כלכלה בלי ממשלה – מה אפשר ללמוד מ-5 החודשים האחרונים
מאז הבחירות האחרונות שנערכו באפריל, כלכלת ישראל בעצם מתפקדת ללא ממשלה בפועל. אתם יודעים מה, אפילו מתפקדת היטב. בכלכלה של היום, חמישה חודשים זה נצח. אם ניקח בחשבון שייקח לפחות 40 ימים להקים את הממשלה הבאה, כבר נגיע ל-7 חודשים בקירוב ללא ממשלה. כלומר, על פניו, בלי היד הממשלתית המכוונת, הייתה אמורה להתרחש אנרכיה בשוק הישראלי. בינתיים זה לא קורה. אולי אפילו ההפך הוא הנכון.
למה? בעולם של שווקים גלובליים, כשהכול משפיע על הכול, כנראה שצריך לחשוב מחדש על תפקיד הרגולטור ביחס לכלכלה החופשית, במיוחד כאשר הרגולטור הוא זה שהגדיל בחוסר אחריות את הגירעון הממשלתי – מה שצפוי להוביל לקיצוצים בתקציב והעלאת מסים.
ומה צריך לעשות? צריך להגדיל את הפריון, להסיר חסמים. צריך לגרום לכך שהמחירים כאן יהיו סבירים, ובטח שלא גבוהים יותר מרוב המקומות בעולם.
מה הנתונים אומרים לנו?
בואו נתחיל עם הנתונים היבשים. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה ב-0.2% והיה בגבולות הצפי המוקדם. הגידול בעודף בחשבון השוטף ברבעון השני ובהשקעות הריאליות בישראל תומכים בהמשך התחזקות השקל. לאחר הירידה החדה ביוני, בחודשיים האחרונים סנטימנט משקי הבית רשם שיפור נאה. מגמת העלייה בסך המכירות של דירות חדשות נמשכה גם ביולי, עם עלייה של קרוב ל-50% בהשוואה ליולי בשנה שעברה.
הנתונים האלה מראים שברמת המאקרו, הכלכלה הישראלית צומחת ומשגשגת – שוב בלי ממשלה מתפקדת. נכון, לא כולם נהנים מהחגיגה הכלכלית, אבל מצבם של מרבית הישראלים הוא לא רע – למרות שהם סבורים, ובצדק, שיכול להיות הרבה יותר טוב.
- טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
- אינפלציה, אורז וטראמפ: יפן הולכת לבחירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מצד אחד הכלכלה מתפקדת היטב בכוחות עצמה. מצד שני, אנחנו יודעים שהפוליטיקאים, בראשם שר האוצר לשעבר משה כחלון, הם האחראיים הכמעט בלעדיים להגדלת הגירעון, עליית מחירי הדירות והגדלת הפערים הסוציואקונומיים. אפילו הציבור יודע את זה – אותו ציבור שאומרים עליו כי הוא מטומטם ולכן משלם.
בסקר שפורסם בתחילת החודש על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בניצוחה של הנגידה לשעבר קרנית פלוג, 45% מהציבור קבעו שמדיניות הממשלה היוצאת הייתה לא מספיק טובה. מתוך ה-45%, 26% נתנו לממשלה ציון נכשל. 30% נתנו ציון מספיק.
די עלוב כשחושבים על זה.
התפקיד האמיתי של הרגולטור – הגדלת הפיריון
אם כבר דיברנו על ממשלה, מה שחשוב להבין זה שבישראל אין כמעט מפלגה – חוץ ממפלגות העבודה במתכונתה הנוכחית וחד"ש הסוציאליסטית – שלא תומכות בכלכלה חופשית. כולם, אבל, כ-ו-ל-ם, מבינים את החשיבות שבשמירה על כלכלה חופשית ומשגשגת, השאלה הברורה והקבועה היא מידת המעורבות הממשלתית כדי שזה יקרה בצורה המיטבית.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
בסוף, התפקיד האמיתי של הרגולטורים מסתכם בשלושה פרמטרים עיקריים: הראשון הוא שמירה על איזון פיסקלי, השני הוא שמירה על התחרות והשלישי הוא הגדלת הפריון. האחרון, לדעתי משפיע יותר על השניים הראשונים וגם בו הממשלה לא מצליחה להזניק אותנו קדימה.
