שיכון ובינוי נדל"ן
צילום: יח"צ

המלצת קנייה לשיכון ובינוי באפסייד של 44% על המחיר בשוק

מחיר היעד: 28 שקל למניה. לדברי האנליסטים, המהלכים האחרונים שביצעה ההנהלה של שיכון ובינוי בשילוב הרוח הגבית מהמאקרו כלכלה יוצרים אפסייד משמעותי

לימור זילבר | (4)
נושאים בכתבה שיכון ובינוי

מניית שיכון ובינוי -3.04% רוכבת על גל האנרגיה: הפעם עם המלצת קנייה של דיסקונט ברוקראז'. בחודש שעבר הצהירה שיכון ובינוי על כוונתה להנפיק את שיכון ובינוי אנרגיה (הרחבה כאן). בדיסקונט נותנים מחיר יעד של 28 שקל למניה, ביחס למחיר הסגירה אתמול שעמד על כ-19.4 שקל - מחיר המשקף אפסייד של 44% על מחיר המניה בשוק. 

לדברי ישי ששון, רו"ח ואנליסט בכיר בדיסקונט ברוקראז': "שיכון ובינוי מצויה בנקודת זמן בה כל הגורמים משתלבים זה בזה: סינרגיה גבוהה, הנהלה שמתמקדת ביצירת ערך, רוח גבית מהמאקרו המלווה בהשקעות ניכרות באנרגיה ובתשתיות ע"י הממשלה, ושוק אנרגיה רותח שמהווה כר פורה להנפקת פעילויות מסוג זה". 

לדבריו "מאז החלפת השליטה בחברה חל שינוי מהותי במודל העסקי: מתמקדים ביצירת ערך ולא ביצירת רווח ממימוש נכסים. ההנהלה שמונתה לאחר החלפת השליטה ביוני 2018 הציבה לה כמטרה לייצר ערך ולהימנע ממימוש נכסים. בתחום הנדל"ן, למשל, נערכים מאמצים ניכרים להשבחת הקרקעות, כשבניגוד לעבר, קרקעות אלו לא ימומשו אלא ישמשו לבנייה, ומשכך לאפסייד הגלום בהן יתווסף מרכיב של רווח יזמי. יצירת ערך משמעותית ניכרת גם בתחומי האנרגיה והזכיינות, תוך ניצול היתרונות הסינרגטיים של הקבוצה. גישה זו מנוגדת לתיזה ששררה טרם החלפת השליטה, בה לפחות 45% מהרווחים בנדל"ן נבעו ממימוש נכסים וקרקעות".

 

היתכנות לאפסייד משמעותי באנרגיה – כששוק האנרגיה "רותח"

"שיכון ובינוי יוזמת  ומתפעלת בארץ ובעולם נכסי אנרגיה בטכנולוגיות שונות, בהיקף  של כ-GW1.2, כשהצמיחה בפעילות זו עודנה באיבה. קיומה של פעילות אנרגיה מהגדולות והוותיקות בישראל על רקע שוק האנרגיה הישראלי הרותח, עשוי להציף ערך משמעותי לשיכון ובינוי, ככל שפעילות זאת תונפק."

"לעניין החשדות למתן שוחד לכאורה באפריקה, נהגו בחברה בגישה שמרנית, לפיה הפרישו את מלוא סכום החילוט (250 מיליון שקל) במודל השווי, אף שעד כה לא הוכרע אם החברה תועמד לדין. נדגיש כי ככל שהעבירות האמורות בוצעו לכאורה, הרי שהן בוצעו בתקופת ההנהלה הקודמת. אנו נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ונעדכן את מודל השווי, ככל שנידרש.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עם כזאת המלצה וכאלה הסברים - הייתי מתרחק (ל"ת)
    מתן 03/03/2021 07:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בשותה תשובה 01/03/2021 15:55
    הגב לתגובה זו
    אמת שרי אריסון אשה נפלאה ומיוחדת . אבל בעסקים צרכים להיות אריות חברה פסיבית שומרת על מה שיש . חברה חייבת להיות אקטיבית חדשנית נלחמת כמו אריות דוגמת פרוטרום שיכון ובינוי ועד.התפתחות מעלה ערך השקעה .עיני נץ מהיר כאיילה .ערך היזדמנותי עוד תגיע ל4500 .
  • 2.
    מאז שאתם לא בבעלות אריסון אתם צריכים באמת לעבוד (ל"ת)
    נגמר הבטן גב? 01/03/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שרף 01/03/2021 14:36
    הגב לתגובה זו
    שרי אריסון מכרה את שיכון ובינוי בחינם.לא מובן למה.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.