איך אפשר להגן על תיק ההשקעות מפני מצבי קיצון כמו משבר הקורונה?
בימים כתיקונם ולרוב למשך תקופות ארוכות מאוד מחירי הנכסים הפיננסיים השונים, ובין היתר מניות, נעים בתנודות לא גבוהות יחסית. המצב הזה "מרדים" אותנו. רובנו נוטים לשכוח שמדי פעם, ללא התראה, מגיע "ברבור שחור", ולכן צריך להגן על תיק ההשקעות שלנו.
הקדמה ורענון
האסטרטגיה הבסיסית ביותר היא לקנות נכס, אשר אנו מאמינים כי מחירו יעלה ולהחזיק בו. כמובן ניתן להגדיל או להקטין את ההחזקה על פי הערכתנו לתקופה הקצרה. בהחזקת נכס הכללים ברורים לגמרי: מחיר הנכס עולה - הרווח שלנו עולה באופן לינארי, ולהיפך, בירידת מחירו אנו מפסידים.
כל אחד מאיתנו היה שמח לבנות אסטרטגיה בה הוא רק ייהנה מרווח, ללא סיכון להפסד. וכאן נכנסים לשימוש האופציות. ניתן על ידי תשלום פרמיה לקנות ביטוח לתיק השקעות קיים (קניית אופציית PUT), או לחילופין לקנות רק את הזכות ליהנות מרווח מבלי לקנות את הנכס אפילו (קניית אופציית CALL).
בקניית אופציות אין כל סיכון פרט להפסד הפרמיה המשולמת מראש, ואילו הרווח יכול להיות בלתי מוגבל. מנגד, בכתיבת אופציה הרווח מוגבל לגובה הפרמיה בלבד והסיכון להפסד בלתי מוגבל.
- מדד ה-VIX לא יכול לנבא תנודתיות. הוא קופץ רק אחרי תנועה במדדים"
- מיולי: 'פקיעה שבועית' גם בימי שלישי, כדי להגדיל סחירות באופציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוטיבציה לכתיבת אופציות
מקובל להתייחס, שלא בצדק לדעתי, לקניית אופציות כאל "בזבוז" כסף או הוצאת כסף ללא תמורה מספיקה. התייחסות זו אינה נכונה מאחר ומודל תמחור האופציות מבוסס על "אי ארביטראז' ולמעשה לאורך זמן, בשוק משוכלל לא צריך להיות הבדל גדול בתוצאות בין קניית אופציות לבין מסחר מקביל בנכס הבסיס.
אם המחשבה כי קניית אופציות היא "בזבוז" שתוחלתו הפסד, מתבקשת המסקנה כי הצד הנגדי, קרי "כתיבת אופציה או מכירת אופציה "עירומה", מבטיח לנו רווח לאורך זמן. אין בכוונתי להתווכח עם טענה זו בשלב ראשון ונניח שיש מעט רווח. ציינתי מעט, מאחר והרווח הוא רק סכומי הפרמיה בניכוי ההפסדים במקרה של מימוש האופציות על ידי הקונה.
נאמר שכל חודש נרוויח 10,000 שקל מכתיבת אופציות במשך שנתיים. נפלא. כמובן שהכסף ישמש להוצאות, משכורות וכו' אם זו חברה, ולהוצאות מחייה אם זה אדם פרטי. ואחרי שנתיים השוק משתנה בחדות ואנו מפסידים רק 200 אלף שקל. איך נעבור את המשבר? הרי את הרווחים מהכתיבות כבר הוצאנו, ואם זו חברה מדווחת הם נרשמו כבר כרווח וחלקם אף חולק כדיבידנד.
- מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
כלומר בכל רגע נתון אנו צריכים להיות מוכנים להפסד גבוה שלא נצפה ולא בהכרח נספיק או נצליח להגיב אליו.
כתיבה כחלק nאסטרטגיות "מגודרות"
ישנן אין סוף אסטרטגיות אך אתייחס לשתיים עיקריות שניתן לבצע במספר וריאציות:
מרווח שוק עולה: קניית אופציית CALL (השתתפות בעליית מחיר הנכס) + כתיבת אופציית CALL רחוקה יותר "מחוץ לכסף".
על האופציה שכותבים מקבלים פרמיה אשר מקטינה את העלות הכוללת של האסטרטגיה.
בסך הכל בנינו מצב בו נhהנה מרווח כאשר השוק עולה, עד רמה מסוימת תחומה מראש. אסטרטגיה סבירה בהחלט, אך כמובן כרוכה בהוצאת פרמיה נטו.
מרווח שוק יורד: קניית אופציית PUT (השתתפות ברווח מירידת מחיר הנכס) + קניית אופציית PUT רחוקה יותר "מחוץ לכסף".
על האופציה שכותבים מקבלים פרמיה אשר מקטינה את העלות הכוללת של האסטרטגיה.
בסך הכל בנינו מצב בו נhהנה מרווח כשהשוק יורד, עד רמה מסוימת. אסטרטגיה סבירה בהחלט, אך כמובן כרוכה בהוצאת פרמיה נטו.
"ברבור שחור"
קניית מרווח שוק יורד כמתואר לעיל יכולה לשמש גם להגנה על נכס או השקעה קיימת.
