ועדת השקיפות: אין מידע על שוק השכרת הדירות - "אנחנו רק יכולים לנחש"

רשות המיסים ומשרד האוצר מציגים כי אין בידם הערכה ריאלית של מספר המשכירים החייבים במס. בפניה שנעשתה לראשונה ב-2013 ל-37 אלף בעלי דירות,  נמצא כי 78% לא דיווחו על כך. תוך שישנם עשרות אלפי בעלי דירות שלא נבדקו כלל
ענת דניאלי | (12)

הבוקר בוועדת השקיפות בכנסת נציגים מרשות המיסים, משרד האוצר, השיכון והבינוי ומשרד המשפטים התבקשו להציג נתונים אודות שוק השכירות (מספר בעלי הדירות, מעקב שכירות ועד המיסוי החל עליהם). ברם, כשנשאלו קונקרטית על הנתונים והמספרים הסתבר כי אין ממש נתונים מדויקים ועדכניים. יו"ר הוועדה ח"כ שפיר: "שתי ממשלות שונות טוענות כבר שנתיים שהן מסכימות שצריך להסדיר את שוק השכירות, אך מסתבר שעד עכשיו מעולם לא טרחה הממשלה לאסוף נתוני אמת לגבי מצב השוק".

הנתונים שבכל זאת הוצגו לא מספקים את התמונה המלאה ואינם עדכניים. לפיהם בשנת 2014 גביית המיסוי משכירות עמדה על 665 מיליון שקל, בהשוואה ל-170 מיליון שקל שנגבו בשנת 2010. עוד הוסיפו מרשות המיסים כי נכון לשנת 2013 ל-50,000 איש יש למעלה משתי דירות בבעלותם ול-200 אלף ישראלים יש שתי דירות. 

צעדי אכיפה שנעשו בשנת 2013 ע"י רשות המיסים הציגו כי 29 אלף מתוך 37 אלף  בעלי דירות שנבדקו כבעלי חבות מס על שכירות, אכן נמצאו כמעלימי הכנסות (78%) כשבבעלותם שני נכסים לפחות. 

על בעיית הנתונים אודות שוק השכירות ועקיפת המיסוי אמרה רחלי קופר, מרכזת בכירה בחטבית תכנון וכלכלה ברשות המיסים: "אין את היכולת לדעת כמה דירות עומדות להשכרה ואין יכולת לדעת האם בעלי הדירות העלו את שכ"ד מעל סכום של כ-5,030  שקל עליו חל המיסוי". 

נתונים נוספים שאינם ידועים למדינה הם במסגרת שוק השכירויות קצרות הטווח, שפורח ומתרחב בשנים האחרונות, על פי נועז בר ניר מנכ"ל התאחדות המלונות: "סך הדירות לתקופות קצרות בדמות AIRBNB מוערכת על ידינו בלמעלה מ-20 אלף שעליהם לא משולם מס. למעשה מדובר בדירות שירדו משוק השכירות והפכו לדירות נופש". 

באשר לשכירויות לטווח קצר הוחלט על הבחנה בין השכרה למגורים ובין השכרה לתקופות קצרות. לדברי רחלי קופר מרשות המיסים: "עתיד לצאת חוזר של רשות המיסים שמבדיל בין השכרה למגורים ותקופות קצרות - כרגע כיון שאין להם חובת מיסוי שונה רצינו לקבל נתונים כלליים על השוק. אנו מעריכים כי מדובר בתופעה שהולכת וגדלה. רק בשנה האחרונה חל גידול של בערך פי שתיים במשכירים לטווחים קצרים".

