המענק לעסקים יגדל - פיצוי של 75% על הירידה בשכר; הקלות ביציאה לחל"ת

הסכמות בין הקואליציה, האופוזיציה, ההסתדרות, נציגי העצמאים על מתווה מענקים משופר - הנה הפרטים
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה חל"ת מענקים

משרד האוצר הציע לפני כשבוע וחצי מתווה פיצויים לעסקים וכצפוי הוא משפר אותו כעת ומציע מתווה מוגדל לכלל העסקים בישראל. שר האוצר, יו״ר ועדת הכספים, חברי הוועדה מהקואליציה והאופוזיציה, וארגוני המעסיקים והעצמאים הגיעו להסכמות על מתווה פיצויים ענק לטובת העסקים, העצמאים והמשק.

 

צוות של שר האוצר פעל יחד עם נציגי הקואליציה והאופוזיציה להגדלה משמעותית של מתווה הפיצויים ולהסכמות עם השחקנים המרכזיים של המגזר העסקי. על פי המתווה, מעבר לפיצויים הקבועים כיום בחוק ביחס ליישובי ספר (ואשקלון בתוכם), יינתן מתווה מענקים לעסקים בתנאים הבאים:

 

- תנאי סף לכניסה לתכנית המענקים הוא פגיעה של 25% ביחס לתקופת בסיס אחת שתוגדר, ומחזור שנתי עד 400 מיליון שקל.

 

- רכיב ההוצאות הקבועות מתוך התשומות יעמוד על מקסימום 22% (בהתאם למידת הפגיעה). ככל ושיעור התשומות בפועל גבוה יותר רשאי להשיג על כך בהשגה (מוגבל לעד פי 1.5).

 

- תקרת הפיצוי תעמוד על 600 אלף שקל במחזורים של עד 100 מיליון ותעלה בהדרגה לקאפ של 1.2 מיליון לעסקים עד 300 מיליון שקל.

 

- שיעור ההשתתפות בשכר העובדים יעלה ל-75% כפול שיעור הפגיעה במחזור כפול הוצאות השכר.

 

- מוסכם כי מתווה החל"ת יישען על המודל הקיים בכפוף להקלות הבאות: 
  • הסרת תנאי קיזוז ימי חופשה צבורים מדמי האבטלה
  • ביטול ימי המתנה (ללא קיזוז חמישה ימי אבטלה)
  • הפחתת תקופת החל"ת המינימלית מ-30 ל-14 יום
  • תקופת האכשרה המינימלית תקטן ל-6 חודשים מתוך 18 חודשים
  • ההקלות יתקיימו בתקופה שבין ה-7/10 ועד ל-30.11, כאשר מועד היציאה לחלת שנקבע לפי שירות התעסוקה יהיה החל מהיציאה בפועל של העובד לחל״ת.
- מתווה זה חל עד 30.11.2023 ושר האוצר בהסכמת ועדת הכספים רשאי להאריך עד סוף שנת 2023. המתווה נחתם בתמיכת נשיאות המגזר העסקי על כלל אגפיה והסתדרות העובדים הכללית. - מתווה זה מוסכם כמכלול וככל שיש שינוי באחד הסעיפים, הסעיפים האחרים אינם רלוונטיים.

 

עוד נקבע כי ישובים הנמצאים בטווח של 7-20 ק"מ (ואופקים) שלא בענף החקלאות יקבלו מסלול שכר או מחזורים בדומה לסבבים קודמים. (תוך שייקבע קאפ של 2.5 מיליון שקל, בכפוף לאישור משפטי).

 

המתווה לחקלאים יעבוד בתצורה הבאה:  יישובי ספר: לפי החוק. יישובים עד 20 ק"מ (כולל אופקים) שאינם יישובי ספר – מסלול אדום לצד מסלול ירוק נורמטיבי בכפוף לאישור משפטי.

 

ביתר הארץ: כמו המענק הכללי. באוצר אמורים להפיץ בהמשך הערב תזכיר חוק במטרה לקדם את החוק במהירות האפשרית ולתמוך בעצמאים ובמעסיקים כבר מהחודש הראשון ללחימה. בנוסף למתווה הפיצויים, הוחלט על מענק לבני ובנות זוג של משרתי המילואים, כמו גם הגדלת התשלום על יום מילואים ל-125% והקדמת התשלום כבר לסוף חודש אוקטובר על מנת להקל על הניהול הכלכלי הרציף של האזרחים.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אמר על רקע המתווה החדש - "עבודה משותפת עניינית של הקואליציה והאופוזיציה הביאה תוצאה מצוינת לאזרחי ישראל, בשבוע שעבר התחייבתי שנעמוד לצד האזרחים ומטרתי היא לבצר את קו ההגנה השני של מדינת ישראל, הקו העורפי, עם ארנק אוצרי פתוח כדי להעניק גב למשק, לעצמאים, לעסקים ולכלל האזרחים. המתווה הראשוני הוצג במהירות אך מיד צפו פערים שדרשו תיקון. צוות שלי, בשיתוף עם נציגי קואליציה ואופוזיציה ונציגי הארגונים נכנסו לעבודה והגיעו למתווה מרחיב וטוב יותר עבור העסקים בישראל.

 

"זהו מתווה ענק שייתן אוויר לנשימה לעסקים ולאזרחים. אני מודה לחברי הכנסת, חברי קואליציה ואופוזיציה ובמיוחד ליו״ר גפני ולמרכז האופוזיציה ולידימיר בליאק שהבינו את גודל השעה, שפעלו ביסודיות ובמקצועיות בלי רעש וצלצולים למען אזרחי ישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל