סלברייט הנפקה בנאסדק
צילום: נאסדק
ראיון

"סבלנו מהשם הרע שיצא לספאקים - אבל אנחנו רווחיים בניגוד לאחרים"

מנכ"ל סלברייט דוחה את ההאשמות שהחברה מסייעת למשטרים אפלים, מסביר מדוע הוא לא חושש מבריחת הכסף של המשקיעים, צופה צמיחה מהירה של החברה, מספק תחזית ל-5 שנים קדימה, וגם חושף - כמה מהכסף שלו עדיין מושקע בחברה?
נתנאל אריאל | (5)

הדרך של סלברייט לוול סטריט (סימול: CLBT) הייתה קשה יותר מאשר לאחרות. היא הונפקה כאשר לספאקים כבר יצא שם של הנפקות לא טובות שנכנסות לבורסה בדלת האחורית – ונאלצה לראות את רוב המשקיעים של הספאק בורחים ממנה, והיא נפגשה עם רק 70 מיליון דולר, במקום 480 מיליון. אגב, היא לא היחידה – כך קרה גם להיפו.

 

עוד לפני כן, היא הייתה נתונה למתקפה מצד ארגוני זכויות אדם שטענו במכתב (נאיבי משהו) לרשות ניירות ערך האמריקאית כי סלברייט לא צריכה להפוך לחברה ציבורית לפני שתוכיח שהיא שומרת על זכויות אדם. ההנפקה כמובן לא נעצרה וסלברייט השלימה לאחרונה את ההנפקה לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר. מאז היא הספיקה לעלות בכ-10% אך מחקה מאז את העליות.

 

יצוין כי כל 9 הישראליות שהונפקו השנה באמצעות מיזוג עם ספאק, אינן הנפקות מוצלחות בינתיים. חלקן ראון את שווי השוק שלהן הולך ומצטמק במהירות. איירון סורס - ההנפקה הישראליות הגדולה ביותר מעולם - איבדה עשרות אחוזים (ובינתיים חזרה לשווי בהנפקה), ב-REE רק לאחרונה השתחררה החסימה והמניה נפלה ביום אחד ב-34%, ובסה"כ איבדה כ-41% עד כה. גם היפו מחקה 60% משוויה. טאבולה איבדה 10%, השאר (קלטורה, אאוטבריין, סימילרווב, פיוניר נמצאות סביב המחיר שבו הונפקו). ומעניין לציין כי הישראליות שהונפקו "בדלת הראשית", מאנדיי וסנטינל וואן – דווקא זינקו ביותר מ-50% וכבר עקפו אפילו את השווי של צ'ק פוינט.

 

אז מי היא סלברייט? היא חברה ישראלית שעוסקת ב-digital intelligence, כלומר בפיתוח של כלי ביצוע חקירות, לדבריה - רק לגופי אכיפת החוק וגופים פרטים לגיטימיים. היא מעסיקה כ-820 עובדים, ומתכננת לגייס עוד כ-80 עד סוף חודש דצמבר. יש לה קבוצת מחקר שמורכבת מיוצאי 8200 ויחידות מובחרות נוספות בצה"ל ולדברי החברה "האנשים שלנו מביאים הישגים טכנולוגיים שאין במקומות אחרים". על פי ההערכות, השוק בו היא פועלת צפוי להגיע להיקף של 12 מיליארד דולר עד 2023.

מי שאגב הרוויחו מההנפקה של סלברייט הן לאומי פרטנרס וזרוע ההשקעות של כלל ביטוח שהרוויחו כ-75 מיליון דולר מההשקעה בחברה ובקרן IGP, שגם היא השקיעה בסלברייט. גם דיסקונט קפיטל תרוויח כ-50 מיליון דולר, כתוצאה מהשקעה בצורה דומה אם כי בהיקף נמוך יותר.

 

בראיון לביזפורטל דוחה המנכ"ל יוסי כרמיל את הטענות כי החברה בעצם מאפשרת למשטרים אפלים לעקוב אחרי האזרחים שלהן ומקפיד לטעון כי החברה מסייעת רק למשטרים לגיטימיים: "החברה תמיד בוחנת את הלקוחות או המדינות שקנו את מוצריה, ומפעילה שיקול דעת לפי מדדי האתיקה. אם מזהים במדינה מסוימת או אצל לקוח מסוים שנוצרת בעייתיות - מפסיקים למכור לאותו גוף ובהחלט יש לנו יכולת לשלוט על הרישיונות ולחסום רישיונות שנוצלו לרעה".

