מיגונית
צילום: חברת מצלאוי

למה אנשים רוכשים מיגונית והאם היא עמידה בפני הדף טילים כמו ממ"ד?

לאחרונה, רבים החליטו לרכוש מיגונית כפתרון זול וזמין שיספק מענה למלחמה, בהשוואה לממ"ד שבנייתו לוקחת זמן. מה ההבדל בניהם, מה עדיף ולמה הוא פתרון פחות טוב למי שיכול לבנות ממ"ד?
איציק יצחקי | (7)

השם מיגונית הפך בשבועות האחרונים לסוג של טראומה עבור ישראלים רבים: חלק מהנרצחים בטבח הנורא של ה-7 באוקטובר נמלטו לעבר המיגוניות מחוץ לפסטיבל נובה, במטרה להגן על עצמם מפני המחבלים, אבל רובם לא נותרו בחיים - המחבלים השליכו רימונים וירו באזרחים רבים. בחלק מהמיגוניות היו 50 איש. המחבלים לא הפסיקו לירות ובדיעבד - מי שברח מהמיגונית דווקא ניצל. יש מי שמגדיר אותם היום "כמלכודת המוות של ה-7 באוקטובר", אחרי שהמחבלים לא רק הרגו את מי שהיה בפנים, אלא גם וידאו הריגה.

מיגונית (מצלאוי)

זולה יותר, אבל האם היא פחות יעילה? מיגונית (באדיבות חברת מצלאוי)

צריך לזכור – התפקיד של המיגונית הוא ממש לא להגן מפני תקיפות מחבלים. בימים שבהם רק 78% מהאוכלוסיה מוגנת מהדף טילים בצורה זו או אחרת (ממ"ד, מקלט וכו'), המיגונית הפכה לפתרון קל עבור פגיעות הדף. מדובר במבנה טרומי, שמתפקד כמרחב מוגן המוצב בשטח ציבורי פתוח (ישוב, פארק, גני משחקים, תחנת אוטובוס ועוד), ומיועד לספק מיגון מידי בפני התקפות של רקטות ופצמ"רים שזמן ההתרעה בפניהן הוא קצר מכדי לאפשר גישה למקלט. מי עושה מיגונית? בדרך כלל תושבי הדרום שאין בידם אפשרות להתקין ממ"ד, לפחות לא בטווח הקצר. כיום קיים צו המתיר הצבת מיגונית, ללא צורך בהליך של תכנית או היתר (גם בבניית ממ"ד נרשמו הקלות ותוכלו לקבל אישור לבניה תוך שבועיים בלבד - אבל ברור שבנייתו תיקח כמה שבועות והיא לא נעשית ביום אחד, כמו במקרה של מיגונית).

 

אז למה לאחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר על הטרנד הזה, של הזמנת מיגונית? בסוף, הקמת ממ"ד עולה סביב 120-150 אלף שקל, כשמיגונית תעלה לכם סביב 50 אלף שקל. מיגונית היא פתרון מיגון נייד. באופן יחסי, קל לשנע אותו. אתה מזמין את המיגונית וכעבור כמה ימים היא נוחתת אצלך בחצר. היא זולה משמעותית ומספקת פתרון דומה.

בחברות המייצרות טוענים כי ההגנה היא מקסימלית, כמו בממ"ד. חלק מהחברות מייצרות כיום קירות ותקרה של 30 ס"מ כדי להתאים את הדרישות לאלו של ממ"ד. הם מצרפים כמובן דלת הדף תקנית שעומדת בסטנדרטים הנדרשים מממ"ד.

חשוב לציין שיש כמה סוגים של מיגוניות, כשחלקם עשוי להיות זול יותר. למשל, מיגוניות המיועדות לשטח חיצוני, כמו חצר הבית, ניתן למצוא במחירים שנעים סביב 30-35 אלף שקל. מיגוניות המיועדות לחדר פנימי יקרים יותר ונעים סביב 70 אלף שקל. כמו הממ"ד, גם המיגונית כוללת דלת הדף, חלון, הכנה לחיבור של חשמל ותקשורת - על פי התקן. מעבר למחיר, צריך לזכור שהמיגונית זמינה יותר, ניתן לשנע אותה ממקום למקום וגם אם עברתם דירה, אפשר לקחת אותה אתכם. 

שאלה נפוצה בהקשר הזה היא האם המיגונית יכולה להתאים לדרישות פיקוד העורך בעניין טופס 4. ובכן, התשובה היא לא. בניינים חדשים חייבים ממ"ד. מיגונית לא מקבל הכרה מלאה על ידי הדרג הפיקודי.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בסו, הממ"ד או המיגונית צריכים לספק פתרון מפני שני תרחישים: הראשון הוא הדף והשני הוא רסס. כיוון שרקטה או כל טיל אחר בנוי מחומר נפץ, חלק מהמעטפת נקרע ועף לכיוונים שונים. זו הסיבה שבגללה פיקוד העורף רוצה שתמתינו עוד כמה דקות, אחרי הפיצוץ, בממ"ד. 

