הלמ"ס: עלייה של 25.3% ביצוא הסחורות מישראל
בחודשים ינואר-אפריל 2004 הסתכם יבוא הסחורות (למעט יהלומים) ב-9.9 מיליארד דולר. 39% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 18% מארצות הברית, 16% מארצות אסיה והשאר מיתר ארצות העולם. יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם בארבעת הראשונים של השנה ב-7.6 מיליארד דולר. באותה תקופה היווה יצוא הסחורות (למעט יהלומים) לארצות האיחוד האירופי 33%, היצוא לארצות הברית 27%, היצוא לארצות אסיה 14% והשאר ליתר ארצות העולם.
על כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על סמך נתונים ארעיים אשר אינם כוללים את הסחר בין ישראל לרשות הפלשתינית.
נתוני המגמה שחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחר ניכוי העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה בשלושת החודשים האחרונים של 15.8% בחישוב שנתי ביבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה). זאת, לאחר עלייה של 27.3% בחודשים נובמבר 2003 – ינואר 2004. נתוני המגמה מצביעים על עליות ביבוא הסחורות מכל קבוצות הארצות: היבוא מארצות האיחוד האירופי עלה בחודשים פברואר-אפריל ב-8.3% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 24.4% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. היבוא מארצות הברית עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-42.0%, בהמשך לעלייה של 45.3% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
גם היבוא מארצות אסיה עלה בפברואר-אפריל ב-27.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 30.9% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. היבוא מיתר ארצות העולם עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-26.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 48.8% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
נתוני המגמה מצביעים על עלייה של 25.3% ביצוא הסחורות (למעט יהלומים) בשלושת החודשים האחרונים. זאת, בהמשך לעלייה של 37.1% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. ביצוא לארצות האיחוד האירופי נרשמה יציבות בחודש האחרון. זאת, לאחר עלייה של 14.0% בחודשים ינואר-מרס. היצוא לקבוצת יתר ארצות העולם עלה בשלושת חודשים ב-32.9% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 43.1% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
לעומת זאת, היצוא לארצות אסיה ירד בחודש האחרון ב-7.0% לאחר עלייה של 18.5% בשלושת החודשים הראשונים של השנה. היצוא לארצות הברית ירד בשלושת החודשים האחרונים ב-5.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 17.2% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
המאזן המסחרי
המאזן המסחרי (למעט יהלומים) בארבעת חודשים הראשונים של השנה מצביע על עודף עם ארצות הברית (282 מיליון דולר). לעומת זאת, באותה תקופה נרשם גירעון במאזן המסחרי עם ארצות האיחוד האירופי (1.4 מיליארד דולר), עם ארצות אסיה (474 מיליון דולר) ועם יתר ארצות העולם (702 מיליון דולר).

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
גם בשוק המט"ח בדיסקונט אופטימיים על המטבע. לפי התחזית, השקל צפוי להמשיך ולהתחזק במהלך 2026, עם יעד של 3 עד 3.12 שקל
לדולר בסוף השנה, גבוה מהערכת הקונצנזוס. בדיסקונט מייחסים זאת לשילוב של ירידה בפרמיית הסיכון המקומית, חשבון שוטף חיובי, המשך יצוא בהיקף גבוה של שירותי הייטק ותחום הביטחון, והזרמת הון זר למשק.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק המניות מתומחר כבר גבוה - מה בכל זאת מעניין?
ניתוח רוחבי של מדד ת"א 125 מראה שכ-90% מהחברות במדד הציגו תשואה חיובית ב-2025, עם תשואה ממוצעת של כ-70% בקרב החברות שעלו. מנגד, כ-10% מהחברות הציגו ירידות, אך גם לאחר שקלול הירידות, התמונה הכוללת מצביעה על שוק שבו
העליות היו רחבות מאוד. שינוי זה הוביל גם לשינוי בהרכב המדד. סקטור הביטוח הכפיל את משקלו במדד והגיע לכ-10%, בעוד סקטור הנדל"ן המניב ירד לכ-8%, לעומת כ-12% בעבר, תוצאה ישירה של פערי ביצועים בין הסקטורים.
מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותאיראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה
הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות
לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?
המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא
בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה
להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.
הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני.
על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב.
פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.
