סחורות
צילום: freepik/Pixabay
מאקרו כלכלה

למה הסחורות נופלות? זו הסיבה

מחירי הנפט מאבדים היום 2%, הזהב יורד ב-5%. הכסף נופל ב-7% והנחושת ב-5%. הפלדיום נופל ב-11%, הפלטינה ב-7%, התירס ב-6%, הסויה ב-8%, והחיטה 'רק' ב-3.5%. מדוע הבהלה?
נתנאל אריאל | (8)
נושאים בכתבה אינפלציה סחורות

מחירי הסחורות עלו ב-80% מאז חודש אפריל בשנה שעברה, וזאת בעקבות שילוב של ביקושי שיא, במקביל להיצע מלאים נמוך, לצד הון זמין ומימון נדיב ומסובסד. 

אלא שהיום מתחרש מימוש משמעותי בסקטור כאשר הכסף נופל ב-4% והנחושת ב-5%, אך זה עוד כלום - הפלדיום נופל ב-11%, הפלטינה ב-7%, התירס ב-6%, הסויה ב-8%, והחיטה 'רק' ב-3.5%. הירידות לא הסתכמו רק בסחורות כאשר גם ETF-ים על סחורות כמו למשל GLOBAL X COPPER MINERS ETF (סימול: COPX) יורד ב-7%, ומניית  ALCOA (סימול: AA) מאבדת 6% ו-  UNITED STATES STEEL CORP (סימול: X) מאבדת 8%.

הסיבה לנפילה בסחורות כפולה

הסיבה לנפילות המשמעותיות הללו כפולה: הדולר האמריקאי מתחזק, ובמקביל סין נוקטת בצעדים לצינון עליית המחירים. למעשה מדובר בהמשך ירידות שהחלו אתמול (רביעי), לאחר שקרן הרזרבות הממשלתית של סין, ה-SRB, הודיעה על תוכנית לשחרור עתודות של מתכות מפתח כמו נחושת ואלומיניום. מדובר למעשה בשמועות שרצות בשווקים מאז חודש מרץ וקיבלו אישוש אתמול.

"מחירי המתכות הבסיסיות הולכים ומתמוססים כאשר מועצת המדינה בסין מסלימה את ההתמודדות שלה נגד ספקולנטים וספסרי סחורות על ידי חקירת פוזיציות של המדינה בארגונים בבעלות המדינה מעבר לים וכן ביקורת חברות למאבק ב'שורט סקוויז' ליצירת רווחים" אומר דניאל גאלי, אסטרטג הסחורות של חברת TD ניירות ערך. "למרות שלמשטר הסיני אמנם קשה יותר להתמודד עם חברות בחו"ל, עדיין יש לאזהרות והמאבק שלו נגיסה מסוימת".

במקביל, גם העלאת תחזיות האינפלציה של הפדרל ריזרב אתמול ל-3.4% (לעומת 2.4% בתחזית קודמת), ועל הקדמה אפשרית של מתווה העלאת הריבית במשק - משפיעה על שוק הסחורות. האינפלציה בארה"ב בפועל עמדה בחודש מאי על 5%. המשמעות היא הפעלת לחץ כלפי מעלה על שער הדולר וגם שהבנק המרכזי עוקב מקרוב אחר עליית המחירים. "מדד הדולר", שמודד את ערכו של המטבע הירוק אל מול סל המטבעות, עלה בכ-1.6% מאז שפורסמו התחזיות המעודכנות של הפד', ולסחורות יש קורלציה שלילית עם שער הדולר כך שהן נוטות לרדת כשהדולר עולה וזאת מכיוון שהן מתומחרות ברחבי העולם בעיקר במטבע האמריקאי.

>>>מה זאת בעצם אינפלציה?

