הוליסטו רוצה להתמזג עם ספאק לפי שווי של 405 מיליון דולר
חברת הוליסטו שפיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית כדי לאתר את ההזמנה המתאימה והזולה לבתי מלון מתכוונת להתמזג עם ספאק (SPAC) לפי שווי של כ-405 מיליון דולר. כן, הספאקים עדיין בחיים, יש מאות ספאקים עם מזומנים שמחפשים פעילות, כך שהתחום לא מת, אבל הוא בהחלט גוסס. על רקע הכישלון הענק של מיזוגי הספאק בשנתיים האחרונות וירידה של כ-50% בממוצע בספאקים, המשקיעים לא מתקרבים למניות של חברות שהתמזגו לתוך ספאקים. הם מבינים שהדרך העוקפת הנפקה רגילה (IPO) פחות מבוקרת ומפוקחת ועם הרבה יותר סיכונים. חברה שעוברת תהליך של IPO לא יכולה לתת תחזיות, חברה שמתמזגת עם ספאק מספקת תחזיות בשמיים ל-2025. היא מלהיבה את המוני המשקיעים ואלו שרכשו מכל הבא ביד, רושמים כאמור הפסד של לפחות מחצית מכספם.
ובכל, זאת יש עדיין מיזוגים אם כי בקצב נמוך, בשווים נמוכים יותר, ריאליים יותר וזה עדיין לא מבטיח שלא יהיו הפסדים לאחר המיזוג. המיזוג הוא אינטרס של בעלי השליטה בספאק והיזמים שלו שמיזוג מקנה להם חבילה גדולה של אופציות במחיר נמוך. המיזוג הוא כמובן גם אינטרס של החברה הטכנולוגית המתמזגת, וכך יוצא שיש מיזוגים שלמרות שהם לא נכונים לבעלי המניות הם יוצאים לדרך. בעלי המניות המצביעים נגד, אגב, לא בהכרח נפגעים. בספאק יש מנגנון שלפיו ניתן למכור את המניות ב-10 דולר (מחיר הבסיס) במידה ולא מעוניינים במיזוג. מסובך, אבל בשורה התחתונה, יש מצב שחלק מבעלי המניות יוצא מהעסקה של הספאק, אלו שרוצים מצביעים בעד והעסקה מאושרת, בדרך נותנים מתנות למקורבים-יזמים-בעלי עניין. השאלה מה יקרה בהמשך? בינתיים, ההיסטוריה של הספאקים מלמדת שהמשקיעים מוכרים ומוכרים אחרי השלמת המיזוג והמניות קורסות.
כך או אחרת, הספאק מורינגה, של אילן לוין מדווח כי ימזג לתוכו את חברת הטרוולטק הישראלית הוליסטו כשהיקף הגיוס במקביל למיזוג יסתכם ב-115 מיליון דולר. כמו כן, תקבל הוליסטו אג"ח להמרה בסכום של 30 מיליון דולר.
הוליסטו השיקה את המערכת המעודכנת שלה לפני כשנתיים. היא הוקמה כבר לפני 7 שנים על ידי ערן שוסט, שמכהן כמנכ"ל החברה ואבי וורצל המכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיה והתפעול וגייסה בסך הכל 9.3 מיליון דולר מאז הקמתה. היא מעסיקה 370 עובדים וההכנסות ברבעון הראשון של השנה הסתכמו ב-7.2 מיליון דולר, לעומת 2 מיליון דולר ברבעון המקביל ובהשוואה להכנסות של 14.9 מיליון דולר בשנת 2021 כולה.
- הכתובת הייתה על הקיר: פוםוום מגייסת הון ומדללת את המשקיעים
- פוםוום - התרסקות ידועה מראש; המנכ"ל נחשד במשיכת כספים מהחברה לשימושו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין המשקיעים בהוליסטו - אביב רפואה וקבוצת פתאל, תיא השקעות וזרוע ההשקעות של אל על.
"השילוב עם מורינגה יאפשר למנף את הטכנולוגיה שלנו. יש לנו הזדמנות לשבש את השוק הגדול, המפוצל והמורכב של הזמנות התיירות, בטכנולוגיות מתקדמות של דאטה ובינה מלאכותית", אמר שוסט, "המערכת שלנו מאפשרת לפשט את תהליך ההזמנה, ולחסוך בעלויות. המיזוג עם מורינגה, והגישה לשוק ההון, יאפשרו לנו להמשיך למנף את החברה ואת הטכנולוגיה".
המיזוג הצפוי של הוליסטו מצטרף לשורה של מיזוגים צפויים של חברות ישראליות עם ספאקים - פאגאיה, סלינה, סטיקספיי, האב סקיוריטי ופרייטוס. השאלה מי מהמיזוגים האלו ייצא לפועל ובאיזה מחיר? האב למשל מדברת על 1.3 מיליארד דולר שזה שווי מנותק מהשווי שלה בבורסה בת"א. האם הגיוני שמשקיעים בוול סטריט ישלמו פי 8 מאשר משקיעים בתל אביב?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
מחשוב קוונטי גטי תמונותמניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה
ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72% ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91% הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.
הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה
תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.
התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.
- חברות המחשוב הקוונטי מדווחות - ההכנסות מזנקות, ההפסדים עצומים
- קוונטינום חושפת את הליוס - בדרך למחשב קוונטי מסחרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.
