אותה בעיה, פתרונות שונים - עול החוב בעולם המערבי
העולם המערבי קורע תחת נטל החובות שלו. הנושא הכלכלי הופך ליותר ויותר משמעותי בחיי האזרחים במדינות השונות. למרות שהבעיות דומות ומקורן באותה הצרה (רמת מינוף גבוהה, בעיקר בנדל"ן וקריסת שווי הנדל"ן בכל העולם המערבי), כל מדינה מאמצת כגרע מודל שונה לפתרון הבעיה.
בגדול, ישנן שלוש דרכים לטפל בחוב שיוצא משליטה. הראשונה, הגדלת ההכנסות. השנייה, הקטנת ההוצאות, והשלישית, אותה מכירים כולנו מחיי היום-יום, להגדיל את מסגרת האוברדראפט. הדרך השלישית לא באמת פותרת את בעיית החוב אך "קונה זמן" לביצוע אחת מן האפשרויות לעיל או שתיהן גם יחד.
בארה"ב הנשיא אובמה "נלחם" כרגע בחוב בשתי חזיתות: הראשונה ה"צוק הפיסקלי". הפתרון המוצע כרגע, להגדיל את תקרת החוב של ארה"ב. כלומר לטפל במחסור בכסף ע"י הגדלת האוברדרפט. אמנם הגדלת התקרה (פעם שנייה תחת שלטונו של אובמה) פותרות את הבעיה המיידית, אך איננה נותנת מענה לשורש הבעיה. מבחינות מסוימות זה לתת אקמול לאדם שכרתו לו יד.
החזית השנייה מנסה לטפל בצד ההכנסות, באמצעות הגדלת נטל המס בדגש על העשירים. בארה"ב ארץ החלומות בה הכסף מדבר בצורה טובה יותר מכל מקום אחר בעולם, העלאת מס על עשירים היא משימה לא פשוטה בכלל, במיוחד לאור העובדה כי הרוב בקונגרס שמור לרפובליקנים. יותר מכך, מעבר לתרומה המורלית / פופוליסטית של המהלך, לא ברור כמה כסף באמת יצליח משרד האוצר האמריקני לגבות מהעשירים, שכן לאחרונים יש סוללת רואי חשבון על ה-pay-roll שימצאו עבורם מקלטי מס יצירתיים.
לדעתי, אירופה מרכזת מאמצים, נכון לעת הזאת, בשתי חזיתות. הראשונה, תמיכה כלכלית במדינות הקורסות (PIIGS). אירופה תומכת כלכלית באמצעות הזרמת כספים ישירה (קרן הצלה) ועקיפה (מוסדות אירופים רוכשים אג"ח של ממשלות ספרד, איטליה וכו' בהנפקות) אך במקביל דורשת מהמדינות הקורסות משמעת פיסקלית חמורה על גבול הצנע - ולא בטוח שכל מדינה ממדינות ה-PIIGS מסוגלת לעמוד באותם תנאים. הצנע הכפוי הופך את ההסתברות לחזרה לפסים של צמיחה במדינות המדוברות, כתוצאה מתהליכי פנים, לכמעט בלתי אפשרית. בצורה זו, אירופה מנסה לטפל בצד ההוצאות שלה.
החזית השנייה של אירופה, הינה חזית "חדשה" יחסית: "הכרזת מלחמה" על התחמקויות ממס של חברות, בין אם במישרין ובין אם באמצעות תכנוני מס. על פי הערכות של כלכלנים אירופים, חברות מתחמקות מתשלומי מס בהיקף שנתי של כ-60 מיליארד אירו, מרביתן הן חברות הפועלות בכמה מדינות ברחבי היבשת ומנצלות פירצות בחוקי המס ביבשת על מנת להתחמק מתשלומי מס.
לשם כך, אירופה צריכה להמליץ על תקנות מס אחידות בתוך היבשת שידאגו לגביית המס. המלצות אלו צפויות להתגבש עד ה-5 בדצמבר ויוגשו לאישור שרי האוצר של האיחוד האירופי כבר השנה. נכון לעכשיו, המאבק של אירופה במשבר החוב נראה נכון ונחוש יותר מאשר זה של ארה"ב. ברם, מצבה של אירופה קשה יותר. מבחינתנו, יש לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ביבשת אירופה על מנת לא לפספס התאוששות בשווקים ברחבי אירופה.
אצלנו בארץ ה"מאבק" הינו בעיקר בהגדלת הכנסות המדינה (חוק הרווחים הכלואים, וועדת ששינסקי, עליית המע"מ, המאבק בחברות ארנק וכו') והידוק מסוים של המשמעת הפיסקלית. כמובן, שבישראל בה הסביבה הביטחונית-מדינית איננה יציבה קשה לשמור על משמעת פיסקלית כפי שאנו עדים לאור מבצע "עמוד ענן".
- 2.קררה 20/11/2012 16:15הגב לתגובה זוהמסוי עליהם אמור להניב כסף רב! כסף זה גם נגרע מהכלכלה השחורה ועולם הפשע, כך שהרוח הוא מעבר לסכום עצמו..
- 1.קריין חדשות 20/11/2012 12:17הגב לתגובה זוהדפסת כסף לכיסוי החוב כי הן פשוט יכולות
- דן הלמן 20/11/2012 17:02הגב לתגובה זוהממשלה היחידה שיכולה להדפיס כסף זו ארה"ב והיא נזהרת מזה (למעט מה שברננקי עושה כבר תקופה ארוכה). אף מדינה באיחוד האירופאי לא יכולה להדפיס כסף ולכן הן בבעיה
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
