חירות? בישראל 2012 עול המחייה איננו זהה בין האנשים השונים
השבוע אנו חוגגים את חג החירות. הגדרת החירות כפי שמצאתי אותה באחד המילונים היא כדלקמן: "חופ ש, ע צמ או ת, ד רו ר, מצב שבו האדם חופשי לחיות על פי בחירתו או רצונותיו מבלי להיות נתון תחת מ גב לו ת או אילו צים". למרות שיצאנו ממצרים מעבדות לחירות, רובנו לא באמת חיים ללא מגבלות או אילוצים. אמנם, זה ילדותי לחשוב כי החיים הם ללא אילוצים וכל אדם יחיה לפי רצונותיו, אך עדיין ישנה רמה מסוימת של חירות אליה צריכים לשאוף. לצערי, רובנו לא חווים אותה.
ברמת הפרט, העול של המחייה בישראל איננו זהה בין האנשים השונים, ולפיכך הנטל איננו מתחלק בצורה שווה. אי לכך, על חלקנו ישנן מגבלות רבות יותר מאשר על אחרים לפחות ברמת החובות שהמדינה מטילה על אזרחיה. במדינת ישראל, היכולת לקנות דירה ולהמשיך לחיות בכבוד אינה דבר מובן מאליו, למרות שהזכות למגורים הינה בסיסית.
עקב קוטננו (הדמוגרפי) ולמרות השלום עם מצרים וירדן, הגבולות סגורים כמעט לחלוטין מבחינה כלכלית (ייבוא חומרי גלם וייצוא מוצרים מעובדים,), ולכן מקשה על הורדת מחירים ובסופו של דבר אנחנו משלמים את המחיר. בסופו של יום, מעמד הביניים הולך ונשחק והעול על כתפיו רק גדל הן במיסים ישירים, הן במיסים עקיפים (דלק, מס רווחי הון וכו') והן בחובת השירות הצבאי אשר רובו נופל על כתפי מעמד הביניים.
ועדת טרכטנברג (אשר נוסדה עקב המחאה החברתית) לא בהכרח תטיב עם מעמד הביניים בטח שלא בטווח הקצר שכן ייקח זמן רב עד שהמהפך בחינוך תושלם וכך גם נושא הדיור.
עיניים רבות נשואות אל עבר תגליות הגז (ואולי הנפט) במים הכלכליים של ישראל. אני משוכנע שחלק ניכר מהאזרחים מקווים שהעצמאות האנרגטית של ישראל שפר את החירות של הפרט. ועדת צמח אשר על פי מסקנות הביניים תאפשר ייצוא של גז במהרה (לכאורה), הינן בשורה מבחינת הגדלת תזרים התקבולים לישראל ותגדיל את ההסתברות לשיפור המחייה בארץ (תחת הנחה מקלה שהקרן מעתודות הגז תקצה משאבים נכונה).
יחד עם זאת, במדינה שעדיין לא התקבל החלטה היכן תוקם תחנת קליטת גז בצפון (למרות שעברו כבר למעלה משלוש שנים מאז תגלית תמר) והגז מתמר מתעכב להגיע (שימו לב למחיר החשמל), קשה להאמין שניתן יהיה לייצא את הגז דרך ישראל (כפי שדורשת הועדה) במהירות מספקת אל מול המתחרים שלנו באזור (נכון לעכשיו קפריסין, אך לבנון לא תישאר מאחור עוד הרבה זמן).
על מנת שנוכל להגיע לחירות, שלא יהיו אנשים רעבים בישראל (ולא רק בארוחות לחגים) על המדינה לבצע שינוי תפיסתי אמיתי של חלוקת נטל (כלכלי, בטחוני) בצורה שוויונית יותר. אין זה אומר ששכר הבכירים במשק לא ימשיך לנכר עיניים, אך זו לא המהות. אם כל אדם יוכל להתקיים בכבוד, לגור בכבוד, ליהנות מגידול ילדיו, ללא שיקול כלכלי כמה עולה כל גידול ילד, נגיע לחירות.
על המדינה להקצות משאבים לתשתיות, לחינוך, לדיור (הפשרת קרקעות, פישוט הסרבול הבירוקרטי, בניית דירות להשכרה לטווח ארוך), לפישוט המנגנון הבירוקרטי והרגולטורי אשר בתורו מייקר את המחייה בישראל וכו', באופן זה נוכל לשפר את איכות חיינו.
מהיכן יגיע הכסף? עשירים רבים בעולם מבינים שעקומת ג'יני הגיע למצב לא הגיוני, ולפיכך מתאגדים בשיתוף עם המדינה להגדלת חלקם בעוגת המס בצורה שלא תפגע באיכות חייהם מצד שני אך תטיב עם כלל האוכלוסייה. הדוגמה הבולטת לכך הוא התהליך אותו מוביל וורן באפט.
גם בארץ ניתן להגדיל את נטל החלוקה אך יש לעשות זאת בחוכמה ולא על גבו של מעמד הביניים. מס עיזבון (מעל לסכום של נניח חצי מיליון ש' ליורש כנהוג בחו"ל), מיסוי על מוצרי יוקרה, שיתוף כלל האזרחים בשירות לאומי והרחבתו גם לבתי חולים, סיעוד, חקלאות, בנייה (כל מקום שחסרות בו ידיים עובדות), העלות היא שולית אך התועלת לאזרח גבוהה וכמובן, לפחות בטווח הקצר בזכות תמלוגי המדינה מתגליות הגז והנפט.
שיהיה לכולנו חג חירות שמח ואמיתי.
- 6.פגע לעם 25% מס זה נבזות (ל"ת)טרכטנברג 10/04/2012 17:09הגב לתגובה זו
- 5.אלון 10/04/2012 16:12הגב לתגובה זוהכותרת מדברת על חירות, הצעדים המוצעים במאמר עוסקים בשיוויון. חירות זה מצב של היעדר כפיה מצד אדם אחר. אם אני כופה על אחרים לספק את צרכי הבסיסיים אני פוגע בחירותם.
- 4.חרדי נוקם 10/04/2012 13:30הגב לתגובה זותמשיך להסית ותקבל חרם הציבור החרדי לא צריך לממן טפילים כמוך, שמסיתים על גבו כבר עדיף לשלם דמי ניהול לבית השקעות שיודע להתייחס אלינו בכבוד תדמיין לעצמך קצת פחות כסף בפנסיות ובגמל, בקרנות השתלמות ובניהול תיקים תבין שבתור טפיל מקצועי שמתעלק על כספי הלקוחות שלו הגיע הזמן שתתייחס אליהם בכבוד אבל האמת, לא צריך להחרים אותך בגלל שאתה אנטישמי אתה פשוט לא מקצוען הקופות של הלמן אלדובי הן הגרועות בשוק איסלנד מחכה לכם.... חחחחחחח
- זיו 10/04/2012 16:19הגב לתגובה זוהוא לא כתב מילה נגדכם וגם אם היה כותב זה לא הופך אותו לאנטישמי אלא לאנטי פרזיטי ואנטי טמטום.
- קליפ 10/04/2012 14:44הגב לתגובה זוזכותך המוסרית לחיות בגאווה כפרזית חסר ערך. הכנס את יקירתך להריון ותהנה מביטוח לאומי חינם האמת ...אני אוהב את גישת החרדים לא" י....אך מה עם קצת עבודה?
- 3.מוטי מנהריה 10/04/2012 11:09הגב לתגובה זומצבו של המעמד הבינוני. כל הכסף ילך לקצבאות לחרדים, ערבים ולשאר הפרזיטים בחברה. חכה ותראה.