בניגוד למרחב מוגן, שמספק מענה מלא לקריטריון ההדף ועמיד כמעט באופן מלא מפני חדירת רסיסים, המיגונית תהיה מותאמת למה שהזמנתם: תוכלו לבחור עיבוי של הקירות כך שתהיה עמידה בפני רסיסים, אבל הקריטריון יהיה נמוך יותר. באשר להדף - הרמה היא דומה.

בסוף, מדובר בעניין של תקציב ומקום. מי שיכול להרשות לעצמו לבנות ממ"ד בחצר, כנראה יעדיף את זה לטווח הארוך. המיגונית היא זולה יותר. אם לא מדובר בבית שקניתם, כמובן שתעדיפו מיגונית, גם בשל עלויות וגם בשל העובדה שתוכלו להעביר אותה לכל בית פרטי אחר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חיגז 04/11/2023 15:09
    הגב לתגובה זו
    כנראה שאינטרסים כלכליים פועלים כאן.יש לאשר מידית את המיגוניות.
  • 5.
    משה ז. 03/11/2023 10:55
    הגב לתגובה זו
    לפני 4 שנים הצלחתי לקבל אישור של פיקוד העורף,להצבה בחצר במרכז הארץ. קיבלתי מיגונית בתקן ממ"ד ורק שטח קטן יותר ממ"מד.יש גם יחידות ממ"ד יבילות שניתנות להצבה תוך כמה שעות. כרגיל, המדינה לא דואגת לזמינות של יחידות כאלה לכל דורש.
  • 4.
    פיקוד העורף 01/11/2023 23:41
    הגב לתגובה זו
    שלום, אני מהנדס בכיר בפיקוד העורף. הכתבה הזאת עלולה לעלות בחיי אדם. כאשר מיגונית מוצבת במרחק של יותר מ40 ק"מ מהגבול, היא מסכנת את חיי השוהים בה פי כמה מכל פיתרון אחר. כולל לשכב על האדמה עם הידיים על הראש. בבקשה למחוק את הכתבה הזאת. היא מסכנת חיים של אנשים.
  • חיים 04/11/2023 06:57
    הגב לתגובה זו
    תרשום את הפרטים שלך כל אחד יכול להגיד אני מהנדס אני טייס אולי .תתן נימוק משכנע?היום בעידן הפייק ניוז צריך להיזהר.
  • 3.
    אין על מיגונית רכשתי ונראה מעולה (ל"ת)
    איתן 31/10/2023 08:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מיגונית זה הפתרון הכי טוב וזול שיש (ל"ת)
    אורי 31/10/2023 08:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש עוד אפשרות 30/10/2023 16:57
    הגב לתגובה זו
    רק רעיון...
אשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי לירן. קרדיט: יח"צאשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי לירן. קרדיט: יח"צ

אשלי לירן זכתה במכרז פרויקט פינוי-בינוי בהוד השרון

הקבוצה, בבעלותם של אשר אלון ורוני בריק, זכתה במכרז, תהרוס 60 דירות ישנות ותקים מתחם מגורים חדש של כ־200 יחידות דיור

רן קידר |
נושאים בכתבה אשלי לירן

קבוצת אשלי לירן בבבעלות אשר אלון ורוני בריק (נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ) זכתה במכרז שנערך על ידי בעלי הדירות במתחם בדרך מגדיאל בהוד השרון לביצוע פרויקט פינוי בינוי. במסגרת התוכנית ייהרסו 60 יח"ד ב-5 בניינים ישנים בכתובות פדויים 3, מגדיאל 40-42, אשכול 2 ואשכול 6, ובמקומן ייבנה מתחם מגורים חדש הכולל כ-200 יחידות דיור ושטחי מסחר. 

המכרז נוהל על ידי עורכי הדין המייצגים את בעלי הדירות, משרד דנוס־אליעז. למכרז ניגשו עשרות חברות נדל"ן, כאשר לשלב הגמר הגיעו שלוש חברות: רוטשטיין, קטה ואשלי לירן, שזכתה במכרז. קבוצת אשלי לירן שתטפל בקידום התכנון, הרישוי וכן בבנייה בפועל של הפרויקט, פינוי בעלי הדירות המקוריים עד לאכלוס הפרויקט החדש.

