פתקית: חוזה מחברה בינלאומית ב-4.6 מיליון שקל
פיתקית מפעלי הדפסה תספק בשנה הנוכחית ללקוח באירופה מדבקות בגלילים על פי טכנולוגיה מיוחדת שבה מתמחה החברה. המדובר בהיקף שיגיע לכ-1 מיליון דולר או 4.6 מיליון שקל (כולל חומרי גלם). מדובר בשיטת דפוס באמצעות הבלטה ע"ג אלומיניום המייצרת אשליה של הולוגרמה. ההיקף המינימלי של ההזמנה עומד על 1.8 מיליון שקל, והיא התקבלה באמצעות חברה בת שלה סקיו-סיסטם.
פיתקית התחייבה לספק לאותו לקוח, מוצרים בטחוניים למניעת זיופים עד מרס 2006. מניותיה של חברת פתקית עולות ב-1.85% במחזור של 30 אלף שקל. המניות ריכזו מחזור אפסי של 4,000 שקל בממוצע מדי יום בשנה החולפת, אך הן הניבו תשואה של 35% ב-12 החודשים האחרונים. שווי השוק של פתקית עומד על כ-12.2 מיליון דולר, ובקופתה נמצאים 26.2 מיליון שקלים לפי הרבעון שחלף.
גדעון פישמן, מנכ"ל החברה מוסר כי פיתקית הינה החברה היחידה בעולם שעושה מדבקות כאלה בגלילים. הלקוח החליט להפוך את פיתקית לספק בלעדי של המוצר המסופק לו כאמור בגלילים והוא עדיין זול מאלטרנטיבה אחרת גם לאחר ההובלה מישראל לאירופה.
עוד מציין פישמן כי החברה קבלה החלטה אסטרטגית להגדיל באופן משמעותי את מאמצי היצוא שלה באמצעות הרחבת הפעילות בחו"ל. "בשנת 2004 הסתכם הייצוא בכ-1.5 מיליון דולר והוא צפוי לגדול ב-100% בשנת 2005 הודות לפעילויות שכבר נעשו והזמנות נוספות וחדשות שנקבל בקרוב" מסכם פישמן ואומר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
