הזיגזג של בנק ישראל: מנסה לקרר את השוק כעת אחרי שהוביל לרתיחה בתחילת שנה

האם בנק ישראל לוקח צעד לאחור בתחום המשכנתאות ומנסה כעת לקרר את שוק הדיור? לאחר המהלכים של הבנק בתחילת השנה, ובראשם ההחלטה לאפשר לציבור לקחת משכנתאות בעד שני שלישים במסלול ריבית הפריים - שחיממה את שוק הדיור וגרמה לציבור לקחת עוד ועוד משכנתאות, כשאלה זינקו למספרים אסטרונומיים בהיקפים של כל הזמנים - הפיקוח על הבנקים מפרסם כעת טיוטה להערות הציבור שתגביל את המינוף העודף של הציבור בלקיחת משכנתאות. על פי הטיוטה, ייאסר על הבנקים להעמיד הלוואה נוספת שתשמש כ"הון עצמי" לרכישת דירת מגורים. כלומר, הלוואה לכל מטרה לא תוכל להיחשב כחלק מההון העצמי לצורך עמידה במגבלות המינוף (LTV) ברכישת דירת מגורים. המגבלה תחול רק על משקיעים (כלומר אנשים שזו לא תהיה דירתם הראשונה) ולא על משפרי דיור, וזאת במטרה לאפשר לאנשים שרוצים לעבור מדירה קטנה יותר לדירה גדולה יותר לבצע עסקת רכישה של דירה בטרם המכירה של הדירה הקודמת שלהם. במקרה של משפרי דיור הבנק יהיה רשאי להעמיד את ההלוואה הנוספת לצורך השלמת מימון הרכישה. במקרה הזה המגבלה תהיה שתקופת ההלוואה הנוספת לא תעלה על התקופה המקסימלית המותרת על פי רשות המסים (נכון להיום: 24 חודשים) ברכישת דירה חליפית מקבלן, יהיה רשאי הבנק לחדש את הלוואת הגישור עד לתקופה של 12 חודשים ממועד מסירת החזקה בפועל לידי הלווה. בנוסף, שתי ההקלות שניתנו בתקופת הקורונה, ושיפוגו ב-30 בספטמבר, לא יחודשו, והמשמעות היא ששיעור המימון בהלוואה לכל מטרה יעמוד בחזרה על מקסימום של 50%, ולא עד 70%, וכן כי הבנקים יהיו חייבים לרתק הון בשיעור של 1% בגין הלוואות לדיור. כלומר - הבנקים יצטרכו לפצות את עצמם על ריתוק ההון לטובת דיור, וסביר להניח כי הם יעלו ריביות לציבור נוטלי המשכנתאות. מהלך כזה מצידם לא יפתיע אף אחד שכן גם אחרי המהלך של בנק ישראל בתחילת השנה הבנקים העלו את גובה הריביות ולמעשה ניטרלו את ההוזלה החודשית במשכנתא שהבנק ניסה למכור לציבור כ'הטבה'.  

לקריאה נוספת: > הוזלה במשכנתאות? בנק ישראל יוצר את משבר "הסאב פריים" הישראלי > שכירות או קניית דירה? התשובה הכלכלית די פשוטה אבל גם הפסיכולוגיה משפיעה > טירוף המשכנתאות עולה לשיא חדש: 11.6 מיליארד שקל רק בחודש יוני > טירוף חובק עולם: מדד מחירי הדיור של 57 מדינות בשיא כל הזמנים המפקח על הבנקים יאיר אבידן: ״‎פרסמנו היום מספר צעדים לניהול הסיכונים והחשיפות במערכת הבנקאית. אני שמח שלאחר שיח מתמשך שאנו עורכים הצלחנו למצוא מתווה המאפשר את פעילותם של משפרי הדיור לצד הגבלה מסוימת לאלו הרוכשים למטרות השקעה ושאינם משפרי דיור. חשוב שבעת העמדת ההלוואה ובמסגרת תהליך חיתום אחראי, הבנק המלווה יעשה שימוש במכלול הכלים כדי להכיר היטב את מצבו הפיננסי של הלקוח, לרבות שימוש במערכת לשיתוף נתוני אשראי. בנוסף, אין בכוונתנו להאריך את תוקפן של שתי הקלות שניתנו לנוכח הקורונה - החזרתן למצב בדומה לערב המשבר, הוא חלק מתהליך ההתאוששות של המשק וההסתגלות לניהול הכלכלה גם לצד קיומו של הנגיף.״ דליה עסיס, שמאית מקרקעין מתכננת ערים ומרצה לנדל"ן באוניברסיטת בר אילן: "איני מתלהבת כלל ועיקר מההחלטות האחרונות של בנק ישראל. ההחלטה לא לאפשר לרוכשי דירה לשעבד דירה קיימת בבעלותם כחלק ממימון רכישת דירה חדשה תמוהה בעיני, מה גם שהבנק מאפשר לרוכשי הדירה החדשה ליטול. הלוואה לתקופה של עד 24 חודשים, כך שאיני מבינה את הלוגיקה שבהחלטה זו שאולי תשפיע באופן כזה או אחר על הביקושים אבל לא תפתור כלל ועיקר את הבעיה העיקרית שהינה תדלוק שוק המשכנתאות החל מדצמבר 2020, זאת בעקבות ההחלטה השנויה במחלוקת לאפשר ליטול שני שלישים מהמשכנתא צמודים לפריים". לדבריה: "אם כבר בנק ישראל רצה לתקן את הבעיה מהשורש, הוא היה צריך להתייחס לבעיה מרכזית זו שלא רק תדלקה את שוק המשכנתאות, אלא גם את מחירי הדיור. בכלל, אני סבורה שרק פעולה משולבת של בנק ישראל והאוצר, בשילוב משרדי הפנים והשיכון שתטפל מהשורש בבעיית העדר היצע, זאת במקום ניסיונות שווא למתן את הביקושים, היא זו ששוק הדיור זקוק לו נואשות בימים אלה".