הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

בדיקת המועצה לצרכנות ומשרד הכלכלה - רשת רמי לוי הזולה ביותר

עליות מחירים בכל המוצרים, פערי מחירים של עשרות אחוזים בין הרשתות; מי הרשת היקרה ביותר ואיפה הכי זול לקנות סכיני גילוח?

מערכת ביזפורטל | (8)
נושאים בכתבה המועצה לצרכנות קניות

בדיקת המועצה לצרכנות מגלה עליית מחירים של 2% מאוגוסט  ועלייה של 7% משנה שעברה. מוצרי יוניליוור רשמו עליה של 6%, בחודשים האחרונים; ההפרש בין הרשת הזולה והיקרה 16%.

 

המועצה לצרכנות  מפרסמת בדיקה חודשית מקיפה וחושפת פערים של 80% על אותו מוצ, כן היא חשפה שהרוב המוחלט של היבואנים ייקרו את המוצרים במהלך החודש האחרון בשיעור של 3%. בניגוד לידיעות המתפרסמות אודות מאבק רשתות המזון עם חברת יוניליוור, הרי שמתברר כי מוצרי החברה כבר רשמו התייקרות של 6% בממוצע בחודש האחרון.  גם ליימן שליסל יקרו בחודש האחרון את המחירים באופן חריג בשיעור של 5%. מנגד, פרוקטר גמבל, לא רק שלא ייקרה המוצרים, אלא המחיר הממוצע של מוצריה ירד השנה מול שנה קודמת ב 1%.

במוצרי דיפלומט  נרשמה עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לתאריך הבדיקה הקודמת - האם סתם נטפלים לדיפולמט, כי היא חלשה יותר מהחברות האחרות?

במוצרי יוניליוור  נרשמה  עלייה ממוצעת של כ- 6% בהשוואה לתאריך הבדיקה הקודמת. בקרב היצרנים נמדדה מגמה מתונה אבל עקבית של עליית מחירים. שעור העלייה החודשי אמנם היה כ-1% אך באופן מצטבר מתחילת השנה ניתן לראות עליה של 5% - 7%.

המועצה לצרכנות מפנה את תשומת לב הציבור לפערי מחירים משמעותיים ביותר בין רשתות המזון הקמעונאיות. לא רק בין הרשתות העירוניות לדיסקאונט, כי אם ובעיקר בין רשתות הדיסקאונט, בינן לבין עצמן.

הרשת הזולה ביותר רמי לוי, היקרה ביותר מגה בעיר. הפרש ביניהן 16% (כמו בבדיקה הקודמת). 

ההפרש בין הרשת העירונית הזולה ביותר (מחסני השוק בסיטי) והיקרה ביותר (מגה בעיר) - 9%.

עליות מחירים בכל הקטגוריות:

בבדיקה לפי קטגוריות נראה כי במספר קטגוריות מתוך המוצרים שנבדקו, נרשמו עליות בולטות יותר לעומת הבדיקה הקודמת. בשר קפוא וטרי (בקר) נרשמה עלייה ממוצעת של כ-5% בהשוואה לתאריך הבדיקה הקודמת. בדגים נרשמה עלייה של עד 8%; חטיפים עלו ב-6%, לחמים 5% ובכלל עלייה ממוצעת של כ-6% משנה לשנה.

בדיקת מחירי אותם מוצרים ברשתות השונות מגלה כי ההפרש יכול להגיע ליותר מ-100 שקל - סכיני גילוח 5 להבים לגבר לידית קבועה ג'ילט פיוזן 12 יחידות - נמכרים ב-248.5 שקל ברשת סופר פארם  וב-139 שקל ברשת בי. הפרש של  109 שקל (80%).

קיראו עוד ב"בארץ"

תרכובת מזון לתינוק על בסיס חלב שלב 2 גולד סימילאק 700 גרם נמכרת ב-94.9 שקל  ברשת yello , וב-54 שקל ברשת רמי לוי באינטרנט - הפרש של 41 שקל.

במקביל מפרסם גם משרד הכלכלה את עלות הסל הממוצע - ממוצע "סל המוצרים הבסיסי" לחודש אוקטובר הוא 967 שקל. סל המוצרים הנבחר עלה ב-19 שקל לעומת החודש הקודם. הפער בין הרשת היקרה לרשת הזולה ביותר בחודש אוקטובר הינו 36% שהם 311 שקל.

מתוך רשימת הרשתות שנבדקו, הרשת שמכרה את סל המוצרים הבסיסי במחיר היקר ביותר בחודש אוקטובר היא "סופר יודה" – עלות הסל הנבדק בחודש זה עומדת על  1,171 שקל. 

מתוך רשימת הרשתות שנבדקו, הרשת שמכרה את סל המוצרים הבסיסי במחיר הזול ביותר בחודש אוקטובר הינה "רמי לוי באינטרנט"  – עלות הסל הנבדק בחודש זה עומדת על 860 שקל. 

הנה הטבלה המלאה:

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מוזר 09/11/2022 17:12
    הגב לתגובה זו
    לדעתי הם גם יותר זולים מרמי לוי
  • 7.
    איתן 09/11/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
    והאינפלציה היא "הכי נמוכה מכל העולם".. די לשקרים של הלמ"ס ובנק ישראל!
  • 6.
    כתבה זו מוכיחה מעל לכל ספק שרמי לוי ביביסט (ל"ת)
    ממ 09/11/2022 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אלברט מהצפון 09/11/2022 11:41
    הגב לתגובה זו
    בנוסף הסחורה שלו לא משהו.לא שירות ,לא ניקיון
  • 4.
    שלום כהן 09/11/2022 11:37
    הגב לתגובה זו
    למה אושר עד לא נכנסה לרשימה.הם זולים מאוד
  • 3.
    כ.ד 09/11/2022 11:17
    הגב לתגובה זו
    אכן הם הכי זולים.קונה רק משם אבל הרבה פעמים חסר מחיר.המחיר בקופה לא תואם לאפליקציה.וחובה חובה לבדוק את הקבלה.תמיד יש טעויות .
  • 2.
    אלי 09/11/2022 11:01
    הגב לתגובה זו
    מדוע חצי חינם לא נמצאים תמיד בבדיקות האלה?
  • 1.
    שלומי 09/11/2022 10:31
    הגב לתגובה זו
    מה שלא כתוב זה שאתה עושה הזמנה ברמי לוי על סמך חלק מהמוצרים הזולים שם אבל תכלס בפועל חלקם לא נמצאים במלאי בכלל ואתה נתקעת עם יתר המוצרים שקנית על הדרך שהם יותר יקרים.
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין גירעון

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.

להמשך הכתבה לחץ כאן