המדינה שהיא שק החבטות של טראמפ - דווקא שם יש הזדמנות
מקסיקו נחשבת לאחד השווקים המתעוררים המעניינים כיום את המשקיעים ברחבי העולם. לאחרונה, מככבת מקסיקו בכותרות דווקא כשק החבטות של נשיאה הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ, בהצהרותיו מרחיקות הלכת כגון בניית חומה גבוהה בגבול עם מקסיקו שתמנע כניסת מהגרי עבודה, וכן ביטולם של הסכמי הסחר הקיימים והטלת מכסים גבוהים על מוצרים המגיעים ממקסיקו.
כידוע, במקומות בהם יש קונצנזוס כ״דבר החם הבא", מאוד קשה להרוויח כסף. ולהפך, במקומות בהם המשקיעים מאד פסימיים בדרך כלל נוצרות הזדמנויות. כסף "חלש" בורח ממקומות אלה בכדי לרדוף אחרי הדבר החם הבא, והבריחה הזאת מייצרת הזדמנויות. מה שמחזיר אותנו למקסיקו. מאז בחירתו של טראמפ השוק נלחץ כלפי מקסיקו ועקב כך צנח הפזו המקסיקני בכ-20% מול הדולר האמריקאי. למעשה כיום, אותה כמות דולרים יכולה לקנות הרבה יותר במקסיקו.
למקסיקו אוכלוסייה גדולה, צעירה וחרוצה, כמו גם הסכמי סחר חופשי עם מדינות רבות. בנוסף, ההצהרות הלוחמניות של טראמפ שהובילו לפיחות הפזו הפכו את הייצור במקסיקו לכדאי מאוד לאמריקאים. למען האמת, ייתכן שעתה גם אם יוטל מס ייבוא על סחורות המגיעות ממקסיקו, עדיין יהיה משתלם לייצר בה. הכרזותיו של טראמפ השיגו תוצאה הפוכה. הוא יגלה שהמציאות מורכבת יותר מהפרחה של סיסמאות בקמפיין בחירות.
ההיסטוריה מראה שלאירועים פוליטיים גלובליים אשר אינם מתקשרים ישירות לסקטור עסקי מסוים, יש כמעט תמיד השפעה זניחה על הערך של העסקים בסקטור זה, במיוחד אם מדובר בעסקים מעולים. תחום הכבלים בסקטור התקשורת במקסיקו הנחשבת עדיין לשוק מתעורר ולעסק מעולה. תחום הכבלים נהנה במקסיקו מפריחה והתפתחות טכנולוגית מואצת. חשוב להבין שעסקיי הכבלים כבר מזמן אינם רק טלוויזיה בכבלים, אלא עסק תקשורת רחב ומגוון. למעשה, הכבלים בעידן המודרני מחברים אותנו לאינטרנט, לרשת הטלפון וגם לטלוויזיה. פה ראוי להדגיש כי בקרב העם המקסיקני קיים צימאון הולך ומתגבר לטלוויזיה ואינטרנט, והוא מנסה להדביק את הקצב המהיר הקיים בעולם המערבי המפותח בטכנולוגיית תקשורת מתקדמת.
- מטא תקים מרכז נתונים ב-50 מיליארד דולר
- לאחר עסקת אינטל: טראמפ רוצה נתח גם מלוקהיד מרטין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחלקים גדולים של מקסיקו עדיין אין אינטרנט מהיר, ולכן ברגע ששחקן מסוים מניח תשתית כבלים באזור כלשהו, הרי שלמתחרים אין תמריץ להניח כבלים בסמוך לתשתית הקיימת ולהתחרות מולו, עקב העובדה שהנחת כבלים באדמה כרוכה בהשקעה כספית אדירה. לרוב יעדיפו המתחרים לבחור אזורים אחרים ו"בתוליים" ולהניח שם כבלים בטכנולוגיה מתקדמת. לאחר שהונחה תשתית הכבלים, מה שנותר לחברת הכבלים לעשות הוא "לאסוף דמי שימוש" בתשתית ואין לה למעשה הוצאות רבות אחרות. התוצאה היא שעסקי כבלים הם לרוב מונופול מקומי בכל הקשור לאינטרנט מהיר, כאשר התחרות מגיעה רק מחברות טלפוניה שהתשתית שלהן לא מסוגלת להגיע למהירויות גבוהות כמו בכבלים, ולכן אינן מהוות תחרות קשה.
בצד הטלוויזיה, לעסקי הכבלים במקסיקו קיימת תחרות משחקני הלוויין (כמו Yes בישראל), אך שחקנים אלו מצויים בעמדת נחיתות, שכן הם יכולים להציע ללקוח רק שירות אחד לעומת חברות הכבלים המציעות חבילה הכוללת אינטרנט מהיר, טלפוניה וטלוויזיה. כמו-כן, תשתית הכבלים מאפשרת שימוש בממירים עם תקשורת דו כיוונית ומגוון שירותי טלוויזיה אינטראקטיביים, בעוד שבאמצעות לוויין התקשורת היא חד-כיוונית.
