ועדת השקיפות: אין מידע על שוק השכרת הדירות - "אנחנו רק יכולים לנחש"

רשות המיסים ומשרד האוצר מציגים כי אין בידם הערכה ריאלית של מספר המשכירים החייבים במס. בפניה שנעשתה לראשונה ב-2013 ל-37 אלף בעלי דירות,  נמצא כי 78% לא דיווחו על כך. תוך שישנם עשרות אלפי בעלי דירות שלא נבדקו כלל
ענת דניאלי | (12)

הבוקר בוועדת השקיפות בכנסת נציגים מרשות המיסים, משרד האוצר, השיכון והבינוי ומשרד המשפטים התבקשו להציג נתונים אודות שוק השכירות (מספר בעלי הדירות, מעקב שכירות ועד המיסוי החל עליהם). ברם, כשנשאלו קונקרטית על הנתונים והמספרים הסתבר כי אין ממש נתונים מדויקים ועדכניים. יו"ר הוועדה ח"כ שפיר: "שתי ממשלות שונות טוענות כבר שנתיים שהן מסכימות שצריך להסדיר את שוק השכירות, אך מסתבר שעד עכשיו מעולם לא טרחה הממשלה לאסוף נתוני אמת לגבי מצב השוק".

הנתונים שבכל זאת הוצגו לא מספקים את התמונה המלאה ואינם עדכניים. לפיהם בשנת 2014 גביית המיסוי משכירות עמדה על 665 מיליון שקל, בהשוואה ל-170 מיליון שקל שנגבו בשנת 2010. עוד הוסיפו מרשות המיסים כי נכון לשנת 2013 ל-50,000 איש יש למעלה משתי דירות בבעלותם ול-200 אלף ישראלים יש שתי דירות. 

צעדי אכיפה שנעשו בשנת 2013 ע"י רשות המיסים הציגו כי 29 אלף מתוך 37 אלף  בעלי דירות שנבדקו כבעלי חבות מס על שכירות, אכן נמצאו כמעלימי הכנסות (78%) כשבבעלותם שני נכסים לפחות. 

על בעיית הנתונים אודות שוק השכירות ועקיפת המיסוי אמרה רחלי קופר, מרכזת בכירה בחטבית תכנון וכלכלה ברשות המיסים: "אין את היכולת לדעת כמה דירות עומדות להשכרה ואין יכולת לדעת האם בעלי הדירות העלו את שכ"ד מעל סכום של כ-5,030  שקל עליו חל המיסוי". 

נתונים נוספים שאינם ידועים למדינה הם במסגרת שוק השכירויות קצרות הטווח, שפורח ומתרחב בשנים האחרונות, על פי נועז בר ניר מנכ"ל התאחדות המלונות: "סך הדירות לתקופות קצרות בדמות AIRBNB מוערכת על ידינו בלמעלה מ-20 אלף שעליהם לא משולם מס. למעשה מדובר בדירות שירדו משוק השכירות והפכו לדירות נופש". 

באשר לשכירויות לטווח קצר הוחלט על הבחנה בין השכרה למגורים ובין השכרה לתקופות קצרות. לדברי רחלי קופר מרשות המיסים: "עתיד לצאת חוזר של רשות המיסים שמבדיל בין השכרה למגורים ותקופות קצרות - כרגע כיון שאין להם חובת מיסוי שונה רצינו לקבל נתונים כלליים על השוק. אנו מעריכים כי מדובר בתופעה שהולכת וגדלה. רק בשנה האחרונה חל גידול של בערך פי שתיים במשכירים לטווחים קצרים".

