למה אנשים רוכשים מיגונית והאם היא עמידה בפני הדף טילים כמו ממ"ד?
השם מיגונית הפך בשבועות האחרונים לסוג של טראומה עבור ישראלים רבים: חלק מהנרצחים בטבח הנורא של ה-7 באוקטובר נמלטו לעבר המיגוניות מחוץ לפסטיבל נובה, במטרה להגן על עצמם מפני המחבלים, אבל רובם לא נותרו בחיים - המחבלים השליכו רימונים וירו באזרחים רבים. בחלק מהמיגוניות היו 50 איש. המחבלים לא הפסיקו לירות ובדיעבד - מי שברח מהמיגונית דווקא ניצל. יש מי שמגדיר אותם היום "כמלכודת המוות של ה-7 באוקטובר", אחרי שהמחבלים לא רק הרגו את מי שהיה בפנים, אלא גם וידאו הריגה.
זולה יותר, אבל האם היא פחות יעילה? מיגונית (באדיבות חברת מצלאוי)
צריך לזכור – התפקיד של המיגונית הוא ממש לא להגן מפני תקיפות מחבלים. בימים שבהם רק 78% מהאוכלוסיה מוגנת מהדף טילים בצורה זו או אחרת (ממ"ד, מקלט וכו'), המיגונית הפכה לפתרון קל עבור פגיעות הדף. מדובר במבנה טרומי, שמתפקד כמרחב מוגן המוצב בשטח ציבורי פתוח (ישוב, פארק, גני משחקים, תחנת אוטובוס ועוד), ומיועד לספק מיגון מידי בפני התקפות של רקטות ופצמ"רים שזמן ההתרעה בפניהן הוא קצר מכדי לאפשר גישה למקלט. מי עושה מיגונית? בדרך כלל תושבי הדרום שאין בידם אפשרות להתקין ממ"ד, לפחות לא בטווח הקצר. כיום קיים צו המתיר הצבת מיגונית, ללא צורך בהליך של תכנית או היתר (גם בבניית ממ"ד נרשמו הקלות ותוכלו לקבל אישור לבניה תוך שבועיים בלבד - אבל ברור שבנייתו תיקח כמה שבועות והיא לא נעשית ביום אחד, כמו במקרה של מיגונית).
אז למה לאחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר על הטרנד הזה, של הזמנת מיגונית? בסוף, הקמת ממ"ד עולה סביב 120-150 אלף שקל, כשמיגונית תעלה לכם סביב 50 אלף שקל. מיגונית היא פתרון מיגון נייד. באופן יחסי, קל לשנע אותו. אתה מזמין את המיגונית וכעבור כמה ימים היא נוחתת אצלך בחצר. היא זולה משמעותית ומספקת פתרון דומה.
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחברות המייצרות טוענים כי ההגנה היא מקסימלית, כמו בממ"ד. חלק מהחברות מייצרות כיום קירות ותקרה של 30 ס"מ כדי להתאים את הדרישות לאלו של ממ"ד. הם מצרפים כמובן דלת הדף תקנית שעומדת בסטנדרטים הנדרשים מממ"ד.
חשוב לציין שיש כמה סוגים של מיגוניות, כשחלקם עשוי להיות זול יותר. למשל, מיגוניות המיועדות לשטח חיצוני, כמו חצר הבית, ניתן למצוא במחירים שנעים סביב 30-35 אלף שקל. מיגוניות המיועדות לחדר פנימי יקרים יותר ונעים סביב 70 אלף שקל. כמו הממ"ד, גם המיגונית כוללת דלת הדף, חלון, הכנה לחיבור של חשמל ותקשורת - על פי התקן. מעבר למחיר, צריך לזכור שהמיגונית זמינה יותר, ניתן לשנע אותה ממקום למקום וגם אם עברתם דירה, אפשר לקחת אותה אתכם.
שאלה נפוצה בהקשר הזה היא האם המיגונית יכולה להתאים לדרישות פיקוד העורך בעניין טופס 4. ובכן, התשובה היא לא. בניינים חדשים חייבים ממ"ד. מיגונית לא מקבל הכרה מלאה על ידי הדרג הפיקודי.
- פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
- השכירות מזנקת: פחות בנייה, יותר ביקוש - והמחירים מטפסים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?
בסו, הממ"ד או המיגונית צריכים לספק פתרון מפני שני תרחישים: הראשון הוא הדף והשני הוא רסס. כיוון שרקטה או כל טיל אחר בנוי מחומר נפץ, חלק מהמעטפת נקרע ועף לכיוונים שונים. זו הסיבה שבגללה פיקוד העורף רוצה שתמתינו עוד כמה דקות, אחרי הפיצוץ, בממ"ד.
בניגוד למרחב מוגן, שמספק מענה מלא לקריטריון ההדף ועמיד כמעט באופן מלא מפני חדירת רסיסים, המיגונית תהיה מותאמת למה שהזמנתם: תוכלו לבחור עיבוי של הקירות כך שתהיה עמידה בפני רסיסים, אבל הקריטריון יהיה נמוך יותר. באשר להדף - הרמה היא דומה.
בסוף, מדובר בעניין של תקציב ומקום. מי שיכול להרשות לעצמו לבנות ממ"ד בחצר, כנראה יעדיף את זה לטווח הארוך. המיגונית היא זולה יותר. אם לא מדובר בבית שקניתם, כמובן שתעדיפו מיגונית, גם בשל עלויות וגם בשל העובדה שתוכלו להעביר אותה לכל בית פרטי אחר.
- 6.חיגז 04/11/2023 15:09הגב לתגובה זוכנראה שאינטרסים כלכליים פועלים כאן.יש לאשר מידית את המיגוניות.
- 5.משה ז. 03/11/2023 10:55הגב לתגובה זולפני 4 שנים הצלחתי לקבל אישור של פיקוד העורף,להצבה בחצר במרכז הארץ. קיבלתי מיגונית בתקן ממ"ד ורק שטח קטן יותר ממ"מד.יש גם יחידות ממ"ד יבילות שניתנות להצבה תוך כמה שעות. כרגיל, המדינה לא דואגת לזמינות של יחידות כאלה לכל דורש.
- 4.פיקוד העורף 01/11/2023 23:41הגב לתגובה זושלום, אני מהנדס בכיר בפיקוד העורף. הכתבה הזאת עלולה לעלות בחיי אדם. כאשר מיגונית מוצבת במרחק של יותר מ40 ק"מ מהגבול, היא מסכנת את חיי השוהים בה פי כמה מכל פיתרון אחר. כולל לשכב על האדמה עם הידיים על הראש. בבקשה למחוק את הכתבה הזאת. היא מסכנת חיים של אנשים.
- חיים 04/11/2023 06:57הגב לתגובה זותרשום את הפרטים שלך כל אחד יכול להגיד אני מהנדס אני טייס אולי .תתן נימוק משכנע?היום בעידן הפייק ניוז צריך להיזהר.
- 3.אין על מיגונית רכשתי ונראה מעולה (ל"ת)איתן 31/10/2023 08:43הגב לתגובה זו
- 2.מיגונית זה הפתרון הכי טוב וזול שיש (ל"ת)אורי 31/10/2023 08:43הגב לתגובה זו
- 1.יש עוד אפשרות 30/10/2023 16:57הגב לתגובה זורק רעיון...

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.