הסיבה האמיתית לכך שהבורסה בת"א כעת גוססת - וזה לא אירן
ביום שני, בהפרש של כמה שעות, הודיעו לנו כי מחירי הלחם ומחירי הירקות והפירות צפויים לעלות בשיעור ניכר (הלחם בשיעור של כ-6.4% ואילו הפירות והירקות בשיעור של כ-15%). ה"צידוק" בשני המקרים זהה - גורמי הטבע. הבצורת בארה"ב הביאה להיחלשות יבול החיטה במדינה אשר גרמה לעלייה חדה במחירי החיטה בחודשים האחרונים. בארץ, החום הכבד של אוגוסט (שהפתיע את כולנו, אני בטוח) גורם לנזקים בחממות בארץ. מבחינת הצרכן הישראלי מדובר בגזירה כלכלית לכל דבר הפוגעת ישירות בכיס של כל אחד מאיתנו ובמיוחד בשכבות החלשות ומשפחות מרובות ילדים.
אמנם, קשה להתמודד עם גזירות משמים (למרות שלדעתי ניתן למצוא פתרון טכנולוגי של קירור חממות החקלאים בקיץ באמצעות אנרגיה סולרית) אך הגזרות מירושלים לא כולן הן הכרח המציאות.
ב-12 החודשים האחרונים, נפלו מירושלים גזירות רבות שלא פסחו על (כמעט) אף סקטור עסקי או פלח באוכלוסיה. מקורן של חלק מהגזירות בא מהאטה במשק והיערכות המדינה לקראת ירידה בהכנסות ממיסים. חלקן נועדו לטפל בכשלי שוק. אך, חלקן הן פופוליסטיות (למשל, חלק מהצעות ועדת טרכטנברג) או קיצוניות מדי (בד"כ אלו הנועדות לטפל בכשלי שוק).
תוצאות הגזירות מירושלים ניתן לראות בנקל בשוק ההון המקומי. בעוד מדד ה-S&P500 בארה"ב עלה ב-12 חודשים האחרונים בכמעט 20%, בארץ מדד ת"א 100 ירד בכ-2% ומדד המעו"ף ירד בכ-1.3%. אפילו באירופה השוקעת, עמוסת החובות, הציג מדד המניות המרכזי, היורוסטוק 50, תשואה חיובית של כ-4.7% מתחילת השנה. אם נבחן את כלל המדדים הללו על פי התשואה השקלית, אזי הן בארה"ב והן באירופה התוצאות טובות עוד יותר.
ואיך אירן קשורה?
אם כך, מדוע בישראל המדדים כה נפלו ביחס לשאר העולם המפותח למרות שנתוני הצמיחה שלנו היו גבוהים יותר משל כולם ב 12 חודשים האחרונים? הסוגיה האירנית שעולה כיום לכותרות הינה, לדעתי, עלה תאנה לסיבה האמיתית ששוק ההון שלנו גוסס ב-12 חודשים האחרונים.
לפי ראות עיניי התשובה הינה הגזירות מירושלים. הרגולציה המתהדקת אשר זורעת חוסר וודאות בענפים שלמים (למשל כל הוועדות בענף האנרגיה, השינויים בענף התקשורת וכו') בשילוב חקיקה פופוליסטית (כגון העלאת המס בבורסה ל-25%) הנחיתו מכה ניצחת על שוק ההון המקומי.
הגזירות משמים הן הפיכות. קצת גשם ומחיר החיטה ירד. יגיע ספטמבר, הטמפרטורות תרדנה ומחירי הירקות והפירות ירדו בחזרה לנורמה. בסופו של יום, אם קצת מזל הגזירות הללו הפיכות. ברם, הגזירות מירושלים קשות יותר ולא תמיד ניתן לבטל אותן או לתקן את הנזק שהן עושות. כידוע יותר קל להרוס מלתקן, אבל בשביל זה צריך רצון.
- 12.ביני 15/08/2012 13:44הגב לתגובה זוהבין אבא הכלב בלע מחט האבא לבין תחכה עם עשיית צרכיו תשמע את צרחותוי וכל המשקעים הזרים והמקומים יברחו הוא בלפחות יקפאו את פעולותם
- 11.שלי לביא 15/08/2012 10:16הגב לתגובה זונושא כה חשוב - ושמים אותו בסוגריים? זה התחיל בעצת הגזירה של מס על הבורסה - וכשכולם שותקים, אז השנה גם הוסיפו חטא על פשע והעלו את המס על הבורסה. גם זה לא משמים, וזה פוגע קשות בהשקעות.
- 10.דניאל 15/08/2012 06:53הגב לתגובה זווההמשך בוועדת צמח והסלולר ..האיתות להפרת הסכמים והבנות זה הרס לכל כלכלה ודמוקרטיה.
- 9.מי שמעלה את מחיר הלחם לא יכול להוריד את המס (ל"ת)הפופוליזם רע לנו 15/08/2012 06:04הגב לתגובה זו
- 8.קליפ 14/08/2012 22:36הגב לתגובה זורוצים מיסים לממן אתנן פוליטי.לממן מיליוני לוחמי חופש סודנים(מסתננים,פורצי גבול,שודדים....?)מיסים לממן מיליוני ערבים ישראלים שקצת שורפים,קצת מפרקים מכוניות,,,,לממן משטרה חסרת ערך.מיותרת,שמנה ועייפה
- 7.ולמה קופות הגל של הלמן אלדובי הכי גרועות בענף? (ל"ת)מה יהיה הסוף? 14/08/2012 20:39הגב לתגובה זו
- 6.דן 14/08/2012 20:39הגב לתגובה זובנקים במחיר רצפה. תקשורת כבר בארון קבורה. גז ונפט יש בים אבל ביבשה אין תקומה....
- דן הלמן 15/08/2012 09:35הגב לתגובה זוכל עוד הציבור פודה למנהלי ההשקעות אין ברירה. תחת הרגולציה החדשה אף דחצ בועדת השקעות לא יצביע להגדיל סיכון למרות שכלכלית זה מוצדק כמו שאמרתי, הרגולציה חונקת. מי שפועל מבחוץ לרגולציה (קרנות גידור) יעשה הרבה מאוד כסף בשוק שלנו בטווח הבינוני
- 5.היידי ביבי היידי שרה בדרך לעוד מדינה הרוסה מבית מדרשו (ל"ת)תום 14/08/2012 19:16הגב לתגובה זו
- 4.יש לפעול לביטול תקנות, חוקים, וחסמים. (ל"ת)lepxii 14/08/2012 17:46הגב לתגובה זו
- 3.ומה הסיבה לכך שהמניה שלכם גוססת??? (ל"ת)רן רן 14/08/2012 15:38הגב לתגובה זו
- 2.doronzu 14/08/2012 15:26הגב לתגובה זופשוט שינית את סגנון הכתיבה, בסופו של דבר הוא כתב את זה פה כבר לפני שבוע
- דן הלמן 15/08/2012 09:35הגב לתגובה זוזה לא משנה, זה העיקרון. כמה שיותר מדברים על זה כך אולי זה ישפיע.
- רן 14/08/2012 15:44הגב לתגובה זואז מה זה עדיין לא אומר שזה לא נכון!! ועוד כתוב בלשון עדינה...
- 1.דרייפר 14/08/2012 15:16הגב לתגובה זוהלמן אלדובי/איסלנד - תירוצים במשטרה. לא הולך לכם כי השקעתם את כל הקופה בנפט ובגז ומצאתם ככל הנראה חול.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