 

בדוחותיה לרבעון השני דיווחה החברה על הכנסות של 59.2 מיליון דולר, עליה של 11% לעומת 53.3 מיליון דולר ברבעון הקודם, ו-29% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. ההכנסות הצפויות לשנה (ARR-הכנסות שנתיות חוזרות) עמדו על 159 מיליון דולר, גידול של 6% לעומת 150 מיליון ברבעון הקודם וגידול של 46% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. החברה רשמה EBITDA מתואם של 13.4 מיליון דולר לעומת 11.3 ברבעון הקודם (גידול של 18.5%), ורווח נקי של 7.8 מיליון שקל, לעומת 1.96 מיליון ברבעון המקביל – בניגוד לאחרות היא כבר רווחית וזה אומר משהו בעידן של גל הנפקות של חברות הפסדיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

גייסתם הרבה הרבה פחות ממה שרציתם. מבאס?

"בשבוע שסגרנו את ההנפקה, לכל הספאקים שהונפקו באותו השבוע התאייד 90% מהכסף. הספאק תויג לא טוב ואנחנו סבלנו מהסנטימנט השלילי הזה. אני יכול להעיד על עצמי שהשארתי 85% מהמניות שלי בחברה. החברה עושה ביצועים נהדרים. יש דיסוננס בין הביצועים שלנו למה שקרה בהנפקת הספאק. אבל אנחנו ניתן שניים-שלושה רבעונים טובים והמשקיעים יראו שאנחנו חברה טובה".

"בנקודה שבה הגענו לגיוס הספאק עשינו גיוס יפה של 300 מיליון ב-PIPE ורק 70 מיליון בספאק. אז נכון שרצינו 480 מיליון דולר, אבל מתוך 370 מיליון הדולרים שגייסנו, 300 הולכים לבעלי המניות ולא לחברה. אנחנו חברה חזקה שאפשר לקרוא לה "מכונת מזומנים". יש לנו 260 מיליון דולר בקופה - שלא גייסנו אלא ייצרנו בעצמנו בצמיחה אורגנית ללא מימון לאורך השנים. אנחנו בריאים פיננסית ונמשיך להרוויח".

  

היכן פועלת סלברייט?

כרמיל: "חצי מהפעילות שלנו היא עם הגופים הפדראליים בארה"ב, כמעט בכל מדינה, 30% באירופה, 15% באסיה פסיפיק ו-5% באמריקה הלטינית. בנוסף, כ-10% מהפעילות שלנו היא מכירה לגופים פרטיים שעוסקים בחקירות פנים ארגוניות, גניבת IP ועוד. יש לנו 200-250 לקוחות גדולים שכל אחד מהם רכש הרבה רישיונות, ומעבר לכך 5,000 לקוחות שרכשו מספר קטן של רישיונות – אנחנו לא צריכים להיכנס לעוד גופים אלא להרחיב את השימוש במוצרים שלנו בקרב גופי אכיפת החוק הללו וכך נצמח בצורה מאוד משמעותית".

 

"השוק שלנו צומח באופן אקספוננציאלי. החקירות המשטרתיות הופכות לחקירות דיגיטליות. היום יש 'פיצוץ מידע דיגיטלי'. המודל שלנו מאפשר לצמוח איתו. רק כדי להמחיש: כל טלפון חכם, ואפילו הרכב הפך להיות זירת פשע דיגיטלית. גופי המשטרה חייבים לעשות דיגיטציה של תהליכי החקירה בתחום איסוף המידע".

 

אתם לא מסייעים למשטרים אפלים?

"יש הרבה ספקולציות שמחברות אותנו לדברים כאלה. זה נכון שבעבר מכרנו למדינות שנוצר בהן שינוי פוליטי (הונג קונג, סין, בלארוס) אבל זה השתנה עם הזמן ויצאנו משם. השנה גם הקמנו ועדה אתית חיצונית שכוללת יועצים חיצוניים שמייעצת להנהלה. זה תחום שלומדים בו הרבה ומשתפרים בו ומה שכתבו עלינו בעיתונות זה רחוק מאוד מהמציאות".

"אנחנו תורמים לעולם בטוח יותר כמעט מכל חברה אחרת בכדור הארץ. לעולם מגיע שסלברייט תהיה ציבורית. התוכנות שלנו מעורבות במיליוני חקירות על חטפת ילידם הקשים ביותר סחר בבני אדם לוחמה בטרור פשיעה פיננסית.

