סיעור המוחות הגדול בתולדות ההייטק הישראלי - איך המלחמה מייצרת צמיחה טכנולוגית?

ממלחמת העולם השנייה ועד מלחמת חרבות ברזל, הטכנולוגיה הצבאית משנה את חוקי המשחק ומשאירה חותם גם בתחום האזרחי; כיצד ישראל הפכה למעצמת דיפנסטק ולמה המלחמות האחרונות פתחו דלתות חדשות להייטק המקומי?
ד"ר אדם רויטר | (11)

היסטוריונים רבים טוענים שחלק מהקפיצות הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה האנושית נעשו בעת מלחמות או בעקבותיהן.

הזרז הטוב ביותר לטכנולוגיה - הצבא

הקטליזטור הגדול היה היקף המו"פ הצבאי, שלא היה לו אח ורע בתולדות האנושות, והוביל לפיתוח

מואץ של טכנולוגיות שונות במהלך מלחמת העולם השנייה. בהמשך, הבנת פוטנציאל הרווח המדעי והאזרחי האיץ עוד יותר את פיתוח המחשבים, הרדיו, המכ"ם והקלטות השמע כאשר טכנולוגיות פורצות דרך אלו הובילו בהמשך לפיתוח הטלפון הנייד, מכונת הפקס, מכשיר המיקרוגל, מכ"מי חיזוי מז"א

ומדיה מגנטית לאחסון נתונים. התייעלות פסי ייצור צבאיים הובילה בהמשך להטמעת השיטות גם במפעלים אזרחיים. שינוע לוגיסטי יעיל ומהיר יותר, שהיה נחוץ בזמן המלחמה יושם לאחר מכן גם באזרחות. פיתוחים ברפואת חירום מצילת חיים יושמו לאחר מכן בבתי חולים. במהלך המלחמה הואצו

טכנולוגיות מנועי הסילון במטוסי קרב ולקראת סופה נכנסו לשימוש. לאחר המלחמה הוסבו הטכנולוגיות גם למטוסים במגזר האזרחי. ההצפנה הצבאית שהואצה מאד בזמן המלחמה הוטמעה אחריה גם במערכות הבנקאות. כורים גרעיניים ליצירת חשמל היו המשך לטכנולוגיית ביקוע האטום ואפילו בטפלון

נעשה שימוש ראשון רק במסגרת "פרויקט מנהטן". בתקופת "המלחמה הקרה", עם תחילת "המרוץ לחלל" להצבת לוויינים והנחתת אדם על הירח, נערך מרוץ צבאי/ביטחוני בין ארה"ב לברה"מ בו נוצרו שוב פיתוחים רבים. התוצר החשוב ביותר של המרוץ היה מזעור רכיבים אלקטרוניים, שהיה קריטי

לצורך העלאת חלליות אפולו מחוץ לכדור הארץ. אפילו האינטרנט פותח בתחילה כמערכת צבאית בדמות רשתות ליבה שהומצאו בסוף שנות ה-60 על ידי DARPA - הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים במשרד ההגנה של ארה"ב. פעמים רבות אפילו המפתחים עצמם אינם יודעים לאן הפיתוח הצבאי יוביל -

בעולם האזרחי והמדעי.  

"מהומה" בעולמות הדיפנסטק

אין להתפלא אם כן ביחס ל"מהומה" שמתרחשת בעולמות הדיפנסטק ולסכומי הכסף העצומים המגויסים כעת בעולם ע"י קרנות הון סיכון וגופי השקעה. ההתעניינות החלה בעקבות התפתחויות טכנולוגיות מהירות בשדה

קיראו עוד ב"בארץ"

הקרב במלחמת רוסיה אוקראינה, בדגש על רחפנים ורובוטיקה, אך כעת גם בעקבות תובנות ישראליות ובינלאומיות על רקע מלחמת חרבות ברזל, בדגש על הגנה אקטיבית מפני טילים, הגנה אקטיבית על רק"מ, סייבר ובינה מלאכותית. הקליינטיות הגדולות עומדות להיות הממשלות האירופאיות המאוימות

