אחרי מות קדושים: על מגיפת הקורסים למסחר יומי והבטחות לעושר מהיר

בקנדה רשאי כל אזרח לפתוח חשבון TSFA בו ניתן להפקיד עד 6500 דולר קנדי בשנה, וכל הרווחים מההשקעה פטורים ממס רווחי הון. בימים אלו נידון בבית המשפט מקרהו של פאריד אחמד, יועץ השקעות מוואנקובר, שפתח חשבון כזה בשנת 2009 והפקיד בו 5000 דולר (התקרה באותו זמן) מדי שנה במשך שלוש שנים. 15 אלף הדולר האלו הפכו עד סוף שנת 2011 ל-617 אלף דולר. איך קרה הנס? כישורי המסחר יומי הבאמת פנומנליים של אחמד. >>> לכל פרשות השבוע מדובר בתשואה מדהימה של מאות ואלפי אחוזים בשנה. לטענת התובע החשבון לא נועד להיות עסק, ומסחר יומי הוא עסק. אחמד כמובן טוען ש"אלו חוקי הפורמט", ועל רווחי השקעות בחשבנות TSFA לא משלמים מס. השופט פסק שעליו לשלם. אבל מה שחשוב להדגיש בסיפור הזה הוא עד כמה הסיפור של אחמד הוא יוצא דופן. מעט מאד אנשים מרוויחים כאלה סכומים ממסחר יומי. למעשה, מעט מאד אנשים מרוויחים ממסחר יומי.  השאלה שנידונה בבית משפט היא האם מסחר יומי הוא עסק, אבל גם אם נאמר שהוא אכן עסק, לרוב מדובר בעסק מפסיד, בניגוד למקרה של אחמד המוכשר עד מאד. לפי הערכות שונות מעל 90% מסוחרי היום מפסידים. גם אלו שמרוויחים על פי רוב ירוויחו סכומים נמוכים יחסית. אלו שבאמת מרוויחים יפה, בדרך כלל סוחרים מקצועיים או מומחים למתמטיקה ורובוטי מסחר, מייצגים בדרך כלל שברי אחוזים בודדים מתוך סוחרי היום. למרות זאת, הרשת מלאה באין סוף קורסים, הדרכות, עצות, גורואים ושאר מרעין בישין שלמרות שלדבריהם מרוויחים מיליונים בכל זאת טורחים לחלוק את סודותיהם, כמובן תמורת תשלום. השאלה המובנת מאליה היא אם אתה מרוויח כל כך הרבה כסף ממסחר מדוע אתה זקוק לבזבז זמן יקר שבו יכולת לייצר מזומנים ממסחר, בבניית קורסים, צילום סרטוני וידאו מושקעים, ניהול ושרות לקוחות. אחת הדרכים המנוסות והבדוקות להיות עשיר הוא למכור ספר או קורס על איך להיות עשיר.    מדובר במגיפה של ממש. הבטחות כלכליות חסרות בסיס שגובלות בהטעיה ממש של אנשים תמימים שמשלמים ממיטב כספם. דוגמאות שליקטתי מרחבי הרשתות החברתיות בכמה דקות: "היום אחרי למעלה מ-5 שנים שאני משקיע 10 שעות בשבוע ומכפיל את ההון שלי בכל שנה... הגיע הזמן להרחיב את מעגל האנשים שנהנים מהידע שצברתי" כתב אחד מאותם משקיעים. מרצה אחר, בן 26, מוכר קורס הכולל 2 מפגשי זום ועוד קורס סווינג להשקעות במחיר "מבצע" של 4500 שקל (במקום 7500!). גם חיפוש פשוט בגוגל יוביל לאינסוף "מכללות" וקורסים מן הסוג הזה שגובים הרבה מאד כסף כדי להפוך אתכם לעשירים דרך מסחר יומי בקורס של כמה שבועות. יחד עם זאת, המכללות האלו לא מכריחות אף אחד לפנות אליהן. אנשים בוחרים מרצונם החופשי לנסות ללמוד את הדרך שתביא אותם, לפי דעתם, לרווחה כלכלית. מפעילי הקורסים, שיעורים, ספרים ועצות בסך הכל פועלים לפרנסתם, האם יש רע בכך? התורה מחולקת ל-54 פרשות, בשנה יש רק 52 שבתות, חלקן נופלות בחגים. זו הסיבה שמדי פעם קוראים שתי פרשות בשבת אחת, כמו לדוגמה השבת, בה נקרא את פרשיות אחרי מות וקדושים. אנחנו כבר אחרי אמצע ספר ויקרא, ובעצם בערך באמצע התורה כולה. ספר ויקרא, הנקרא גם "תורת כהנים" עוסק הרבה בהלכות הקשורות לקודש, כלומר הפעולות השונות הנעשות בבית המקדש על ידי הכהנים. אולם בליבו נמצאת פרשת קדושים הקוראת לקדושה של כלל הציבור ולא רק של הכהנים:  

