המשקיע האגדי: לאחר 40 שנה דרוש שינוי במנטליות ההשקעה
האנליסטים חותכים תחזיות לקראת דוחות הרבעון הרביעי המאני טיים של עונת הדוחות של הרבעון הרביעי מתקרב, כשרוב הדוחות הגדולים (למעטי הבנקים) עדיין לפנינו. אולם התחושה לאור אירועי הרבעונים האחרונים היא שהדוחות הפכו למשניים בהשפעתם על השווקים לעומת גורמי המאקרו, שהם אלו שמניעים באמת את השווקים. חברה כזו או אחרת יכולה לזנק או (בעיקר) לצנוח בעקבות הדו"ח הרבעוני, אך השוק בכללותו מגיב פחות לדוחות עצמם. בינתיים האנליסטים ממשיכים לחתוך תחזיות לכל אורך ורוחב השוק. בחלוקה לסקטורים – בתשעה סקטורים הורידו האנליסטים תחזיות לרווח למניה בעד 19.9% (סקטור חומרי הגלם). בשני סקטורים בלבד הועלו תחזיות – תשתיות (utilities) ואנרגיה, ורק ב-2%. בממוצע צפויות החברות ב-S&P להציג רווחים נמוכים ב-4% מאלו של הרבעון הרביעי של שנת 2021, וזאת למרות עלייה צפויה בהכנסות של 3.8%, כך לפי אתר המחקר Factset. גם במבט ארוך יותר האנליסטים לא אופטימיים במיוחד. בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2023 צפויה ירידה ברווחים לעומת הרבעון המקביל למרות המשך העלייה בהכנסות. עליית הרווחים תחזור, לפי התחזיות, רק ברבעון השלישי של שנת 2023. אל תופתעו אם שוב תשמעו לעיתים קרובות שהחברות "היכו את התחזיות". התחזיות, בעיקר של החברות עצמן, ובעקבותיהן של האנליסטים שמושפעים מהתחזיות האלו בהערכותיהם, מראש נמוכות יותר ממה שבאמת צפוי בגלל החשש מתגובת השוק. "הפתעה" כלפי מעלה מעודדת את המשקיעים במניה, ופספוס, כמובן, מפיל אותה. לכן עדיף "לצפות" לפחות ולהפתיע. לכן, החברות שיכו את התחזיות הפעם יעשו זאת לתחזיות מונמכות מראש. נציין שברבעון השלישי בכל הסקטורים למעט שירותים נרשמה הפתעה ממוצעת כלפי מעלה בהכנסות. כשההפתעה הופכת להיות הנורמלי החדש היא כבר לא כל כך הפתעה. מאקרו: שינוי סביבת ההשקעה לאחר 40 שנה הווארד מארקס משקיע בשווקים כבר למעלה מ-50 שנה. בשנת 2022 הונו הוערך ב-2.2 מיליארד דולר. "אוקטרי קפיטל מנג'מנט", חברת ההשקעות שלו המתמחה בהשקעות אלטרנטיביות, מנהלת מעל 160 מיליארד דולר, והיא המשקיעה הגדולה בעולם בחברות במצוקה. מארקס פרסם מאמר באתר הקרן המציג את התובנות שלו מההתפתחויות האחרונות בשווקים, ולפיהן אנחנו עדים לאחד השינויים הגדולים ביותר בשווקים מאז החל את קריירת ההשקעות שלו: "ב-53 שנותיי בעולם ההשקעות ראיתי כמה מחזורים כלכליים, תנודות מטוטלת, התלהבות יתר ופאניקה, בועות והתרסקויות, אבל אני זוכר שני שינויים דרמטיים (sea changes). אני חושב שייתכן שכיום אנחנו באמצעיתו של השלישי". השינוי הראשון - פוטנציאל רווח בהתאם לסיכון כשהחל את קריירת ההשקעות שלו בשנת 1969, אגרות חוב המדורגות בדירוג B לא נחשבו ראויות להשקעה, שלא לדבר על BB ומטה. באמצע שנות ה-70 מיקל מילקם ואחרים שינו את הקונספט הזה, כשפיתחו את ההבנה שגם אגרות המדורגות נמוך ראויות להשקעה בהינתן ריבית המפצה על הסיכון. בשנת 1978 מארקס הצטרף לטרנד והחל להשקיע בחברות "המסוכנות ביותר באמריקה" ולייצר מזומנים באופן "יציב ובטוח" לדבריו. כלומר, נוצרה היכולת להשקיע באגרות חוב של חברות בסיכון כל עוד הן מפצות על הסיכון הזה עם