יש חוק אך אין אכיפה: על מחדלי הוועדות המקומיות לתכנון ובניה
הצעת החוק של חבר הכנסת אלי כהן לקיצור משך התכנון בוועדות המקומיות והמחוזיות לשלושה חודשים אינה מחדשת דבר, אלא מוסיפה עוד ועדה לאוסף ועדות התכנון המעכבות חדשות לבקרים אישורי תכניות בנייה. גם ל "ועדה המיוחדת" החדשה לא ניתנו כלים למנוע את "המגיפה" של עיכוב אישור תכניות הבנייה. אם רוצים באמת לקצר הליכים יש להפעיל סנקציות וקנסות על פקידי הוועדות או עובדי הרשויות המשהים אישורן של תכניות ולא להקים עוד ועדה. לחלופין, להציע תגמול נוסף על זירוז וקצב מהיר של אישור והוצאת תכניות אל הפועל.
נזכיר כי החוק כבר מזמן מתייחס ללוחות זמנים ואף היו בחוק מנגנונים להעברת סמכויות כולל הקמת "ועדות להשלמת תכניות", אולם לעיתים ההעברה האמורה גלגלה את "תפוח האדמה הלוהט " לגוף נוסף, ולא בהכרח גרמה לפתרון.
אישור תכניות בוועדות המחוזיות והמקומיות הוא לעיתים תכופות מדי הליך ארוך באופן חריג, ומשכך פוגע בהיצע הנדל"ן ובקידום תכניות לבנייה, לרבות למגורים. כמו כן, התארכות הליך התכנון מייקרת את העלויות הנלוות אליו. מאחר שתכניות אלו נמצאות בסדר עדיפות גבוה ביותר, תוקן לאחרונה חוק התכנון והבניה כך שהמועד לסיום הטיפול בתכנית על ידי הוועדה המקומית הינו 12 חודשים ממועד הגשתה. אם הוועדה המקומית התמהמהה מעבר לזמן שניתן לה, תועבר התכנית לוועדה המחוזית, ולה יש פרק זמן נוסף של 10 חודשים לאשר את תכנית הבניה. אם גם היא לא עמדה בזמנים שלה עוברת התכנית לאישור המועצה הארצית.
סיפור התגלגלות תכנית בניה בין ועדות שלא תמיד עומדת אישורה בראש מעייניהן:
למרבה הצער, הצעת החוק החדשה אינה עורכת שינוי מהותי. כל שההצעה מחדשת זה את הגבלת זמני התכנון בוועדה המקומית והמחוזית לשלושה חודשים, כאשר מוסד תכנון רשאי לבקש מיושב ראש המועצה הארצית להאריך את תקופה זו בשלושה חודשים נוספים. תכנית אשר לא התקבלה בה החלטה על ידי מוסד התכנון בתוך הזמן האמור, תועבר לטיפולה של ועדה מיוחדת, אשר תטפל בה "ביעילות" (על פי דברי ההסבר להצעת החוק) בתוך שלושה חודשים. לוועדה המיוחדת יינתנו מלוא הסמכויות הנתונות לוועדות המחוזיות והמקומיות, לרבות הסמכות לשמוע את ההתנגדויות לתכנית וההכרעה בהן.
- הרווח השקט של מיליוני אנשים וכל מה שצריך לדעת על המס עליו - היטל השבחה
- חריש - המחירים נוחים אבל העסקים בורחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה בעצם עושה הצעת החוק החדשה? היא רק מגדירה פרקי זמן קצרים יותר מאלה הקבועים בחוק הקיים ומאפשרת הקמת ועדה חדשה "מיוחדת" , שיעילותה מוטלת בספק. אין חדש תחת השמש! ומה קורה אם הוועדות לא עומדות בפרק הזמן המוגדר? כנראה שלא הרבה. הן הצעת החוק והן החוק הקיים אינם מתייחסים כלל לאכיפה.
