כלכלה בלי ממשלה – מה אפשר ללמוד מ-5 החודשים האחרונים
מאז הבחירות האחרונות שנערכו באפריל, כלכלת ישראל בעצם מתפקדת ללא ממשלה בפועל. אתם יודעים מה, אפילו מתפקדת היטב. בכלכלה של היום, חמישה חודשים זה נצח. אם ניקח בחשבון שייקח לפחות 40 ימים להקים את הממשלה הבאה, כבר נגיע ל-7 חודשים בקירוב ללא ממשלה. כלומר, על פניו, בלי היד הממשלתית המכוונת, הייתה אמורה להתרחש אנרכיה בשוק הישראלי. בינתיים זה לא קורה. אולי אפילו ההפך הוא הנכון.
למה? בעולם של שווקים גלובליים, כשהכול משפיע על הכול, כנראה שצריך לחשוב מחדש על תפקיד הרגולטור ביחס לכלכלה החופשית, במיוחד כאשר הרגולטור הוא זה שהגדיל בחוסר אחריות את הגירעון הממשלתי – מה שצפוי להוביל לקיצוצים בתקציב והעלאת מסים.
ומה צריך לעשות? צריך להגדיל את הפריון, להסיר חסמים. צריך לגרום לכך שהמחירים כאן יהיו סבירים, ובטח שלא גבוהים יותר מרוב המקומות בעולם.
מה הנתונים אומרים לנו?
בואו נתחיל עם הנתונים היבשים. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה ב-0.2% והיה בגבולות הצפי המוקדם. הגידול בעודף בחשבון השוטף ברבעון השני ובהשקעות הריאליות בישראל תומכים בהמשך התחזקות השקל. לאחר הירידה החדה ביוני, בחודשיים האחרונים סנטימנט משקי הבית רשם שיפור נאה. מגמת העלייה בסך המכירות של דירות חדשות נמשכה גם ביולי, עם עלייה של קרוב ל-50% בהשוואה ליולי בשנה שעברה.
הנתונים האלה מראים שברמת המאקרו, הכלכלה הישראלית צומחת ומשגשגת – שוב בלי ממשלה מתפקדת. נכון, לא כולם נהנים מהחגיגה הכלכלית, אבל מצבם של מרבית הישראלים הוא לא רע – למרות שהם סבורים, ובצדק, שיכול להיות הרבה יותר טוב.
- טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
- אינפלציה, אורז וטראמפ: יפן הולכת לבחירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מצד אחד הכלכלה מתפקדת היטב בכוחות עצמה. מצד שני, אנחנו יודעים שהפוליטיקאים, בראשם שר האוצר לשעבר משה כחלון, הם האחראיים הכמעט בלעדיים להגדלת הגירעון, עליית מחירי הדירות והגדלת הפערים הסוציואקונומיים. אפילו הציבור יודע את זה – אותו ציבור שאומרים עליו כי הוא מטומטם ולכן משלם.
בסקר שפורסם בתחילת החודש על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בניצוחה של הנגידה לשעבר קרנית פלוג, 45% מהציבור קבעו שמדיניות הממשלה היוצאת הייתה לא מספיק טובה. מתוך ה-45%, 26% נתנו לממשלה ציון נכשל. 30% נתנו ציון מספיק.
די עלוב כשחושבים על זה.
התפקיד האמיתי של הרגולטור – הגדלת הפיריון
אם כבר דיברנו על ממשלה, מה שחשוב להבין זה שבישראל אין כמעט מפלגה – חוץ ממפלגות העבודה במתכונתה הנוכחית וחד"ש הסוציאליסטית – שלא תומכות בכלכלה חופשית. כולם, אבל, כ-ו-ל-ם, מבינים את החשיבות שבשמירה על כלכלה חופשית ומשגשגת, השאלה הברורה והקבועה היא מידת המעורבות הממשלתית כדי שזה יקרה בצורה המיטבית.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
בסוף, התפקיד האמיתי של הרגולטורים מסתכם בשלושה פרמטרים עיקריים: הראשון הוא שמירה על איזון פיסקלי, השני הוא שמירה על התחרות והשלישי הוא הגדלת הפריון. האחרון, לדעתי משפיע יותר על השניים הראשונים וגם בו הממשלה לא מצליחה להזניק אותנו קדימה.
