הלמ"ס: עלייה של 25.3% ביצוא הסחורות מישראל
בחודשים ינואר-אפריל 2004 הסתכם יבוא הסחורות (למעט יהלומים) ב-9.9 מיליארד דולר. 39% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 18% מארצות הברית, 16% מארצות אסיה והשאר מיתר ארצות העולם. יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם בארבעת הראשונים של השנה ב-7.6 מיליארד דולר. באותה תקופה היווה יצוא הסחורות (למעט יהלומים) לארצות האיחוד האירופי 33%, היצוא לארצות הברית 27%, היצוא לארצות אסיה 14% והשאר ליתר ארצות העולם.
על כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על סמך נתונים ארעיים אשר אינם כוללים את הסחר בין ישראל לרשות הפלשתינית.
נתוני המגמה שחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחר ניכוי העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה בשלושת החודשים האחרונים של 15.8% בחישוב שנתי ביבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה). זאת, לאחר עלייה של 27.3% בחודשים נובמבר 2003 – ינואר 2004. נתוני המגמה מצביעים על עליות ביבוא הסחורות מכל קבוצות הארצות: היבוא מארצות האיחוד האירופי עלה בחודשים פברואר-אפריל ב-8.3% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 24.4% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. היבוא מארצות הברית עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-42.0%, בהמשך לעלייה של 45.3% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
גם היבוא מארצות אסיה עלה בפברואר-אפריל ב-27.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 30.9% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. היבוא מיתר ארצות העולם עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-26.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 48.8% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
נתוני המגמה מצביעים על עלייה של 25.3% ביצוא הסחורות (למעט יהלומים) בשלושת החודשים האחרונים. זאת, בהמשך לעלייה של 37.1% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. ביצוא לארצות האיחוד האירופי נרשמה יציבות בחודש האחרון. זאת, לאחר עלייה של 14.0% בחודשים ינואר-מרס. היצוא לקבוצת יתר ארצות העולם עלה בשלושת חודשים ב-32.9% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 43.1% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
לעומת זאת, היצוא לארצות אסיה ירד בחודש האחרון ב-7.0% לאחר עלייה של 18.5% בשלושת החודשים הראשונים של השנה. היצוא לארצות הברית ירד בשלושת החודשים האחרונים ב-5.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 17.2% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
המאזן המסחרי
המאזן המסחרי (למעט יהלומים) בארבעת חודשים הראשונים של השנה מצביע על עודף עם ארצות הברית (282 מיליון דולר). לעומת זאת, באותה תקופה נרשם גירעון במאזן המסחרי עם ארצות האיחוד האירופי (1.4 מיליארד דולר), עם ארצות אסיה (474 מיליון דולר) ועם יתר ארצות העולם (702 מיליון דולר).
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
