היסטוריונים רבים טוענים שחלק מהקפיצות הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה האנושית נעשו בעת מלחמות או בעקבותיהן.

הזרז הטוב ביותר לטכנולוגיה - הצבא

הקטליזטור הגדול היה היקף המו"פ הצבאי, שלא היה לו אח ורע בתולדות האנושות, והוביל לפיתוח

מואץ של טכנולוגיות שונות במהלך מלחמת העולם השנייה. בהמשך, הבנת פוטנציאל הרווח המדעי והאזרחי האיץ עוד יותר את פיתוח המחשבים, הרדיו, המכ"ם והקלטות השמע כאשר טכנולוגיות פורצות דרך אלו הובילו בהמשך לפיתוח הטלפון הנייד, מכונת הפקס, מכשיר המיקרוגל, מכ"מי חיזוי מז"א

ומדיה מגנטית לאחסון נתונים. התייעלות פסי ייצור צבאיים הובילה בהמשך להטמעת השיטות גם במפעלים אזרחיים. שינוע לוגיסטי יעיל ומהיר יותר, שהיה נחוץ בזמן המלחמה יושם לאחר מכן גם באזרחות. פיתוחים ברפואת חירום מצילת חיים יושמו לאחר מכן בבתי חולים. במהלך המלחמה הואצו

טכנולוגיות מנועי הסילון במטוסי קרב ולקראת סופה נכנסו לשימוש. לאחר המלחמה הוסבו הטכנולוגיות גם למטוסים במגזר האזרחי. ההצפנה הצבאית שהואצה מאד בזמן המלחמה הוטמעה אחריה גם במערכות הבנקאות. כורים גרעיניים ליצירת חשמל היו המשך לטכנולוגיית ביקוע האטום ואפילו בטפלון

• ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
• עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נעשה שימוש ראשון רק במסגרת "פרויקט מנהטן". בתקופת "המלחמה הקרה", עם תחילת "המרוץ לחלל" להצבת לוויינים והנחתת אדם על הירח, נערך מרוץ צבאי/ביטחוני בין ארה"ב לברה"מ בו נוצרו שוב פיתוחים רבים. התוצר החשוב ביותר של המרוץ היה מזעור רכיבים אלקטרוניים, שהיה קריטי

לצורך העלאת חלליות אפולו מחוץ לכדור הארץ. אפילו האינטרנט פותח בתחילה כמערכת צבאית בדמות רשתות ליבה שהומצאו בסוף שנות ה-60 על ידי DARPA - הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים במשרד ההגנה של ארה"ב. פעמים רבות אפילו המפתחים עצמם אינם יודעים לאן הפיתוח הצבאי יוביל -

בעולם האזרחי והמדעי.  

"מהומה" בעולמות הדיפנסטק

אין להתפלא אם כן ביחס ל"מהומה" שמתרחשת בעולמות הדיפנסטק ולסכומי הכסף העצומים המגויסים כעת בעולם ע"י קרנות הון סיכון וגופי השקעה. ההתעניינות החלה בעקבות התפתחויות טכנולוגיות מהירות בשדה

• מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
• בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

הקרב במלחמת רוסיה אוקראינה, בדגש על רחפנים ורובוטיקה, אך כעת גם בעקבות תובנות ישראליות ובינלאומיות על רקע מלחמת חרבות ברזל, בדגש על הגנה אקטיבית מפני טילים, הגנה אקטיבית על רק"מ, סייבר ובינה מלאכותית. הקליינטיות הגדולות עומדות להיות הממשלות האירופאיות המאוימות

ע"י פוטין, שהחלו להסיט תקציבי עתק לחימוש צבאותיהן. עליית טראמפ והבטחתו שלא יממן ואולי אפילו לא יגן עליהן האיצו את המגמה עוד יותר. ברור שרוב הכסף הזה יגיע לחברות הנשק הגדולות בעולם, אך סכומי כסף גדולים מוזרמים ויוזרמו גם לחברות הייטק. במובן זה ישראל מצויה בפירוש

בראש החץ והכסף זורם. לאחרונה, משרד הביטחון דיווח על גידול משמעותי בהתקשרויות עם 86 סטארטאפים וחברות קטנות ׳כחול לבן׳, בהיקף של כ-600 מיליון שקל בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024 - פי 5 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אלה מצטרפים לעוד כ-200 סטארטאפים שכבר פועלים עם

מפא״ת. בעולם טרום מלחמת רוסיה אוקראינה כמעט אף חברת הון סיכון לא הסכימה (או העזה) להשקיע בדיפנסטק, כי זה "מחרחר מלחמות ומעודד את תעשיית הנשק הבינלאומית" (בטח, רק לציר הרשע מותר להזרים כסף ולהתחמש, ברור). אך קרנות הון סיכון בינלאומיות הממוקדות בדיפנסטק נפתחות

כעת כפטריות אחרי הגשם. מסתבר שזה כבר "מותר" כאשר סכין רוסית חדה ו/או סכין סינית חדה מונחות על צוואר העולם המערבי.  