זה אינו הפרויקט הראשון שהחברה מקדמת בעיר בתחום ההתחדשות העירונית. ברחוב בן גמלא, מקדמת החברה פרויקט פינוי בינוי הכולל שני מגדלים רבי קומות עם כ-9,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה וכ-360 יחידות דיור חדשות, וברחוב בן גוריון, החברה מקדמת תוכנית יחד עם חברת מידן במסגרתה ייהרסו ארבעה בניינים בני שלוש קומות וייבנו במקומם ארבעה בניינים בני עשר קומות. שני הפרויקטים נמצאים בשלבי קידום מול וועדות התכנון. 

קבוצת אשלי לירן יזמה ובנתה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בתל אביב, "ME TLV" בשכונת נווה שרת, הכולל 270 יחידות דיור חדשות במקום 96 הישנות. הצלחת הפרויקט סללה את הדרך לפרויקטים רבים נוספים. גם בעיר רעננה בנתה החברה את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בעיר, שכבר אוכלס בהצלחה. כיום מקדמת החברה אלפי יחידות דיור בפרויקטי פינוי בינוי הנמצאים בשלבי תכנון, רישוי ובנייה שונים בערי המרכז והשרון: תל אביב, גבעתיים, רעננה, כפר סבא וכאמור בהוד השרון. 

כפר בתיה, רעננה (הדמיה פרחי צפריר)כפר בתיה, רעננה (הדמיה פרחי צפריר)

2,200 דירות ללא היטל השבחה? הכנסת בדרך לסגור את פרצת "כפר בתיה" שברעננה

המאבק סביב תוכנית כפר בתיה ברעננה הגיע עד לכנסת - האם יהיה צורך לשלם היטל השבחה?

רן קידר |
נושאים בכתבה היטל השבחה רעננה


המאבק סביב תוכנית כפר בתיה ברעננה הגיע עד לכנסת, כאשר עיריית רעננה נאבקת בנחרצות בתוכנית רחבת היקף להקמת כ-2,200 יחידות דיור על שטח של 160 דונם בדרום העיר. רשת אמי"ת, המחזיקה בקרקעות החינוך שעליהן פועל כפר הנוער ההיסטורי, מקדמת פרויקט נדל"ן שהעירייה מכנה "מסחרי לכל דבר" – והפעם הסוגיה עולה לדיון פרלמנטרי.

הצעת חוק נגד "פרצת היטל ההשבחה"

הצעת חוק חדשה, אותה הובילו ח"כ אלי דלל מהליכוד וח"כ נאור שירי מיש עתיד, מבקשת לשים סוף לפטור מהיטלי השבחה שעמותות חינוך נהנות ממנו גם כשהן מבצעות יוזמות נדל"ן פרטיות. ההצעה באה לאחר פגישה שקיים ראש עיריית רעננה חיים ברוידא עם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ח"כ יצחק קרויזר, והיא מבקשת לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שעמותות חינוך ייהנו מפטור מהיטל השבחה רק כשמדובר במקרקעין המיועדים לשימוש ציבורי מובהק.

מכפר ניצולי שואה לפרויקט יוקרה

כפר בתיה, שנוסד ב-1947 ככפר לילדים ניצולי שואה ונקרא על שם בתיה גוטספלד, נשיאת הסתדרות נשי המזרחי בארצות הברית, משתרע על שטח של כ-160 דונם בדרום מערב העיר, בצמוד לפארק רעננה. הכפר ההיסטורי שימש במשך עשרות שנים כמוסד חינוכי דתי מוביל, אך כעת עומדת להשתנות דמותו באופן דרמטי.

התוכנית שאושרה ביוני האחרון בוועדה המחוזית, חרף התנגדות עזה של העירייה, כוללת לא רק 2,200 יחידות דיור אלא גם 650 דירות להשכרה, שטחי מלונאות, תעסוקה, מסחר, שטחי ציבור ושטחים פתוחים. העירייה טוענת כי מדובר בהפרה בוטה של הסכם משנת 2021, לפיו התוכנית הייתה אמורה להיות מוגבלת ל-1,250 יחידות דיור בלבד ובגובה שלא יעלה על 11 קומות. במקום זאת, התוכנית המקודמת כוללת מגדלים שיגיעו לגובה של עד 25 קומות.

מאות מיליוני שקלים על הכף

לפי הסכם 2021, עמותת נשי אמי"ת התחייבה לשלם לעירייה מאות מיליוני שקלים לצורך פיתוח האזור, בנוסף להקמת קמפוס חינוכי חדש בעלות של כ-300 מיליון שקלים. אולם העירייה טוענת שכעת, כשהתוכנית גדלה לכמעט כפליים מההיקף המוסכם, העמותה מנסה להתחמק מתשלום היטל השבחה על ההפרש העצום – סכום שמדובר בו במאות מיליוני שקלים נוספים.