נובהווקס תספק לאיחוד האירופי חיסונים לקורונה ועולה 30% ביומיים

נציבות האיחוד הודיע כי חברת הפארמה תספק לו 200 מיליון מנות לחיסון כבר ברבעון הנוכחי לאחר שיאושר על ידי הרגולטורים של האיחוד. מניית פייזר, ביונטק ומודרנה יורדות בעקבות ההודעה
ארז ליבנה |

נציבות האיחוד האירופי הודיעה אתמול כי יצרנית התרופות, נובהווקס NOVAVAX INC (NVAX) תספק לה עד 200 מיליון חיסונים מבוססי פרוטאין והמניה עולה ב-30% ביומיים, מרמה של 188.5 דולר למניה לרמה של למעלה מח-244 דולר למניה.

 

המהלך של האיחוד נובע מרצון לגוון את פורטפוליו החיסונים שלו, לאחר שהתבסס בהתחלה על החיסון שפיתחה ג'ונסון אנד ג'ונסון JOHNSON & JOHNSON (JNJ) ולאחר מכן רכשה מפייזר PFIZER (PFE) וביונטק BIONTECH SE ADR (BNTX) ומודרנה MODERNA (MRNA) חיסונים מבוססי RNA.

 

"ההסכם החדש שלנו עם נובהווקס מרחיב את פורטפוליו החיסונים שלנו, כדי שיכלול גם חיסון מבוסס פרוטאין, פלטפורמה שנראית מבטיחה בניסויים הקליניים", מסרה בהודעה סטלה קיריאקידס, נציבת הבריאות של האיחוד.

 

החיסון מבוסס הפרוטאין, הדרך בה רוב החיסונים שאינם לקורונה פותחו עד כה, נמצא בשלבים מתקדמים של אישור רגולטוריים. אם יעבור אותם בהצלחה, האיחוד ירכוש בתחילה 100 מיליון מנות עם אופציה לרכוש 100 מיליון נוספים עד 2023.

 

ההסכם הראשוני נחתם כבר בדצמבר, אבל בגלל קשיי ייצור החתימה הסופית נדחתה עד עכשיו. "עם המשך התפשטות הוורייאנטים החדשים באירופה ובעולם, החוזה הזה עם החברה שכבר בוחנת את השפעתם על הוורייאנטים, יהווה רשת ביטחון לשמירה על האוכלוסייה שלנו", אמרה נציבת האיחוד, אורסולה וון דר ליין.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב.