בהמשך לבדיקת ביזפורטל על התשואות החודשיות בקרנות השתלמות, גמל ופנסיה שלכם בחודש ספטמבר ומתחילת השנה, כדאי לשים לב לנתון חריג במיוחד - הפער בין מסלול מנייתי לבין מסלול ה-S&P 500.

רבים עזבו את המסלולים המסורתיים - הכללי שכולל 60% אג"ח ו-40% מניות לטובת מסלול ה-S&P. רבים גם עזבו את המסלול המנייתי לטובת ה-S&P. זה היה כשהמסלול S&P ייצר תשואות עודפות. אבל תשואות עודפות לא יכולות בהגדרה להיות על פני זמן. הרי כשהמחיר עולה, המניה הופכת לפחות אטרקטיבית, היא לא בהכרח משיכה לעלות. את הכלל הבסיסי הזה שכחו או לא ידעו החוסכים. הם עטו על ה-S&P כשהוא זינק.

בבורסה המקומית לפני כשנה וחצי-שנתיים, היו ירידות או קיפאון יחסי. דווקא אז, המחירים היו אטרקטיביים. שוב, יש גישה מסורתית פונדמנטלית שאומרת דבר מאוד פשוט: ככל שהמחירים יורדים המניה הופכת לאטרקטיבית יותר. הגישה הזו הפוכה לגישת המגמה - לכו עם המגמה ועם המניה עולה אז היא תמשיך לעלות. הגישה הכי נכונה היא שילוב של השתיים כנראה עם דגש פונדמנטלי, אבל זה לפעם אחרת.

מסלול מנייתי לעומת ה-S&P 500

בספטמבר כאמור התשואה במסלול קרנות השתלמות כללי היתה מעל 2% ובמסלול המנייתי כ-3.6%. מסלול ה-S&P 500 הציג תוצאה נאה של 2.7%. אבל שימו לב למצב מתחילת השנה - המסלול המנייתי עשה בין 18% ל-20%. ה-S&P 500 הניב 4.3% בלבד. פי 5 למסלול המנייתי. 

• קרנות השתלמות בספטמבר - תשואה של מעל 2% במסלול הכללי; תשואה של כ-3.6% במסלול המנייתי
• קרנות ההשתלמות באוגוסט: תשואה של כ-1.1% במסלול הכללי; כ-1.3% במסלול המנייתי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך זה יכול להיות? הרי ה-S&P מהווה חלק משמעותי מהמסלול המנייתי? ובכן התשובה היא כפולה - ראשית, במסלול המנייתי בקרנות השתלמות, בגמל וגם בפנסיה (עד גיל 50) יש מרכיב גדול של מניות בישראל. המרכיב הזה אומנם נמוך מהמרכיב החו"לי, אבל הוא עלה בשנה האחרונה - הגופים המוסדיים העדיפו את שוק המקומי על פני החו"ל ושינו פוזיציה והעליות בשוק המקומי הובילו להיקף השקעה גדול יותר של הנתח המקומי.

נתחיל בנתון מפתיע - אנחנו חוסכים הרבה ביחס לעולם ואנחנו חוסכים יחסית מספיק (הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת). זה נובע בעיקר משינוי גדול שנעשה לפני כ-16 שנים, שהפך את ההפקדות לחיסכון לגדולות יותר וקבע שזו חובה חוקית. מי שנכנס אחר כך לשוק העבודה, מפריש בהיקף טוב מאוד - לא אמורה להיות לו בעיה בפנסיה, אלא אם מלכתחילה הוא לא עבד ברציפות, השכר שלו נמוך ו-או שהוא משך כספים. מי שנמצא 20-25 שנים בשוק העבודה גם במצב טוב מאוד, כי גם אם ההפקדות היו חלקיות לפני החובה להפריש, יש לו שנים רבות של חיסכון חובה. אלו שנמצאים בשוק העבודה כבר 30 שנים אמורים להיות במצב טוב, מעל חצי מהתקופה עם הפקדה שהיא חובה, כשכאמור גם לפני כן היתה הפקדה, אם כי לא תמיד מספקת. אבל, כאן ובעיקר אצל אלו שכבר 35-40 שנה ויותר בשוק העבודה יכולות להיות פנסיות נמוכות מהצרכים שלהם.

ונחדד את הנקודה - בסה"כ הפנסיה של הישראלים טובה. היקף ההפקדות לפנסיה טוב ותודות לתשואות החזקות בעשור האחרון, הסכומים בקרנות מספיקות לרוב האנשים בהנחה שהם לא עשו טעויות בדרך ועבדו יחסית ברציפות. יש גילאי תפר של אנשים באזור גיל 60 שהפנסיה שלהם יכולה שלא להספיק להם, אבל גם אצלם, היא לא נמוכה באופן קיצוני מהצרכים. הבעיה היא בעיקר אצל כאלו שלא חסכו לפנסיה, שעבדו בשחור, שמשכו כספים ועוד. מי שחסך - מצבו טוב. 

מה זה מצבו טוב? אף אחד לא מצפה לקבל את השכר שלו רגע לפני כקצבה בפנסיה. טוב נחשב יחס של כ-60%.

אלא שאנחנו עדיין חוששים ובצדק. הצרכים גדלים, יוקר המחייה עולה. יש צורך שהולך וגדל לתת עזרה כלכלית מוקדמת לילדים. המציאות הכלכלית הופכת לקשה יותר וכמובן - תוחלת החיים עולה, צריך יותר כסף לתקופת הפנסיה. אז יש דברים לעשות כדי לשפר את הפנסיה. בראש וראשונה - לא לעשות טעויות, וגם - לבצע מעשים ספציפיים להגדלתה.   

זמן העבודה שלכם - קריטי לפנסיה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוחלת החיים בישראל עלתה ל-83.5 שנים בממוצע. הקצבה צריכה לממן כיום לא 15-20 שנים אלא 25-30 שנות פרישה. כדי לספק ביטחון לתקופה הזו צריך יותר פנסיה וזה אומר לעבוד יותר זמן או להשתכר יותר. יש רבים שנכנסים לשוק העבודה ונמצאים בעבודות מזדמנות לא מסודרות ולא מפרישים-מפקידים כספים לפנסיה. זו טעות גדולה. ככל שתקדימו את ההפקדות כך יהיה לכם יותר, וזה משמעותי בזכות הריבית דריבית. 

• המעסיק שלכם סגר "דיל" עם קרן הפנסיה? לא תמיד זה ישתלם לכם
• מנורה משכה 90 אלף שקל מקרן הפנסיה של מורה - מה הסיבה ולמה בית המשפט גער בה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שכיר ממוצע שנכנס לשוק בגיל 30 שמשתכר 14,000 שקל (השכר הממוצע במשק) צפוי לצבור כ-2.5-3 מיליון שקל בהפקדות סטנדרטיות (18.5% מהשכר) בהנחה על תשואה ריאלית של 4%-5% ועם תקופות אבטלה ממוצעות של 6 חודשים מספר פעמים בקריירה.  הקצבה החודשית צפויה להיות כ-6-6.5 אלף שקל (שימו לב: במונחים של היום, זה יהיה כ-12 אלף שקל ומעלה במונחים עתידיים בעת הפנסיה, אבל נרמלנו והיוונו הכל להיום) - פחות מחצי מהסכום שהוא משתכר (ריאלית). אבל, אם אותו עובד ייכנס לשוק העבודה בגיל 25 הקצבה שלו בפנסיה כבר באזור ה-8 אלף שקל ומעלה.