הדיון נחתם בהסכמה גורפת כי יש צורך במידע נוסף אודות שוק השכירויות והמלצה להקים רשם שכירויות. לדברי יו"ר הוועדה ח"כ שפיר: "מסתבר שמבקרי הרגולציה הגדולים לא מעגנים את הביקורת שלהם בעובדות ובנתונים אלא בתפיסות כלכליות מיושנות ומגויסות ללשמירת הסדר הקיים - מבלי להציע, או אפילו לבחון, אלטרנטיבה אמיתית שקיימת כבר בכל העולם".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אהרן 20/02/2016 16:15
    הגב לתגובה זו
    מעבר לנושא המיסוי, מתקיימת כלכלה שחורה שידועה למי שמעוניין לפקוח את עיניו. וזה כולל את נותני שירותי התחזוקה לדירות, ועדי הבתים בהם קיימים הדירות המושכרות. ועדי הבתים אינם מצייתים להוראות חוק המקרקעין, התקנון המצוי. ואין פוצה פה ומצפצף. אפילו כאשר העובדות מגיעות לשולחנו של המפקח על רישום מקרקעין. כך הופך המפקח, על ידי ידיעתו את העובדות, לעבריין במשותף.
  • 7.
    שלי 18/02/2016 11:33
    הגב לתגובה זו
    עשרות יחידות דיור ורשות המיסים מתעלמת מהם. אולי בגלל שלמקורבים יש וילות שמניבות עשרות אלפי שקלים בחודש???
  • תחפשי בגוגל מאמר: " דירות ונמרים" ******** (ל"ת)
    תקראי מאמר בגוגל 18/02/2016 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דוד 18/02/2016 10:45
    הגב לתגובה זו
    מצליבים נתונים לפי נסחי טאבו ומשתמשים שממוצע מחירי השכרה לפי רחובות על פי שמאיות.למשל יש שמאות לוי יצחק עם מחירים ממוצעים של שכירות .פשוט מאד . חכמי חלם.
  • 5.
    ZAZA 18/02/2016 07:15
    הגב לתגובה זו
    יש לגבות מס על שכירות החל מהשקל הראשון ואז תראו כמה דירות יהיו למכירה דבר שיוזיל את מחיר הדירות כל עוד מאפשרים לאנשים לעשות רווח קל ללא מס ימשיכו לקנות דירות וליצור ביקוש ולגרום לעליית מחיר יש לגבות מס ובכסף הזה ניתן לעזור לזוגות הצעירים
  • זוגות צעירים 18/02/2016 07:54
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק בגללם העלו מס על הבורסה ל 25% כל זה לממן גן חינם מגיל 3. בארה"ב העשירה אין גן חינם האזרחים משלמים יותר מ 1000 דולר לחודש על גנים. פה כל זוג עם ילד החל מגיל 3 חוסך את הכסף של הגן שזה בערך שכר דירה של חודש אם עלות גן היא 3000 ש"ח לחודש זה שווה ערך לשכר דירה של 2 וחצי חדרים בבת ים חולון ופתח תקווה. ומה עם זכויות המבוגרים ? הם לא אזרחים ולא מגיע להם כלום? מי יתן וחלומך יתגשם ואז כל בעלי הדירות יקבלו שכל ויגידו מי צריך את זה בכלל? ימכרו ויעיפו הכל או לא ישכירו את הדירה וזהו.
  • ואז תראה 18/02/2016 07:51
    הגב לתגובה זו
    כי גם ככה להשכיר דירה זה עסק גרוע. שוכרים הורסים, נודניקים לא משלמים ולא מתפנים. יש בלאי על הדירה יש פיצוצים צנורות בחצר , יש לעשות תיקונים. כשהריבית תעלה כולם ימכרו את הדירות וחסרי הדירות יגורו באוהל בככר המדינה. הבנת? יש גבול כמה אפשר לסחוט ולהעניש את מי שבחרו לא לאבד את כספם בבורסה או בקופת גמל כושלת. כל אלה הצילו את עצמם אחרת ביבי וכחלון היו צריכים לשלם לחצי מאזרחי המדינה דמי הבטחת הכנסה.
  • 4.
    יואל 17/02/2016 21:57
    הגב לתגובה זו
    חוץ מזה הגיע הזמן לחקור את ההכנסות שלך ואיך את מרשה לעצמך רמת חיים כזו בתל אביב.כעת כשאת ישובה על השמנת בחרת להמליץ על צעדים שרק יזיקו לכאלה שאינם מרוויחים 30 אלף שקל בחודש מבלי לעשות כלום מלבד רוח וצילצולים.את לא מתאימה ליהיות פוליטיקאית כי את קשקשנית שלא מציעה שום דבר פרודוקטיבי.
  • 3.
    רשם השכירות 17/02/2016 21:11
    הגב לתגובה זו
    להפך, הם ישלמו עוד מיסים. כי אין כדאיות כזאת גדולה בלהשכיר דירה . וגם כשהריבית תעלה לא ישתלם לקנות דירות להשכרה ואנשים ימכרו את הדירות או לא יקנו דירות ויהיה מחסור
  • 2.
    שפיר 17/02/2016 21:08
    הגב לתגובה זו
    או אכפת לה מהשוכרים. האובססיה שלה לשכר הדירה זהה לאובססיה של כחלון לבנקים. שניהם הרסניים לצבור. הם רוצים להאדיר את שמם. אבל מה שיצא הוא שהציבור בא לברך ויצא לקלל. שפיר נחושה להרוס את שוק השכירות. לאנשים כבר נמאס מהרגולציה מהפקוח ושאר סחיטת אזרחים. לממשלה יש עודף כסף ממיסים ולצבור אין כלום. בנוסף שפיר ההזויה חושבת שקל להשכיר דירות בפריפריה . יש גם במרכז דירות זבל של 2 חדרים שאף אחד לא רוצה לקנות או לשכור והם עומדות ריקות הדירות הפכו למסחטת כספים. במקום לבנות דירות יש מיסים על בעלי הדירות הסתה ושנאה כלפיהם. בסוף הם יעדיפו לסגור את הדירות ולא להשכיר עם כל ההתנכלות הזאת המטרה של שפיר כנראה היא לעזור לביבי עם עוד מיסים
  • 1.
    יונה 17/02/2016 20:22
    הגב לתגובה זו
    בריבוע
  • מי שגונב כסף מהציבור הוא הוא הפראייר .אחרי המוות יש דין (ל"ת)
    דוד 18/02/2016 10:47
    הגב לתגובה זו
יד אליהו. קרדיט: צלי אהרוןיד אליהו. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