"אנחנו חברה שמספקת פתרונות תוכנה. לא מבצעים חקירות, לא נוגעים בדאטה, מספקים מוצרים סגורים שרק גופי אכיפת החוק יכולים להשתמש בהם, בדרך כלל עם צו שופט והיתר של המדינה. אין לנו שום יכולת לגעת בתכני החקירה. התהליך חוקי לחלוטין, לא סמוי. אין פה החדרת תוכנות נסתרות לטלפון מרחוק. הכל פיזי, מידע ראייתי, חקירות ומערכת משפטית חזקה.

ובכל זאת, יש מדינות בעייתיות בעולם. לא כולן הן מדינות דמורקטיות מפותחות?

"כאמור, יש לנו אתיקה בחברה בסטנדרטים הכי גבוהים. יש לנו אינדקסים של זכויות אדם ומדינות מושחתות ואנחנו מנפים החוצה מדינות בעייתיות.

 

"החברה תמיד בוחנת את הלקוחות או המדינות שקנו את מוצריה, ומפעילה שיקול דעת לפי מדדי האתיקה. אם מזהים במדינה מסוימת או אצל לקוח מסוים שנוצרת בעייתיות - מפסיקים למכור לאותו גוף ובהחלט יש לנו יכולת לשלוט על הרישיונות ולחסום רישיונות שנוצלו לרעה". 

 

בוא נחזור לחברה עצמה. מה אתם בעצם מספקים לגופי החקירה?

"החקירות של גופי אגף חקירות ומודיעין במשטרה, מאוד מיושנות, סובלות מאיטיות, חוסר קישור בין מחלקות שונות, וזה משפיע לא רק על הזמן של המשטרה אלא גם חקירות שלא מגיעות למיצוי האמת. מעכב את גופי החקירה של המשטרה בהגעה לחקר האמת.

 

"אנחנו מתמקדים ביכולת לספק תוכנות שמאפשרות כניסה, שליפה וניתוח של מידע דיגיטלי - של מציאת הראייה והפיכתה לראייה דיגיטלית. העיסוק שלנו הוא בעיקר במובייל, מחשוב ענן ורשתות חברתיות, אבל גם רחפנים מצלמות וידאו ועוד.

 

"השוטר צריך להפוך את המידע שהוציא לקובץ שאפשר לקרוא. אבל בלי לבצע מניפולציה, כך שהראייה תהיה אחר כך קבילה בבית משפט. הוא צריך להיות מסוגל לעמוד מאחורי זה. אז התוכנה שלנו לא רק מבצעת את איסוף המידע אלא אם מבצעת בקרה עצמית כדי לראות שזה יצא נכון.

 

"תחום שני הוא אנליטיקה. ברגע שמתבצע פשע פלאפון או מחשב, בהתאם לצו שופט, מחלקת האנליטיקה של גוף אכיפת החוק נכנס ומנסה להוציא את הראייה הדיגיטלית. זה כלי שנמצא אצל 28 אלף משתמשים שלנו. כלי האנליטיקה מאפשר להתמודד עם הצפת המידע ולהגיע ל'ראיית הזהב' כמה שיותר מהר. וגם אנליטיקה של נתונים. כשרוצים למצוא קישורים בין מידע. קודם כל חוקר, אחר כך צוות הסייבר, האנליסטים והחוקרים לעבוד יחד על אותו תיק הם משתמשים בכלי אנליטי שיושב ביותר מ-150 סוכנויות. כלומר, מדובר גם בכלי לניהול חקירות, כיוון שאלה הופכות להיות יותר כבדות ויותר מסובכות.

 

"הכלי השלישי שלנו הוא ניהול ראיות דיגיטליות. אנחנו מספקים כלים שמאפשרים לאגף חקירות ומודיען לנהל 'דש בורד' להרשאות שונות איסוף הדאטה, ניהול תהליך החקירה וגם השיתוף של המידע בתוך הגוף בהתאם לרמות הרשאה שונות.

 

"ואנחנו גם עושים סוג של 'אקדמיה' כדי להכשיר את אלפי שוטרים כל שנה כיצד להשתמש במערכת".

 

מה מייחד אתכם לעומת חברות אחרות בתחום, למשל פלנטיר ו-IBM בתחום האנליטיקה?

"אנחנו מתמקדים בחקירות משטרתיות. יש לנו היכולת הטובה ביותר לכניסה לכמה שיותר מקורות דיגיטליים, וגם את כלי האנליטיקה שנהנים מאוד מהמומחיות הספציפית של הדומיין שעוזרים לדבר את השפה המשטרתית. יש מעט מאוד כלי אנליטיקה שעוזרים לשוטר 'לחשוב' בשפה שלו כשהוא מחפש טקסט וראיות בתחומים שלו. הכלים שלנו גם מחוברים לזה, וגם יש הם את המומחיות של שליפה שהופכת את המידע לקריא ומפוענח לקצין המשטרה - מקצה לקצה.