תשואות נאותות. התוצאה - שוק אגרות החוב בסיכון שהוערך ב-2 מיליארד דולר כשהוא החל להשקיע בו, שווה כעת 1.2 טריליון. השינוי הזה גרר שינוי נוסף. עד אותו זמן רכישת חברות נעשתה על ידי חברות גדולות, כאלה שיכלו לשלם במזומן או ללוות מספיק כסף כדי לבצע רכישה מבלי לפגוע בדירוג ההשקעה שלהם. היכולת לגייס חוב בריבית גבוהה אפשר לחברות קטנות יותר להתרחב באמצעות רכישות, לעיתים אפילו של חברות גדולות יותר, וזאת באמצעות מינוף גבוה. זה איפשר צמיחה של ענף הרכישות הממונפות ומה שקרוי תעשיית ההשקעות הפרטית. השינויים הללו הביאו למנטליות חדשה לעולם ההשקעות. אם עד כה הדבר החשוב מכל היה להימנע מסיכון, כעת הסיכון נמדד בהתאם לפוטנציאל הרווח. צורת החשיבה של סיכון ביחס לפוטנציאל הרווח היה קריטי בהתפתחות של סוגים חדשים של השקעות כמו אג"ח של חברות במצוקה, נירות ערך מגובי משכנתאות, הלוואות פרטיות ועוד. אין זו הגזמה לומר, לדברי מארקס, שעולם ההשקעות הנוכחי שונה לחלוטין מזה של לפני 50 שנה בזכות השינוי הזה. כיום לא ניתן לחשוב על השקעות שלא במונחי סיכון מול סיכוי. זהו שינוי דרמטי בפילוסופיית ההשקעות השולטת. השינוי השני: מגמת ירידה בריבית בשנות ה-70 החלה התפרצות אינפלציונית שנמשכה שנים ארוכות, ואף הגיע לשיעור דו ספרתי במשך כמה שנים. בסופו של דבר זה גרם להעלאת הריבית הדרמטית של הנגיד פול וולקר בשנת 1980 ל-20%. המהלך האמיץ (והשנוי במחלוקת) הביא בסופו של דבר להשתלטות על האינפלציה, שעד סוף שנת 1983 חזרה לרמה של 3.2%, כמו בשנת 1972 לפני ההתפרצות האינפלציונית. ההשתלטות הזו איפשרה הורדת ריבית הדרגתית לשיעור חד ספרתי גבוה, בו שהתה הריבית למשך שארית שנות ה-80. בשנות ה-90 הריבית כבר הגיעה לשיעור חד ספרתי בינוני. מגמת הורדת הריבית המשיכה גם במילניום הבא, ושיאה - ריבית אפסית במשך רוב העשור השני של שנות האלפיים. המגמה של ירידת ריבית מתמשכת במשך עשורים היא השינוי השני עליו מצביע מארקס. שילוב של שני השינויים - העלמות הפחד והמרדף אחר התשואות השילוב של שני השינויים הללו - סיכון מתואם פוטנציאל רווח ומגמת ירידת ריבית מתמשכת הביא לשתי תוצאות: א. לידה מחדש של האופטימיות של המשקיעים. ב. החל המרדף אחר התשואות באמצעות כלי השקעה אגרסיביים. בין השנים 1982 ל-2022 התשואה השנתית הממוצעת במדד הסנופי הייתה 10.3% - אחת התקופות הטובות בהיסטוריה, אם לא הטובה בהן, עבור המשקיעים. היו גורמים נוספים שסייעו למשקיעים להניב תשואות מדהימות במשך ארבעה עשורים שלמים. בין השאר צמיחה חזקה ומתמשכת בארצות הברית, הביצועים המדהימים של החברות הגדולות, התקדמות הטכנולוגיה והפריון כמו גם שיטות ניהול החברות ויתרונות הגלובליזציה. אולם לדעתו של מארקס הגורם החשוב ביותר הוא ירידת הריבית העקבית והמתמשכת. "נראה לי שחלק משמעותי מכל הכסף שהרוויחו המשקיעים במשך התקופה הזו נבע מהרוח הגבית שנוצרה על ידי ירידה מאסיבית בשיעורי הריבית... לא ניתן להגזים בהשפעה של ירידת הריבית בארבעת העשורים האחרונים". המגמות האלו הגיעו לשיא בעשור הקודם. בין סוף משבר 2008 לתחילת משבר הקורונה – כ-11 שנים - נרשמו שיעורי ריבית נמוכים במיוחד. הריבית קוצצה ל-0% בסוף 2008 ובנוסף בוצעה הרחבה כמותית. כל זה