עצמאות 64: מה מצב העצמאות הכלכלית של אזרחי ישראל?

דן הלמן, הלמן אלדובי, מציג את מצבם הכלכלי של אזרחי מדינת ישראל בערב חג העצמאות ה-64'
דן הלמן | (3)

השבוע אנו חוגגים את יום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל. כמדינה, זכינו לעצמאות לפני 64 שנים ואף השגנו עצמאות כלכלית בשנים האחרונות (התלות בכספי התשלומים מגרמניה כבר לא קיימת ואף הסיוע האמריקני צומצם רק לסיוע צבאי). לא מעט אנשים מחזיקים אצבעות על מנת שהשנה גם נניח את היסודות לעצמאות אנרגטית קל וחומר, לאור ביטול חוזה הגז עם מצרים.

יחד עם זאת, בעוד מצב עצמאותה של המדינה משתפר, מצב אזרחי המדינה מתדרדר. אזרחים רבים מתקשים להגיע לעצמאות כלכלית, ובעיקר הצעירים אשר חלקם עדיין מסתייעים בהוריהם על מנת "לגמור את החודש".

עצמאות כלכלית, בדומה לעצמאות מדינית איננה ניתנת, כי אם נלקחת באמצעות פעולות יזומות של מבקשי העצמאות. ברם, בכדי להגיע לעצמאות, נדרש שיהיו הכלים המתאימים בידי האזרחים. ישנם שני כלים מהותיים שצריכים להיות בידיים של האזרחים על מנת שיוכלו להגיע לעצמאות כלכלית. הראשון, חקיקה תומכת אשר מאפשרת סביבה עסקית בריאה וחופש לכל אדם לעסוק בכל מקצוע העולה על רוחו, ולאפשר לכישרונו, למרצו ועקשנותו להעלות אותו על דרך המלך. אבל מעבודה לבד קשה להגיע לעצמאות כלכלית.

לשם כך יש צורך בידע פיננסי והיכרות עם שוק ההון. אחרת, גם אדם שעובד קשה ומרוויח יפה לא יוכל לחסוך את כספו בצורה יעילה ו"יבזבז" משאב יקר (השפעת ערך הזמן על עלות הכסף). בנקודה הזו מדינת ישראל כושלת ומכשילה את אזרחיה.

אמנם, החקיקה בשנים האחרונות הגדילה את המודעות בקרב הציבור לשוק ההון ועודדה חיסכון נבון בכל הקשור לפנסיה (חסכון תקציבי ולא הוני). יחד עם זאת, המדינה נכשלת כישלון חרוץ, הן בעידוד החיסכון לטווח הבינוני-ארוך (ביטול החיסכון ל-15 שנים בקופ"ג, מיסוי גבוה על שוק ההון ללא "בונוסים מיסויים" על השקעה ארוכת טווח - כנהוג בעולם. אלו הן רק שתי דוגמאות) והן בחינוך פיננסי.

הפעם הראשונה בה אזרח נורמטיבי ותורם במדינה הזו חש עצמאות, היא עם שחרורו משירות צבאי / לאומי. זוהי הפעם הראשונה בה אין הכוונה עפ"י חוק מה מסלול חייו (תחילה חוק חינוך חובה ואח"כ שירות צבאי / לאומי). טוב תעשה המדינה אם במסגרת ההכנה לשחרורו של החייל / המתנדב תשלב קורס היכרות עם שוק ההון במטרה להקנות ידע בסיסי למשמעויות של חסכון פיננסי נכון והאמצעים הקיימים לשם כך.

כתוצאה מכך אני מעריך שיתרחשו שני דברים. הראשון, יותר ויותר אזרחים ילמדו כיצד יש לחסוך נכונה כספים שהם צוברים בעמל רב, ויוכלו להקדים את יציאתם לעצמאות כלכלית. הדבר השני, שוק ההון המקומי יפרח ויאפשר בתורו לכלכלה לפרוח ולהתחזק. התחזקות שוק ההון המקומי יגדיל את הכדאיות הכלכלית של חברות קטנות להירשם למסחר בבורסה למרות העול הכספי - רגולטורי הלא פרופורציונלי המוטל היום על כתפיהן.

חג עצמאות שמח לאזרחי המדינה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אבי 24/04/2012 18:17
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעולה ומעניינת לפי דעתי הבעיה הראשית של הדור הצעיר זו המוטיבציה והפנטזיות !! א.להגיע לעצמאות אישית ומשפחתית צריך לצאת למלחמה כלכלית עוד לפני שיש מה לשמור כהחיסכון ולכן צריךהמון מוטיבציה וכן לספוג " קורבנות אישיות" עד להשגת עצמאות בסיסית !! בתקופתינו הצעירים רותמים את העגלה לפני הסוסים מכונית משכנתא דירה יקרה יחסית למצבם וחשבו שפתרו את בעיתם בעיני הצעירים הבעיות נפתרות באינטר ודילט.....
  • 2.
    יהודה 24/04/2012 15:52
    הגב לתגובה זו
    שתי סוגי כלכלות שהתפתחו פה ויחריבו את המדינה, חבל.. ואגב, מה קשור חיסכון? למי יש תמריץ לחסוך בריבית ואינפלציה משוגעים שגורמים רק להיכנס לחובות? הייתי הולך לכיוון משבר חובות..
  • 1.
    גיבוב של בבל" ת (ל"ת)
    עומר 24/04/2012 13:46
    הגב לתגובה זו
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.