אחרי מות קדושים: על מגיפת הקורסים למסחר יומי והבטחות לעושר מהיר
בקנדה רשאי כל אזרח לפתוח חשבון TSFA בו ניתן להפקיד עד 6500 דולר קנדי בשנה, וכל הרווחים מההשקעה פטורים ממס רווחי הון. בימים אלו נידון בבית המשפט מקרהו של פאריד אחמד, יועץ השקעות מוואנקובר, שפתח חשבון כזה בשנת 2009 והפקיד בו 5000 דולר (התקרה באותו זמן) מדי שנה במשך שלוש שנים. 15 אלף הדולר האלו הפכו עד סוף שנת 2011 ל-617 אלף דולר. איך קרה הנס? כישורי המסחר יומי הבאמת פנומנליים של אחמד.
>>> לכל פרשות השבוע
מדובר בתשואה מדהימה של מאות ואלפי אחוזים בשנה. לטענת התובע החשבון לא נועד להיות עסק, ומסחר יומי הוא עסק. אחמד כמובן טוען ש"אלו חוקי הפורמט", ועל רווחי השקעות בחשבנות TSFA לא משלמים מס. השופט פסק שעליו לשלם. אבל מה שחשוב להדגיש בסיפור הזה הוא עד כמה הסיפור של אחמד הוא יוצא דופן. מעט מאד אנשים מרוויחים כאלה סכומים ממסחר יומי. למעשה, מעט מאד אנשים מרוויחים ממסחר יומי.
השאלה שנידונה בבית משפט היא האם מסחר יומי הוא עסק, אבל גם אם נאמר שהוא אכן עסק, לרוב מדובר בעסק מפסיד, בניגוד למקרה של אחמד המוכשר עד מאד. לפי הערכות שונות מעל 90% מסוחרי היום מפסידים. גם אלו שמרוויחים על פי רוב ירוויחו סכומים נמוכים יחסית. אלו שבאמת מרוויחים יפה, בדרך כלל סוחרים מקצועיים או מומחים למתמטיקה ורובוטי מסחר, מייצגים בדרך כלל שברי אחוזים בודדים מתוך סוחרי היום.
למרות זאת, הרשת מלאה באין סוף קורסים, הדרכות, עצות, גורואים ושאר מרעין בישין שלמרות שלדבריהם מרוויחים מיליונים בכל זאת טורחים לחלוק את סודותיהם, כמובן תמורת תשלום. השאלה המובנת מאליה היא אם אתה מרוויח כל כך הרבה כסף ממסחר מדוע אתה זקוק לבזבז זמן יקר שבו יכולת לייצר מזומנים ממסחר, בבניית קורסים, צילום סרטוני וידאו מושקעים, ניהול ושרות לקוחות. אחת הדרכים המנוסות והבדוקות להיות עשיר הוא למכור ספר או קורס על איך להיות עשיר.
- שמאי המקרקעין שמעריך: "בבאר שבע מי שמוכר בלחץ - מקבע הפסד; מי שמחכה - לא מפסיד"
- הפסדים של 100 מיליארד דולר מתחבאים בדוחות של בנק אוף אמריקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר במגיפה של ממש. הבטחות כלכליות חסרות בסיס שגובלות בהטעיה ממש של אנשים תמימים שמשלמים ממיטב כספם. דוגמאות שליקטתי מרחבי הרשתות החברתיות בכמה דקות: "היום אחרי למעלה מ-5 שנים שאני משקיע 10 שעות בשבוע ומכפיל את ההון שלי בכל שנה... הגיע הזמן להרחיב את מעגל האנשים שנהנים מהידע שצברתי" כתב אחד מאותם משקיעים. מרצה אחר, בן 26, מוכר קורס הכולל 2 מפגשי זום ועוד קורס סווינג להשקעות במחיר "מבצע" של 4500 שקל (במקום 7500!). גם חיפוש פשוט בגוגל יוביל לאינסוף "מכללות" וקורסים מן הסוג הזה שגובים הרבה מאד כסף כדי להפוך אתכם לעשירים דרך מסחר יומי בקורס של כמה שבועות. יחד עם זאת, המכללות האלו לא מכריחות אף אחד לפנות אליהן. אנשים בוחרים מרצונם החופשי לנסות ללמוד את הדרך שתביא אותם, לפי דעתם, לרווחה כלכלית. מפעילי הקורסים, שיעורים, ספרים ועצות בסך הכל פועלים לפרנסתם, האם יש רע בכך?
