השקת מדד ת"א טק-עילית: האם תבוא הבשורה?

ירון ויס, מנהל דסק מוצרי מדדים, מגדל שוקי הון, מסתכל על השקת מדד ת"א טק-עלית והשפעתו על הסוחרים בשוק ההון
ירון ויס |
נושאים בכתבה ת"א טק-עילית

לפני מספר ימים, בבוקר ה-13 למאי, כינסה הבורסה מסיבת עתונאים בה הציג מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, את תוכנית העבודה לשנת 2014. מבין דברים רבים ומעניינים אותם הציג, פירט ביינארט חלק מחזונו: "תוך 5 שנים 100 חברות יונפקו בת"א." דבריו מתקשרים להמלצות ועדת המו"פ של הבורסה, שפורסמו ב-21 לינואר השנה, לשם קידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המו"פ.

אחד הצעדים הראשונים ביישום החלטות הוועדה הם השקת מדד ת"א טק-עילית. השקה זו מצטרפת להשקות מדדים נוספות מטעם הבורסה. צעדים אלו מבורכים ונעשים מתוך הבנה והפנמה שאטרקטיביות הבורסה, הנגזרת, בין השאר, ממחזורי מסחר ונזילות גבוהים, מושגת בראש ובראשונה ע"י השקעה במוצרי מדדים, דהיינו תעודות סל וקרנות מחקות. כאשר מונפק מוצר על מדד אטרקטיבי, אשר הושק תוך כדי מחשבה ולקיחה בחשבון של צרכי השוק העדכניים, ניתן לראות כיצד ציבור המשקיעים (קמעונאים ומוסדיים) נוהר אליו. דפוס זה הולך ומתגבר, והינו חלק מתהליך גלובלי של גידול מתמיד במשקלם של מוצרים פאסיביים בהרכב תיקי ההשקעות.

מדד ת"א טק-עילית הינו מדד ענפי אשר הושק ב-11 למאי השנה. המדד כולל את מניות החברות הגדולות בענפי הביומד והטכנולוגיה, ואינו מוגבל במספר המניות החברות בו. מגבלת המשקל של מניה עומדת על 10% כשיטה הנהוגה במדדים עיקריים כגון ת"א 25, 75 ו-100. המניות ייבחרו מתוך מאגר המניות, תוך עמידה בשיעור החזקות ציבור מינימליות של 25% ושווי שוק מינימלי של 400 מיליון שקלים. המדד יעודכן פעמיים בשנה: ב-15 ליוני ע"פ נתונים קובעים ב-31 למאי, וב-15 לדצמבר ע"פ נתונים קובעים ב 30 לנובמבר.

כיום, כל מניות המדד הינן חברות גם במדד ת"א בלוטק 50. כמו כן, משקל המניות במדד אשר חברות גם במדד ת"א ביומד הינו 35%. השקת מדד ת"א טק-עילית צפויה לשפר את מחזורי המסחר הדלילים יחסית במדדים אלו. בבחינת חסמי הכניסה למדדים אלו ניתן לראות את הסיבה. על מנת להיכלל במדדי בלוטק וביומד, שווי השוק הממוצע לא יפחת מ-50 מיליון שקלים למניה הנכללת במאגר במועד העדכון, ומ-70 מיליון שקלים למניה שאינה נכללת במאגר. זאת לעומת מדד טק-עילית בו שווי שוק הממוצע להישארות וכניסה למדד לא יפחת מ-150 מיליון שקלים ו-400 מיליון שקלים, בהתאמה.

כאמור, מחזורי המסחר במדדי בלוטק וביומד דלילים. אם נבחן את מדד מדד ת"א בלוטק 50 נראה שעל אף שהמשקל המצרפי של המניות החברות במדד ת"א 100 הינו 84%, התנועה הכספית היומית הממוצעת לשנה של מדד ת"א 100 גבוהה פי 6 מזו של מדד בלוטק 50. באם נבחן את מדד ביומד באופן דומה, נראה שהתנועה הכספית היומית הממוצעת לשנה של מדד ת"א 100 גבוהה פי 13 מזו של מדד הביומד, בעוד המשקל המצרפי של מניות הביומד במדד ת"א 100 עומד על 73%.

בנוסף, השווי הכספי של מחזור המסחר הממוצע השבועי במדד טק-עילית עומד על 100 מיליון שקלים בדומה למדד בלוטק 50, וכל זאת בלי שהונפקו עליו עדיין מוצרי מדדים. עם הנפקת מוצרי מדדים עולה הסבירות שמחזורי המסחר בו יגדלו משמעותית ביחס למדדי הבלוטק והביומד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.