מחשב קוונטי
צילום: דאלי

האם העולם הדיגיטלי מוכן למהפכת הקוונטים?

האצת הפיתוח במחשוב קוונטי מציבה אתגרים למערכות האבטחה הגלובליות - האם ההצפנה המסורתית תעמוד במבחן הקוונטי, או שהעולם הדיגיטלי יידרש להמציא מחדש את אבטחת המידע?
אביחי טדסה |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

לפני 25 שנה, חששו מתכנתים ברחבי העולם מקריסת מערכות בשל באג 2000, אך היום, ניצב בפני עולם הדיגיטל אתגר מורכב בהרבה. עלייתם של מחשבים קוונטיים מאיימת לשבור את שיטות ההצפנה הנוכחיות, שעליהן נשענת כל התשתית הדיגיטלית המודרנית. בעוד שמחשבים מסורתיים מבוססים על ביטים בינאריים (0 או 1), מחשבים קוונטיים משתמשים בקיוביטים, שמאפשרים חישובים מקבילים בקנה מידה עצום. 

החידוש הזה מביא עמו הזדמנויות אדירות בתחומים כמו מחקר רפואי, מדע החומרים ופתרון בעיות מתמטיות מסובכות. אבל, הוא גם מציב סיכון חסר תקדים לאבטחת המידע, שכן הצפנות מתקדמות כמו RSA עשויות להיפרץ תוך דקות, במקום עשרות שנים.


אמנם מחשבים קוונטיים שיכולים לפצח הצפנה רחבה עוד אינם קיימים, אך התקדמות טכנולוגית ניכרת מתרחשת. בדצמבר האחרון, גוגל דיווחה על פריצת דרך בפיתוח שבב קוונטי מתקדם, שמקרב אותנו לעידן שבו מכונות מסוג זה יהפכו לכלי יישומי. כיום, ההערכות לגבי כמות הקיוביטים הדרושים לשבירת הצפנות קיימות נעות בין 10,000 למיליונים, בעוד שהמערכות המתקדמות ביותר מכילות רק כמה מאות קיוביטים. עם זאת, הבעיה אינה רק מתי המחשבים האלו יהיו זמינים, אלא שהאקרים וגורמים מדינתיים כבר אוספים מידע מוצפן היום, מתוך מטרה לפענח אותו בעתיד כאשר הטכנולוגיה תהיה זמינה.


גם מיקרוסופט הודיעה לאחרונה על השקת שבב קוונטי חדש, החברה חשפה שבב קוונטי חדש שלטענתה מקרב את הבשורה של מחשוב קוונטי "לשנים, ולא לעשורים". בכך, היא מצטרפת גם ל-IBM, שגם כן מעריכה כי המהפכה בתחום קרובה בהרבה ממה שסברו עד לאחרונה.

מיקרוסופט טוענת כי השבב החדש שלה, Majorana 1, מציג יציבות גבוהה יותר לעומת שבבים מתחרים ומפחית משמעותית את שיעור השגיאות. החברה אף ציינה כי מחקר מדעי בנושא עתיד להתפרסם בכתב העת Nature.

זמן ההגעה של מחשבים קוונטיים לשימוש מעשי נותר נושא למחלוקת בקרב ענקיות הטכנולוגיה. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, העריך בחודש שעבר כי יעברו לפחות שני עשורים לפני שהמחשוב הקוונטי יתעלה על שבבי החברה שלו, שנחשבים כיום לליבה של תחום הבינה המלאכותית. מנגד, גוגל, שהציגה שבב קוונטי חדש משלה, טוענת כי יישומים מסחריים בתחום יגיעו תוך חמש שנים בלבד, ו-IBM מעריכה כי מחשבים קוונטיים בקנה מידה גדול יהיו זמינים עד 2033.


בעקבות הסיכון ההולך וגובר, ממשלות וחברות מובילות מנסות להיערך מראש. המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) בארה"ב הציג לאחרונה שלושה תקני הצפנה קוונטית, המיועדים להחליף את השיטות המסורתיות בהדרגה. תקנים אלו נועדו להגן על מידע רגיש כמו עסקאות בנקאיות, תקשורת ממשלתית ומידע רפואי פרטי. עם זאת, המעבר אינו פשוט. בעוד דפדפנים ושירותי אינטרנט ניתנים לעדכון באופן יחסי, מכשירים ישנים ומערכות קריטיות, כמו תשתיות מים ולוויינים צבאיים, עלולים להוות אתגר משמעותי. מעבר כזה דורש השקעה עצומה בזמן, משאבים והיערכות טכנולוגית מורכבת.

קיראו עוד ב"גלובל"


המשבר המתקרב בתחום ההצפנה דומה בחלקו לבאג 2000, אך הפעם אין תאריך יעד ידוע שבו הסכנה תתממש. בשונה מבאג 2000, שהתרחיש הגרוע ביותר שלו נמנע הודות להיערכות מוקדמת, במקרה של אבטחת מידע קוונטית, ההשלכות עשויות להתגלות רק בדיעבד - כאשר מידע קריטי כבר ייחשף. בעולם שבו הכל מחובר ומבוסס על הצפנה, היכולת להתמודד עם אתגר הקוונטים תהיה מכרעת. השאלה שנותרה פתוחה היא האם התעשייה תצליח להקדים את האיום ולהבטיח עתיד בטוח למידע הדיגיטלי, או שנגלה את הפרצות רק כשהנזק כבר ייגרם.


