יש חוק אך אין אכיפה: על מחדלי הוועדות המקומיות לתכנון ובניה
הצעת החוק של חבר הכנסת אלי כהן לקיצור משך התכנון בוועדות המקומיות והמחוזיות לשלושה חודשים אינה מחדשת דבר, אלא מוסיפה עוד ועדה לאוסף ועדות התכנון המעכבות חדשות לבקרים אישורי תכניות בנייה. גם ל "ועדה המיוחדת" החדשה לא ניתנו כלים למנוע את "המגיפה" של עיכוב אישור תכניות הבנייה. אם רוצים באמת לקצר הליכים יש להפעיל סנקציות וקנסות על פקידי הוועדות או עובדי הרשויות המשהים אישורן של תכניות ולא להקים עוד ועדה. לחלופין, להציע תגמול נוסף על זירוז וקצב מהיר של אישור והוצאת תכניות אל הפועל.
נזכיר כי החוק כבר מזמן מתייחס ללוחות זמנים ואף היו בחוק מנגנונים להעברת סמכויות כולל הקמת "ועדות להשלמת תכניות", אולם לעיתים ההעברה האמורה גלגלה את "תפוח האדמה הלוהט " לגוף נוסף, ולא בהכרח גרמה לפתרון.
אישור תכניות בוועדות המחוזיות והמקומיות הוא לעיתים תכופות מדי הליך ארוך באופן חריג, ומשכך פוגע בהיצע הנדל"ן ובקידום תכניות לבנייה, לרבות למגורים. כמו כן, התארכות הליך התכנון מייקרת את העלויות הנלוות אליו. מאחר שתכניות אלו נמצאות בסדר עדיפות גבוה ביותר, תוקן לאחרונה חוק התכנון והבניה כך שהמועד לסיום הטיפול בתכנית על ידי הוועדה המקומית הינו 12 חודשים ממועד הגשתה. אם הוועדה המקומית התמהמהה מעבר לזמן שניתן לה, תועבר התכנית לוועדה המחוזית, ולה יש פרק זמן נוסף של 10 חודשים לאשר את תכנית הבניה. אם גם היא לא עמדה בזמנים שלה עוברת התכנית לאישור המועצה הארצית.
סיפור התגלגלות תכנית בניה בין ועדות שלא תמיד עומדת אישורה בראש מעייניהן:
למרבה הצער, הצעת החוק החדשה אינה עורכת שינוי מהותי. כל שההצעה מחדשת זה את הגבלת זמני התכנון בוועדה המקומית והמחוזית לשלושה חודשים, כאשר מוסד תכנון רשאי לבקש מיושב ראש המועצה הארצית להאריך את תקופה זו בשלושה חודשים נוספים. תכנית אשר לא התקבלה בה החלטה על ידי מוסד התכנון בתוך הזמן האמור, תועבר לטיפולה של ועדה מיוחדת, אשר תטפל בה "ביעילות" (על פי דברי ההסבר להצעת החוק) בתוך שלושה חודשים. לוועדה המיוחדת יינתנו מלוא הסמכויות הנתונות לוועדות המחוזיות והמקומיות, לרבות הסמכות לשמוע את ההתנגדויות לתכנית וההכרעה בהן.
- הרווח השקט של מיליוני אנשים וכל מה שצריך לדעת על המס עליו - היטל השבחה
- חריש - המחירים נוחים אבל העסקים בורחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה בעצם עושה הצעת החוק החדשה? היא רק מגדירה פרקי זמן קצרים יותר מאלה הקבועים בחוק הקיים ומאפשרת הקמת ועדה חדשה "מיוחדת" , שיעילותה מוטלת בספק. אין חדש תחת השמש! ומה קורה אם הוועדות לא עומדות בפרק הזמן המוגדר? כנראה שלא הרבה. הן הצעת החוק והן החוק הקיים אינם מתייחסים כלל לאכיפה.