הדיון נחתם בהסכמה גורפת כי יש צורך במידע נוסף אודות שוק השכירויות והמלצה להקים רשם שכירויות. לדברי יו"ר הוועדה ח"כ שפיר: "מסתבר שמבקרי הרגולציה הגדולים לא מעגנים את הביקורת שלהם בעובדות ובנתונים אלא בתפיסות כלכליות מיושנות ומגויסות ללשמירת הסדר הקיים - מבלי להציע, או אפילו לבחון, אלטרנטיבה אמיתית שקיימת כבר בכל העולם".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אהרן 20/02/2016 16:15
    הגב לתגובה זו
    מעבר לנושא המיסוי, מתקיימת כלכלה שחורה שידועה למי שמעוניין לפקוח את עיניו. וזה כולל את נותני שירותי התחזוקה לדירות, ועדי הבתים בהם קיימים הדירות המושכרות. ועדי הבתים אינם מצייתים להוראות חוק המקרקעין, התקנון המצוי. ואין פוצה פה ומצפצף. אפילו כאשר העובדות מגיעות לשולחנו של המפקח על רישום מקרקעין. כך הופך המפקח, על ידי ידיעתו את העובדות, לעבריין במשותף.
  • 7.
    שלי 18/02/2016 11:33
    הגב לתגובה זו
    עשרות יחידות דיור ורשות המיסים מתעלמת מהם. אולי בגלל שלמקורבים יש וילות שמניבות עשרות אלפי שקלים בחודש???
  • תחפשי בגוגל מאמר: " דירות ונמרים" ******** (ל"ת)
    תקראי מאמר בגוגל 18/02/2016 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דוד 18/02/2016 10:45
    הגב לתגובה זו
    מצליבים נתונים לפי נסחי טאבו ומשתמשים שממוצע מחירי השכרה לפי רחובות על פי שמאיות.למשל יש שמאות לוי יצחק עם מחירים ממוצעים של שכירות .פשוט מאד . חכמי חלם.
  • 5.
    ZAZA 18/02/2016 07:15
    הגב לתגובה זו
    יש לגבות מס על שכירות החל מהשקל הראשון ואז תראו כמה דירות יהיו למכירה דבר שיוזיל את מחיר הדירות כל עוד מאפשרים לאנשים לעשות רווח קל ללא מס ימשיכו לקנות דירות וליצור ביקוש ולגרום לעליית מחיר יש לגבות מס ובכסף הזה ניתן לעזור לזוגות הצעירים
  • זוגות צעירים 18/02/2016 07:54
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק בגללם העלו מס על הבורסה ל 25% כל זה לממן גן חינם מגיל 3. בארה"ב העשירה אין גן חינם האזרחים משלמים יותר מ 1000 דולר לחודש על גנים. פה כל זוג עם ילד החל מגיל 3 חוסך את הכסף של הגן שזה בערך שכר דירה של חודש אם עלות גן היא 3000 ש"ח לחודש זה שווה ערך לשכר דירה של 2 וחצי חדרים בבת ים חולון ופתח תקווה. ומה עם זכויות המבוגרים ? הם לא אזרחים ולא מגיע להם כלום? מי יתן וחלומך יתגשם ואז כל בעלי הדירות יקבלו שכל ויגידו מי צריך את זה בכלל? ימכרו ויעיפו הכל או לא ישכירו את הדירה וזהו.
  • ואז תראה 18/02/2016 07:51
    הגב לתגובה זו
    כי גם ככה להשכיר דירה זה עסק גרוע. שוכרים הורסים, נודניקים לא משלמים ולא מתפנים. יש בלאי על הדירה יש פיצוצים צנורות בחצר , יש לעשות תיקונים. כשהריבית תעלה כולם ימכרו את הדירות וחסרי הדירות יגורו באוהל בככר המדינה. הבנת? יש גבול כמה אפשר לסחוט ולהעניש את מי שבחרו לא לאבד את כספם בבורסה או בקופת גמל כושלת. כל אלה הצילו את עצמם אחרת ביבי וכחלון היו צריכים לשלם לחצי מאזרחי המדינה דמי הבטחת הכנסה.
  • 4.
    יואל 17/02/2016 21:57
    הגב לתגובה זו
    חוץ מזה הגיע הזמן לחקור את ההכנסות שלך ואיך את מרשה לעצמך רמת חיים כזו בתל אביב.כעת כשאת ישובה על השמנת בחרת להמליץ על צעדים שרק יזיקו לכאלה שאינם מרוויחים 30 אלף שקל בחודש מבלי לעשות כלום מלבד רוח וצילצולים.את לא מתאימה ליהיות פוליטיקאית כי את קשקשנית שלא מציעה שום דבר פרודוקטיבי.
  • 3.
    רשם השכירות 17/02/2016 21:11
    הגב לתגובה זו
    להפך, הם ישלמו עוד מיסים. כי אין כדאיות כזאת גדולה בלהשכיר דירה . וגם כשהריבית תעלה לא ישתלם לקנות דירות להשכרה ואנשים ימכרו את הדירות או לא יקנו דירות ויהיה מחסור
  • 2.
    שפיר 17/02/2016 21:08
    הגב לתגובה זו
    או אכפת לה מהשוכרים. האובססיה שלה לשכר הדירה זהה לאובססיה של כחלון לבנקים. שניהם הרסניים לצבור. הם רוצים להאדיר את שמם. אבל מה שיצא הוא שהציבור בא לברך ויצא לקלל. שפיר נחושה להרוס את שוק השכירות. לאנשים כבר נמאס מהרגולציה מהפקוח ושאר סחיטת אזרחים. לממשלה יש עודף כסף ממיסים ולצבור אין כלום. בנוסף שפיר ההזויה חושבת שקל להשכיר דירות בפריפריה . יש גם במרכז דירות זבל של 2 חדרים שאף אחד לא רוצה לקנות או לשכור והם עומדות ריקות הדירות הפכו למסחטת כספים. במקום לבנות דירות יש מיסים על בעלי הדירות הסתה ושנאה כלפיהם. בסוף הם יעדיפו לסגור את הדירות ולא להשכיר עם כל ההתנכלות הזאת המטרה של שפיר כנראה היא לעזור לביבי עם עוד מיסים
  • 1.
    יונה 17/02/2016 20:22
    הגב לתגובה זו
    בריבוע
  • מי שגונב כסף מהציבור הוא הוא הפראייר .אחרי המוות יש דין (ל"ת)
    דוד 18/02/2016 10:47
    הגב לתגובה זו
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.