פתקית: חוזה מחברה בינלאומית ב-4.6 מיליון שקל
פיתקית מפעלי הדפסה תספק בשנה הנוכחית ללקוח באירופה מדבקות בגלילים על פי טכנולוגיה מיוחדת שבה מתמחה החברה. המדובר בהיקף שיגיע לכ-1 מיליון דולר או 4.6 מיליון שקל (כולל חומרי גלם). מדובר בשיטת דפוס באמצעות הבלטה ע"ג אלומיניום המייצרת אשליה של הולוגרמה. ההיקף המינימלי של ההזמנה עומד על 1.8 מיליון שקל, והיא התקבלה באמצעות חברה בת שלה סקיו-סיסטם.
פיתקית התחייבה לספק לאותו לקוח, מוצרים בטחוניים למניעת זיופים עד מרס 2006. מניותיה של חברת פתקית עולות ב-1.85% במחזור של 30 אלף שקל. המניות ריכזו מחזור אפסי של 4,000 שקל בממוצע מדי יום בשנה החולפת, אך הן הניבו תשואה של 35% ב-12 החודשים האחרונים. שווי השוק של פתקית עומד על כ-12.2 מיליון דולר, ובקופתה נמצאים 26.2 מיליון שקלים לפי הרבעון שחלף.
גדעון פישמן, מנכ"ל החברה מוסר כי פיתקית הינה החברה היחידה בעולם שעושה מדבקות כאלה בגלילים. הלקוח החליט להפוך את פיתקית לספק בלעדי של המוצר המסופק לו כאמור בגלילים והוא עדיין זול מאלטרנטיבה אחרת גם לאחר ההובלה מישראל לאירופה.
עוד מציין פישמן כי החברה קבלה החלטה אסטרטגית להגדיל באופן משמעותי את מאמצי היצוא שלה באמצעות הרחבת הפעילות בחו"ל. "בשנת 2004 הסתכם הייצוא בכ-1.5 מיליון דולר והוא צפוי לגדול ב-100% בשנת 2005 הודות לפעילויות שכבר נעשו והזמנות נוספות וחדשות שנקבל בקרוב" מסכם פישמן ואומר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