התורה מחולקת ל-54 פרשות, בשנה יש רק 52 שבתות, חלקן נופלות בחגים. זו הסיבה שמדי פעם קוראים שתי פרשות בשבת אחת, כמו לדוגמה השבת, בה נקרא את פרשיות אחרי מות וקדושים. אנחנו כבר אחרי אמצע ספר ויקרא, ובעצם בערך באמצע התורה כולה. ספר ויקרא, הנקרא גם "תורת כהנים" עוסק הרבה בהלכות הקשורות לקודש, כלומר הפעולות השונות הנעשות בבית המקדש על ידי הכהנים. אולם בליבו נמצאת פרשת קדושים הקוראת לקדושה של כלל הציבור ולא רק של הכהנים:
כלומר הצווי להיות "קדושים" מתייחס לכל עדת בני ישראל, ולא רק לכהנים או לאנשי הדת. ואיך ניתן להיות "קדושים"? הפרשה מלאה בסדרה ארוכה של מצוות. ספר החינוך, שנכתב בספרד במאה ה-13 על ידי מחבר לא ידוע (מקובל לייחסו לרבי אהרון הלוי מברצלונה) מונה בפרשה לא פחות מ-51 מצוות שונות, ואלו עוסקות בנושאים מגוונים מאד: כיבוד הורים, איסור עבודה זרה, החובה לאהוב איש את רעהו ולא לשנוא אחד את השני, ועוד ועוד. כלומר הקדושה והדרך להיות קדושים אינם קשורים רק להתנהגות הדתית, למקום המקדש או באופן כללי לקשר בין אדם לבורא, אלא היא נוגעת גם לתחומים שבין אדם לחברו ונובעת מהתנהגות מוסרית וערכית בכל תחומי החיים.
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
גם התחום הכלכלי לא נפקד מהפרשה ומהשאיפה להיות קדושים. רשימת המצוות הנוגעות לתחום הכלכלי מתחילה מעזרה לעניים בשורה של "מתנות עניים", כלומר חיובים שונים להפריש חלק מהתבואה למען העניים -
ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצור... לעני ולגר תעזב אותם".
היא כוללת גם דרישה למערכת משפט נקיה וישרה, ללא אכיפה בררנית, לא לטובת החלשים ולא לטובת החזקים:
"לא תעשה עוול במשפט, לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפוט עמיתך".
מסביר רש"י: "לא תשא פני דל - שלא תאמר עני הוא זה, והעשיר חייב לפרנסו, אזכנו בדין...". ולא תהדר פני גדול - "שלא תאמר עשיר הוא זה, בן גדולים הוא זה, היאך אבישנו ואראה בבשתו?... לכך נאמר לא תהדר פני גדול. בבית המשפט חייבים להיות סטנדרטים אחידים לכל הפנים ללא הבדל בשיוך החברתי, הכלכלי או המעמדי.
בין המצוות ה"כלכליות" חלק גדול לבעיות הונאה במסחר וביחסים הכלכליים בין אנשים. בין השאר: "לא תעשוק את רעך ולא תגזול. לא תלין פעלת שכיר איתך עד בוקר" (איסור הלנת שכר). ובהמשך: "לא תעשו עול במשפט, במידה במשקל ובמשורה. מאזני צדק, אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם" - בעבר כשהיו מוכרים על פי משקל היו שכיחות ההונאות באבני המשקל, וכנגד הונאה זו מגיעה האזהרה הזו.
