הלמ"ס: עלייה של 25.3% ביצוא הסחורות מישראל

בשלושת החודשים שהסתיימו באפריל 2004. כמו כן, נרשמה עליה של 15.8% ביבוא המוצרים לישראל. בשליש הראשון של השנה עמד היצוא מישראל על 7.6 מיליארד דולר והיבוא על 9.9 מיליארד ד'
אמיר כהן |

בחודשים ינואר-אפריל 2004 הסתכם יבוא הסחורות (למעט יהלומים) ב-9.9 מיליארד דולר. 39% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 18% מארצות הברית, 16% מארצות אסיה והשאר מיתר ארצות העולם. יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם בארבעת הראשונים של השנה ב-7.6 מיליארד דולר. באותה תקופה היווה יצוא הסחורות (למעט יהלומים) לארצות האיחוד האירופי 33%, היצוא לארצות הברית 27%, היצוא לארצות אסיה 14% והשאר ליתר ארצות העולם.

על כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על סמך נתונים ארעיים אשר אינם כוללים את הסחר בין ישראל לרשות הפלשתינית.

נתוני המגמה שחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחר ניכוי העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה בשלושת החודשים האחרונים של 15.8% בחישוב שנתי ביבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה). זאת, לאחר עלייה של 27.3% בחודשים נובמבר 2003 – ינואר 2004. נתוני המגמה מצביעים על עליות ביבוא הסחורות מכל קבוצות הארצות: היבוא מארצות האיחוד האירופי עלה בחודשים פברואר-אפריל ב-8.3% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 24.4% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. היבוא מארצות הברית עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-42.0%, בהמשך לעלייה של 45.3% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.

גם היבוא מארצות אסיה עלה בפברואר-אפריל ב-27.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 30.9% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. היבוא מיתר ארצות העולם עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-26.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 48.8% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.

נתוני המגמה מצביעים על עלייה של 25.3% ביצוא הסחורות (למעט יהלומים) בשלושת החודשים האחרונים. זאת, בהמשך לעלייה של 37.1% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. ביצוא לארצות האיחוד האירופי נרשמה יציבות בחודש האחרון. זאת, לאחר עלייה של 14.0% בחודשים ינואר-מרס. היצוא לקבוצת יתר ארצות העולם עלה בשלושת חודשים ב-32.9% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 43.1% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.

לעומת זאת, היצוא לארצות אסיה ירד בחודש האחרון ב-7.0% לאחר עלייה של 18.5% בשלושת החודשים הראשונים של השנה. היצוא לארצות הברית ירד בשלושת החודשים האחרונים ב-5.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 17.2% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.

המאזן המסחרי

המאזן המסחרי (למעט יהלומים) בארבעת חודשים הראשונים של השנה מצביע על עודף עם ארצות הברית (282 מיליון דולר). לעומת זאת, באותה תקופה נרשם גירעון במאזן המסחרי עם ארצות האיחוד האירופי (1.4 מיליארד דולר), עם ארצות אסיה (474 מיליון דולר) ועם יתר ארצות העולם (702 מיליון דולר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.