עצמאות 64: מה מצב העצמאות הכלכלית של אזרחי ישראל?
השבוע אנו חוגגים את יום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל. כמדינה, זכינו לעצמאות לפני 64 שנים ואף השגנו עצמאות כלכלית בשנים האחרונות (התלות בכספי התשלומים מגרמניה כבר לא קיימת ואף הסיוע האמריקני צומצם רק לסיוע צבאי). לא מעט אנשים מחזיקים אצבעות על מנת שהשנה גם נניח את היסודות לעצמאות אנרגטית קל וחומר, לאור ביטול חוזה הגז עם מצרים.
יחד עם זאת, בעוד מצב עצמאותה של המדינה משתפר, מצב אזרחי המדינה מתדרדר. אזרחים רבים מתקשים להגיע לעצמאות כלכלית, ובעיקר הצעירים אשר חלקם עדיין מסתייעים בהוריהם על מנת "לגמור את החודש".
עצמאות כלכלית, בדומה לעצמאות מדינית איננה ניתנת, כי אם נלקחת באמצעות פעולות יזומות של מבקשי העצמאות. ברם, בכדי להגיע לעצמאות, נדרש שיהיו הכלים המתאימים בידי האזרחים. ישנם שני כלים מהותיים שצריכים להיות בידיים של האזרחים על מנת שיוכלו להגיע לעצמאות כלכלית. הראשון, חקיקה תומכת אשר מאפשרת סביבה עסקית בריאה וחופש לכל אדם לעסוק בכל מקצוע העולה על רוחו, ולאפשר לכישרונו, למרצו ועקשנותו להעלות אותו על דרך המלך. אבל מעבודה לבד קשה להגיע לעצמאות כלכלית.
לשם כך יש צורך בידע פיננסי והיכרות עם שוק ההון. אחרת, גם אדם שעובד קשה ומרוויח יפה לא יוכל לחסוך את כספו בצורה יעילה ו"יבזבז" משאב יקר (השפעת ערך הזמן על עלות הכסף). בנקודה הזו מדינת ישראל כושלת ומכשילה את אזרחיה.
אמנם, החקיקה בשנים האחרונות הגדילה את המודעות בקרב הציבור לשוק ההון ועודדה חיסכון נבון בכל הקשור לפנסיה (חסכון תקציבי ולא הוני). יחד עם זאת, המדינה נכשלת כישלון חרוץ, הן בעידוד החיסכון לטווח הבינוני-ארוך (ביטול החיסכון ל-15 שנים בקופ"ג, מיסוי גבוה על שוק ההון ללא "בונוסים מיסויים" על השקעה ארוכת טווח - כנהוג בעולם. אלו הן רק שתי דוגמאות) והן בחינוך פיננסי.
הפעם הראשונה בה אזרח נורמטיבי ותורם במדינה הזו חש עצמאות, היא עם שחרורו משירות צבאי / לאומי. זוהי הפעם הראשונה בה אין הכוונה עפ"י חוק מה מסלול חייו (תחילה חוק חינוך חובה ואח"כ שירות צבאי / לאומי). טוב תעשה המדינה אם במסגרת ההכנה לשחרורו של החייל / המתנדב תשלב קורס היכרות עם שוק ההון במטרה להקנות ידע בסיסי למשמעויות של חסכון פיננסי נכון והאמצעים הקיימים לשם כך.
כתוצאה מכך אני מעריך שיתרחשו שני דברים. הראשון, יותר ויותר אזרחים ילמדו כיצד יש לחסוך נכונה כספים שהם צוברים בעמל רב, ויוכלו להקדים את יציאתם לעצמאות כלכלית. הדבר השני, שוק ההון המקומי יפרח ויאפשר בתורו לכלכלה לפרוח ולהתחזק. התחזקות שוק ההון המקומי יגדיל את הכדאיות הכלכלית של חברות קטנות להירשם למסחר בבורסה למרות העול הכספי - רגולטורי הלא פרופורציונלי המוטל היום על כתפיהן.
חג עצמאות שמח לאזרחי המדינה.
- 3.אבי 24/04/2012 18:17הגב לתגובה זוכתבה מעולה ומעניינת לפי דעתי הבעיה הראשית של הדור הצעיר זו המוטיבציה והפנטזיות !! א.להגיע לעצמאות אישית ומשפחתית צריך לצאת למלחמה כלכלית עוד לפני שיש מה לשמור כהחיסכון ולכן צריךהמון מוטיבציה וכן לספוג " קורבנות אישיות" עד להשגת עצמאות בסיסית !! בתקופתינו הצעירים רותמים את העגלה לפני הסוסים מכונית משכנתא דירה יקרה יחסית למצבם וחשבו שפתרו את בעיתם בעיני הצעירים הבעיות נפתרות באינטר ודילט.....
- 2.יהודה 24/04/2012 15:52הגב לתגובה זושתי סוגי כלכלות שהתפתחו פה ויחריבו את המדינה, חבל.. ואגב, מה קשור חיסכון? למי יש תמריץ לחסוך בריבית ואינפלציה משוגעים שגורמים רק להיכנס לחובות? הייתי הולך לכיוון משבר חובות..
- 1.גיבוב של בבל" ת (ל"ת)עומר 24/04/2012 13:46הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
