אנבידיה ירידות1
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

למה מניית אנבידיה יורדת במסחר המוקדם?

ענקית הטכנולוגיה מבקרת את ממשל ביידן על החמרת ההגבלות בתחום הבינה המלאכותית, בטענה שהצעדים יפגעו בתחרותיות הגלובלית של ארה"ב; המניה יורדת ב-3%

אביחי טדסה | (4)

אנבידיה NVIDIA Corp. -0.97%   אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, יצאה בהצהרה חריפה נגד הצעדים החדשים שמובילה ממשל ביידן בנושא הרגולציה על יצוא שבבים בתחום הבינה המלאכותית. החברה טוענת כי החמרת המגבלות על יצוא השבבים תסכן את הובלתה של ארה"ב בתחום החדשנות הטכנולוגית ותפגע ביכולת התחרות שלה בשוק הגלובלי. הביקורת הועלתה על ידי נד פינקל, סגן נשיא לעניינים ממשלתיים בחברת אנבידיה, שביקר את הצעדים החדשים והאשים את הממשל האמריקאי בהובלת רפורמות שלא תואמות את האינטרסים האמריקאיים בטווח הארוך.


רגולציה חדשה – השלכות גלובליות על יצוא השבבים 


לפי הדיווחים, הרגולציה החדשה צפויה להחמיר את המגבלות על יצוא טכנולוגיית שבבי הבינה המלאכותית, ותחולק לשלושה שלבים, כאשר המדינות בעלות הקשרים החזקים ביותר עם ארה"ב יקבלו גישה חופשית לטכנולוגיות הללו, בעוד שמדינות רבות אחרות ייתקלו במגבלות משמעותיות על גישה לשבבים מתקדמים. על פי הדיווחים, המטרה העיקרית של הרגולציה היא למנוע ממדינות כמו סין, המתחרה המרכזית של ארה"ב, לגשת לטכנולוגיות שיכולות לשפר את יכולות הצבאיות והחכמות שלה. 



אנבידיה הצהירה כי למרות שהרגולציה החדשה לא תיכנס לתוקף באופן מיידי, היא כבר פוגעת בטובת ארה"ב על ידי שמירה על רגולציות נוקשות מדי. החברה מדגישה כי ארצות הברית שמרה על מעמדה כמובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה, ובעיקר בתחום השבבים, בזכות התמקדות בתחרות וחדשנות. לפי נד פינקל, אחת הסיבות להצלחה זו הייתה שיתוף הפעולה של ארצות הברית עם מדינות אחרות והפצת טכנולוגיות מתקדמות ברחבי העולם, ולא על ידי בידול או התנתקות טכנולוגית. אנבידיה גם התייחסה להיבט הכלכלי של הצעד, וטענה כי המגבלות החדשות יכולות לפגוע בצמיחה הכלכלית של ארה"ב, שכן השפעתן על שוק השבבים הגלובלי תורגש לא רק בתוך המדינה, אלא גם בשווקים בינלאומיים. החברה טוענת כי אם לא ייבחרו צעדים מדודים ומדויקים יותר, ארה"ב עלולה להפסיד את יתרונה בשוק הגלובלי לטובת מדינות אחרות שמפתחות טכנולוגיות חדשות. 


טראמפ וההמתנה לממשל הבא 


אנבידיה מצפה כי ממשל טראמפ עשוי למנוע את ההחמרה של הרגולציה, ובכך להחזיר את המדיניות שמקדמת את היתרון האמריקאי בשדה הבינה המלאכותית והטכנולוגיה. פינקל הוסיף כי הממשל הקודם, תחת נשיאות טראמפ, הדגים כיצד ארה"ב יכולה להוביל בשוק הגלובלי דרך תחרות, חדשנות ושיתוף פעולה עם מדינות אחרות, ולא דרך נסיגה מאחורי חומות רגולטוריות. במקביל, אנבידיה יורדת ב-3% במסחר המוקדם, לאחר שבחמשת ימי המסחר האחרונים המניה ירדה בכ-9%. ירידה זו משקפת את החששות הגוברים בשוק הטכנולוגיה בנוגע להשפעת הרגולציות החדשות וההשלכות האפשריות על הביצועים של החברות הגדולות בתחום.


התקנות, שייכנסו לתוקף בתוך 120 יום, ישאירו לממשל טראמפ הנכנס את ההחלטה כיצד ליישמן. בעוד שממשל ביידן חיזק את הפיקוח על סין לאורך ארבע שנות כהונתו, שתי הממשלות חולקות דאגה משותפת מפני האיום התחרותי שמציבה סין. עם כניסת התקנות החדשות לתוקף, עתיד השפעתן על הכלכלה האמריקאית והתחרות הגלובלית ייבחן בקפידה, אך המסר הברור מהממשל הנוכחי הוא שאמריקה נחושה לשמור על מעמדה כמעצמה מובילה בתחום הבינה המלאכותית.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גם בגלל תשואת האגחים שעולים ל4.8..רע מאוד לשוק כולו (ל"ת)
    שי.ע 13/01/2025 18:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רוב ההחלטות שמקבל ממשל יוצא מתבטלות מיד עם כניסת הנשיא החדש כולן תתבטלנה (ל"ת)
    Dudu 13/01/2025 16:19
    הגב לתגובה זו
  • רק מראה את פניו של הממשל היוצא (ל"ת)
    ... 13/01/2025 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עם כאלה חברים ... 13/01/2025 15:43
    הגב לתגובה זו
    יצא המרצע מהשק מי זה ביידן
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.