תומר וינגרטן סנטינל וואן
צילום: באדיבות החברה

איך הגיעה סנטינל וואן לשווי של צ'ק פוינט?

איך הגיעה סנטינל, שהיקף המכירות שלה הוא פחות מעשירית מצ'ק פוינט לשווי הפעילות של צ'ק פוינט? התשובה נעוצה בצמיחה, בגישת הניהול ובסנטימנט של השוק
גלעד מנדל | (10)

בשבוע שעבר הונפקה חברת אבטחת המידע סנטינלוואן בבורסה האמריקאית לפי שווי של כ-9 מיליארד דולר. אך אם זה לא מספיק - לאחר ההנפקה זינקה מנית החברה עד לשווי של 11.4 מיליארד דולר. המנכ"ל של החברה אף יצא בהצהרה אצלנו בביזפורטל על כך שצ'ק פוינט הופכת לפחות ופחות רלוונטית.

שווי הפעילות של החברה שמוכרת בקצב שנתי של מתחת ל-150 מיליון דולר (37 מיליון ברבעון הראשון), הוא כ-10.6 מיליארד דולר (בנטרול המזומנים שגויסו בהנפקה).אגה, החברה גייסה עם הון שלילי של מעל 200 מיליון דולר ובהמשך לגיוס היא תעבור להון של כ-700 מיליון דולר.

אז בוול סטריט מפרגנים לה בשווי פנומנלי, ומנגד, ממש לא מתלהבים מענקית אבטחת המידע, צ'ק פוינט. שימו לב לנתונים הבאים - צ'ק פוינט שנסחרת 25 שנה מוכרת פי 12-14 מסנטינלוואן ומרוויחה 1 מיליארד דולר בשנה (סנטינל מפסידה עשרות מיליוני דולרים ברבעון), נסחרת בשווי פעילות די קרוב - האם זה הגיוני? ההסבר נמצא בצמיחה. חברה צומחת  מתקבלת בוולסטריט בחמימות.  

צ'ק פוינט המוכרת בקצב שנתי של מעל 2 מיליארד דולר נסחרת בשווי שוק של כ-15.8 מיליארד דולר, אך בניכוי מזומן עודף שהחברה מחזיקה בקופתה - יוצא ששווי הפעילות של הוא קרוב לזה של סנטינל - כ-11.5 מיליארד דולר. 

איך זה קרה? ובכן, ניתן לומר שהן מבחינת תזת הניהול והן מבחינת אהדת השוק שתי החברות הן הפכים מוחלטים ושונות זו מזו. בעוד צ'ק פוינט המנוהלת על ידי גיל שוויד פועלת בגישה שמרנית שממעיטה ברכישות או כניסה הדרגתית לתחומי פעילות חדשים, סנטניל הרבה יותר דינמית. צ'ק פוינט והמנכ"ל שלה שוויד אומנם מקבלים ביקורת  על הקיפאון היחסי בפעילות, אבל החברה אסטרטגית (לפחות בינתיים) מעדיפה לשמור על הקיים ולצמוח בקצב איטי מאשר להיכנס להרפתקאות.

סנטינל הקטנה מלכתחילה מגיעה "לתחרות" עם יתרון גדול. היא מצליחה לצמוח בגלל שהיא "מתחילה מקטן" בניגוד לצ'ק פוינט שהיא כבר ענקית תוכנה. לצמוח מ-18 מיליון ל-37 מיליון דולר, זה קל יותר מאשר לצמוח באותו הקצב כשאתה מוכרת במאות מיליונים.

אפשר לראות את ההבדלים בין החברות בעוד מספר מקומות. צ'ק פוינט רווחית, הרוויחה 846 מיליון דולר בשנת 2020 ושומרת על שולי רווח יציבים כשהתלחזית לשנה היא לרווח העולה על 1 מיליארד דולר. סנטינל לעומתה, לא רווחית ובשנת 2020 רשמה הפסד של כ-76 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גם ברכישות יש הבדל - צ'ק פוינט ממעטת בביצוע רכישות בעוד שסנטינל כן מבצעת רכישות, בפברואר השנה לדוגמה רכשה החברה בעסקה של כ-155 מיליון דולר במזומן ובמניות את חברת Scalyr העוסקת בניתוח הנתונים בענן.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    גם על פאלו צק פוינט צחקו והיום הם בוכים (ל"ת)
    ניר 06/07/2021 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ניפ 05/07/2021 13:37
    הגב לתגובה זו
    הממשל האמריקאי מציף את השוק בכסף זול מאז תחילת הקורונה... נשקיעים מוסדיים מקבלים תגמול על השקעה ולא ביצועי ההשקעה... כמו שהיה בעבר מעניין להם ת... מה יקרה לכל החוסכים המסכנים שכספם מונח על קרן הצבי על הבטחות עתידיות חסרות ביסוס כלכלי.. ראינו את זה בעבר כבר מספרפעמים עם מודל שווי לקוח, כלכלה חדשה ושאר ירקות.. בסוף חברה צריכה להיות רווחית וכל שטויות המארקטינג יתפוגגו בהתרסקות, כולל ההסברים של מנכ"ל סנטינל שמפסיד ים, מגייס ים ובחוצפתו ממעיט מחברה רווחית.. מה שנקרא, ניפגש במשבר
  • 7.
    גדעון 04/07/2021 21:05
    הגב לתגובה זו
    תתפוצץ היא בום בום טרח
  • 6.
    סנטינל צריכה להראות הקטנה ההוצאות ותפיסת נתח שוק (ל"ת)
    מיקי 04/07/2021 20:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שום בסיס כלכלי רציונ 04/07/2021 15:13
    הגב לתגובה זו
    הפער האדיר בין רצוי למצוי הוא בלתי נתפס.
  • 4.
    איתי 04/07/2021 13:33
    הגב לתגובה זו
    תגיע בעוד שנתיים שלוש אחרי שסטנלי וואן תרכוש חברה או שניים ב100-200 מיליון דלר, תפסיד כמה מאות ותצטרך לצאת לגיוס הון חדש. השוק כבר לא יאהב את זה, זה לא כמו סבבי גיוס כסטארט אפ. זה יקרה לרוב החברות החדשות בשוק. נפילה נעימה
  • שמשון 04/07/2021 14:51
    הגב לתגובה זו
    קוראים לה אם כל הבועות... או כשל שוק חמור. את בתי ההשקעות שמרוויחים רק מדמי הניהול זה ממש לא מעניין.
  • 3.
    בור ועם הארץ . טוב שאתה לא יכול להשפיע על המסחר במנייה (ל"ת)
    איציק 04/07/2021 13:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הייטקיסט פזרן 04/07/2021 13:23
    הגב לתגובה זו
    כל חברה שווה כל מחיר. בואו פראיירים ותעשו אותי עשיר!!
  • 1.
    הסיבה שזאת בועה במו בשנת 2000 (ל"ת)
    י"ע 04/07/2021 12:39
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.