ע"י פוטין, שהחלו להסיט תקציבי עתק לחימוש צבאותיהן. עליית טראמפ והבטחתו שלא יממן ואולי אפילו לא יגן עליהן האיצו את המגמה עוד יותר. ברור שרוב הכסף הזה יגיע לחברות הנשק הגדולות בעולם, אך סכומי כסף גדולים מוזרמים ויוזרמו גם לחברות הייטק. במובן זה ישראל מצויה בפירוש

בראש החץ והכסף זורם. לאחרונה, משרד הביטחון דיווח על גידול משמעותי בהתקשרויות עם 86 סטארטאפים וחברות קטנות ׳כחול לבן׳, בהיקף של כ-600 מיליון שקל בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024 - פי 5 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אלה מצטרפים לעוד כ-200 סטארטאפים שכבר פועלים עם

מפא״ת. בעולם טרום מלחמת רוסיה אוקראינה כמעט אף חברת הון סיכון לא הסכימה (או העזה) להשקיע בדיפנסטק, כי זה "מחרחר מלחמות ומעודד את תעשיית הנשק הבינלאומית" (בטח, רק לציר הרשע מותר להזרים כסף ולהתחמש, ברור). אך קרנות הון סיכון בינלאומיות הממוקדות בדיפנסטק נפתחות

כעת כפטריות אחרי הגשם. מסתבר שזה כבר "מותר" כאשר סכין רוסית חדה ו/או סכין סינית חדה מונחות על צוואר העולם המערבי.  

מבצע הביפרים

לעיתים תמונה שווה אלף מילים. במאי 2021, בעת מתקפת הטילים הנרחבת מעזה על ישראל במבצע שומר חומות (מי זוכר...),

העולם הביט בהשתאות בתמונות של מטח השיגורים מרצועת עזה מחד, כאשר טילי חמאס מסמנים באוויר מסלולי שיגור ליניאריים ו"משעממים" ומולם טילי היירוט של כיפת ברזל בעלי המסלול החכם, הלא ליניארי, שנראים בשמי הלילה כתמנון הבא להגן על ערי ישראל, תמונה שכאילו לקוחה מסרטי

מדע בדיוני. זו היתה תמונה שעוררה הדים רבים והוכיחה עליונות טכנולוגית יוצאת דופן של ישראל במערכות ההגנה מפני טילים. אין פלא לפיכך שמערכות אלו (על שכבותיהן השונות) מהוות כבר כ-40% מהיצוא הביטחוני של ישראל:

style="border-width1: 2px; border-style: solid; margin: 2px;" /> המקור: AFP   אם קיים אלמנט חיובי אחד בכל המלחמה הנוראית הזו, מדובר בשמה של ישראל כמדינה בעלת פתרונות טכנולוגיים צבאיים יוצאי דופן,

שמדינות ברחבי העולם עומדות כעת בתור כדי לרכוש אותם. ישראל קפצה למקום ה-8 בעולם ביצוא ביטחוני ונוצר צבר הזמנות אדיר לתעשיות הביטחוניות שהגיע ל-70 מיליארד דולר, והיקף מכירות שנתי שהגיע ל-18.9 מיליארד דולרים.

style="border-width1: 2px; border-style: solid; margin: 2px;" /> המקור: עיבודי חיסונים פיננסים   ישראל כנראה לא היתה זקוקה לחיזוק המותג הנקרא סטארטאפ ניישן (וודאי לא במחיר של מלחמה) אך הוא קיבל

חיזוק משמעותי בכל זאת. דחיפה דרמטית היה מבצע הביפרים שהותיר את כל העולם פעור פה. התועלות בתחום המוניטין הביטחוני והטכנולוגי שישראל גרפה בעקבות האירוע ששינה את מסלולה של המלחמה בלבנון, יחזיקו עשרות רבות של שנים.  בכנס בינלאומי בנושא דיפנסטק שנערך לאחרונה, מנכ"ל

משרד הביטחון האלוף במיל' אייל זמיר התייחס להתפתחויות הביטחוניות והסביר: "בינה מלאכותית היא לא עוד מהפכה טכנולוגית, היא תשנה לחלוטין את עתיד הלוחמה". יו"ר הכנס אלוף במיל' פרופ' יצחק בן ישראל שהוא גם יו"ר המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א אמר: ״המלחמה אליה נגררנו

בשנה האחרונה האירה באור חיובי את טכנולוגיית ההגנה שפותחה בישראל. איראן משגרת מאות טילים בליסטיים, כטב״מים וטילי שיוט לעברנו, התוצאה בשורה התחתונה, ללא שום נזק ממשי".  

מלחמת חרבות ברזל והתוצר הבלתי צפוי

מלחמת חרבות ברזל יצרה תוצר

מפתיע ובלתי צפוי. במהלך ימי המילואים הארוכים מילואימניקים פגשו מקבילים שלהם מחברות אחרות, שלא היו נפגשים עימם בשום סיטואציה אחרת. לובנו בעיות טכנולוגיות, תפעוליות, שיווקיות, אפילו בעיות של גיוסי כספים ובעיות משפטיות שחברות נתקלות בהן. הוחלפו אינספור הצעות

לפתרון, הועלו רעיונות חדשים, נוצרו חברויות חדשות, קשרים חדשים. למעשה, נוצר סיעור המוחות הגדול ביותר שההייטק הישראלי חווה מימיו והסיטואציה הולידה וממשיכה להוליד מאות סטארטאפים חדשים בתחומי הדיפנסטק וגם בתחומים אחרים. הקשרים שנוצרים בזמן מלחמה, וודאי כאלו הנרקמים

בזמן השתתפות בקרבות הם קשרים מהחזקים ביותר שניתן להעלות על הדעת. אנשים הגנו אחד על השני בגופם וסיכנו את חייהם. הקשרים האלו הביאו ויביאו לא רק להחלפת רעיונות ושיתופי פעולה, אלא גם לכך שמילואימניקים מבוגרים יותר ובעלי תפקידים בכירים באזרחות, עזרו לפתוח דלתות

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שחרזדה 03/01/2025 09:30
    הגב לתגובה זו
    אבל זו הגישה וזו הרוח .
  • 6.
    מלחמה זה עדיין חרא (ל"ת)
    ועם כל זאת 01/01/2025 14:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חזקיה 30/12/2024 21:34
    הגב לתגובה זו
    א נצליח לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה
  • 4.
    מציאות 30/12/2024 18:22
    הגב לתגובה זו
    אנחנו יוצאי מהמלחמה הזו חזקי הרבה יותר צבאית מדינית וכ...ג כלכלית. הש יתבר לצדינו ויראו שונאינו ויבושו.
  • 3.
    מלחמה נהדרת על פי הכותב, הזוי (ל"ת)
    קלבסיאלה 29/12/2024 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 29/12/2024 10:13
    הגב לתגובה זו
    מלחמה "נוראה",בואו נוסיף כמה נוראות יותר רצח בכל המגזרים,נפילה מבנינים מתהוים באתרי בנייה,תאונות דרכים "בזכות" הסלולרי וכן הלאה,אולי איזשהי מדיה תציין פעם את הקורבנות באירועים שציינתי? נדה!
  • 1.
    כתמיד - מעניין ונותן זוית שונה מרוב התקשורת החמוצה שלנו (ל"ת)
    ישראל 29/12/2024 10:05
    הגב לתגובה זו
  • עוד קישקוש ביביסטי 29/12/2024 13:48
    הגב לתגובה זו
    יש חרם של מדינות אירופה על התעשיות הבטחוניות
  • יהודה 30/12/2024 21:37
    לא צרי התנחלויות מיותרות
  • סת אחד 30/12/2024 07:44
    מדינות אירופה כבר לא יכולות להיות ליברליות לעק את הא ולא לרכוש נשק ישראלי. פוטי דופק בשער. ה קונות ועוד אי. עובדתית צבר ההזמנות בשיא
  • גדי 29/12/2024 18:18
    כדי לבטל החרם
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.