כלומר, הקדושה עוברת דרך יחסי עבודה תקינים, מסחר שנעשה ביושר, מערכת משפט ששופטת על פי דין במקרים של מחלוקות כספיות ושומרת על זכות הקניין, וגם צדקה וחסד שנועדו לתמוך בחלשים בחברה.
בין כל המצוות הרבות והמגוונות בפרשה ישנו איסור מעניין שמקבל מספר משמעויות שונות ונראה לכאורה ככאילו הוא אינא קשור לתחום הכלכלי. בין איסור הלנת שכר לאיסור עשיית עוול במשפט, מוסיפה התורה שני איסורים נוספים:
לכן, מובן שחכמים מפרשים את האיסור הזה באופן סימבולי - אסור להכשיל אנשים בדברים בהם הם נחשבים כעיוורים, כלומר שאינם מבינים בהם. כך מפרש רש"י: "לפני הסומא בדבר (כלומר, שאינו מבין בתחום הזה), לא תתן עצה שאינה הוגנת לו. אל תאמר מכר שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו". לגבי התוספת בסוף הפסוק - ויראת מאלוקיך - מוסיף רש"י שכיון שלנו איך דרך לדעת האם נותן העצה מתכוון לטובה או לרעה, מזהירה התורה שיש לירוא מאלוקים, שהוא יודע מה באמת בלבך, האם התכונת לטובה או לרעה - ויראת מאלוקיך.
הרצון להעשיר או לכל הפחות לחיות חיי רווחה חזק מאד אצל כל אדם, ובצדק. זהוי שאיפה אנושית טבעית ופשוטה לחיות חיי שלווה ובטחון כלכלי. הבעיה היא שרצון כל כך חזק יוצר חולשה, והחולשה הזו היא פרצה הקוראת לגנב, אליה נכנסים כל אותם מוכרי עושר וגורואי השקעות מעלי אקספרס ומנסים למכור את מרכולתם. הם עושים זאת על ידי מכירה של חלומות גדולים על התעשרות מהירה מפעילות קלה ונעימה מול מסך מחשב. ואנשים רבים, "סומים בדבר" מקבלים את עצותיהם בשקיקה, רק כדי להתאכזב ולאבד את כספם במסחר שהסיכוי לנצח בו קלוש עד לא קיים, בטח לכאלה שרק עברו קורס מקוון של חמישה מפגשים.
מבלי להיכנס להגדרות ההלכתיות המדויקות של איסור "לפני עיוור", ומבלי להמעיט מהאחריות של אותם שמתפתים להפקיד את כספם על קרן הצבי עם קורסים מעין אלו, מכירת האשליות הזו היא מכשול גדול שיש מקום לפעול נגדו בצורה יותר תקיפה ממה שנוהגות הרשויות הנוגעות בדבר כעת. חברה שרוצה לחיות חיי קדושה, או לפחות חיי יושר והגינות, צריכה למנוע ניצול חולשות שכאלה.
לקריאה נוספת:
- 4.בן 28/04/2023 17:58הגב לתגובה זוהכי אהבתי את אלה שהגדילו לפרסם קורסי מסחר מתוך ציונות ואהבה לאנשים שיוכלו לעשות פרנסה נוספת במקביל. עצוב שכל אותם משווקים אלופים בשיווק. להזכיר לכולם שאותם משווקים גם נפלו לעוקץ אולי לא באשמתם אבל תלמידים הפסידו את כל כספם וזה חבל
- 3.רן 28/04/2023 15:47הגב לתגובה זוזהו שוק של עושי שוק שמיצרים תנודות חזקות, באמצעות רובוטיהם, במהלך המסחר כדי לגרוף רווחים ע"ח לקוחות פרטיים.
- 2.יהודי 28/04/2023 14:01הגב לתגובה זואין דבר שלא רמוז בתורה.
- 1.יוד 28/04/2023 11:59הגב לתגובה זוהכל על רגל אחת לא צריך רפורמה. לנהוג לפי זה והכל יבוא על מקומו בשלום
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