"הדולר האמריקאי מגיב ככל הנראה לתשואות האג"ח שטיפסו אתמול במקצת כשהסיכוי להתחלת ההאטה ברכישת הנכסים של הפד' גוברת, מה שיאט את היצע הדולרים האמריקניים (כאשר נכון לעכשיו מאזן הפד' כבר נושק ל-8 טריליון דולר - כפול מאשר רק לפני שנה וקצת - התחלת משבר הקורונה. נ.א) והדבר הביא לירידה ניכרת במחירי הסחורות" אמר ג'ים פולסן מקבוצת לוטהולד (Leuthold). "סחורות היו השקעה פופולרית בשנה האחרונה מכיוון שמשקיעים הוסיפו הגנה מסוימת על התיקים מפני אינפלציה."

האם מדובר בסוף העליות בסחורות? אנליסטים סבורים שלא

"הסחורות נקנו יתר על המידה., לכן הם עשויים לרדת עוד קצת בקיץ, אבל אני חושב שעם הזמן הם מהווים הזדמנות קנייה נהדרת", אמר מאט מאלי, אסטרטג השוק הראשי של חברת הייעוץ Miller Tabak בראיון לרשת CNBC. "לא רק הסחורות, מהוות הזדמנות אלא גם המניות הקשורות אליהן, הולכות להיות אלה שנחפש לקנות בחולשתן במהלך הקיץ". 

קיראו עוד ב"גלובל"

לדבריו, סבלנות היא מילת המפתח, מכיוון שחלקים מסוימים בסקטור סבלו בתקופה האחרונה מקניית יתר. נחושת, למשל, הפכה לאחרונה ל"קניית יתר מכפי שהייתה בשיאה במהלך שנת 2011", אמר מאלי, תוך שהוא מכנה אותה נציגה "של מחירי הסחורות האחרות"

מי שעוד התייחס לתחום, באותו ראיון, הוא מייקל באפיס, מנכ"ל Vios Advisors, שסבור כי הגישה של הבנק הפדרלי לאינפלציה תניע גם היא את מחירי הסחורות. "יהיה מעניין לראות [אם] הם ימשיכו להזרים כסף למשק בקצב כה מהיר", אמר באפיס. "זה יגיד הרבה על הכיוון אליו צועדות הסחורות והאינפלציה."

ירידת מחירי הסחורות האחרונה העלתה שאלות בכל הקשור לסביבת האינפלציה והאם הפחדים ממנה רשמו שיאים. אחרים מצביעים על העלייה ההיסטורית במחירי הצרכן והיצרנים כגורמים לדאגה מתמשכת.

לקריאה נוספת:

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רק מזומן 18/06/2021 15:26
    הגב לתגובה זו
    סין צריכה חומר גלם ואין לה מספיק וגם היא רוצה ןהיפטר מדולרים לקניית סחורה ונפט זעזוע טוב לסינים.
  • 4.
    זה לא רק סחורה . קונה הרבה כיל כעת (ל"ת)
    כיל 18/06/2021 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פלג 18/06/2021 09:07
    הגב לתגובה זו
    לדעתי זה פשוט הסייקלים הקבועים בין סקטור טכנולוגיית העילית ו"כל השאר"...
  • Sassi6 21/06/2021 04:11
    הגב לתגובה זו
    האם יש מצב של חזרה לאחור לראשית ימי הקורונה?
  • 2.
    אי סי אל 18/06/2021 05:12
    הגב לתגובה זו
    סוחרי הבורסה הם לא העיפרון החד בקלמר. כלכלה זה הכי קל ללמוד איי קיו כמו ים המלח
  • 1.
    בזיל 18/06/2021 00:19
    הגב לתגובה זו
    איך צפי מוקדם לאינפלציה מחזק את הדולר? משהוא יכול להסביר לי?
  • ג'וש 18/06/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
    כי זה יגרום לעליית ריביות ומשם לחיזוק הדולר.
  • רועה החשבון 18/06/2021 12:34
    הגב לתגובה זו
    בזמן של עליות מחירים וחוסר ודאות, אנשים נוטים להעביר את הכסף לדולר שנתפס כאפיק יותר "ודאי". במילים אחרות גרם זהב יכול לעלות דולר אחד או 200 דולר, אבל דולר אחד תמיד שווה 1 דולר.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.