 

איפה אתם רואים את עצמכם בעוד 5 שנים?

"בעבר מה שידעתם עלינו זה שסלברייט מאפשרת ללקוחות שליפת מידע מטלפון סלולארי. אנחנו רוצים להיות בעוד 3-5 שנים המובילים בעולם של תהליך החקירה בגופי המודיעין. שסלברייט תהפוך לשם נרדף, כמו שאגב כבר קורה".

"אם נעבוד יש לנו את הסיכוי להיות תוך מספר שנים החברה בה"א הידיעה שתעשה את דיגיטיזצית קצה לקצה במשטרות השונות בעולם".

 

איך אתם הולכים לגדול?

"בטווח של 3 שנים, בתחזיות במצגות שלנו אנחנו צופים יותר מ-20% ברבעון להביא את החברה ל-350 מיליון דולר בפעילות אורגנית בשנת 2023 ולהכפיל אותה מ-2020 ע"י רכישות. השנה, 2021, נעמוד בכך בוודאות".

 

"הגידול יתבצע בסגמנט הציבורי בעיקר ע"י חדירה ללקוחות קיימים. כאמור, אנחנו לא מחפשים לקוחות חדשים. עיקר הגידול יהיה לחדור יותר לארגונים שאנחנו כבר נמצאים בהם ולמכור יותר מוצרים. היום אני נמצא אצל כולם. בכל מעבדה בארה"ב. הפכנו לסטנדרט בתעשייה והולכים לחדור עם יותר מוצרים ופתרונות למחלקות החקירות והמודיעין במשטרה, יותר אנליטיקה וניהול.

 

"אנחנו מעריכים שבלקוחות האסטרטגיים אנחנו בקושי ב-20% חדירה ביחס לפוטנציאל שאנחנו מעריכים. על כל דולר שראינו עד לשלב הזה מהמעבדות והשטח אנחנו נראה עוד 4 דולר בממוצע, תוך שימוש בתפיסה ההוליסטית של כל השירותים – מעבר למוצר הראשון שלנו איסוף שליפת מידע וניתוח. כלומר מנועי הצמיחה שלנו יהיו בניהול והאנליטיקה, בשוק של יותר מ-12 מיליארד דולר ב-2023. האיסוף יצמח קצת פחות מ-20% בשנה. הניהול יצמח ב-80% והאנליטיקה ב-350% ב-3 השנים הקרובות – וצריך לזכור שמדובר במנועים שונים שכולם דוחפים אחד את השני".

 

ומה לגבי השוק הפרטי?

"הסקטור פרטי אצלנו היה ספורדי עד לשנה שעברה. רכשנו חברה אמריקאית כדי להכניס את מה שעושים במובייל גם במחשב, וזו חברה שיודעת לבצע שליפה, אחזור ושחזור ממחשבים. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בלדד השוחי 22/09/2021 09:50
    הגב לתגובה זו
    החברה נמכרה בשנת 2007 ב- 17.5M$, ותוך 14 שנים הכפילה את שוויה ביותר מפי 100. (10,000% תשואה, או 40% תשואה ממוצעת בשנה). עם הצלחה כזו קשה להתווכח. שאפו גדול.
  • 4.
    JR 20/09/2021 05:26
    הגב לתגובה זו
    לא מפליא שהמשקיעים משכו את הכסף ושהמניה רב הזמן נסחרת מתחת למחיר ההנפקה. ההתרסקות בדרך.
  • 3.
    שמגר 19/09/2021 15:42
    הגב לתגובה זו
    עוד צעד נואש לאושש את המניה שלא מצליחה להתרומם. בתכלס הכל נקבע באקסל מצוקמק שאותו מנהלים המנכ"ל עם מנהלת תפעול המכירות ושם קובעים למי מוכרים ולמי לא . ובזמנים קשים כאשר צריכים לעמוד בתחזית המכירות- מדינות אדומות הופכות ברגע למדינות שאפשר למכור להן בקיצור- ישראבלוף במיטבו.
  • 2.
    אליהו הנביא 18/09/2021 17:37
    הגב לתגובה זו
    במקום להודות כמו גבר בכשלון טוטאלי של ההנפקה כרמיל בוחר להשתמש בתרוצים עלובים. עולם כמנהגו נוהג...
  • 1.
    אנחנו ואנחנו (ל"ת)
    Hio 18/09/2021 16:38
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.