בפרמטר הראשון, אפשר לומר שהממשלה האחרונה נכשלה. כולנו צפויים להרגיש זאת בקרוב בכיס, כשנאלץ להחזיר את הגירעון ליעדיו הקודמים של 2.8%. בפרמטר השני, הכלכלה הישראלית אמנם קטנה, אך מה לעשות, כבר עידנים שהיא ריכוזית. ריכוזית מדי. מעט מדי שחקנים – הן בתחום האנרגיה, הן בתחום ייבוא מוצרי צריכה בסיסיים (מזון וביגוד) והן בתחום הבנקאות עם הדואופול של פועלים ולאומי – שולטים בחיינו ומייצרים יוקר מחיה מהגבוהים במערב ובעולם בכלל. גם כאן, הממשלות ב-10 שנים האחרונות, מאז משבר הסאב-פריים, נכשלו.
ועכשיו אנחנו מגיעים לפיריון. מעט מדי מושקע בפיריון העכשווי והעתידי של ישראל. כיום, פיריון העבודה הישראלי נמוך ב-24% מהפיריון במדינות ה-OECD! הסיבות לכך הן רבות. מהמצב הזוועתי של הפקקים בגוש דן ובכלל. ההשקעה הזעומה בחינוך ביחס למדינות מפותחות אחרות. יוקר המחיה הגבוה והחוסר ביצירת מנופי צמיחה לכלכלה שאינם הייטק. גם ההשפעה של הוועדים הגדולים והפנסיות התקציביות פוגעות ביכולת להגדלת הפיריון. כולם משפיעים על הפיריון וגורמים לכך שרק מעטים מרוויחים באמת מהמצב הקיים.
אז מה בעצם צריך לעשות?
כאן צריכה הממשלה הבאה של מדינת ישראל להגדיר לעצמה יעדים ריאליים ולהתחיל להניע את גלגלי הכלכלה לכיוון מכשירים ומנופים מעודדי פיריון – לטווח הקצר והארוך. על הממשלה להוביל חקיקה שתגרום ליוקר המחייה לרדת באמצעות פתיחת השווקים לתחרות.
הממשלה צריכה לעודד השקעה חכמה בחינוך, שתוביל לסגירת הפערים של מערכת החינוך הכושלת עם מדינות המערב. זה לא בהכרח אומר יותר כסף, אלא בדרך שמשתמשים בכסף הקיים. כמו כן צריך להסיר רגולציות המעיקות על עסקים חדשים ולהעניק להם הגנות ינוקא שיאפשרו להם לשגשג במצב של חסר מול ענקי השוק. כמו כן, צריכה הממשלה לתעדף שווקים נוספים שאינם מוגדרים כהייטק פר-אקסלנס, כדי שלא רק מגזר אחד יחזיק את השוק הישראלי. גם בתחום הוועדים והפנסיות, על הממשלה לייצר רפורמות שייקחו את היכולת של הוועדים להשפיע עמוקות על חיינו, מבלי לגרוע מכוחו של העובד הישראלי מול המעסיק.
- 2.תומך בשוק חופשי 16/09/2019 16:49הגב לתגובה זוהשאלה שצריך לשאול היא לא כמה אנשים מאמינים בשוק חופשי, אלא מי יכול להוביל אותנו לשם, האיש שהתחיל לנטוע פה את הזרעים של העולם הזה ונלחם בצורה הכי כואבת שיש בהסתדרות ובפנסיות התקציביות או 3 רמטכלים שנהנים מאותם פנסיות תקציביות וחושב ראש ההסתדרות לשעבר יושב איתם
- 1.הכתבת במחירים 16/09/2019 15:07הגב לתגובה זונגמרה התקופה שהיבואנים המקומיים יכלו לזיין את הצרכן הישראלי דרך כל מיני תרוצים של "עלות ההובלה" - כאילו שיקר יותר לשלוח מסין לישראל מאשר מסין לארה"ב. אלי-אקספרס, אמאזון, ו-זאפ - שמו סוף לחגיגת זימבור הצרכן הישראלי.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