- 2.חילוני 10/04/2012 10:37הגב לתגובה זוכדאי לכותב ולשכמותו להתרכז בתחום מקצועם. עוד הצעה מטופשת להגדלת נטל המיסים, אבל " בחוכמה" . הבעיה בישראל שלממשלה אין שום בעיה בהגדלת נטל המיסים, היא עושה זאת כל יום שני וחמישי - הבעיה לאן הכסף הולך. יש המון הכנסות ממיסים אבל הם הולכים לכבישים 4 מסלולים לנוער הגבעות בשומרון, לישיבות מתוקצבות, לדיור מוזל לאברכים, למשגיחי כשרות מיותרים, למועצות דתיות, שירותי דת, בקיצור לפרנסה של המפלצת הדתית שלא תורמת כלום למדינה (בכסף, בשירות צבאי/לאומי) אבל גדלה בקצב מבהיל דן הלמן, מקווה שיקחו ממך מיסים והרבה, ממני כבר אין מה לתת והכי חשוב אין סיבה לקחת כל עוד הכסף לא חוזר לאזרחיה התורמים של המדינה. נטל המס צריך לרדת, ואת הכסף שלוקחים צריך להחזיר בכבישים, בחינוך " חינם" באוניברסיטאות, בדיור ליוצאי צבא ומשלמי מיסים, בתשתיות נורמליות, במשטרה ראויה, בריאות ירוקות, בבריאות ראויה. בתרבות וספורט ושכר ראוי למשרתים בצהל
- 1.תתמקד במה שאתה טוב: איסלנד! (ל"ת)כן כן מחדרה 10/04/2012 10:15הגב לתגובה זו

סוריה זקוקה לשיקום בהיקף של כחצי טריליון דולר. איזה מדינות ירימו את הכפפה?
מלבד קטאר וסעודיה, רשימת השמות עשויה לכלול גם כמה שמות מפתיעים, ולמה בכל מקרה על ישראל לשקול היטב לפני שהיא חותמת על הסכם כלשהו עם השכנה מצפון
מאז פרץ המרד בסוריה בשנת 2011 נחרבו אזורים נרחבים במדינה, נוסף על נזקים שנגרמו עוד לפני פרוץ המרד בגלל מפגעי מזג האוויר, אובדן תשתיות חקלאיות והגירה מאסיבית מהכפרים לערים. עלייתו של מוחמד אלג'ולאני לשלטון וההפוגה השברירית למדי במלחמת האזרחים מעוררות תקוות גדולות בסוריה ובאזור בכלל, אבל כלל לא בטוח ששיקום המדינה הסורית השסועה, שפעם היתה מובילת המזרח התיכון, ייצא לפועל בקרוב.
נקודת הזמן הנוכחית היא הזדמנות מצוינת לסקור את חומרת הנזקים וכמה עשוי לעלות השיקום.
מהן עלויות השיקום של סוריה?
אין הערכות מדויקות של עלויות השיקום בסוריה. זאת, משום שעדיין אין הערכות מבוססות של היקף הנזקים לתשתיות, למבנים, לחקלאות, לתעשייה ולכלכלה הסורית. בנוסף יש נזקים עקיפים לבריאות, לביטחון הפנים, להשכלה ולמוסדות השלטון. על כל אלה יש להוסיף גם את אובדן התל"ג לאורך 13 שנות מלחמה. ואחרון (אבל לא חביב) - נזקים למערכת הצבאית, שחלק לא מבוטל מהם נגרם על ידי ישראל. עם זאת, הערכות מבוססות גורסות שעלויות שיקום התשתיות בלבד עשויות להגיע לכדי חצי טריליון דולר ויותר.
לשם השוואה, תקציב המדינה של ישראל לשנת 2025 יעמוד, ככל הנראה, על 620 מיליארד שקל, שהם בערך 177 מיליארד דולר. אם כוללים את כלל האספקטים של השיקום כפי שהוזכרו לעיל, ולא רק את התשתיות, העלויות עלולות להסתכם לפחות בסכום כפול, ואפילו פי שלושה.
- האם 7 באוקטובר יכול להתרחש גם בגבול הסורי?
- טראמפ לוחץ ידיים לטרוריסט - למה זה יכול להיות טוב לכלכלה ולבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2020 העריך הבנק העולמי את עלויות שיקום התשתיות של סוריה בסך של 400 מיליארד דולר. מאז, ככל הידוע, המצב רק החמיר. משטר אסד לא עשה דבר, וביסס את כלל הכנסות המדינה, אם היו כאלה, על גידול וסחר בסמים. בדצמבר 2024 פורסם כי משטר אסד הבריח מסוריה למוסקבה 250 מיליון דולר, שרוקנו את מה שעוד נותר מהמט"ח שם. שיקום התשתיות בסוריה מתחלק בין התחומים הבאים: