עו"ד צבי שוב ועו"ד קורל דרליצ'מן
צילום: יח"צ

יש חוק אך אין אכיפה: על מחדלי הוועדות המקומיות לתכנון ובניה

אין חדש תחת השמש: עו"ד צבי שוב ועו"ד קורל דרליצ'מן על הצעת החוק של ח"כ אלי כהן
עו"ד צבי שוב | (7)

הצעת החוק של חבר הכנסת אלי כהן לקיצור משך התכנון בוועדות המקומיות והמחוזיות לשלושה חודשים אינה מחדשת דבר, אלא מוסיפה עוד ועדה לאוסף ועדות התכנון המעכבות חדשות לבקרים אישורי תכניות בנייה. גם ל "ועדה המיוחדת" החדשה לא ניתנו כלים למנוע את "המגיפה" של עיכוב אישור תכניות הבנייה. אם רוצים באמת לקצר הליכים יש להפעיל סנקציות וקנסות על פקידי הוועדות או עובדי הרשויות המשהים אישורן של תכניות ולא להקים עוד ועדה. לחלופין, להציע תגמול נוסף על זירוז וקצב מהיר של אישור והוצאת תכניות אל הפועל.

 

נזכיר כי החוק כבר מזמן מתייחס ללוחות זמנים ואף היו בחוק מנגנונים להעברת סמכויות כולל הקמת "ועדות להשלמת תכניות", אולם לעיתים ההעברה האמורה גלגלה את "תפוח האדמה הלוהט "  לגוף נוסף, ולא בהכרח גרמה לפתרון.

 

אישור תכניות בוועדות המחוזיות והמקומיות הוא לעיתים תכופות מדי הליך ארוך באופן חריג, ומשכך פוגע בהיצע הנדל"ן ובקידום תכניות לבנייה, לרבות למגורים. כמו כן, התארכות הליך התכנון מייקרת את העלויות הנלוות אליו. מאחר שתכניות אלו נמצאות בסדר עדיפות גבוה ביותר, תוקן לאחרונה חוק התכנון והבניה כך שהמועד לסיום הטיפול בתכנית על ידי הוועדה המקומית הינו 12 חודשים ממועד הגשתה. אם הוועדה המקומית התמהמהה מעבר לזמן שניתן לה, תועבר התכנית לוועדה המחוזית, ולה יש  פרק זמן נוסף של 10 חודשים לאשר את תכנית הבניה. אם גם היא לא עמדה בזמנים שלה עוברת התכנית לאישור המועצה הארצית.

 

סיפור התגלגלות תכנית בניה בין ועדות שלא תמיד עומדת אישורה בראש מעייניהן:

למרבה הצער, הצעת החוק החדשה אינה עורכת שינוי מהותי. כל שההצעה מחדשת זה את הגבלת זמני התכנון בוועדה המקומית והמחוזית לשלושה חודשים, כאשר מוסד תכנון רשאי לבקש מיושב ראש המועצה הארצית להאריך את תקופה זו בשלושה חודשים נוספים. תכנית אשר לא התקבלה בה החלטה על ידי מוסד התכנון בתוך הזמן האמור, תועבר לטיפולה של ועדה מיוחדת, אשר תטפל בה "ביעילות" (על פי דברי ההסבר להצעת החוק) בתוך שלושה חודשים. לוועדה המיוחדת יינתנו מלוא הסמכויות הנתונות לוועדות המחוזיות והמקומיות, לרבות הסמכות לשמוע את ההתנגדויות לתכנית וההכרעה בהן.

 

אז מה בעצם עושה הצעת החוק החדשה? היא רק מגדירה פרקי זמן קצרים יותר מאלה הקבועים בחוק הקיים ומאפשרת הקמת ועדה חדשה  "מיוחדת" , שיעילותה מוטלת בספק. אין חדש תחת השמש! ומה קורה אם הוועדות לא עומדות בפרק הזמן המוגדר? כנראה שלא הרבה. הן הצעת החוק והן החוק הקיים אינם מתייחסים כלל לאכיפה.

לא מדובר בהפתעה גדולה, שכן הניסיון מלמד כי חוקים נוספים המגדירים פרקי זמן קצובים לביצוע, מחסירים את כלי הסנקציה ובכך אף מפספסים את מטרתם - לזרז הליכים. כך למשל, תקנות התכנון והבניה מגדירות פרק זמן מוגדר למתן החלטה על ידי שמאי מכריע וועדת ערר, אך לא קובעות מה קורה אם הגורם המכריע לא עומד במועד. גם במקרה הנדון, לא קיימת כל התייחסות לסנקציות אם הוועדות מאחרות את המועד ולהטבות אם הוועדות עומדות ביעדים. הצעת החוק "נעדרת נשמה", לא מרתיעה את הוועדות ולא מעודדת אותן לזרז את הליכי קידום התכנית.

 

התכלית שמאחורי הרצון לייעל את הליכי אישור התכנית נכונה, חשובה ומבורכת, אך לא בטוח שהצעת החוק לבדה תגשים אותה. ביטול התכנית אף הוא חוטא למטרה ומעניש את הגורם הלא נכון. במקום זאת ראוי לשקול יצירת גורם מרתיע כדוגמת "פיצוי כספי" המוענק על ידי הועדה למגיש התכנית, או מתן הטבה תמריצית אחרת במקרים ההפוכים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קורל הזאת פשוט נסיכה וחכמה ומתוקה כל כך! (ל"ת)
    טופי 25/10/2016 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מבזבזים זמן בלי בושה 24/10/2016 10:13
    הגב לתגובה זו
    יש לקבוע שהרשות המקומית תעניק היתר בניה תוך 90 יום מהגשת התוכניות לעירייה ... עיכוב בקבלת היתר בניה יחוייב בפיצוי ליזם ע"ס 5,000 שקל לכל יום איחור, מעבר ל- 90 יום ... הרשויות המקומיות שיקדימו היתר בניה מוקדם יותר, יקבלו בונוס מהיזם ע"ס 5,000 שקל בעבור כל יום שהוקדם ..
  • 5.
    אזרח מתון 22/10/2016 23:50
    הגב לתגובה זו
    900 ערים הקימו כדי לחלק שוחד בין מאות אלפי פקידונים. כל רחוב או סמטה מייצרים רשות עירונית שתפקידה לבזוז כספי ציבור
  • 4.
    חבר 21/10/2016 11:32
    הגב לתגובה זו
    עוכרי דין צעירים לכו לעבוד באמת ,בבנין ונהיגת משאיות וכדומה, זה יגדיל את היצע הדירות.
  • 3.
    משה 20/10/2016 21:57
    הגב לתגובה זו
    אם משביחים במדרגה גבוהה את הכישורים והכישרון של כל העוסקים בתכנון העירוני, ואם מגדילים את כמות האנשים העוסקים בנושא, ואם מגדילים את התקציב המוקצה לנושא, ואם מגדירים נוהלי עבודה מפורטים המושתתים על איכות ובקרה ותפוקה ותגמול, כל העסק יראה כמו מגלקסיה אחרת של יצורי על. אה, שכחתי - כל עוד המופקדים המנהלים של מערכת זו הם ראשי הערים, אז תהיה לנו מערכת מושחתת - מערכת המחליטה ומבצעת כשיטה פעילות שיעודה העיקרי אינו לשרת את הציבור לטובתו.
  • 2.
    אדם 20/10/2016 15:04
    הגב לתגובה זו
    וועדות התכנון והבנייה אין להן דבר וחצי דבר עם חוק התכנון והבנייה . אלה וועדות קישוט בלתי קיימות בפועל שכל תפקידן לייצר גובים פוליטיים למקורבים! הכל מעוות ומושחת ,רפובליקת בננות של ההוא מקיסריה ומקורביו
  • 1.
    ועדות תכנון הן קן צרעות של שחיטות. (ל"ת)
    שישו הכל חרטא 19/10/2016 23:03
    הגב לתגובה זו
מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.