מחירי הדירות ביד אליהו - מה צפוי בהמשך ומה אומרים תושבי השכונה?

התחדשות עירונית דוחפת את המחירים למעלה, האוכלוסייה מתחדשת - אבל עסקאות אחרונות, ירידה בביקושים ועלויות משכנתא כבדות מעלות סימני שאלה על עתיד מחירי הדירות באזור

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

יד אליהו הפכה בשנים האחרונות לאחת השכונות המדוברות בדרום תל אביב, מקום שכבר לא נחשב לשכונת פועלים כמו בעבר, אלא אזור שעובר תהליך משמעותי של שינוי חברתי וכלכלי. אחת הסיבות היא התחדשות עירונית. השאלה הגדולה היא האם המחירים מצדיקים את העלייה הגדולה בחמש השנים האחרונות בשיעור שעולה על 80%. מצד אחד, פרויקטים של פינוי-בינוי קמים כמעט בכל רחוב, האוכלוסייה מתחדשת, ורוכשים צעירים כן מגיעים לשכונה מחלקים יקרים יותר של העיר. 

מצד שני, הביקושים נחלשו בעקבות עליית הריבית שהחלה כבר במאי 2022, העלויות עלו, והפער בין תקבולי השכירות להחזר המשכנתא הפך לתזרים שלילי גדול שכבר מעלה תהיות לגבי כדאיות ההשקעה. גם לצורך מגורים - לא בטוח שכדאי לרכוש שם דירה ולא לשכור, התשואה עומדת על 2.7% בממוצע. על דירה ממוצעת של 4 חדרים בשטח של 100 מ״ר תשלמו 8.3 אלף שקל - אולי זה עדיף מלשלם על משכנתא גבוהה בסכום גדול יותר.




רוצים דירה בשכונה? תכינו לפחות 3 מיליון שקל

רוב הבניינים בשכונה הם בנייני רכבת שנבנו בשנות ה-50 וה-60, ורבים מהם נמצאים כיום בשלבים שונים של התחדשות עירונית. בשטח רואים היטב את המנופים, את המבנים שנהרסו, ואת הבלוקים שמתחילים להיבנות מחדש. חלק מהתוכניות נמצאות בחתימות, אחרות בהיתרים, ורבות כבר מבוצעות בפועל - תהליך שמייצר שינוי מורגש בנוף. ההיצע החדש שנכנס לשכונה, יחד עם הקרבה לצירי תחבורה מרכזיים, לרכבת הקלה ולמרכזי תעסוקה, העלו את רמת ההתעניינות של קונים ומשקיעים בעשור האחרון. 

חשוב לציין - התושבים מדגישים שוב ושוב את היתרונות שנולדו עם ההתחדשות: רחובות נקיים יותר, תחושה של סדר, שיפור במרחב הציבורי, ומרכזי מסחר מקומיים שהפכו פעילים יותר. מי שעבר לגור כאן בשלוש עד חמש השנים האחרונות מדבר על "בועה" נוחה ושקטה ששונה מאוד מהתדמית שלמדו להכיר לפני כעשור. לצד זאת, הם מציינים את האוכלוסייה החדשה שנכנסה: צעירים, משפחות בתחילת דרכן, ואנשי הייטק שחיפשו דירה במחיר נגיש יותר מאשר בצפון העיר. תושבת שרכשה דירה חדשה בשכונה מספרת כי בתחילה חשבה שתישאר בה זמנית, אך עם הזמן הבינה שהאזור מושך אותה בזכות תחושת הקהילה, הניקיון וההשקעה העירונית. עידן ישר מתווך נדל"ן אומר כי "חלה בשכונה תפנית, מדובר באחת מעשרת השכונות המבוקשות בישראל", והוא מוסיף: "בעשור האחרון הרוכשים ביד אליהו הם זוגות צעירים ממרכז העיר וצפון תל אביב - מחתך סוציו-אקונומי גבוה".

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 2.91%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.