אסף נתן
צילום: יח"צ

המדינה שהיא שק החבטות של טראמפ - דווקא שם יש הזדמנות

אסף נתן | (3)
נושאים בכתבה טראמפ מקסיקו

מקסיקו נחשבת לאחד השווקים המתעוררים המעניינים כיום את המשקיעים ברחבי העולם. לאחרונה, מככבת מקסיקו בכותרות דווקא כשק החבטות של נשיאה הנבחר של ארה"ב  דונלד טראמפ, בהצהרותיו מרחיקות הלכת כגון בניית חומה גבוהה בגבול עם מקסיקו שתמנע כניסת מהגרי עבודה, וכן ביטולם של הסכמי הסחר הקיימים והטלת מכסים גבוהים על מוצרים המגיעים ממקסיקו.

 

כידוע, במקומות בהם יש קונצנזוס כ״דבר החם הבא", מאוד קשה להרוויח כסף. ולהפך, במקומות בהם המשקיעים מאד פסימיים בדרך כלל נוצרות הזדמנויות. כסף "חלש" בורח ממקומות אלה בכדי לרדוף אחרי הדבר החם הבא, והבריחה הזאת מייצרת הזדמנויות. מה שמחזיר אותנו למקסיקו. מאז בחירתו של טראמפ השוק נלחץ כלפי מקסיקו ועקב כך צנח הפזו המקסיקני בכ-20% מול הדולר האמריקאי. למעשה כיום, אותה כמות דולרים יכולה לקנות הרבה יותר במקסיקו.

 

למקסיקו אוכלוסייה גדולה, צעירה וחרוצה, כמו גם הסכמי סחר חופשי עם מדינות רבות. בנוסף, ההצהרות הלוחמניות של טראמפ שהובילו לפיחות הפזו הפכו את הייצור במקסיקו לכדאי מאוד לאמריקאים. למען האמת, ייתכן שעתה גם אם יוטל מס ייבוא על סחורות המגיעות ממקסיקו, עדיין יהיה משתלם לייצר בה. הכרזותיו של טראמפ השיגו תוצאה הפוכה. הוא יגלה שהמציאות מורכבת יותר מהפרחה של סיסמאות בקמפיין בחירות.

ההיסטוריה מראה שלאירועים פוליטיים גלובליים אשר אינם מתקשרים ישירות לסקטור עסקי מסוים, יש כמעט תמיד השפעה זניחה על הערך של העסקים בסקטור זה, במיוחד אם מדובר בעסקים מעולים. תחום הכבלים בסקטור התקשורת במקסיקו הנחשבת עדיין לשוק מתעורר ולעסק מעולה. תחום הכבלים נהנה במקסיקו מפריחה והתפתחות טכנולוגית מואצת. חשוב להבין שעסקיי הכבלים כבר מזמן אינם רק טלוויזיה בכבלים, אלא עסק תקשורת רחב ומגוון. למעשה, הכבלים בעידן המודרני מחברים אותנו לאינטרנט, לרשת הטלפון וגם לטלוויזיה. פה ראוי להדגיש כי בקרב העם המקסיקני קיים צימאון הולך ומתגבר לטלוויזיה ואינטרנט, והוא מנסה להדביק את הקצב המהיר הקיים בעולם המערבי המפותח בטכנולוגיית תקשורת מתקדמת.

בחלקים גדולים של מקסיקו עדיין אין אינטרנט מהיר, ולכן ברגע ששחקן מסוים מניח תשתית כבלים באזור כלשהו, הרי שלמתחרים אין תמריץ להניח כבלים בסמוך לתשתית הקיימת ולהתחרות מולו, עקב העובדה שהנחת כבלים באדמה כרוכה בהשקעה כספית אדירה. לרוב יעדיפו המתחרים לבחור אזורים אחרים ו"בתוליים" ולהניח שם כבלים בטכנולוגיה מתקדמת. לאחר שהונחה תשתית הכבלים, מה שנותר לחברת הכבלים לעשות הוא "לאסוף דמי שימוש" בתשתית ואין לה למעשה הוצאות רבות אחרות. התוצאה היא שעסקי כבלים הם לרוב מונופול מקומי בכל הקשור לאינטרנט מהיר, כאשר התחרות מגיעה רק מחברות טלפוניה שהתשתית שלהן לא מסוגלת להגיע למהירויות גבוהות כמו בכבלים, ולכן אינן מהוות תחרות קשה.

בצד הטלוויזיה, לעסקי הכבלים במקסיקו קיימת תחרות משחקני הלוויין (כמו Yes בישראל), אך שחקנים אלו מצויים בעמדת נחיתות, שכן הם יכולים להציע ללקוח רק שירות אחד לעומת חברות הכבלים המציעות חבילה הכוללת אינטרנט מהיר, טלפוניה וטלוויזיה. כמו-כן, תשתית הכבלים מאפשרת שימוש בממירים עם תקשורת דו כיוונית ומגוון שירותי טלוויזיה אינטראקטיביים, בעוד שבאמצעות לוויין התקשורת היא חד-כיוונית.

