הלמ"ס: עלייה של 25.3% ביצוא הסחורות מישראל
בחודשים ינואר-אפריל 2004 הסתכם יבוא הסחורות (למעט יהלומים) ב-9.9 מיליארד דולר. 39% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 18% מארצות הברית, 16% מארצות אסיה והשאר מיתר ארצות העולם. יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם בארבעת הראשונים של השנה ב-7.6 מיליארד דולר. באותה תקופה היווה יצוא הסחורות (למעט יהלומים) לארצות האיחוד האירופי 33%, היצוא לארצות הברית 27%, היצוא לארצות אסיה 14% והשאר ליתר ארצות העולם.
על כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על סמך נתונים ארעיים אשר אינם כוללים את הסחר בין ישראל לרשות הפלשתינית.
נתוני המגמה שחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחר ניכוי העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה בשלושת החודשים האחרונים של 15.8% בחישוב שנתי ביבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה). זאת, לאחר עלייה של 27.3% בחודשים נובמבר 2003 – ינואר 2004. נתוני המגמה מצביעים על עליות ביבוא הסחורות מכל קבוצות הארצות: היבוא מארצות האיחוד האירופי עלה בחודשים פברואר-אפריל ב-8.3% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 24.4% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. היבוא מארצות הברית עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-42.0%, בהמשך לעלייה של 45.3% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
גם היבוא מארצות אסיה עלה בפברואר-אפריל ב-27.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 30.9% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. היבוא מיתר ארצות העולם עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-26.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 48.8% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
נתוני המגמה מצביעים על עלייה של 25.3% ביצוא הסחורות (למעט יהלומים) בשלושת החודשים האחרונים. זאת, בהמשך לעלייה של 37.1% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. ביצוא לארצות האיחוד האירופי נרשמה יציבות בחודש האחרון. זאת, לאחר עלייה של 14.0% בחודשים ינואר-מרס. היצוא לקבוצת יתר ארצות העולם עלה בשלושת חודשים ב-32.9% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 43.1% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
לעומת זאת, היצוא לארצות אסיה ירד בחודש האחרון ב-7.0% לאחר עלייה של 18.5% בשלושת החודשים הראשונים של השנה. היצוא לארצות הברית ירד בשלושת החודשים האחרונים ב-5.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 17.2% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
המאזן המסחרי
המאזן המסחרי (למעט יהלומים) בארבעת חודשים הראשונים של השנה מצביע על עודף עם ארצות הברית (282 מיליון דולר). לעומת זאת, באותה תקופה נרשם גירעון במאזן המסחרי עם ארצות האיחוד האירופי (1.4 מיליארד דולר), עם ארצות אסיה (474 מיליון דולר) ועם יתר ארצות העולם (702 מיליון דולר).
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
