הלמ"ס: עלייה של 25.3% ביצוא הסחורות מישראל
בחודשים ינואר-אפריל 2004 הסתכם יבוא הסחורות (למעט יהלומים) ב-9.9 מיליארד דולר. 39% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 18% מארצות הברית, 16% מארצות אסיה והשאר מיתר ארצות העולם. יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם בארבעת הראשונים של השנה ב-7.6 מיליארד דולר. באותה תקופה היווה יצוא הסחורות (למעט יהלומים) לארצות האיחוד האירופי 33%, היצוא לארצות הברית 27%, היצוא לארצות אסיה 14% והשאר ליתר ארצות העולם.
על כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על סמך נתונים ארעיים אשר אינם כוללים את הסחר בין ישראל לרשות הפלשתינית.
נתוני המגמה שחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחר ניכוי העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה בשלושת החודשים האחרונים של 15.8% בחישוב שנתי ביבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה). זאת, לאחר עלייה של 27.3% בחודשים נובמבר 2003 – ינואר 2004. נתוני המגמה מצביעים על עליות ביבוא הסחורות מכל קבוצות הארצות: היבוא מארצות האיחוד האירופי עלה בחודשים פברואר-אפריל ב-8.3% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 24.4% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. היבוא מארצות הברית עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-42.0%, בהמשך לעלייה של 45.3% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
גם היבוא מארצות אסיה עלה בפברואר-אפריל ב-27.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 30.9% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. היבוא מיתר ארצות העולם עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-26.8% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 48.8% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
נתוני המגמה מצביעים על עלייה של 25.3% ביצוא הסחורות (למעט יהלומים) בשלושת החודשים האחרונים. זאת, בהמשך לעלייה של 37.1% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004. ביצוא לארצות האיחוד האירופי נרשמה יציבות בחודש האחרון. זאת, לאחר עלייה של 14.0% בחודשים ינואר-מרס. היצוא לקבוצת יתר ארצות העולם עלה בשלושת חודשים ב-32.9% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 43.1% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
לעומת זאת, היצוא לארצות אסיה ירד בחודש האחרון ב-7.0% לאחר עלייה של 18.5% בשלושת החודשים הראשונים של השנה. היצוא לארצות הברית ירד בשלושת החודשים האחרונים ב-5.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 17.2% בחודשים נובמבר 2003-ינואר 2004.
המאזן המסחרי
המאזן המסחרי (למעט יהלומים) בארבעת חודשים הראשונים של השנה מצביע על עודף עם ארצות הברית (282 מיליון דולר). לעומת זאת, באותה תקופה נרשם גירעון במאזן המסחרי עם ארצות האיחוד האירופי (1.4 מיליארד דולר), עם ארצות אסיה (474 מיליון דולר) ועם יתר ארצות העולם (702 מיליון דולר).
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
