יס פלאנט תקים 16 אולמות קולנוע בירושלים - האם יהיו פתוחים בשבת?

יס פלאנט וקרן שרובר יקימו מרכז תרבות ובילוי בהשקעה של כ-150 מיליון שקל שיכללו גם אולם IMAX ו-4DX
לירן סהר | (1)

מתחם בתי קולנוע בירושלים יס פלאנט, בשיתוף קרן שרובר, הודיעו היום (ג') על הקמת מרכז תרבות ובילוי בעיר על ציר התיירות שבין שער יפו וטיילת שרובר בהשקעה של כ-150 מיליון שקל.

הקומפלקס, בשטח כולל של כ-28.5 אלף מ"ר ישתרע על פני 6 קומות ויכלול 16 אולמות קולנוע, מתוכם אולמות רב תכליתיים למופעים מגוונים, אשר יותאמו גם לשימוש של תיאטרון. המתחם יכלול אולם IMAX ואולם 4DX המציג סרטים עם מימד חישה. כמו כן יהיו במתחם שטחי תצוגות, אמנות ותערוכות מתחלפות, בתי קפה ומסעדות חנויות ספרים ומוסיקה ושטחי מסחר. המתחם כולל גם כ 400 מקומות חנייה ב- 3 קומות, זאת בנוסף לחניון קרוב במתחם התחנה.

המתחם ייבנה בציר התיירות והתרבות המשתרע משער יפו, דרך בריכת הסולטן, הסינמטק, החאן, מתחם הרכבת החדש ועד אזור המלונאות וטיילת ארמון הנציב.

נציין שבניגוד למתחם הסינמה סיטי שנפתח בחודש פברואר בבירה, ויהיה סגור בשבתות, מתחם היס פלאנט צפוי לפעול 7 ימים בשבוע.

מוקי גרידינגר מנכ"ל רשת יס פלאנט מציין כי "המתחם החדש מיועד לתת מענה לתרבות הבידור והפנאי של ירושלמים ואורחים רבים מהארץ ומהעולם הפוקדים את העיר מידי שנה ומעוניינים במרכז בילוי מתקדם נגיש ופתוח בכל ימות השבוע".

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת ציין כי "היום כבר ברור לכולם שירושלים הפכה למקום החם בתרבות, באומנות, בספורט ובפנאי, ואנו רואים זאת בכל פינה בעיר. מרכז 'שרובר יס פלנט' יתווסף לרנסנס התרבותי בירושלים ולאינספור מתחמי התרבות שנפתחים בעיר בשנים האחרונות בהם מתחם התחנה, מתחם הנסן, קרית הספורט עם היכל הפיס-ארנה, בית מזי"א ,מתחם מנורה ועוד".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איזה כיעור... איזה כיעור... מי האדריכלים של הזוועה הזו? (ל"ת)
    שרובר הייתה נגעלת 30/04/2014 17:21
    הגב לתגובה זו
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.