על מגה-קייבל המקסיקנית
חברת כבלים מקסיקנית מעולה, ולא פחות חשוב מכך נסחרת במחיר אטרקטיבי, הינה חברת מגה-קייבל - Megacable. החברה פורשת תשתית כבלים ואינטרנט מהיר במקסיקו וגדלה בקצב דו-ספרתי מידי שנה. מגה-קייבל מגיעה ל-7.5 מיליון בתי אב מתוך כ-30 מיליון בתי אב במקסיקו. החברה בנתה תשתיות בקצב מהיר בשנים האחרונות ומתכוונת להגיע ליעד של 8 מיליון בתי אב עד 2019. בנוסף, בשנים הקרובות תתמקד החברה בהעמקת החדירה באזורים בהם היא כבר פרשה תשתית. כלומר, גיוס לקוחות נוספים לתשתית הקיימת והפקת רווחים עודפים ממנה, כך שנוכל לצפות להתרחבות שולי הרווח. באזורים בהם החברה נמצאת מספר רב של שנים, שיעור החדירה מגיע ל-60%. בחלק מהמקומות בהם החברה פרשה תשתית בשנים האחרונות שיעור החדירה הוא כ-25%, מה שמלמד על פוטנציאל גידול אדיר רק על בסיס התשתית הקיימת.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
כידוע, הוצאות על אינטרנט, טלפוניה וכבלים, הן לא הוצאות שמשקי בית חוסכים בהן בזמן משבר כלכלי. חברות כבלים מוכיחות עמידות יפה מאד בזמן משברים, כאשר בזמנים רגילים הן מצליחות להעלות מחירים במספר אחוזים בקביעות מידי שנה. פרט מעניין נוסף על החברה, הוא כי בעלי השליטה הם שתי משפחות המהוות את הגרעין שהקים את החברה בשנות ה-80, דבר המוכיח את רמת יחסם האישי לעסק. בעלי השליטה בחברת מגה-קייבל נחשבים לשמרנים וכתוצאה מכך מאזן החברה המשתקף הוא חזק מאוד ומכיל חוב בכמות זניחה ביותר.
החברה מתומחרת במכפיל שווי פעילות ל-EBITDA של 7.2, מכפיל הנחשב נמוך מאוד לענף, בו חברות בצמיחה מהירה נסחרות בדרך כלל במכפילים של צפונה מ-12. מלבד זאת, מכפיל הרווח על התזרים הפנוי הוא 15, בחברה שצומחת בקצב של כ-20% בשנה. תמחור זה נחשב לאטרקטיבי במיוחד ויכול לייצר ערך משמעותי למשקיעים בעלי אופק בינוני-ארוך, שאינם מהססים להשקיע במקומות הסובלים מסנטימנט שלילי זמני. בעוד מספר שנים, סביר שאף אחד לא יזכור את קמפיין הבחירות התקיף של דונלד טראמפ כלפי מקסיקו. לעומת זאת, סביר יותר שחברת מגה-קייבל תהיה גדולה וחזקה משמעותית מהיום.
מפת התחרות בחברות הכבלים במקסיקו:
בגזרת הטלוויזיה בתשלום יש את מתחרי הלוויין שנקראים DTH. בעגה המקצועית - קיצור של Direct to Home ואפשר לראות אותם כמקשה אחת לצורך העניין. ביניהם: Dish ,DirectTV ו-Grupo Televisa שמשווקת תחת המותג של Sky. קיימת גם תחרות מצד Grupo Televisa בגזרת הכבלים. חברות אלה הן העיקריות. בנוסף קיימות במקסיקו שחקניות כבלים קטנות ופרטיות שאין עליהן מידע רב, אולם רובן ממוקדות באזורים מסוימים.
תחום הטלפוניה הקווית הינו מאוד תחרותי. חברות הטלפוניה במקסיקו רובן ככולן אשר להן כבלי נחושת מציעות שירות זה. נציין כי בדומה לנעשה בישראל - הכבלים אינם מרוויחים על שירותי הטלפוניה, אלא מוסיפים אותם לחבילה ״על הדרך״ בכדי לספק ללקוח פתרון הוליסטי של Triple Play הכולל אינטרנט, טלוויזיה וטלפון. חברות הטלפוניה אינן מהוות תחרות אמתית לחברות הכבלים זאת כיוון שאין ביכולתן להציע פתרון כולל זהה. לקוחות לא יפנו לקבל שירותי טלוויזיה ואינטרנט מספק הכבלים ושירותי טלפון מספק הטלפוניה. מהסיבה הפשוטה כי הטלפון כלול בחבילה שמציעות חברות הכבלים ואינו משפיע על העלויות.
אינטרנט בפס רחב – במקסיקו ישנן מספר חברות נישה שמספקות פתרונות high end מאד יקרים, למשל חיבור מיוחד של סיב אופטי לבית או למשרדים. חברות Axtel ו-TotalPlay מתמקדות באספקה של אינטרנט מהיר, אבל רק באזורים עירוניים צפופים ובחבילות יקרות ובעיקר בלקוחות עסקיים. שחקן נוסף במקסיקו הוא Megacarrier, המציע רק אינטרנט ללא טלוויזיה, דבר המציב אותו כמובן בעמדת נחיתות אל מול השחקניות האחרות. ישנן גם חברות טלפוניה וחברות כמו Telecable שלהן תשתית שמגיעה למהירויות נמוכות של 10 מגה בשנייה, ולכן לא מהוות כל איום.
מאת: אסף נתן, מנהל בקרן הגידור עדן אלפא.
- 3.יוני 24/01/2017 09:00הגב לתגובה זויש 2 סימבולים למניה (לפחות) אחד דרך הבורסה במקסיקו ואחת בארהב והנסחרת ב$ איזה היית ממליץ?
- 2.עידו 23/01/2017 18:57הגב לתגובה זופשוט כיךף לקרוא כל ניתוח שלך, מעלה פלאים את הכתבות באתר.
- 1.מניה מעניינת אבל היכן נסחרת? (ל"ת)זאב רעננה 23/01/2017 13:46הגב לתגובה זו

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.