חוגגים עצמאות - עת לבחינה עצמית: היתרונות והחסרונות בישראלי המצוי

לכבוד יום ההולדת של המדינה, רון הקיני, ראש צוות אג"ח באקסלנס, בוחן את היתרונות והחסרונות של הציבור הישראלי, וכיצד יש לשפר לחיים טובים יותר
רון הקיני |

סביבת יום העצמאות, היא תקופה של התבוננות ובחינה עצמית של החברה הישראלית. בתחום הכלכלי זהו הזמן לשאול מה השגנו ב-67 שנות קיום, במה אנחנו טובים ובמה אנחנו כושלים, למה אנו שואפים ולהיכן אנו רוצים להגיע. כשמדברים על ההצלחות, הכישלונות והחוליים של הכלכלה הישראלית,  ניתן להבחין כי קיים קשר ישיר בין הכלכלה לבין הנורמות החברתיות המאפיינות את ה"ישראלי המצוי".

מה מאפיין ומייחד את אותו "ישראלי מצוי"?

יצירתיות ויכולת אלתור, יכולת התחברות ואינטרקציה מהירה עם אחרים, העיקרון החשוב מכל  של "לא לצאת פראייר",  חוסר תכנון  וחפיפניקיות וחוצפה ישראלית לחיוב ולשלילה. לא כאן המקום להתייחס לכל מאפיין ואיך הוא בסופו של דבר משפיע על הכלכלה הישראלית, אך הבולטים שבהם הינם, הקטר שעדיין מניע את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים הוא עדיין תעשיית ההייטק והביוטק אשר באים לידי ביטוי באותה יצירתיות ויכולת אלתורגמישות וחשיבה מחוץ לקופסה שמאפשרות את ההצלחה. בעולם כנראה מעריכים יכולות יחודיות  אלו, וחברות בינלאומיות גדולות מקימות אצלנו מרכזי פיתוח ורוכשות חברות ישראליות בהיקפים משמעותיים. גם ההתלהבות הישראלית מכל מי ש"משחק אותה" בעולם מהווה מקור למוטיבציה ותורמת לסביבה היזמית.

העקרון של "לא לצאת פראיייר" מתבטא בין השאר בהתנהגות צרכנית של השוואת מחירים שמגבירה תחרות ומוזילה מחירים. עקרון "לא לצאת פראייר" מלווה רבות מההחלטות הכלכליות התנהגותיות של הישראלי. חוסר התכנון והתיאום אחראיים לבעיות ומחדלים מערכתיים במהלך השנים, כפי שעולה בלא מעט דו"חות בדיקה וביקורת. חוסר התכנון, היעדר מידע  והיעדר אסטרטגיה מהווים בעיה שעולה בכל דו"ח שבדק התנהלות של תהליכים כלכליים, כמו הדו"ח האחרון של מבקר המדינה על מחירי הדיור. היעדר מדיניות כלכלית מתבטא בסופו של דבר במחלות ישראליות ידועות הכוללות: תקציבים שעוברים במחטף, המלצות ועדות שלא מיושמות, מדיניות ללא תכנון שמורכבת טלאי על טלאי, כאשר לא פעם המצב הזמני האחרון נהפך לקבוע באופן מקרי לחלוטין. 

צמיחת הכלכלה הישראלית בעתיד הקרוב  תלויה ביכולות למנף את החוזקות של הישראלים. עידוד יוזמה, יצירתיות וחדשנות המאפיינים את הישראלים, הם צרכים חיוניים להמשך הצמיחה. אם נבחן מה הם מנועי הצמיחה הפוטנציאליים של הכלכלה הישראלית, נגלה שמדובר בעיקר בשלוש אפשרויות:

  • ענף ההייטק והביוטק
  • עסקים קטנים
  • שוק הגז הטבעי. 

אם נניח לרגע בצד את שוק הגז הטבעי, ניתן לומר שגם הטכנולוגיה העלית וגם תחום העסקים הקטנים בהחלט מתאימים לאופי היזמי, החדשני והיצירתי של ה"ישראלי המצוי". אך לשם מימוש פוטנציאל הצמיחה בתחומים אלו נדרשים עידוד ותמיכה ממשלתית.

החדשנות הישראלית ממוקדת בפיתוח ובהקמה של חברות הייטק וביוטק, שבסופו של דבר חלקן המצליח נמכרות ונבלעות על ידי תאגידים בינלאומיים. מעבר לכך, הכפר הגלובלי גורם שניידות פעילות היי־טק מישראל למקומות אחרים פשוטה למדי. ההיי־טק המקומי  זקוק לעידוד ממשלתי בכדי להמשיך ולהיות הקטר שמוביל את הכלכלה הישראלית. החדשנות והיצירתיות הישראלית מחייבת המשך בהשקעה בחינוך מדעי ואיכותי, כמו גם בתמיכות ממשלתיות שיאפשרו את התנאים הנוחים לפעילות חברות סטארט אפ וחברות הייטק בתחילת דרכן.

בדרך כלל העסקים הקטנים הם יצרני המשרות הגדולים ביותר, אך רבים מהם אינo שורדים את השנה הראשונה או השנייה, בעיקר בשל מצב וניהול פיננסי בעייתי. ניהול עסק קטן הוא בעייתי לא פחות מבחינה ביורוקרטית. אם רוצים שהעסקים הקטנים יהיו מנוע צמיחה, נדרשת עזרה ממשלתית הכוללת פתרונות מימון נגישים ותמריצים ממשלתיים ועירוניים, שיעודדו את פיתוח העסקים הקטנים. נדרשות הקלות מיסוי וקיצור ההליכים הביורוקרטיים, שלא פעם מהווים את לב הבעיה. הייזמות הישראלית של העסקים הקטנים חייבת עזרה שכזו, בכדי שאכן ימומש הפוטנציאל הכלכלי בתחום זה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מצד שני, יש צורך לנטרל את המאפיין של חוסר התכנון הנהוג לא פעם בקרב המנהיגות הכלכלית הישראלית. היום יותר מתמיד דרושה הנהגה כלכלית שיהיה בידה את מקורות המידע לראות את התמונה הכוללת, הנהגה  כלכלית בעלת חזון ואסטרטגיה שתטווה מדיניות בצורה מתוכננת  ועקבית לאורך זמן, שתגדיר מטרות ויעדים ואמצעים להשיג אותם. הנהגה שתנהג כראוי ובחרדת קודש בכספי משלמי המסים. בתחום הזה אין מקום לקלות דעת ולחפיפניקיות הישראלית הטיפוסית.   ***האמור משקף את הערכת הכותב בלבד. הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקובצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.