אותה בעיה, פתרונות שונים - עול החוב בעולם המערבי

דן הלמן, הלמן - אלדובי, מתייחס לשיטות וטהדרכים בה כל אחת מהכלכלות הגדולות בעולם מתמודדת ונלחמת במשברים הפיננסים
דן הלמן | (3)

העולם המערבי קורע תחת נטל החובות שלו. הנושא הכלכלי הופך ליותר ויותר משמעותי בחיי האזרחים במדינות השונות. למרות שהבעיות דומות ומקורן באותה הצרה (רמת מינוף גבוהה, בעיקר בנדל"ן וקריסת שווי הנדל"ן בכל העולם המערבי), כל מדינה מאמצת כגרע מודל שונה לפתרון הבעיה.

בגדול, ישנן שלוש דרכים לטפל בחוב שיוצא משליטה. הראשונה, הגדלת ההכנסות. השנייה, הקטנת ההוצאות, והשלישית, אותה מכירים כולנו מחיי היום-יום, להגדיל את מסגרת האוברדראפט. הדרך השלישית לא באמת פותרת את בעיית החוב אך "קונה זמן" לביצוע אחת מן האפשרויות לעיל או שתיהן גם יחד.

בארה"ב הנשיא אובמה "נלחם" כרגע בחוב בשתי חזיתות: הראשונה ה"צוק הפיסקלי". הפתרון המוצע כרגע, להגדיל את תקרת החוב של ארה"ב. כלומר לטפל במחסור בכסף ע"י הגדלת האוברדרפט. אמנם הגדלת התקרה (פעם שנייה תחת שלטונו של אובמה) פותרות את הבעיה המיידית, אך איננה נותנת מענה לשורש הבעיה. מבחינות מסוימות זה לתת אקמול לאדם שכרתו לו יד.

החזית השנייה מנסה לטפל בצד ההכנסות, באמצעות הגדלת נטל המס בדגש על העשירים. בארה"ב ארץ החלומות בה הכסף מדבר בצורה טובה יותר מכל מקום אחר בעולם, העלאת מס על עשירים היא משימה לא פשוטה בכלל, במיוחד לאור העובדה כי הרוב בקונגרס שמור לרפובליקנים. יותר מכך, מעבר לתרומה המורלית / פופוליסטית של המהלך, לא ברור כמה כסף באמת יצליח משרד האוצר האמריקני לגבות מהעשירים, שכן לאחרונים יש סוללת רואי חשבון על ה-pay-roll שימצאו עבורם מקלטי מס יצירתיים.

לדעתי, אירופה מרכזת מאמצים, נכון לעת הזאת, בשתי חזיתות. הראשונה, תמיכה כלכלית במדינות הקורסות (PIIGS). אירופה תומכת כלכלית באמצעות הזרמת כספים ישירה (קרן הצלה) ועקיפה (מוסדות אירופים רוכשים אג"ח של ממשלות ספרד, איטליה וכו' בהנפקות) אך במקביל דורשת מהמדינות הקורסות משמעת פיסקלית חמורה על גבול הצנע - ולא בטוח שכל מדינה ממדינות ה-PIIGS מסוגלת לעמוד באותם תנאים. הצנע הכפוי הופך את ההסתברות לחזרה לפסים של צמיחה במדינות המדוברות, כתוצאה מתהליכי פנים, לכמעט בלתי אפשרית. בצורה זו, אירופה מנסה לטפל בצד ההוצאות שלה.

החזית השנייה של אירופה, הינה חזית "חדשה" יחסית: "הכרזת מלחמה" על התחמקויות ממס של חברות, בין אם במישרין ובין אם באמצעות תכנוני מס. על פי הערכות של כלכלנים אירופים, חברות מתחמקות מתשלומי מס בהיקף שנתי של כ-60 מיליארד אירו, מרביתן הן חברות הפועלות בכמה מדינות ברחבי היבשת ומנצלות פירצות בחוקי המס ביבשת על מנת להתחמק מתשלומי מס.

לשם כך, אירופה צריכה להמליץ על תקנות מס אחידות בתוך היבשת שידאגו לגביית המס. המלצות אלו צפויות להתגבש עד ה-5 בדצמבר ויוגשו לאישור שרי האוצר של האיחוד האירופי כבר השנה. נכון לעכשיו, המאבק של אירופה במשבר החוב נראה נכון ונחוש יותר מאשר זה של ארה"ב. ברם, מצבה של אירופה קשה יותר. מבחינתנו, יש לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ביבשת אירופה על מנת לא לפספס התאוששות בשווקים ברחבי אירופה.

אצלנו בארץ ה"מאבק" הינו בעיקר בהגדלת הכנסות המדינה (חוק הרווחים הכלואים, וועדת ששינסקי, עליית המע"מ, המאבק בחברות ארנק וכו') והידוק מסוים של המשמעת הפיסקלית. כמובן, שבישראל בה הסביבה הביטחונית-מדינית איננה יציבה קשה לשמור על משמעת פיסקלית כפי שאנו עדים לאור מבצע "עמוד ענן".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    קררה 20/11/2012 16:15
    הגב לתגובה זו
    המסוי עליהם אמור להניב כסף רב! כסף זה גם נגרע מהכלכלה השחורה ועולם הפשע, כך שהרוח הוא מעבר לסכום עצמו..
  • 1.
    קריין חדשות 20/11/2012 12:17
    הגב לתגובה זו
    הדפסת כסף לכיסוי החוב כי הן פשוט יכולות
  • דן הלמן 20/11/2012 17:02
    הגב לתגובה זו
    הממשלה היחידה שיכולה להדפיס כסף זו ארה"ב והיא נזהרת מזה (למעט מה שברננקי עושה כבר תקופה ארוכה). אף מדינה באיחוד האירופאי לא יכולה להדפיס כסף ולכן הן בבעיה
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.