חוגגים עצמאות - עת לבחינה עצמית: היתרונות והחסרונות בישראלי המצוי

לכבוד יום ההולדת של המדינה, רון הקיני, ראש צוות אג"ח באקסלנס, בוחן את היתרונות והחסרונות של הציבור הישראלי, וכיצד יש לשפר לחיים טובים יותר
 | 

סביבת יום העצמאות, היא תקופה של התבוננות ובחינה עצמית של החברה הישראלית. בתחום הכלכלי זהו הזמן לשאול מה השגנו ב-67 שנות קיום, במה אנחנו טובים ובמה אנחנו כושלים, למה אנו שואפים ולהיכן אנו רוצים להגיע. כשמדברים על ההצלחות, הכישלונות והחוליים של הכלכלה הישראלית,  ניתן להבחין כי קיים קשר ישיר בין הכלכלה לבין הנורמות החברתיות המאפיינות את ה"ישראלי המצוי".

מה מאפיין ומייחד את אותו "ישראלי מצוי"?

יצירתיות ויכולת אלתור, יכולת התחברות ואינטרקציה מהירה עם אחרים, העיקרון החשוב מכל  של "לא לצאת פראייר",  חוסר תכנון  וחפיפניקיות וחוצפה ישראלית לחיוב ולשלילה. לא כאן המקום להתייחס לכל מאפיין ואיך הוא בסופו של דבר משפיע על הכלכלה הישראלית, אך הבולטים שבהם הינם, הקטר שעדיין מניע את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים הוא עדיין תעשיית ההייטק והביוטק אשר באים לידי ביטוי באותה יצירתיות ויכולת אלתורגמישות וחשיבה מחוץ לקופסה שמאפשרות את ההצלחה. בעולם כנראה מעריכים יכולות יחודיות  אלו, וחברות בינלאומיות גדולות מקימות אצלנו מרכזי פיתוח ורוכשות חברות ישראליות בהיקפים משמעותיים. גם ההתלהבות הישראלית מכל מי ש"משחק אותה" בעולם מהווה מקור למוטיבציה ותורמת לסביבה היזמית.

<
העקרון של "לא לצאת פראיייר" מתבטא בין השאר בהתנהגות צרכנית של השוואת מחירים שמגבירה תחרות ומוזילה מחירים. עקרון "לא לצאת פראייר" מלווה רבות מההחלטות הכלכליות התנהגותיות של הישראלי. חוסר התכנון והתיאום אחראיים לבעיות ומחדלים מערכתיים במהלך השנים, כפי שעולה בלא מעט דו"חות בדיקה וביקורת. חוסר התכנון, היעדר מידע  והיעדר אסטרטגיה מהווים בעיה שעולה בכל דו"ח שבדק התנהלות של תהליכים כלכליים, כמו הדו"ח האחרון של מבקר המדינה על מחירי הדיור. היעדר מדיניות כלכלית מתבטא בסופו של דבר במחלות ישראליות ידועות הכוללות: תקציבים שעוברים במחטף, המלצות ועדות שלא מיושמות, מדיניות ללא תכנון שמורכבת טלאי על טלאי, כאשר לא פעם המצב הזמני האחרון נהפך לקבוע באופן מקרי לחלוטין. 

<
צמיחת הכלכלה הישראלית בעתיד הקרוב  תלויה ביכולות למנף את החוזקות של הישראלים. עידוד יוזמה, יצירתיות וחדשנות המאפיינים את הישראלים, הם צרכים חיוניים להמשך הצמיחה. אם נבחן מה הם מנועי הצמיחה הפוטנציאליים של הכלכלה הישראלית, נגלה שמדובר בעיקר בשלוש אפשרויות:

  • ענף ההייטק והביוטק
  • עסקים קטנים
  • שוק הגז הטבעי. 

אם נניח לרגע בצד את שוק הגז הטבעי, ניתן לומר שגם הטכנולוגיה העלית וגם תחום העסקים הקטנים בהחלט מתאימים לאופי היזמי, החדשני והיצירתי של ה"ישראלי המצוי". אך לשם מימוש פוטנציאל הצמיחה בתחומים אלו נדרשים עידוד ותמיכה ממשלתית.

<
החדשנות הישראלית ממוקדת בפיתוח ובהקמה של חברות הייטק וביוטק, שבסופו של דבר חלקן המצליח נמכרות ונבלעות על ידי תאגידים בינלאומיים. מעבר לכך, הכפר הגלובלי גורם שניידות פעילות היי־טק מישראל למקומות אחרים פשוטה למדי. ההיי־טק המקומי  זקוק לעידוד ממשלתי בכדי להמשיך ולהיות הקטר שמוביל את הכלכלה הישראלית. החדשנות והיצירתיות הישראלית מחייבת המשך בהשקעה בחינוך מדעי ואיכותי, כמו גם בתמיכות ממשלתיות שיאפשרו את התנאים הנוחים לפעילות חברות סטארט אפ וחברות הייטק בתחילת דרכן.

<
בדרך כלל העסקים הקטנים הם יצרני המשרות הגדולים ביותר, אך רבים מהם אינo שורדים את השנה הראשונה או השנייה, בעיקר בשל מצב וניהול פיננסי בעייתי. ניהול עסק קטן הוא בעייתי לא פחות מבחינה ביורוקרטית. אם רוצים שהעסקים הקטנים יהיו מנוע צמיחה, נדרשת עזרה ממשלתית הכוללת פתרונות מימון נגישים ותמריצים ממשלתיים ועירוניים, שיעודדו את פיתוח העסקים הקטנים. נדרשות הקלות מיסוי וקיצור ההליכים הביורוקרטיים, שלא פעם מהווים את לב הבעיה. הייזמות הישראלית של העסקים הקטנים חייבת עזרה שכזו, בכדי שאכן ימומש הפוטנציאל הכלכלי בתחום זה.

<
מצד שני, יש צורך לנטרל את המאפיין של חוסר התכנון הנהוג לא פעם בקרב המנהיגות הכלכלית הישראלית. היום יותר מתמיד דרושה הנהגה כלכלית שיהיה בידה את מקורות המידע לראות את התמונה הכוללת, הנהגה  כלכלית בעלת חזון ואסטרטגיה שתטווה מדיניות בצורה מתוכננת  ועקבית לאורך זמן, שתגדיר מטרות ויעדים ואמצעים להשיג אותם. הנהגה שתנהג כראוי ובחרדת קודש בכספי משלמי המסים. בתחום הזה אין מקום לקלות דעת ולחפיפניקיות הישראלית הטיפוסית.
 


***האמור משקף את הערכת הכותב בלבד. הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקובצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות