אחרי שמחירי השכירות ירדו, האם השוכרים שוב צריכים לדאוג?
שוכרי הדירות ממשיכים לחרוק שיניים. מחירי השכירויות ירדו מאז תחילת המלחמה, בעיקר בתל אביב, אבל זה עדיין לא מספיק. השינוי במחירי הדירות לא נכלל במדד המחירים לצרכן, אבל מה שכן נכלל במדד שעלה אתמול הוא השינוי בשכר הדירה, שממשיך לעלות אחרי שהיה אפשר לחוש בתקופת עצירה שנבעה מעלייה חדה בשנה שעברה. מדד שכר דירה עלה ב-0.3%.
השינוי בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, עמד על 2.7% (3% בחודש שעבר, 2.7% לפני חודשיים) ועבור השוכרים החדשים (דירות שבהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 2.6% (4.5% בחודש שעבר, 3.2% לפני חודשיים). שוכרי הדירות בישראל חטפו בחודשים האחרונים לא מעט בעקבות עליות המחירים. צריך לזכור ולהזכיר: שוק השכירות מהווה 26% ממדד המחירים לצרכן וכל עוד מחירי השכירות עולים, סביר להניח שגם המדד יעלה.
הנגיד, פרופ' אמיר ירון, חושש מאוד מעליית המחירים. הוא אמר זאת מספר פעמים בעבר. במשרד האוצר מבינים שהמגבלות שנוצרו בנוגע להעסקת עובדים מקטינה את מספר הדירות בכל שנה. כשההיצע נמוך, כשהמשקיעים מחוץ לשוק, המשמעות היא פשוטה - זה מוביל לעליית מחירים.
לא סתם אפשר לראות כי הפער בין שוכרים שחידשו חוזה לשוכרים חדשים הוא גבוה. אנשים מתקשים למצוא דירה ובעלי הדירות מנצלים את המצב. חלקם טוענים כי הריבית עלתה, מה שהגדיל את גובה ההלוואה שלהם, אבל הם לא יורידו מחיר לעולם כשמחירי הדירות יעלו בשיעור ניכר והם ירוויחו.
- למה זינקו מחירי השכירות ברחובות במעל 20% ומה קורה בנס ציונה וראשון לציון?
- "שכחתי שיש לי 10 דירות" - המשקיעים שמתחמנים את המערכת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה נוספת היא הצורך בדיור חולפי למפונים. העניין הזה הוריד משמעותית את ההיצע באזורים מסוימים. במרכז (בתל אביב, אגב, הוא בירידה), יש שכונות שלמות שההיצע בהם ירד לאפס בעקבות הצורך לשכן את המפונים. זה מזכיר את נושא ההתחדשות העירונית - כאשר הקבלן המבצע מתחיל לבנות, מאות דיירים מתפנים בבת אחת והדבר מוביל לעליית מחירי השכירות באותו אזור בגלל ההיצע הנמוך. במקרה הזה, חלק גדול מהמפונים החליט להישאר באותו אזור ופתאום ההיצע לדירות קטן.
יש עוד נושא שגרם להורדת מחירי השכירות, אבל כנראה שבאופן זמני: הביקושים לדירות קטנות ירדו גם בעקבות שוק ההשכרה לתיירים שנפגע מאז המלחמה. הם עזבו מאות דירות שהפכו לריקות כשההיצע גדל, המחירים יורדים ובעלי הדירות מתפשרים. היצע הדירות הקטנות עלה מדי חודש, אבל הוא מתחיל להתמתן. אם בתחילת המלחמה הצטרפו בבת אחד מאות דירות לשוק, כעת העלייה היא מינורית ונראה כי השוק הזה יחווה מגמת ירידה בקרוב.
עליית ריבית היא ממש לא הפתרון לכך. המדינה צריכה לספק פתרונות דרך דיור להשכרה לטווח ארוך. לאחרונה אנחנו רואים שהיא מנסה לייצר פרויקטים כאלה בתל אביב (דרך עיריית תל אביב, אבל הסיכויים לזכייה אינם גבוהים) או בחלק מהפרויקטים שנבנים - הם מייעדים את הדירות לשכירות לעשר שנים, כשבסיומם הקבלן יוכל למכור אותן תוך הישענות על מודל כלכלי אחד - הוא אמור להרוויח מעליית מחירי הדירות בקיזוז הפחת שהוא סופג (ומפחית בהמשך) בעקבות השכרת הנכסים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
- 3.ליצן קטן 24/04/2024 14:12הגב לתגובה זומי שצריך לדאוג אלה הקבלנים, הבנקים המדינה והמשקיעים. מי שלא שקע במשכנתא משעבדת בסכומי עתק ותשלומי ריבית עצומים לבנקים חי טוב ומשוחרר מעבדות הבלוקים של מדינת ישרעהל הקורסת!
- 2.תל אביבי 2 24/04/2024 11:30הגב לתגובה זוהיו מציאות באוקטובר/נובמבר, כאשר המון צעירים נטשו את ת"א, שחציה להשכרה. חציה! אז השוכרים התל אביבים הממולחים הצליחו לצוד דירות במחירי מציאה. כעת הצעירים מתחילים לחזור לת"א והמחירים חוזרים ועולים. מי שלא מאמין מוזמן לפתוח לוח יד2 ולחפש בעצמו.
- 1.מי מקבל 5% בבנק ואם יש כזה זה ברוטו!!! (ל"ת)עדי 23/04/2024 18:27הגב לתגובה זו
- קרנות כספיות 24/04/2024 07:06הגב לתגובה זוכל עוד המדד עולה התשואה היא נטו קרוב ל5 אחוז. וכסף גדול יכול לקבל גם יותר מ5 אחוז.

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות
הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.
ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.
בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.
מצב הקרקעות בישראל
מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."
- פסק תקדימי: רמ"י תוכל לתעדף מילואימניקים ונכי צה"ל בשיווק מגרשים
- מלחמת עולם בין לשכת השמאים לרמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."