לא מדובר בהפתעה גדולה, שכן הניסיון מלמד כי חוקים נוספים המגדירים פרקי זמן קצובים לביצוע, מחסירים את כלי הסנקציה ובכך אף מפספסים את מטרתם - לזרז הליכים. כך למשל, תקנות התכנון והבניה מגדירות פרק זמן מוגדר למתן החלטה על ידי שמאי מכריע וועדת ערר, אך לא קובעות מה קורה אם הגורם המכריע לא עומד במועד. גם במקרה הנדון, לא קיימת כל התייחסות לסנקציות אם הוועדות מאחרות את המועד ולהטבות אם הוועדות עומדות ביעדים. הצעת החוק "נעדרת נשמה", לא מרתיעה את הוועדות ולא מעודדת אותן לזרז את הליכי קידום התכנית.
התכלית שמאחורי הרצון לייעל את הליכי אישור התכנית נכונה, חשובה ומבורכת, אך לא בטוח שהצעת החוק לבדה תגשים אותה. ביטול התכנית אף הוא חוטא למטרה ומעניש את הגורם הלא נכון. במקום זאת ראוי לשקול יצירת גורם מרתיע כדוגמת "פיצוי כספי" המוענק על ידי הועדה למגיש התכנית, או מתן הטבה תמריצית אחרת במקרים ההפוכים.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
- 7.קורל הזאת פשוט נסיכה וחכמה ומתוקה כל כך! (ל"ת)טופי 25/10/2016 16:01הגב לתגובה זו
- 6.מבזבזים זמן בלי בושה 24/10/2016 10:13הגב לתגובה זויש לקבוע שהרשות המקומית תעניק היתר בניה תוך 90 יום מהגשת התוכניות לעירייה ... עיכוב בקבלת היתר בניה יחוייב בפיצוי ליזם ע"ס 5,000 שקל לכל יום איחור, מעבר ל- 90 יום ... הרשויות המקומיות שיקדימו היתר בניה מוקדם יותר, יקבלו בונוס מהיזם ע"ס 5,000 שקל בעבור כל יום שהוקדם ..
- 5.אזרח מתון 22/10/2016 23:50הגב לתגובה זו900 ערים הקימו כדי לחלק שוחד בין מאות אלפי פקידונים. כל רחוב או סמטה מייצרים רשות עירונית שתפקידה לבזוז כספי ציבור
- 4.חבר 21/10/2016 11:32הגב לתגובה זועוכרי דין צעירים לכו לעבוד באמת ,בבנין ונהיגת משאיות וכדומה, זה יגדיל את היצע הדירות.
- 3.משה 20/10/2016 21:57הגב לתגובה זואם משביחים במדרגה גבוהה את הכישורים והכישרון של כל העוסקים בתכנון העירוני, ואם מגדילים את כמות האנשים העוסקים בנושא, ואם מגדילים את התקציב המוקצה לנושא, ואם מגדירים נוהלי עבודה מפורטים המושתתים על איכות ובקרה ותפוקה ותגמול, כל העסק יראה כמו מגלקסיה אחרת של יצורי על. אה, שכחתי - כל עוד המופקדים המנהלים של מערכת זו הם ראשי הערים, אז תהיה לנו מערכת מושחתת - מערכת המחליטה ומבצעת כשיטה פעילות שיעודה העיקרי אינו לשרת את הציבור לטובתו.
- 2.אדם 20/10/2016 15:04הגב לתגובה זווועדות התכנון והבנייה אין להן דבר וחצי דבר עם חוק התכנון והבנייה . אלה וועדות קישוט בלתי קיימות בפועל שכל תפקידן לייצר גובים פוליטיים למקורבים! הכל מעוות ומושחת ,רפובליקת בננות של ההוא מקיסריה ומקורביו
- 1.ועדות תכנון הן קן צרעות של שחיטות. (ל"ת)שישו הכל חרטא 19/10/2016 23:03הגב לתגובה זו

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
