה"כ: 3.65 מיליון דולר לעונה.

 

גם בגזרת המאמנים נראה שיש יתרון למאמן הספרדי, צ'וס וידורטה, שעל פי ההערכות מרוויח כ-100 אלף דולר יותר מהמאמן הירושלמי.

עידן הבעלות החדשה של משפחת אדלסון היא אחת מתוך שרשרת של בעלים בשנים האחרונות. עד 2013 עמד גומא אגאייר בראש המערכת אבל אז רכש איש ההייטק אורי אלון את הקבוצה, יחד עם הפרסומאי אייל חומסקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אולימפיאדה
צילום: Kyle Dias, Unsplash

קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה

לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל,  קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני

רן קידר |
נושאים בכתבה אולימפיאדה קטאר

הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים"  למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת. 

מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים. 

קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח' ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר. 

מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים. 

מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.