לא מדובר בהפתעה גדולה, שכן הניסיון מלמד כי חוקים נוספים המגדירים פרקי זמן קצובים לביצוע, מחסירים את כלי הסנקציה ובכך אף מפספסים את מטרתם - לזרז הליכים. כך למשל, תקנות התכנון והבניה מגדירות פרק זמן מוגדר למתן החלטה על ידי שמאי מכריע וועדת ערר, אך לא קובעות מה קורה אם הגורם המכריע לא עומד במועד. גם במקרה הנדון, לא קיימת כל התייחסות לסנקציות אם הוועדות מאחרות את המועד ולהטבות אם הוועדות עומדות ביעדים. הצעת החוק "נעדרת נשמה", לא מרתיעה את הוועדות ולא מעודדת אותן לזרז את הליכי קידום התכנית.
התכלית שמאחורי הרצון לייעל את הליכי אישור התכנית נכונה, חשובה ומבורכת, אך לא בטוח שהצעת החוק לבדה תגשים אותה. ביטול התכנית אף הוא חוטא למטרה ומעניש את הגורם הלא נכון. במקום זאת ראוי לשקול יצירת גורם מרתיע כדוגמת "פיצוי כספי" המוענק על ידי הועדה למגיש התכנית, או מתן הטבה תמריצית אחרת במקרים ההפוכים.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- 7.קורל הזאת פשוט נסיכה וחכמה ומתוקה כל כך! (ל"ת)טופי 25/10/2016 16:01הגב לתגובה זו
- 6.מבזבזים זמן בלי בושה 24/10/2016 10:13הגב לתגובה זויש לקבוע שהרשות המקומית תעניק היתר בניה תוך 90 יום מהגשת התוכניות לעירייה ... עיכוב בקבלת היתר בניה יחוייב בפיצוי ליזם ע"ס 5,000 שקל לכל יום איחור, מעבר ל- 90 יום ... הרשויות המקומיות שיקדימו היתר בניה מוקדם יותר, יקבלו בונוס מהיזם ע"ס 5,000 שקל בעבור כל יום שהוקדם ..
- 5.אזרח מתון 22/10/2016 23:50הגב לתגובה זו900 ערים הקימו כדי לחלק שוחד בין מאות אלפי פקידונים. כל רחוב או סמטה מייצרים רשות עירונית שתפקידה לבזוז כספי ציבור
- 4.חבר 21/10/2016 11:32הגב לתגובה זועוכרי דין צעירים לכו לעבוד באמת ,בבנין ונהיגת משאיות וכדומה, זה יגדיל את היצע הדירות.
- 3.משה 20/10/2016 21:57הגב לתגובה זואם משביחים במדרגה גבוהה את הכישורים והכישרון של כל העוסקים בתכנון העירוני, ואם מגדילים את כמות האנשים העוסקים בנושא, ואם מגדילים את התקציב המוקצה לנושא, ואם מגדירים נוהלי עבודה מפורטים המושתתים על איכות ובקרה ותפוקה ותגמול, כל העסק יראה כמו מגלקסיה אחרת של יצורי על. אה, שכחתי - כל עוד המופקדים המנהלים של מערכת זו הם ראשי הערים, אז תהיה לנו מערכת מושחתת - מערכת המחליטה ומבצעת כשיטה פעילות שיעודה העיקרי אינו לשרת את הציבור לטובתו.
- 2.אדם 20/10/2016 15:04הגב לתגובה זווועדות התכנון והבנייה אין להן דבר וחצי דבר עם חוק התכנון והבנייה . אלה וועדות קישוט בלתי קיימות בפועל שכל תפקידן לייצר גובים פוליטיים למקורבים! הכל מעוות ומושחת ,רפובליקת בננות של ההוא מקיסריה ומקורביו
- 1.ועדות תכנון הן קן צרעות של שחיטות. (ל"ת)שישו הכל חרטא 19/10/2016 23:03הגב לתגובה זו

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7