גרם לצמיחה כלכלית, עליה ברווחי החברות, וממילא עליות בשווקים כמעט ללא הפסקה במשך כעשור – העליה השנתית ממוצעת בין שיא משבר 2008 לתחילת המגיפה הייתה כ-16%. המגמה נמשכה לתוך העשור השלישי. התפרצות הקורונה גרמה לפד לשחרר עוד יותר את הרסן עם תוכניות תמריצים אגרסיביות. לאחר המשבר הראשוני והירידות במרץ 2020 חזרו השווקים לזנק בשנתיים הבאות במעל 100%. התשואה נטולת הסיכון עמדה על אפס, הפחד מהפסדים אבד והשוק שווע לתשואות. כל זה גרם ללקיחת סיכונים הולכים וגדלים כשהפחד כמעט נעלם מהשווקים. הקונים רצו לקנות ובעלי הנכסים לא רצו למכור והערכות השווי רק עלו ועלו. כל זה השתנה בשנה האחרונה. האינפלציה החלה להתפרץ בתחילת 2021 כשיותר מדי כסף רדף אחרי פחות מדי מוצרים ושירותים. הצרכנים חזרו לצרוך בעזרת התמריצים הממשלתיים לפני שהמפעלים חזרו לייצר באופן מלא. הפד לא הגיב בזמן לשינוי כי הוא ראה באינפלציה דבר חולף עד שהבין את טעותו בסוף שנת 2021. במרץ 2022 החלה מגמת העלאת הריבית שהפכה לאחת המהירות בהיסטוריה והשוק הגיב בהתאם. העלאת הריבית יצרה אלטרנטיבת השקעה, עליית תשואות וירידת מחירי אגרות החוב, הפחד מהפסדים החליף את תאוות הרווח, עלייה בעלויות גיוס החוב של הפירמות, מחנק אשראי לרכישות חדשות וכל זה כמובן הביא לירידות בשווקים. הכסף הקל נעלם מהשוק. האם מדובר במצב זמני? כנראה שלא - וזהו השינוי השלישי שאנחנו בעיצומו לדברי מארקס, האינפלציה והריבית יהיו הגורמים הדומיננטיים באווירת ההשקעה במשך כמה שנים.האינפלציה תישאר ככל הנראה גבוהה יחסית במשך זמן מה. להערכתו הפד ירצה לראות ריבית ריאלית חיובית. כעת היא עומדת על 2.2%- (כלומר, האינפלציה גובהה מריבית הפד ב-2.2%). הגלובליזציה תאט או אף תפחת ותאבד את האפקט הדפלציוני שלה. בנוסף, עדיין צריך להתמודד עם מאזן של מעל 8 טריליון דולר. הפד' יניח לאג"חים שהוא רכש לסיים את חייהם ולא יקנה חדשים, מה שיגרום לירידה בנזילות בשוק. כל זה ועוד, יגרום לכך ששיעורי הריבית בשנים הקרובות יתייצבו על שיעור של 2% עד 4% ולא 0% עד 2% כמו שהיו מעל עשור. כלומר, המדיניות המרחיבה לא תחזור בשנים הקרובות. המציאות החדשה היא של אינפלציה הגבוהה ביותר ב-40 השנים האחרונות וריבית הגבוהה ביותר ב-13 השנים האחרונות. זהו השינוי המהותי השלישי בימי חייו כמשקיע. המסקנה: שינוי אסטרטגיית ההשקעה את המאמר הארוך מסיים מארקס בשורות הבאות: "אם אתה בטוח שתנאי השוק ימשיכו להיות שונים מאד ממה שהיה במשך 13 שנים – ורוב ה-40 השנים האחרונות – המסקנה צריכה להיות שאסטרטגיית ההשקעה שעבדה הכי טוב במשך תקופות הזמן הזו כבר אינה זו שתציג ביצועי יתר בשנים הבאות. זהו השינוי המהותי השלישי שאני מדבר עליו". במילים אחרות - לקיחת סיכונים פחות משתלמת בעולם של תשואה נטולת סיכון ברמה סבירה וגבוהה בהרבה מבעבר. אם ב-40 השנים האחרונות לקיחת סיכון גבוה הביאה כמעט תמיד לתשואות גבוהות, ומי שהתסכן יותר הצליח יותר, הרי שכעת הרבה מהסיכונים יתממשו ויביאו להפסדים כואבים. אסטרטגיה סולידית יותר תניב הכנסות יציבות לאורך זמן. מיקרו: חברת צמיחה טכנולוגית - הגיע הזמן? הכותרת של החלק הזה – חברת צמיחה טכנולוגית – הפכה כמעט למילה גסה בשנה האחרונה. גם ניתוח השוק