באידו נופלת 7.5%. הדוחות טובים, אך מספר משתמשים - חלש
באידו BAIDU.COM , עוד חברה סינית שנפגעה קשות מהרגולטור המגביל, רשמה הכנסות ברבעון השני בסך 4.43 מיליארד דולר, מעל תחזיות האנליסטים שצפו הכנסות של 4.2 מיליארד דולר, ובירידה של 5% מהרבעון המקביל אשתקד. הרווח למניה עמד על 2.36 דולר למניה, הרבה מעל התחזיות שצפו 0.82 דולר למניה, משקפים צמיחה ברווחיות של 2% מהרבעון המקביל.
ההכנסות מ-IQIYI, חברה של באידו עמדו על 994 מיליון דולר, קיטון של 13% מהרבעון המקביל, וסך המשתמשים בפלטפורמת הסטרימינג עמדו ברבעון על 98 מיליון, בעוד שברבעון המקביל סך המשתמשים עמדו על 100 מיליון, משמע, איבוד משתמשים.
עסק הליבה של באידו רשם הכנסות בסך של 3.46 מיליארד דולר, ירידה של 4% מהרבעון המקביל ומתחת לצפי האנליסטים שצפו 3.5 מיליארד דולר. ההכנסות מהפרסום הדיגיטלי נפל ב-10% בהשוואה לרבעון המקביל - 2.55 מיליארד דולר. תחום הענן והבינה המלאכותית של באידו תרם רבות להכנסות כשצמח ב-22% מהרבעון המקביל ועמד על 906 מיליון דולר.
ה-EBITDA המתואם עמד על 1.05 מיליארד דולר, ירידה של 3% מהרבעון המקביל, בחודש יוני באידו דיווחה על משתמשים פעילים חודשים בסך 628 מיליון, בצמיחה של 8%, אך מתחת לתחזיות האנליסטים שצפו 637 מיליון. בקופת החברה נמצאים נכון לסוף יוני 28 מיליארד דולר, סכום לא מבוטל לחברה השווה 51 מיליארד דולר. ברבעון האחרון היא רשמה תזרים מזומנים חופשי של 823 מיליון דולר.
ישיבת פד' מתוחההפד' המפולג: הורדת ריבית בצל דרמה פוליטית, ואיך יגיב שוק המניות?
הפד' מפולג ותחת עננת חשדות פוליטיים; הריבית תרד ככל הנראה ברבע אחוז, אבל הצפי להמשך חשוב יותר; מה קורה בשוק האג"ח ואיך יגיב שוק המניות?
ישיבת פד' באוירה מתוחה עם החלטה צפויה מראש
בזמן כתיבת שורות אלו, יושבים חברי ועדת השוק הפתוח, שמעולם לא הייתה מפולגת יותר, לישיבה מכרעת בנוגע להחלטת הריבית. למרות שאולי נראה שוב החלטה שלא התקבלה פה אחד, התוצאה די ידועה מראש. הורדת ריבית של רבע אחוז. הורדת ריבית ראשונה מאז הבחירות. התיקון המאסיבי של מספר המשרות החדשות, יחד עם זינוק במספר הבקשות הראשונות לדמי אבטלה לא ממש מותירים ברירה לפאוול. ייתכן שכמה מחברי הפד' העקשנים, שדואגים מהעובדה שהאינפלציה עדיין תקועה כאחוז מעל היעד, עוד יצביעו על השארת הריבית ברמתה הנוכחית. סביר גם להניח שאותם שהצביעו בעד הורדת הריבית בפעם הקודמת, בתוספת המינוי החדש של טראמפ שאושר השבוע בסנאט, יצביעו בעד הורדה של חצי אחוז, אבל לפי כל ההערכות הרוב יצביע בעד הורדת ריבית של רבע אחוז.
יחד עם זאת, תסריט כזה של שלוש דעות שונות בוועדת השוק הפתוח, במידה ואכן יתממש, יהיה מאוד יוצא דופן (חלוקה דומה התרחשה בספטמבר 2019, גם אז סביב מלחמת הסחר בקדנציה הראשונה של טראמפ). גם מצב שבו שלושה או יותר מחברי הוועדה לא מצביעים עם הרוב הוא תופעה נדירה ביותר. הבדיחות ברשת אומרות שליסה קוק, הנציגה המודחת שהוחזרה לועדה על ידי בית המשפט, תצביע בעד העלאת ריבית בכלל כנקמה על הניסיון לפטרה.
ההערה האחרונה רומזת על דבר נוסף שמיוחד בישיבה הנוכחית. הרבה מאוד פוליטיקה סובבת את הוועדה שאמורה להיות מונעת משיקולים כלכליים נטו. נציין את העובדה שבאופן חסר תקדים, סטפן מיראן, המינוי החדש לפד' לא התפטר מתפקידו בבית הלבן, ופועל עם רגל אחת ברשות המבצעת וברגל השנייה מחליט על המדיניות המוניטרית. מירן משום מה לא הושבע לתפקידו על ידי פאוול או מישהו מהפד' כמקובל, אלא על ידי שופטת פדרלית, במה שאולי מהווה סימן נוסף למתח ודם רע. נציין גם את העובדה שבוועדה משתתפת חברה שבעצם פוטרה על ידי טראמפ, ומשתתפת בפגישה מכוח פסיקת בית משפט ברוב של 2 מול 1. כלומר, שופט פדרלי בערכאת הערעורים סבר שהיא לא יכולה בכלל להשתתף בישיבה הזו. איך תעבוד הדינמיקה בינה לבין מיראן, עובד רשמי של הממשל ברגעים אלו ממש?
בשוק יבדקו איך המינוי החדש של טראמפ ואלו המזוהים עימו בוועדה הנוכחית יצביעו, מי מבין שלושתם מתבלט כיורש פוטנציאלי לפאוול במאי, איך תתנהג קוק, איך יתנסח פאוול (שבוודאי יישאל שוב שאלות פוליטיות ויסרב שוב להגיב), וכולי. אני טוען כבר זמן רב שאין שום דבר מגונה או לא ראוי בפוליטיקאים שמביעים את דעתם על המדיניות המוניטרית הרצויה, ואף מעבירים ביקורת על הפד', דבר שכיח מאד עוד מאז ימי המאבקים המתוקשרים בין רייגן לוולקר, ובכל רחבי העולם. אין שום דבר קדוש ב-12 האנשים שנבחרו לקבוע את המדיניות המוניטרית. יש כל כך הרבה כלכלנים ופוליטיקאים עם דעות אחרות ביחס למדיניות המוניטרית הנכונה בכל שלב, ואין שום דבר רע בדיון ציבורי, ואפילו חריף. אבל נראה שאולי לראשונה אי פעם האווירה סביב הפגישה הנוכחית רעילה במיוחד, אפילו בתוך חברי הפד' עצמם, במה שנראה כמצב מאוד לא בריא למוסד הבנק המרכזי, שידע בדרך כלל להתעלות מעל לפוליטיקה.
- הפרוטוקולים של הפד' מראים- עדיין צופים מיתון "בינוני" בהמשך השנה
- האינפלציה בארה"ב מזנקת לרמה הגבוהה ביותר ב-6 השנים האחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ ופאוולכצפוי: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%
הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% במטרה לעודד צמיחה ולתמוך בשוק העבודה, אך מציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים
בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.
הפדרל ריזרב הוריד את הריבית
לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96%
שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.
עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.
בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית
מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושלת מירן הצביעה בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד
הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.
- האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?
- האם הורדת הריבית תוביל לירידות בשווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק העבודה
למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.