נניח קנינו מניה X במחיר 100 ובנוסף קנינו מרווח יורד. נניח קנינו PUT95 וכתבנו PUT85. כלומר ההגנה שלנו מוגבלת רק ל-10% בירידה של השוק. כפי שמומחש בגרף להלן:
העקום מזכיר לכם בצורתו קניית נכס או חוזה עתידי? זה נכון, ואף נקרא לעתים "חוזה עתידי מדורג" (אשר בדוגמא זו ניתן לבנות אותו גם על ידי קניית CALL95 וכתיבת PUT85).
בסיכום אסטרטגיה זו, קיבלנו רווח או הפסד בלתי מוגבלים (כמו קניית נכס או חוזה עתידי), אולם ישנה הגנה מוגבלת ותחומה מראש, בשיעור המרחק בין מחירי המימוש של האופציות בניכוי הפרמיה נטו ששולמה.
ההסבר בשפת שחקני האופציות
מחירי האופציה נקבעים על ידי מספר גורמים ביניהם מחיר המימוש ביחס למחיר השוק (מחוץ לכסף, בכסף, או בתוך הכסף), הזמן עד לפקיעה, הריבית והתנודתיות הגלומה. לא ניכנס לפירוט והסבר על מודל תמחור האופציות, אולם התנודתיות היא אחד הנעלמים במשוואה.
התנודתיות הגלומה (בקיצור IV) בתמחור האופציות משקפת את התנודתיות בה מוכנים השחקנים בשוק לקנות או למכור אופציות. היא אינה שווה בהכרח לתנודתיות ההיסטורית שהיא נתון ידוע.
לכן, בכל מסחר באופציה אנו למעשה "סוחרים" גם בתנודתיות. כלומר, המסחר באופציות אינו רק מסחר ב"כיוון השוק" האם יעלה או יירד כפי שאנו חוזים, אלא גם במידת התנודתיות שתשרור בשווקים בעתיד במשך חיי האופציה.
אם קנינו אופציה במחיר גבוה כי השוק צפה תנודות חריפות ובפועל הן לא התממשו, אזי בדיעבד שילמנו יותר מדי על האופציה. ולהיפך - אם אנו סבורים כי השוק עומד להיות תנודתי מאוד ומחיר האופציה אינו מתמחר זאת, אזי נרוויח מקניית האופציה כאשר התנודתיות הגלומה תעלה (כל זאת כמובן בהנחה ששאר המשתנים ללא שינוי רב).
במקרה של שינוי קיצון כמו זה שהיינו עדים לו לאחרונה, כל מי שכתב אופציות, גם כחלק מאסטרטגיה, לעתים מצא את עצמו בהפסדים וללא הגנה מספקת.
כלומר בזמן בניית האסטרטגיה ציפינו לתנודתיות הנהוגה או הרגילה לשוק הרלוונטי, ובפועל התנודתיות טסה ברוב הנכסים (מניות, נפט, דולר).
ולסיכום נחזור לשאלה הבסיסית
מתי אנו זקוקים להגנה? האם נגד ירידות של אחוזים ספורים, או דווקא מפני קטסטרופה?
ייתכן שהאסטרטגיות הרבות ומגוונות מתאימות למי שזהו עיקר עיסוקו, מסחר באופן שוטף באופציות בהתחשב, בין היתר, בתנודתיות הגלומה ובניהול צמוד של הפוזיציה (חשיפה למחיר הנכס). בשוק משוכלל ועל פי המודלים לתמחור אופציות, תוחלת הרווח/הפסד לא תהייה שונה בהרבה לאורך זמן בין שימוש באסטרטגיות פשוטות ובסיסיות לבין המורכבות יותר.
תמיד יש "TRADE OFF" - באופן טבעי תמורת חיסכון בפרמיה מוותרים על רווח פוטנציאלי או מקטינים את ההגנה מפני הפסד, ולהיפך. אולם רובנו, לדעתי, הן חברות והן יחידים, נדרשים להגן מפני מצב קיצון, מאחר וכל חברה או אדם צריכים להיות מוכנים לספוג הפסדים של מספר אחוזים ולהיערך אליהם.
חשוב גם להבהיר כי לשימוש בנגזרים (אופציות וחוזים עתידיים) אין פתרון לכל סיכון. כל חברה חשופה בפעילותה העסקית לתחום פעילותה, לענף, למתחרים, למדינות בהן היא פועלת, כולל לרגולציה, ולכלכלה העולמית בכלל. במשבר כמו זה שאנו בעיצומו ההגנות יכלו לספק אמנם הקלה למשקיעים בשוק ההון, אך לא בהכרח לחברות ולענפי הפעילות שנפגעו (כמו תיירות, תעופה ובכלל).
הכותב הינו רמי ששון מומחה בניהול סיכונים פיננסים ודירקטור בקו מנחה, החברה האם של ביזפורטל.
- 2.ירון וולף 10/04/2020 17:25הגב לתגובה זו"בכל רגע נתון אנו צריכים להיות מוכנים להפסד גבוה שלא נצפה ולא בהכרח נספיק או נצליח להגיב אליו"
- 1.דירה=קורת גג 01/04/2020 18:21הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- גם פחון יעשה את העבודה ? (ל"ת)מני 01/04/2020 22:21הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