של מארקס עליו הרחבנו לא מעודדת השקעה בכיוון הזה. הצד השני של המטבע הוא שכבר כמה שבועות ישנם תחושה מעט שונה בשווקים, מה שבא לידי ביטוי בעליות בשבועות האחרונים מאז תחילת שנת 2023. האם מדובר בציפיות שווא? האם המשקיעים משלים את עצמם שהאינפלציה תרגע, שהפד' ישנה כיוון, שלא יתרחש מיתון בסופו של דבר כפי שסבור מארקס? או שסוף סוף לאחר חודשים ארוכים האופטימסטים אכן צודקים? אלו יגידו שהתמחורים הנוכחיים באמת נהיו אטרקטיביים לטווח הארוך, במיוחד בחברות הצמיחה שנחתכו בשנה האחרונה. אם אתם נמנים על הצד האופטימי ניתן לשקול בזהירות חזרה להשקעת חלק מהתיק בחברות צמיחה, כאלה שהמשיכו להציג צמיחה בהכנסות במקביל לירידה במחיר המניה. אחת מהן היא חברת CERIDIAN HCM HOLDING INC - שנסחרת בשווי שוק של 10.4 מיליארד דולר. מה עושה החברה? מדובר בחברת תוכנה הפעילה בעיקר בארצות הברית וקנדה. המוצר העיקרי שלה הוא פלטפורמה בתחום משאבי האנוש והמשכורות. וכן מוצר נוסף מאותו תחום לעסקים קטנים. היא מוכרת את שירותיה ישירות ללקוחות או באמצעות ערוצי הפצה. החברה שוקלת להתרחב לתחומים נוספים. החברה מציגה את תנועת המלקחיים עליה דיברנו קודם. המשך צמיחת ההכנסות וירידה בשווי השוק. היא איבדה כמעט 40% משוויה בשנת 2022, (אך מאז תחילת 2023 החזירה כבר קרוב ל-10%), למרות שהיא ממשיכה לצמוח מדי רבעון בשיעור שנתי דו ספרתי, הן בהכנסות והן ברווח. ברבעון השלישי הציגה החברה צמיחה כמעט בכל הפרמטרים: ההכנסות צמחו ב-24% לעומת הרבעון המקביל. ה-EBITDA צמחה ב-93% והרווח המתואם למניה ב-24%. תזרים המזומנים החופשי צמח ב-65%. החברה אף העלתה תחזיות להמשך. הסיכונים: נזכיר עם זאת שבשורה התחתונה הלא מתואמת מדובר בחברה מפסידה. שההשווי משקף מכפיל 10 על ההכנסות (!!), גם לאחר הירידות האחרונות, ובמקרה שה"מיני תיקון" של השבועות האחרונים הוא רק הפוגה, הרי שלמניה יש עוד הרבה מאד לאן לרדת, כך שמדובר בהשקעה סיכון גבוה לאלו החוזים שינוי כיוון בשווקים.
- 4.שי.ע 18/01/2023 21:20הגב לתגובה זוהמלחמה הרסה את התשואות בבורסה להרבה זמן.
- הייתה אינפלציה גם לפני המלחמה. למעשה הנפט הגז והחיטה (ל"ת)ירדו בחזרה 21/01/2023 23:04הגב לתגובה זו
- 3.מניות דיבידנד איכותיות עם דיבידנד 5% ומעלה הכי טוב (ל"ת)המומחה 18/01/2023 11:28הגב לתגובה זו
- 2.ג'וש 18/01/2023 11:16הגב לתגובה זותמיד טוב לקרוא מומחים אמריקאים מאלה הישראלים. הגורו הנ"ל מוכר מאוד בארהב. ,הבעייה" שהתחזיות שלו ארוכות טווח. ולגבי המנייה שנבחרה כמייצגת - יש טובות ממנה הרבה יותר.
- 1.רז 18/01/2023 11:12הגב לתגובה זוה גובה הריבית או איזה ברבור שחור משייט.

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?
מכשיר ה-tDCS של Flow יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?
רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.
ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.
האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.
לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.
- דיכאון עמוק: המחלה השקטה שמשבשת את החיים; האם אפשר גם אחרת?
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
