דעה

דן הלמן בטור חריף: "אני הייתי מצפה מפישר לקצת יותר, הוא קובע את הריבית לפי חו"ל - ואז מסדר פה את הנתונים"

דן הלמן תוקף בטור ל-Bizportal את הסיבות שהביאו את בנק ישראל להפחית אתמול את הריבית
דן הלמן | (9)

רבים הופתעו ואולי אף התבלבלו מהחלטת בנק ישראל על הורדת הריבית לחודש ינואר ב-0.25% לרמה של 1.75%. מקריאה ראשונה של ההודעה לעיתונות, הכל נראה ברור. האינפלציה אמנם במגמת ירידה (שלושה חודשים אחרונים המדדים "הפתיעו" כלפי מטה), אך עדיין בטווח של יעדי בנק ישראל (1%-3%).

כמו כן, בגורמים העיקריים להחלטה רשום כי "האינדיקאטורים על הפעילות הריאלית ממשיכים להצביע על חולשה וייתכן אף על התמתנות נוספת בקצב הצמיחה." בנוסף, דאגו לציין כי למרות עדכון הצמיחה של המשק שנה באה כלפי מעלה, הנתון מוטה עקב הגז מתמר. כלומר, בנק ישראל רואה ירידה בקצב הצמיחה בישראל בשנה הבאה ל-2.8% במקום 3% (שני מספרים אלו מעוררים קנאה במרבית מדינות ה-OECD).

הסביבה הכלכלית העולמית עדיין במצב לא טוב. ונקודה חשובה מאוד, לדעתי, ולפיכך אצטט: "מספר בנקים מרכזיים הפחיתו החודש את הריבית. בנוסף, השווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות". המשפט הנ"ל, הדליק אצלי נורה אדומה. הוא מזכיר לי קצת התנהגות של ילד שאומר להוריו: "אבל כולם עשו ככה!". לפיכך, ניגשתי להודעת הריבית של בנק ישראל מחודש קודם. בסופו של יום, לא היה שינוי דרמטי בכלכלה המקומית, אם כבר, היה שינוי לטובה באמצעות כניסת שחקן זר נוסף משמעותי למשק הגז המתפתח בישראל והצבת לוחות זמנים שאפתניים לפיתוח מאגר לוויתן.

כאשר קוראים את ההחלטה של בנק ישראל רק מחודש קודם, ניתן לראות בפרק הסיכום (גורמים עיקריים שתמכו בהחלטה) כבר בפסקה השנייה את הנוסח: "מרבית האינדיקאטורים שנוספו בחודש האחרון, תומכים בהערכה לפיה נמשך גידול מתון בפעילות, והוא צפוי להמשך גם בחודשים הקרובים. אותם אינדיקאטורים עקביים עם תחזית הצמיחה של חטיבת המחקר: 3.3%, 3% לשנים 2012 ו-2013 בהתאמה. הסקרים השונים על הפעילות ממשיכים להצביע על פסימיות ועל צפי להתמתנות בפעילות."

כעת אני בעצמי התבלבלתי. כיצד תוך חודש אחד ללא שום אירוע מהותי, בוודאי שלא שלילי, עברנו מנוסח חיובי כמצוין למעלה המתאר הערכה על גידול מתון בפעילות ובצמיחה לנוסח של ההודעה החודש: "האינדיקאטורים על הפעילות הריאלית ממשיכים להצביע על חולשה". ואני שואל, היכן הייתה החולשה רק חודש קודם?

ובכן, לצערי מצאתי תשובה לכך בכמה נקודות בהמשך ההודעה לעיתונות מחודש קודם ואני שוב אצטט: "במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית המשקים ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים". עכשיו התמונה מתבהרת - בנק ישראל החליט בינו לבין עצמו כי החלטות הריבית על המשק המקומי ייקבעו על בסיס מה שקורה מעבר לים. אין זו בהכרח החלטה רעה, במיוחד אם בנק ישראל רואה לנגד עיניו את שער החליפין של השקל, אך בכל זאת, מנגיד בנק ישראל, שזכה כבר מספר פעמים בתואר נגיד בנק מרכזי מצטיין, ומחברי הוועדה המייעצת הייתי מצפה לקצת יותר. מה שלא הגיוני בעיני, זה לקבל את ההחלטה על בסיס מה שקורה בחו"ל ואז להציג את המספרים הריאלים של כלכלת ישראל באור "המתאים" להחלטת הריבית.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הורדת הריבית טיפשית ולא תורמת לירידת מחירי הנדלן (ל"ת)
    דני 25/12/2012 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קצת יותר-מה ?אולי שיגיש לך קפה ויעשה ספונג'ה (ל"ת)
    גידי 25/12/2012 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הצדיק מסדום 25/12/2012 11:32
    הגב לתגובה זו
    ראה ערך וויטנאם ועוד..
  • לא אשכח איזו שחיטה חוויתי בקרן איסלנד של אדון הלמן (ל"ת)
    לא חוזר לקרנות שלו 26/12/2012 00:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פישר באמת צריך לפתח קצת עצמאות (ל"ת)
    יעל 25/12/2012 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מסכים איתו ב-100% (ל"ת)
    ירון 25/12/2012 10:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דניאל 25/12/2012 10:16
    הגב לתגובה זו
    מה שאפשר להבין מדבריו של היצור הזה שכל העולם צריך להתאים את עצמו לישראל ולא הפוך כי אנחנו הכלכלנ המובילה בעולם. בדיחה עצובה אתה!!
  • אראלה 25/12/2012 10:44
    הגב לתגובה זו
    אתה זקוק לקורס בהבנת הנקרא.
  • כל אחד שלמד לכתוב מקבל במה (ל"ת)
    Dor 25/12/2012 10:27
    הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.