מבצע הביפרים

לעיתים תמונה שווה אלף מילים. במאי 2021, בעת מתקפת הטילים הנרחבת מעזה על ישראל במבצע שומר חומות (מי זוכר...),

העולם הביט בהשתאות בתמונות של מטח השיגורים מרצועת עזה מחד, כאשר טילי חמאס מסמנים באוויר מסלולי שיגור ליניאריים ו"משעממים" ומולם טילי היירוט של כיפת ברזל בעלי המסלול החכם, הלא ליניארי, שנראים בשמי הלילה כתמנון הבא להגן על ערי ישראל, תמונה שכאילו לקוחה מסרטי

מדע בדיוני. זו היתה תמונה שעוררה הדים רבים והוכיחה עליונות טכנולוגית יוצאת דופן של ישראל במערכות ההגנה מפני טילים. אין פלא לפיכך שמערכות אלו (על שכבותיהן השונות) מהוות כבר כ-40% מהיצוא הביטחוני של ישראל:

style="border-width1: 2px; border-style: solid; margin: 2px;" /> המקור: AFP   אם קיים אלמנט חיובי אחד בכל המלחמה הנוראית הזו, מדובר בשמה של ישראל כמדינה בעלת פתרונות טכנולוגיים צבאיים יוצאי דופן,

שמדינות ברחבי העולם עומדות כעת בתור כדי לרכוש אותם. ישראל קפצה למקום ה-8 בעולם ביצוא ביטחוני ונוצר צבר הזמנות אדיר לתעשיות הביטחוניות שהגיע ל-70 מיליארד דולר, והיקף מכירות שנתי שהגיע ל-18.9 מיליארד דולרים.

style="border-width1: 2px; border-style: solid; margin: 2px;" /> המקור: עיבודי חיסונים פיננסים   ישראל כנראה לא היתה זקוקה לחיזוק המותג הנקרא סטארטאפ ניישן (וודאי לא במחיר של מלחמה) אך הוא קיבל

חיזוק משמעותי בכל זאת. דחיפה דרמטית היה מבצע הביפרים שהותיר את כל העולם פעור פה. התועלות בתחום המוניטין הביטחוני והטכנולוגי שישראל גרפה בעקבות האירוע ששינה את מסלולה של המלחמה בלבנון, יחזיקו עשרות רבות של שנים.  בכנס בינלאומי בנושא דיפנסטק שנערך לאחרונה, מנכ"ל

משרד הביטחון האלוף במיל' אייל זמיר התייחס להתפתחויות הביטחוניות והסביר: "בינה מלאכותית היא לא עוד מהפכה טכנולוגית, היא תשנה לחלוטין את עתיד הלוחמה". יו"ר הכנס אלוף במיל' פרופ' יצחק בן ישראל שהוא גם יו"ר המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א אמר: ״המלחמה אליה נגררנו

בשנה האחרונה האירה באור חיובי את טכנולוגיית ההגנה שפותחה בישראל. איראן משגרת מאות טילים בליסטיים, כטב״מים וטילי שיוט לעברנו, התוצאה בשורה התחתונה, ללא שום נזק ממשי".  

מלחמת חרבות ברזל והתוצר הבלתי צפוי

מלחמת חרבות ברזל יצרה תוצר

מפתיע ובלתי צפוי. במהלך ימי המילואים הארוכים מילואימניקים פגשו מקבילים שלהם מחברות אחרות, שלא היו נפגשים עימם בשום סיטואציה אחרת. לובנו בעיות טכנולוגיות, תפעוליות, שיווקיות, אפילו בעיות של גיוסי כספים ובעיות משפטיות שחברות נתקלות בהן. הוחלפו אינספור הצעות

לפתרון, הועלו רעיונות חדשים, נוצרו חברויות חדשות, קשרים חדשים. למעשה, נוצר סיעור המוחות הגדול ביותר שההייטק הישראלי חווה מימיו והסיטואציה הולידה וממשיכה להוליד מאות סטארטאפים חדשים בתחומי הדיפנסטק וגם בתחומים אחרים. הקשרים שנוצרים בזמן מלחמה, וודאי כאלו הנרקמים

בזמן השתתפות בקרבות הם קשרים מהחזקים ביותר שניתן להעלות על הדעת. אנשים הגנו אחד על השני בגופם וסיכנו את חייהם. הקשרים האלו הביאו ויביאו לא רק להחלפת רעיונות ושיתופי פעולה, אלא גם לכך שמילואימניקים מבוגרים יותר ובעלי תפקידים בכירים באזרחות, עזרו לפתוח דלתות