ההשפעה על הקריפטו


למרות שמחשוב קוונטי עדיין נמצא בשלבי פיתוח, השפעתו הפוטנציאלית על תחום הקריפטו מעוררת חששות משמעותיים. מערכות ההצפנה של מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ואתריום מתבססות על בעיות מתמטיות מורכבות, בעיקר הצפנות מסוג RSA ו-ECC, שהן חלק מהקטגוריה של בעיות קשות לפיצוח עבור מחשבים קלאסיים. מחשבים קוונטיים, באמצעות אלגוריתם שור, עשויים לשבור הצפנות אלו במהירות חסרת תקדים - מהלך שעלול לערער את אבטחת העסקאות ואת שלמות רשתות הבלוקצ'יין.


עם זאת, אין קשר מוכח בין מחשוב קוונטי לבעיות NP-Intermediate, שכן טרם הוכח אם מחשבים קוונטיים יוכלו לפתור בעיות אלו ביעילות גבוהה משמעותית. כדי להיערך לתרחיש של קריפטוגרפיה פגיעה בעידן הקוונטי, חברות קריפטו וגופים רגולטוריים עובדים על פיתוח קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית (PQC), שנועדה לספק אלגוריתמים חסינים בפני פריצות קוונטיות. למרות שהאיום הישיר של מחשוב קוונטי הוא על הצפנות קריפטוגרפיות, פתרון מהיר לבעיות מתמטיות מורכבות עשוי להשפיע על תחומים רחבים הרבה יותר, כולל תכנון לוגיסטי, חישובים פיננסיים ואימות עסקאות דיגיטליות. בתחום הקריפטו, התפתחויות אלו עשויות לשנות את הדרך שבה רשתות בלוקצ'יין פועלות, תוך מעבר לשיטות חדשות לניהול אימותים וכרייה. עם זאת, החשש המרכזי הוא שהתקדמות טכנולוגית בלתי מבוקרת עלולה לחשוף מידע מוצפן היסטורי, דבר שיכול להוביל לפגיעה חמורה בפרטיות ובאבטחת נתונים דיגיטליים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


חתימת הסכם פאקס סיליקה. קרדיט: משרד רוה"מחתימת הסכם פאקס סיליקה. קרדיט: משרד רוה"מ

ישראל מצטרפת ל-Pax Silica כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי

ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי

רן קידר |
נושאים בכתבה AI פאקס סיליקה

ישראל מצטרפת לקואליציית Pax Silica, יוזמה אמריקאית חדשה שמבקשת לעצב מחדש את שרשראות האספקה של עידן הבינה המלאכותית, ולבסס סדר כלכלי וטכנולוגי חדש המבוסס על אמון, חדשנות וביטחון כלכלי. הצטרפותה של ישראל ליוזמה, שנחשפה בוועידה בינלאומית בוושינגטון בהשתתפות תשע מהמדינות המובילות בעולם בטכנולוגיה ובשבבים, מהווה הכרה רשמית במעמדה של ישראל כשחקנית ליבה באקוסיסטם ה-AI הגלובלי, לא רק כ"אומת סטארט-אפ", אלא כמדינה בעלת נכסים אסטרטגיים בשרשרת הערך העולמית של טכנולוגיות מתקדמות.

בוועידה, שהתקיימה ביום שישי, השתתפו נציגים מארצות הברית, יפן, דרום קוריאה, סינגפור, הולנד, בריטניה, איחוד האמירויות, אוסטרליה - וישראל. זהו חוד החנית של המדינות שמארחות את החברות, ההון והתשתיות הקריטיות ביותר לתעשיית השבבים, הדאטה וה-AI העולמית.

הזווית הישראלית: נכס אסטרטגי בעידן של תחרות טכנולוגית

בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, ייצג את ישראל בוועידה ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ’ אבי שמחון, לצד הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון וראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, ארז אסקל.

עבור ישראל, ההצטרפות ל-Pax Silica אינה מהלך סמלי בלבד. היא משקפת אינטרס כלכלי וביטחוני עמוק: שילוב יכולות ה-AI, הסייבר, האלגוריתמיקה והחדשנות הישראלית בתוך מסגרות בינלאומיות שמבקשות לצמצם תלות בשרשראות אספקה פגיעות ולחזק שותפויות בין מדינות "אמינות".

ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון: "הצטרפות ישראל ליוזמת Pax Silica בהובלת ארצות הברית היא תעודת כבוד למדינת ישראל ולתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למובילה עולמית בתחומי החדשנות והבינה המלאכותית. יחד עם שותפינו הבינלאומיים, אנו פועלים לבצר את תעשיית ה-AI הגלובלית, לחזק את עמידות שרשראות האספקה ולהבטיח את השגשוג הכלכלי והביטחוני של המדינות המשתתפות ואזרחיהן".