 

על מגה-קייבל המקסיקנית

חברת כבלים מקסיקנית מעולה, ולא פחות חשוב מכך נסחרת במחיר אטרקטיבי, הינה חברת מגה-קייבל - Megacable. החברה פורשת תשתית כבלים ואינטרנט מהיר במקסיקו וגדלה בקצב דו-ספרתי מידי שנה. מגה-קייבל מגיעה ל-7.5 מיליון בתי אב מתוך כ-30 מיליון בתי אב במקסיקו. החברה בנתה תשתיות בקצב מהיר בשנים האחרונות ומתכוונת להגיע ליעד של 8 מיליון בתי אב עד 2019. בנוסף, בשנים הקרובות תתמקד החברה בהעמקת החדירה באזורים בהם היא כבר פרשה תשתית. כלומר, גיוס לקוחות נוספים לתשתית הקיימת והפקת רווחים עודפים ממנה, כך שנוכל לצפות להתרחבות שולי הרווח. באזורים בהם החברה נמצאת מספר רב של שנים, שיעור החדירה מגיע ל-60%. בחלק מהמקומות בהם החברה פרשה תשתית בשנים האחרונות שיעור החדירה הוא כ-25%, מה שמלמד על פוטנציאל גידול אדיר רק על בסיס התשתית הקיימת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

כידוע, הוצאות על אינטרנט, טלפוניה וכבלים, הן לא הוצאות שמשקי בית חוסכים בהן בזמן משבר כלכלי. חברות כבלים מוכיחות עמידות יפה מאד בזמן משברים, כאשר בזמנים רגילים הן מצליחות להעלות מחירים במספר אחוזים בקביעות מידי שנה. פרט מעניין נוסף על החברה, הוא כי בעלי השליטה הם שתי משפחות המהוות את הגרעין שהקים את החברה בשנות ה-80, דבר המוכיח את רמת יחסם האישי לעסק. בעלי השליטה בחברת מגה-קייבל נחשבים לשמרנים וכתוצאה מכך מאזן החברה המשתקף הוא חזק מאוד ומכיל חוב בכמות זניחה ביותר.

החברה מתומחרת במכפיל שווי פעילות ל-EBITDA של 7.2, מכפיל הנחשב נמוך מאוד לענף, בו חברות בצמיחה מהירה נסחרות בדרך כלל במכפילים של צפונה מ-12. מלבד זאת, מכפיל הרווח על התזרים הפנוי הוא 15, בחברה שצומחת בקצב של כ-20% בשנה. תמחור זה נחשב לאטרקטיבי במיוחד ויכול לייצר ערך משמעותי למשקיעים בעלי אופק בינוני-ארוך, שאינם מהססים להשקיע במקומות הסובלים מסנטימנט שלילי זמני. בעוד מספר שנים, סביר שאף אחד לא יזכור את קמפיין הבחירות התקיף של דונלד טראמפ כלפי מקסיקו. לעומת זאת, סביר יותר שחברת מגה-קייבל תהיה גדולה וחזקה משמעותית מהיום.

 

מפת התחרות בחברות הכבלים במקסיקו: 

בגזרת הטלוויזיה בתשלום יש את מתחרי הלוויין שנקראים DTH. בעגה המקצועית - קיצור של Direct to Home ואפשר לראות אותם כמקשה אחת לצורך העניין. ביניהם: Dish ,DirectTV ו-Grupo Televisa שמשווקת תחת המותג של Sky. קיימת גם תחרות מצד Grupo Televisa בגזרת הכבלים. חברות אלה הן העיקריות. בנוסף קיימות במקסיקו שחקניות כבלים קטנות ופרטיות שאין עליהן מידע רב, אולם רובן ממוקדות באזורים מסוימים.

תחום הטלפוניה הקווית הינו מאוד תחרותי. חברות הטלפוניה במקסיקו רובן ככולן אשר להן כבלי נחושת מציעות שירות זה. נציין כי בדומה לנעשה בישראל - הכבלים אינם מרוויחים על שירותי הטלפוניה, אלא מוסיפים אותם לחבילה ״על הדרך״ בכדי לספק ללקוח פתרון הוליסטי של Triple Play הכולל אינטרנט, טלוויזיה וטלפון. חברות הטלפוניה אינן מהוות תחרות אמתית לחברות הכבלים זאת כיוון שאין ביכולתן להציע פתרון כולל זהה.  לקוחות לא יפנו לקבל שירותי טלוויזיה ואינטרנט מספק הכבלים ושירותי טלפון מספק הטלפוניה. מהסיבה הפשוטה כי הטלפון  כלול בחבילה שמציעות חברות הכבלים ואינו משפיע על העלויות.

אינטרנט בפס רחב – במקסיקו ישנן מספר חברות נישה שמספקות פתרונות high end מאד יקרים, למשל חיבור מיוחד של סיב אופטי לבית או למשרדים. חברות Axtel ו-TotalPlay מתמקדות באספקה של אינטרנט מהיר, אבל רק באזורים עירוניים צפופים ובחבילות יקרות ובעיקר בלקוחות עסקיים. שחקן נוסף במקסיקו הוא Megacarrier, המציע רק אינטרנט ללא טלוויזיה, דבר המציב אותו כמובן בעמדת נחיתות אל מול השחקניות האחרות. ישנן גם חברות טלפוניה וחברות כמו Telecable שלהן תשתית שמגיעה למהירויות נמוכות של 10 מגה בשנייה, ולכן לא מהוות כל איום. 

מאת: אסף נתן, מנהל בקרן הגידור עדן אלפא.

 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוני 24/01/2017 09:00
    הגב לתגובה זו
    יש 2 סימבולים למניה (לפחות) אחד דרך הבורסה במקסיקו ואחת בארהב והנסחרת ב$ איזה היית ממליץ?
  • 2.
    עידו 23/01/2017 18:57
    הגב לתגובה זו
    פשוט כיךף לקרוא כל ניתוח שלך, מעלה פלאים את הכתבות באתר.
  • 1.
    מניה מעניינת אבל היכן נסחרת? (ל"ת)
    זאב רעננה 23/01/2017 13:46
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.