על גירעון, פופוליזם, בחירות ומה שביניהם
בשבוע שעבר אישרה הממשלה את הצעת האוצר להגדיל את יעד הגירעון ל-3%. הנימוק של שר האוצר: "בעקבות ההאטה החריפה באירופה יש לנו ירידה בהכנסות המדינה בישראל, ולכן אנחנו חייבים לעדכן את יעד הגירעון. עדיין מדובר ביעד גירעון אתגרי, שמרני, נמוך מזה של רוב העולם המערבי. אנחנו נצטרך לעשות מאמץ ובמהלך השבועות הקרובים להביא גם צעדים לממשלה כדי לעמוד ביעד הגירעון הזה".
בנוסף, מנסה שר האוצר להרגיע את השווקים על החלטה הזאת באומרו, "מתווה הגירעון החדש משמר את האחריות הפיסיקלית בה נהגנו עד עתה. הוא מותאם לתנאים הכלכליים בעולם ומאפשר להמשיך ולחתור ליחס חוב - תוצר של כ-60% בסוף העשור".
ובכן, על פי תורות כלכליות והניסיון שנצבר לנו בעקבות משבר החובות שהחל ב-2008 וממשיך עד עצם היום הזה, החלטת הממשלה היא טעות חמורה.
לממשלה אין הרי שליטה על קצב גיוס המיסים. הירידה בפעילות במשק כמו גם בשוק ההון, מרמזים על ירידה בקצב גביית המיסים בהמשך השנה וכך גם ב-2013. הרי ראש הממשלה עצמו אמר בישיבת הממשלה, "אני יכול להגיד לכם שכשהייתי שר אוצר במשבר הכלכלי ב-2003 אמרתי 'על ההוצאה אנחנו שולטים שליטה מוחלטת'. לגבי ההכנסות - הן יכולות לעלות ולרדת. מה שהממשלה שולטת בו זה יעד ההוצאה".
המזומן הוא המלך האמיתי
לפיכך, אנו צופים כי הגירעון בפועל יהיה משמעותית גבוה יותר מ-3% ב-2013. אירופה היא עדיין שותף הסחר השני בגודלו של ישראל, וכידוע, אירופה שוקעת. ייקח זמן רב להתאוששות כלכלת גוש האירו. לפיכך, להסתמך על מסגרות הגירעון של מדינות אירופה, כפי שציין ראש הממשלה בישיבת הממשלה שאישרה את הגדלת הגרעון, זו משענת קנה רצוץ אפילו יותר מהגז המצרי.
הממשלה צריכה להבין כי כמו בשוק ההון ובכלכלה הריאלית, המזומן - הוא המלך. עקב כך, מדיניות הממשלה צריכה להיות עם הפנים לחיסכון והקטנת יחס חוב - תוצר ולא ההיפך. גירעון מוביל לעליות בעלויות הגיוס (ראו מדינות ה-PIIGS) מה שמגדיל עוד יותר את הגירעון.
אין ספק שהעול כיום על שכבות מעמד הביניים הוא הזוי. יחד עם זאת, המאיון העליון והאלפיון העליון חיים טוב מאוד בישראל וחבות המס עליהם נמוכה יותר מאשר (כמעט) כל מקום אחר בעולם. כך שניתן למצוא דרכים יצירתיות לשמור על מסגרת תקציבית באמצעות הגדלת מיסים ישירים (על השכבות הנכונות) ומיסים עקיפים בהתאם למדיניות הממשלה (למשל סיגריות ואלכוהול).
ברם, נשאלת השאלה, כיצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהינו קפיטליסט מושבע ובעל ראיה כלכלית טובה אם לא הטובה ביותר מכלל ראשי הממשלה שהיו לישראל, מציע הצעה כלכלית כה נבובה?
ובכן, להערכתי ישנה תשובה אחת עיקרית - ב-2013 יש בחירות וראש הממשלה קודם כל רוצה להמשיך ולהיות ראש ממשלה. צמצום הוצאות הממשלה המוביל לפגיעה בשירות ובהטבות לאזרח, איננו משרת את האינטרסיים הפוליטיים של הממשלה. החלטת הגדלת הגירעון פופוליסטית ומטיבה עם הציבור הרחב בטווח הקצר. כאשר יגיע החשבון, אותו נצטרך לשלם, כבר נהיה אחרי הבחירות, ולממשלה יהיו לפחות שנתיים של שקט לנסות לצאת מהבור שהיא עצמה חפרה לנו.
- 1.אורי ד. 10/07/2012 21:40הגב לתגובה זוכושלת . גנבים ? לדעתי כן !!! אני מאחל לך ולחברה שלך פשיטת רגל !
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