בפרמטר הראשון, אפשר לומר שהממשלה האחרונה נכשלה. כולנו צפויים להרגיש זאת בקרוב בכיס, כשנאלץ להחזיר את הגירעון ליעדיו הקודמים של 2.8%. בפרמטר השני, הכלכלה הישראלית אמנם קטנה, אך מה לעשות, כבר עידנים שהיא ריכוזית. ריכוזית מדי. מעט מדי שחקנים – הן בתחום האנרגיה, הן בתחום ייבוא מוצרי צריכה בסיסיים (מזון וביגוד) והן בתחום הבנקאות עם הדואופול של פועלים ולאומי – שולטים בחיינו ומייצרים יוקר מחיה מהגבוהים במערב ובעולם בכלל. גם כאן, הממשלות ב-10 שנים האחרונות, מאז משבר הסאב-פריים, נכשלו.
ועכשיו אנחנו מגיעים לפיריון. מעט מדי מושקע בפיריון העכשווי והעתידי של ישראל. כיום, פיריון העבודה הישראלי נמוך ב-24% מהפיריון במדינות ה-OECD! הסיבות לכך הן רבות. מהמצב הזוועתי של הפקקים בגוש דן ובכלל. ההשקעה הזעומה בחינוך ביחס למדינות מפותחות אחרות. יוקר המחיה הגבוה והחוסר ביצירת מנופי צמיחה לכלכלה שאינם הייטק. גם ההשפעה של הוועדים הגדולים והפנסיות התקציביות פוגעות ביכולת להגדלת הפיריון. כולם משפיעים על הפיריון וגורמים לכך שרק מעטים מרוויחים באמת מהמצב הקיים.
אז מה בעצם צריך לעשות?
כאן צריכה הממשלה הבאה של מדינת ישראל להגדיר לעצמה יעדים ריאליים ולהתחיל להניע את גלגלי הכלכלה לכיוון מכשירים ומנופים מעודדי פיריון – לטווח הקצר והארוך. על הממשלה להוביל חקיקה שתגרום ליוקר המחייה לרדת באמצעות פתיחת השווקים לתחרות.
הממשלה צריכה לעודד השקעה חכמה בחינוך, שתוביל לסגירת הפערים של מערכת החינוך הכושלת עם מדינות המערב. זה לא בהכרח אומר יותר כסף, אלא בדרך שמשתמשים בכסף הקיים. כמו כן צריך להסיר רגולציות המעיקות על עסקים חדשים ולהעניק להם הגנות ינוקא שיאפשרו להם לשגשג במצב של חסר מול ענקי השוק. כמו כן, צריכה הממשלה לתעדף שווקים נוספים שאינם מוגדרים כהייטק פר-אקסלנס, כדי שלא רק מגזר אחד יחזיק את השוק הישראלי. גם בתחום הוועדים והפנסיות, על הממשלה לייצר רפורמות שייקחו את היכולת של הוועדים להשפיע עמוקות על חיינו, מבלי לגרוע מכוחו של העובד הישראלי מול המעסיק.
- 2.תומך בשוק חופשי 16/09/2019 16:49הגב לתגובה זוהשאלה שצריך לשאול היא לא כמה אנשים מאמינים בשוק חופשי, אלא מי יכול להוביל אותנו לשם, האיש שהתחיל לנטוע פה את הזרעים של העולם הזה ונלחם בצורה הכי כואבת שיש בהסתדרות ובפנסיות התקציביות או 3 רמטכלים שנהנים מאותם פנסיות תקציביות וחושב ראש ההסתדרות לשעבר יושב איתם
- 1.הכתבת במחירים 16/09/2019 15:07הגב לתגובה זונגמרה התקופה שהיבואנים המקומיים יכלו לזיין את הצרכן הישראלי דרך כל מיני תרוצים של "עלות ההובלה" - כאילו שיקר יותר לשלוח מסין לישראל מאשר מסין לארה"ב. אלי-אקספרס, אמאזון, ו-זאפ - שמו סוף לחגיגת זימבור הצרכן הישראלי.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
