למה מניית אנבידיה יורדת במסחר המוקדם?
ענקית הטכנולוגיה מבקרת את ממשל ביידן על החמרת ההגבלות בתחום הבינה המלאכותית, בטענה שהצעדים יפגעו בתחרותיות הגלובלית של ארה"ב; המניה יורדת ב-3%
אנבידיה NVIDIA Corp. -0.04% אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, יצאה בהצהרה חריפה נגד הצעדים החדשים שמובילה ממשל ביידן בנושא הרגולציה על יצוא שבבים בתחום הבינה המלאכותית. החברה טוענת כי החמרת המגבלות על יצוא השבבים
תסכן את הובלתה של ארה"ב בתחום החדשנות הטכנולוגית ותפגע ביכולת התחרות שלה בשוק הגלובלי. הביקורת הועלתה על ידי נד פינקל, סגן נשיא לעניינים ממשלתיים בחברת אנבידיה, שביקר את הצעדים החדשים והאשים את הממשל האמריקאי בהובלת רפורמות שלא תואמות את האינטרסים האמריקאיים
בטווח הארוך.
רגולציה חדשה – השלכות גלובליות על יצוא השבבים
לפי הדיווחים, הרגולציה החדשה צפויה להחמיר את המגבלות על יצוא טכנולוגיית שבבי הבינה המלאכותית, ותחולק לשלושה שלבים, כאשר המדינות בעלות הקשרים החזקים ביותר עם ארה"ב יקבלו גישה חופשית לטכנולוגיות הללו, בעוד שמדינות רבות אחרות ייתקלו במגבלות משמעותיות על גישה לשבבים מתקדמים. על פי הדיווחים, המטרה העיקרית של הרגולציה היא למנוע ממדינות כמו סין, המתחרה המרכזית של ארה"ב, לגשת לטכנולוגיות שיכולות לשפר את יכולות הצבאיות והחכמות שלה.
אנבידיה הצהירה כי למרות שהרגולציה החדשה לא תיכנס לתוקף באופן מיידי, היא כבר פוגעת בטובת ארה"ב על ידי שמירה על רגולציות נוקשות מדי. החברה מדגישה כי ארצות הברית שמרה על מעמדה כמובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה, ובעיקר בתחום השבבים, בזכות התמקדות בתחרות וחדשנות. לפי נד פינקל, אחת הסיבות להצלחה זו הייתה שיתוף הפעולה של ארצות הברית עם מדינות אחרות והפצת טכנולוגיות מתקדמות ברחבי העולם, ולא על ידי בידול או התנתקות טכנולוגית. אנבידיה גם התייחסה להיבט הכלכלי של הצעד, וטענה כי המגבלות החדשות יכולות לפגוע בצמיחה הכלכלית של ארה"ב, שכן השפעתן על שוק השבבים הגלובלי תורגש לא רק בתוך המדינה, אלא גם בשווקים בינלאומיים. החברה טוענת כי אם לא ייבחרו צעדים מדודים ומדויקים יותר, ארה"ב עלולה להפסיד את יתרונה בשוק הגלובלי לטובת מדינות אחרות שמפתחות טכנולוגיות חדשות.
טראמפ וההמתנה לממשל הבא
אנבידיה מצפה כי ממשל טראמפ עשוי למנוע את ההחמרה של הרגולציה, ובכך להחזיר את המדיניות שמקדמת את היתרון האמריקאי בשדה הבינה המלאכותית והטכנולוגיה. פינקל הוסיף כי
הממשל הקודם, תחת נשיאות טראמפ, הדגים כיצד ארה"ב יכולה להוביל בשוק הגלובלי דרך תחרות, חדשנות ושיתוף פעולה עם מדינות אחרות, ולא דרך נסיגה מאחורי חומות רגולטוריות. במקביל, אנבידיה יורדת ב-3% במסחר המוקדם, לאחר שבחמשת ימי המסחר האחרונים המניה ירדה בכ-9%. ירידה
זו משקפת את החששות הגוברים בשוק הטכנולוגיה בנוגע להשפעת הרגולציות החדשות וההשלכות האפשריות על הביצועים של החברות הגדולות בתחום.
- סין פותחת בחקירות נגד ענף השבבים האמריקאי: עימות סחר חדש מתקרב
- סינופסיס צונחת ב-36% לאחר הפספוס בדוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקנות, שייכנסו לתוקף בתוך 120 יום, ישאירו לממשל טראמפ הנכנס את ההחלטה כיצד ליישמן. בעוד שממשל ביידן
חיזק את הפיקוח על סין לאורך ארבע שנות כהונתו, שתי הממשלות חולקות דאגה משותפת מפני האיום התחרותי שמציבה סין. עם כניסת התקנות החדשות לתוקף, עתיד השפעתן על הכלכלה האמריקאית והתחרות הגלובלית ייבחן בקפידה, אך המסר הברור מהממשל הנוכחי הוא שאמריקה נחושה לשמור על
מעמדה כמעצמה מובילה בתחום הבינה המלאכותית.
- 3.גם בגלל תשואת האגחים שעולים ל4.8..רע מאוד לשוק כולו (ל"ת)שי.ע 13/01/2025 18:03הגב לתגובה זו
- 2.רוב ההחלטות שמקבל ממשל יוצא מתבטלות מיד עם כניסת הנשיא החדש כולן תתבטלנה (ל"ת)Dudu 13/01/2025 16:19הגב לתגובה זו
- רק מראה את פניו של הממשל היוצא (ל"ת)... 13/01/2025 17:39הגב לתגובה זו
- 1.עם כאלה חברים ... 13/01/2025 15:43הגב לתגובה זויצא המרצע מהשק מי זה ביידן

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.