הקניות הן חלק בלתי נפרד מחיי היומיום ומהפעילות הכלכלית של משקי הבית, ומהוות מנוע מרכזי בכלכלת הצריכה. מרכישת מוצרי מזון בסיסיים ועד קניית מוצרי חשמל, ביגוד ומותרות, דפוסי הצריכה משקפים את מצב הכלכלה ואת ביטחון הצרכנים.
בשנים האחרונות עברו הרגלי
הקנייה שינוי מהותי עם עליית המסחר המקוון, המאפשר רכישה מכל מקום ובכל שעה. השילוב בין חנויות פיזיות לפלטפורמות דיגיטליות יצר שוק תחרותי שבו נלחמים הקמעונאים על תשומת הלב וההוצאה של הצרכן.
תקופות כמו החגים ואירועי מכירות מיוחדים מהוות שיא בפעילות הקנייה,
ומשפיעות על הרשתות הקמעונאיות ועל שרשראות האספקה. לצד היתרונות, מעורר עולם הקניות המודרני שאלות של צרכנות מושכלת, השוואת מחירים והשפעת הפרסום על החלטות הרכישה של הציבור.
הרגלי הצריכה של הציבור נחשבים לאחד המדדים המרכזיים למצב הכלכלה ולביטחון הצרכנים.
בעולם שבו התחרות בין הקמעונאים על תשומת הלב וההוצאה של הצרכן הולכת ומתחדדת, הפכה הצרכנות המושכלת, ובכללה השוואת מחירים, לכלי חשוב בידי משקי הבית.
לקוח ותיק שילם מחיר מלא, לקוחה חדשה קיבלה 45% הנחה על קנייה מאותו הקישור - מה עומד מאחורי שיטת התמחור המפלה של ענקיות הרשת ואיך אתם יכולים לנצל אותה לטובתכם?
מדובר על מדד שנותן אינדיקציות מקדימות להוצאות משקי הבית; ירידת המדד עשויה לבשר על היחלשות של ההוצאות הללו בחודשים הבאים. זו ירידה שנייה ברציפות של המדד. גם מדד מנהלי הרכש מצביע על כיוון דומה וייתכן ששוק העבודה עלול להיחלש משמעותית בהמשך השנה. איפה בכל זאת החדשות הטובות?
סופר יודה היא הרשת היקרה ביותר - הרבה מעל כולם, הרשת הזולה ביותר ממשיכה להיות רמי לוי, כך על פי בדיקת סל המוצרים שערכה המועצה לצרכנות. המחיר הממוצע של הסל: 971 שקלים, עליה של 4 שקלים ביחס לחודש הקודם, ועליה של 20 שקל בשנה. בחנויות זהות מדובר על עליה של 32 שקלים בשנה
לפי בדיקה של משרד הכלכלה והתעשייה, הפער בין הרשת היקרה ביותר לזולה ביותר מגיע ל-28% - 707 שקל. נרשמה עלייה של 46 שקל בסל הנבדק מאז הבדיקה הקודמת שנערכה ב-12.9
כשהמחירים עולים, כוח הקנייה של הצרכנים מצטמצם. יחד עם זאת, רכישות נבונות וחיסכון בקנייה עשויים לסייע לצרכנים להחזיק מעמד עוד כמה חודשים. האם זה מספיק? ומה יהיה בהמשך?
גל האומיקרון מתחיל לחלוף והתוצאה עשויה להיות זינוק בצריכה. כך קרה גם בגלים הקודמים של הקורונה. אבל יש לפחות שתי בעיות - האם התעשייה תהיה מסוגלת לעמוד בביקושים המתפרצים, והאם השכר יעלה בקצב מהיר מדי ויגביר את האינפלציה?
