וולמארט מזון
צילום: Istock

וולמארט מצטרפת למירוץ לרכישת טיקטוק

אם גם אתם לא מבינים את הקשר בין וול מארט לטיקטוק - לא נורא, הדיווח מפתיע לא מעט משקיעים בוול סטריט. בתקופה האחרונה זה הפך לטרנד להזכיר את טיקטוק. וול מארט מזנקת בתגובה לדיווחים ב-5.4% ונסחרת בשיא כל הזמנים
עמית נעם טל |

בחודשים האחרונים החברות בוול סטריט עלו על "פטנט" - תזכירו את נגיף הקורונה ורצוי שתודיעו שאתם גם מפתחים תרופה לנגיף. ה"הייפ" הגדול סביב הנושא ביחד עם הכסף הזול בשוק יעשו את שלהם והמניה תזנק. בשבועות האחרונים נדמה שהחברות בוול סטריט מצאו "מילת קוד חדשה" - טיקטוק. כמעט מידי יום מתפרסם דיווח שאחת מהענקיות הטכנולוגיה בארה"ב רוצה לקנות את החברה הסינית. ובתגובה - המניה מזנקת. 

היום מצטרפת חברה חדשה לתחרות - ענקית הקמענאות וול מארט (סימול:WMT), כאשר היא מבקשת לעשות שיתוף פעולה עם מייקרוסופט. החברה טענה היום לרשת החדשות CNBC כי "אנו סבורים כי שיתוף פעולה עם טיקטוק ומייקרוסופט יאפשר לנו להגיע ללקוחות בערוצים נוספים. אנו בטוחים כי שיתוף פעולה הפעולה עם מייקרוסופט יענה על הציפיות של משתמשי האפלקיציה בארה"ב ויפיג את החששות של הממשל האמריקני". 

תגובת המניה לדיווח ב-CNBC: עליות חדות

אותו "טריק"  עבד במהלך המסחר אתמול, כאשר הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי חברת טיק טוק פנתה לנטפליקס (סימול:NFLX) בכדי ״לאמוד את האינטרסים שלה בעסקה״ לרכישת פעילותה. מניית נטפליקס הגיב בעליות של יותר מ-11% לדיווח.

נזכיר כי טיקטוק חייבת להימכר בתקופה הקרובה לנוכח הצו הנשיאותי שחתם עליו הנשיא טראמפ בתחילת החודש. ע"פ הצו, תיאסר פעילות האפליקציה בארה"ב החל מאמצע החודש הבא, אלא אם החברה תמכור אותה בתוך 90 יום. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

דניאל רמות אורן שובל ויה (יחצ)דניאל רמות אורן שובל ויה (יחצ)
IPO

VIA גייסה בוול סטריט לפי שווי של 3.7 מיליארד דולר

חברת התחבורה החכמה הצליחה בגיוס ראשוני של 493 מיליון דולר בהנפקה בבורסת ניו יורק; טווח המחיר היה 40-44 דולר, הביקושים הביאו את המחיר ל-46 דולר; ביום שני יחל המסחר בוול סטריט

רן קידר |
נושאים בכתבה ויה IPO

חברת התחבורה החכמה הצליחה בגיוס ראשוני של 493 מיליון דולר בהנפקה בבורסת ניו יורק

חברת Via Transportation, הפועלת בתחום טכנולוגיות לתחבורה ציבורית חכמה, הודיעה על השלמת הנפקה ראשונית (IPO) מוצלחת בבורסת ניו יורק. החברה מכרה כ-10.7 מיליון מניות מסוג Class A במחיר של 46 דולר למניה. לפי המחיר הזה, השווי הכולל של החברה מוערך בכ-3.7 מיליארד דולר.

מההנפקה עצמה גייסה VIA סכום של כ-493 מיליון דולר, שמקורו במכירת כ-7.1 מיליון מניות על ידי החברה. היתרה - כ-3.57 מיליון מניות - נמכרו על ידי בעלי מניות קיימים. בנוסף, החברה נתנה לחתמים אופציה של 30 יום לרכוש כ-1.6 מיליון מניות נוספות.

המניה נסחרת תחת הסימול VIA

המניה החלה להיסחר היום תחת הסימול VIA. תהליך הסגירה הסופי של ההנפקה צפוי להתבצע ביום שני הקרוב, 15 בספטמבר, בכפוף לעמידה בתנאים הרגילים.

את ההנפקה הובילו גולדמן זאקס, מורגן סטנלי, Allen & Company ו־Wells Fargo. בנוסף השתתפו גם דויטשה בנק, גוגנהיים, נידהאם, אופנהיימר, ריימונד ג'יימס, וויליאם בלייר וגופים נוספים.

VIA: מהפכה בתשתיות התחבורה הציבורית

VIA נוסדה במטרה לאפשר תכנון, תפעול וניהול יעיל יותר של מערכות תחבורה ציבורית באמצעות טכנולוגיה. החברה מציעה פתרונות תוכנה לרשויות מקומיות, ערים ותחברות תחבורה, לרבות שירותי מוניות שיתופיות, ניתוח נתונים והקצאת משאבים בזמן אמת.