אנבידיה ירידות1
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

למה מניית אנבידיה יורדת במסחר המוקדם?

ענקית הטכנולוגיה מבקרת את ממשל ביידן על החמרת ההגבלות בתחום הבינה המלאכותית, בטענה שהצעדים יפגעו בתחרותיות הגלובלית של ארה"ב; המניה יורדת ב-3%

אביחי טדסה | (4)

אנבידיה NVIDIA Corp. -3.27%   אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, יצאה בהצהרה חריפה נגד הצעדים החדשים שמובילה ממשל ביידן בנושא הרגולציה על יצוא שבבים בתחום הבינה המלאכותית. החברה טוענת כי החמרת המגבלות על יצוא השבבים תסכן את הובלתה של ארה"ב בתחום החדשנות הטכנולוגית ותפגע ביכולת התחרות שלה בשוק הגלובלי. הביקורת הועלתה על ידי נד פינקל, סגן נשיא לעניינים ממשלתיים בחברת אנבידיה, שביקר את הצעדים החדשים והאשים את הממשל האמריקאי בהובלת רפורמות שלא תואמות את האינטרסים האמריקאיים בטווח הארוך.


רגולציה חדשה – השלכות גלובליות על יצוא השבבים 


לפי הדיווחים, הרגולציה החדשה צפויה להחמיר את המגבלות על יצוא טכנולוגיית שבבי הבינה המלאכותית, ותחולק לשלושה שלבים, כאשר המדינות בעלות הקשרים החזקים ביותר עם ארה"ב יקבלו גישה חופשית לטכנולוגיות הללו, בעוד שמדינות רבות אחרות ייתקלו במגבלות משמעותיות על גישה לשבבים מתקדמים. על פי הדיווחים, המטרה העיקרית של הרגולציה היא למנוע ממדינות כמו סין, המתחרה המרכזית של ארה"ב, לגשת לטכנולוגיות שיכולות לשפר את יכולות הצבאיות והחכמות שלה. 



אנבידיה הצהירה כי למרות שהרגולציה החדשה לא תיכנס לתוקף באופן מיידי, היא כבר פוגעת בטובת ארה"ב על ידי שמירה על רגולציות נוקשות מדי. החברה מדגישה כי ארצות הברית שמרה על מעמדה כמובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה, ובעיקר בתחום השבבים, בזכות התמקדות בתחרות וחדשנות. לפי נד פינקל, אחת הסיבות להצלחה זו הייתה שיתוף הפעולה של ארצות הברית עם מדינות אחרות והפצת טכנולוגיות מתקדמות ברחבי העולם, ולא על ידי בידול או התנתקות טכנולוגית. אנבידיה גם התייחסה להיבט הכלכלי של הצעד, וטענה כי המגבלות החדשות יכולות לפגוע בצמיחה הכלכלית של ארה"ב, שכן השפעתן על שוק השבבים הגלובלי תורגש לא רק בתוך המדינה, אלא גם בשווקים בינלאומיים. החברה טוענת כי אם לא ייבחרו צעדים מדודים ומדויקים יותר, ארה"ב עלולה להפסיד את יתרונה בשוק הגלובלי לטובת מדינות אחרות שמפתחות טכנולוגיות חדשות. 


טראמפ וההמתנה לממשל הבא 


אנבידיה מצפה כי ממשל טראמפ עשוי למנוע את ההחמרה של הרגולציה, ובכך להחזיר את המדיניות שמקדמת את היתרון האמריקאי בשדה הבינה המלאכותית והטכנולוגיה. פינקל הוסיף כי הממשל הקודם, תחת נשיאות טראמפ, הדגים כיצד ארה"ב יכולה להוביל בשוק הגלובלי דרך תחרות, חדשנות ושיתוף פעולה עם מדינות אחרות, ולא דרך נסיגה מאחורי חומות רגולטוריות. במקביל, אנבידיה יורדת ב-3% במסחר המוקדם, לאחר שבחמשת ימי המסחר האחרונים המניה ירדה בכ-9%. ירידה זו משקפת את החששות הגוברים בשוק הטכנולוגיה בנוגע להשפעת הרגולציות החדשות וההשלכות האפשריות על הביצועים של החברות הגדולות בתחום.


התקנות, שייכנסו לתוקף בתוך 120 יום, ישאירו לממשל טראמפ הנכנס את ההחלטה כיצד ליישמן. בעוד שממשל ביידן חיזק את הפיקוח על סין לאורך ארבע שנות כהונתו, שתי הממשלות חולקות דאגה משותפת מפני האיום התחרותי שמציבה סין. עם כניסת התקנות החדשות לתוקף, עתיד השפעתן על הכלכלה האמריקאית והתחרות הגלובלית ייבחן בקפידה, אך המסר הברור מהממשל הנוכחי הוא שאמריקה נחושה לשמור על מעמדה כמעצמה מובילה בתחום הבינה המלאכותית.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גם בגלל תשואת האגחים שעולים ל4.8..רע מאוד לשוק כולו (ל"ת)
    שי.ע 13/01/2025 18:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רוב ההחלטות שמקבל ממשל יוצא מתבטלות מיד עם כניסת הנשיא החדש כולן תתבטלנה (ל"ת)
    Dudu 13/01/2025 16:19
    הגב לתגובה זו
  • רק מראה את פניו של הממשל היוצא (ל"ת)
    ... 13/01/2025 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עם כאלה חברים ... 13/01/2025 15:43
    הגב לתגובה זו
    יצא המרצע מהשק מי זה ביידן
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.