על גירעון, פופוליזם, בחירות ומה שביניהם

דן הלמן, הלמן אלדובי, מתייחס בטורו להחלטות האחרונות של ממשלת ישראל על הכלכלה המקומית, והשפעותיהן על הכלכלה המקומית
דן הלמן | (1)

בשבוע שעבר אישרה הממשלה את הצעת האוצר להגדיל את יעד הגירעון ל-3%. הנימוק של שר האוצר: "בעקבות ההאטה החריפה באירופה יש לנו ירידה בהכנסות המדינה בישראל, ולכן אנחנו חייבים לעדכן את יעד הגירעון. עדיין מדובר ביעד גירעון אתגרי, שמרני, נמוך מזה של רוב העולם המערבי. אנחנו נצטרך לעשות מאמץ ובמהלך השבועות הקרובים להביא גם צעדים לממשלה כדי לעמוד ביעד הגירעון הזה".

בנוסף, מנסה שר האוצר להרגיע את השווקים על החלטה הזאת באומרו, "מתווה הגירעון החדש משמר את האחריות הפיסיקלית בה נהגנו עד עתה. הוא מותאם לתנאים הכלכליים בעולם ומאפשר להמשיך ולחתור ליחס חוב - תוצר של כ-60% בסוף העשור".

ובכן, על פי תורות כלכליות והניסיון שנצבר לנו בעקבות משבר החובות שהחל ב-2008 וממשיך עד עצם היום הזה, החלטת הממשלה היא טעות חמורה.

לממשלה אין הרי שליטה על קצב גיוס המיסים. הירידה בפעילות במשק כמו גם בשוק ההון, מרמזים על ירידה בקצב גביית המיסים בהמשך השנה וכך גם ב-2013. הרי ראש הממשלה עצמו אמר בישיבת הממשלה, "אני יכול להגיד לכם שכשהייתי שר אוצר במשבר הכלכלי ב-2003 אמרתי 'על ההוצאה אנחנו שולטים שליטה מוחלטת'. לגבי ההכנסות - הן יכולות לעלות ולרדת. מה שהממשלה שולטת בו זה יעד ההוצאה".

המזומן הוא המלך האמיתי

לפיכך, אנו צופים כי הגירעון בפועל יהיה משמעותית גבוה יותר מ-3% ב-2013. אירופה היא עדיין שותף הסחר השני בגודלו של ישראל, וכידוע, אירופה שוקעת. ייקח זמן רב להתאוששות כלכלת גוש האירו. לפיכך, להסתמך על מסגרות הגירעון של מדינות אירופה, כפי שציין ראש הממשלה בישיבת הממשלה שאישרה את הגדלת הגרעון, זו משענת קנה רצוץ אפילו יותר מהגז המצרי.

הממשלה צריכה להבין כי כמו בשוק ההון ובכלכלה הריאלית, המזומן - הוא המלך. עקב כך, מדיניות הממשלה צריכה להיות עם הפנים לחיסכון והקטנת יחס חוב - תוצר ולא ההיפך. גירעון מוביל לעליות בעלויות הגיוס (ראו מדינות ה-PIIGS) מה שמגדיל עוד יותר את הגירעון.

אין ספק שהעול כיום על שכבות מעמד הביניים הוא הזוי. יחד עם זאת, המאיון העליון והאלפיון העליון חיים טוב מאוד בישראל וחבות המס עליהם נמוכה יותר מאשר (כמעט) כל מקום אחר בעולם. כך שניתן למצוא דרכים יצירתיות לשמור על מסגרת תקציבית באמצעות הגדלת מיסים ישירים (על השכבות הנכונות) ומיסים עקיפים בהתאם למדיניות הממשלה (למשל סיגריות ואלכוהול).

ברם, נשאלת השאלה, כיצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהינו קפיטליסט מושבע ובעל ראיה כלכלית טובה אם לא הטובה ביותר מכלל ראשי הממשלה שהיו לישראל, מציע הצעה כלכלית כה נבובה?

ובכן, להערכתי ישנה תשובה אחת עיקרית - ב-2013 יש בחירות וראש הממשלה קודם כל רוצה להמשיך ולהיות ראש ממשלה. צמצום הוצאות הממשלה המוביל לפגיעה בשירות ובהטבות לאזרח, איננו משרת את האינטרסיים הפוליטיים של הממשלה. החלטת הגדלת הגירעון פופוליסטית ומטיבה עם הציבור הרחב בטווח הקצר. כאשר יגיע החשבון, אותו נצטרך לשלם, כבר נהיה אחרי הבחירות, ולממשלה יהיו לפחות שנתיים של שקט לנסות לצאת מהבור שהיא עצמה חפרה לנו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורי ד. 10/07/2012 21:40
    הגב לתגובה זו
    כושלת . גנבים ? לדעתי כן !!! אני מאחל לך ולחברה שלך פשיטת רגל !
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

ד"ר אדם רויטר |

בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 


מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?