כלומר הצווי להיות "קדושים" מתייחס לכל עדת בני ישראל, ולא רק לכהנים או לאנשי הדת. ואיך ניתן להיות "קדושים"? הפרשה מלאה בסדרה ארוכה של מצוות. ספר החינוך, שנכתב בספרד במאה ה-13 על ידי מחבר לא ידוע (מקובל לייחסו לרבי אהרון הלוי מברצלונה) מונה בפרשה לא פחות מ-51 מצוות שונות, ואלו עוסקות בנושאים מגוונים מאד: כיבוד הורים, איסור עבודה זרה, החובה לאהוב איש את רעהו ולא לשנוא אחד את השני, ועוד ועוד. כלומר הקדושה והדרך להיות קדושים אינם קשורים רק להתנהגות הדתית, למקום המקדש או באופן כללי לקשר בין אדם לבורא, אלא היא נוגעת גם לתחומים שבין אדם לחברו ונובעת מהתנהגות מוסרית וערכית בכל תחומי החיים.    גם התחום הכלכלי לא נפקד מהפרשה ומהשאיפה להיות קדושים. רשימת המצוות הנוגעות לתחום הכלכלי מתחילה מעזרה לעניים בשורה של "מתנות עניים", כלומר חיובים שונים להפריש חלק מהתבואה למען העניים -  ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצור... לעני ולגר תעזב אותם".   היא כוללת גם דרישה למערכת משפט נקיה וישרה, ללא אכיפה בררנית, לא לטובת החלשים ולא לטובת החזקים:  "לא תעשה עוול במשפט, לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפוט עמיתך".  מסביר רש"י: "לא תשא פני דל - שלא תאמר עני הוא זה, והעשיר חייב לפרנסו, אזכנו בדין...". ולא תהדר פני גדול - "שלא תאמר עשיר הוא זה, בן גדולים הוא זה, היאך אבישנו ואראה בבשתו?... לכך נאמר לא תהדר פני גדול. בבית המשפט חייבים להיות סטנדרטים אחידים לכל הפנים ללא הבדל בשיוך החברתי, הכלכלי או המעמדי.    בין המצוות ה"כלכליות" חלק גדול לבעיות הונאה במסחר וביחסים הכלכליים בין אנשים. בין השאר: "לא תעשוק את רעך ולא תגזול. לא תלין פעלת שכיר איתך עד בוקר" (איסור הלנת שכר). ובהמשך: "לא תעשו עול במשפט, במידה במשקל ובמשורה. מאזני צדק, אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם" - בעבר כשהיו מוכרים על פי משקל היו שכיחות ההונאות באבני המשקל, וכנגד הונאה זו מגיעה האזהרה הזו.  כלומר, הקדושה עוברת דרך יחסי עבודה תקינים, מסחר שנעשה ביושר, מערכת משפט ששופטת על פי דין במקרים של מחלוקות כספיות ושומרת על זכות הקניין, וגם צדקה וחסד שנועדו לתמוך בחלשים בחברה.   בין כל המצוות הרבות והמגוונות בפרשה ישנו איסור מעניין שמקבל מספר משמעויות שונות ונראה לכאורה ככאילו הוא אינא קשור לתחום הכלכלי. בין איסור הלנת שכר לאיסור עשיית עוול במשפט, מוסיפה התורה שני איסורים נוספים:   לכן, מובן שחכמים מפרשים את האיסור הזה באופן סימבולי - אסור להכשיל אנשים בדברים בהם הם נחשבים כעיוורים, כלומר שאינם מבינים בהם. כך מפרש רש"י: "לפני הסומא בדבר (כלומר, שאינו מבין בתחום הזה), לא תתן עצה שאינה הוגנת לו. אל תאמר מכר שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו". לגבי התוספת בסוף הפסוק - ויראת מאלוקיך - מוסיף רש"י שכיון שלנו איך דרך לדעת האם נותן העצה מתכוון לטובה או לרעה, מזהירה התורה שיש לירוא מאלוקים, שהוא יודע מה באמת בלבך, האם התכונת לטובה או לרעה - ויראת מאלוקיך. הרצון להעשיר או לכל הפחות לחיות חיי רווחה חזק מאד אצל כל אדם, ובצדק. זהוי שאיפה אנושית טבעית ופשוטה לחיות חיי שלווה ובטחון כלכלי. הבעיה היא שרצון כל כך חזק יוצר חולשה, והחולשה הזו היא פרצה הקוראת לגנב, אליה נכנסים כל אותם מוכרי עושר וגורואי השקעות מעלי אקספרס ומנסים למכור את מרכולתם. הם עושים זאת על ידי מכירה של חלומות גדולים על התעשרות מהירה מפעילות קלה ונעימה מול מסך מחשב. ואנשים רבים, "סומים בדבר" מקבלים את עצותיהם בשקיקה, רק כדי להתאכזב ולאבד את כספם במסחר שהסיכוי לנצח בו קלוש עד לא קיים, בטח לכאלה שרק עברו קורס מקוון של חמישה מפגשים.  מבלי להיכנס להגדרות ההלכתיות המדויקות של איסור "לפני עיוור", ומבלי להמעיט מהאחריות של אותם שמתפתים להפקיד את כספם על קרן הצבי עם קורסים מעין אלו, מכירת האשליות הזו היא מכשול גדול שיש מקום לפעול נגדו בצורה יותר תקיפה ממה שנוהגות הרשויות הנוגעות בדבר כעת. חברה שרוצה לחיות חיי קדושה, או לפחות חיי יושר והגינות, צריכה למנוע ניצול חולשות שכאלה.    לקריאה נוספת: >>> פרשת אחרי מות-קדושים: מיהו שעיר לעזאזל?