הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
כסף ואני

הציבור מטומטם אז הציבור משלם; על הפרשי המחירים בין טיב טעם ורמי לוי

למה שופרסל שלי, am:pm וטיב טעם יקרות יותר - כי הן מכירות אותנו, אנחנו לא נשווה מחירים, אנחנו לא ניסע לרמי לוי; פראיירים 
נמרוד סופרין | (14)
נושאים בכתבה טיב טעם קניות רמי לוי שופרסל

נסעתי עם עוד שלושה חברים לסוף שבוע רגוע בצפון. מצאנו בית מהמם ומתוק באייר בי אנד בי במחיר סביר בבית הלל ותכננו להביא כמה נתחים טובים, קצת קמפרי, תפוזים ורמקול. יצאנו בחמישי בבוקר, עצרנו באיטליז שתמיד אני קונה ממנו והחלטנו שאת שאר הקניות נעשה כמה שיותר קרוב לצפון; מבחינתם בגלל שזה זול יותר וקרוב יותר לדירה ככה ששום דבר לא יתקלקל או משהו ומבחינתי בגלל שרציתי כמה שיותר מקום לרגליים בדרך הארוכה.

אחרי שעתיים וקצת הגענו לקרית שמונה ועצרנו ברמי לוי. מילאנו את העגלה בירקות ופירות ותבלינים ושמן זית וחלב וכמה חטיפים ומים וארגז זירו וכשהגענו לקופה ורצינו לשלם הם התלהבו ממש מכמה שזה זול ואני לא כל כך הבנתי עד כמה זה באמת זול יותר ממה שאנחנו מכירים. אז כן, היו הרבה דברים שהם כאילו חלק מהמותג שלו ואז הרגשתי שאני לא יכול לעשות את ההשוואה כי אני לא יודע מה איכות המוצר, אבל לקחתי את הקבלה וחיפשתי דברים שהם זהים לחלוטין כדי שאוכל להשוות.

למשל ארגז זירו. ברמי לוי עולה 43 שקלים, ואני בטיב טעם משלם 46. אוקי. לא סוף העולם. נגיד יוגורט חלבון. ברמי לוי ארבע שבעים ובטיב טעם שש שלושים. גם, לא סוף העולם. לא סוף העולם אבל כן משגע. קלאסיקה של הציבור מטומטם אז הציבור משלם. ואני הציבור. ואני המטומטם.

באופן כללי אני בקושי עושה קניות הביתה. כאילו, מעבר לביצים, טונה, טחינה וכמה נקניקיות במקפיא שתמיד שם, אני עושה קניות על פי יום. כלומר, בגלל שאני גר לבד וזה לא שאני מבשל לעצמי כל ערב, ואני לא רוצה שדברים סתם ירקבו ויתקלקלו וישבו במקרר, בעיקר כי אני מעדיף שהכסף יהיה בחשבון הבנק ולא על המדף במקרר, אני קונה על פי ארוחה. באופן תאורטי אין עם זה בעיה, כאילו, זה לא שאם אני קונה קילו מלפפונים או שמונה קילו מלפפונים זה משנה את המחיר, אבל יש פה שתי בעיות.

הראשונה היא שתמיד כשאני הולך לסופר ויודע שאני הולך לבשל לעצמי הערב ארוחה אני אוטומטית מתפזר קצת. אני מרגיש שמגיע לי פרס על זה שלא הזמנתי בוולט סלט בשמונים שקל, ואז אין בעיה פתאום להוסיף לסל איזה סלמון מעושן למנה ראשונה או להתפנק על גבינה טובה מהוויטרינה וכבר זה עולה לי יותר מהסלט בשמונים שקל בוולט; והבעיה השנייה היא שבגלל שזה כל כך אקראי, אני פשוט הולך לטיב טעם שנמצא דקה מהבית שלי.

אני הרי לא אסע עכשיו עד רמי לוי בשביל שלושה מלפפונים ובצל. וגם אין לי אוטו, אז גם אם הייתי מחליט שאני עכשיו הופך להיות הבן אדם האחראי והשקול בהיסטוריה והולך לעשות קניות ברמי לוי, אין לי איך לסחוב יותר משתיים שלוש שקיות הביתה. וגם, עוד איזה נתון שיכול להשפיע על ההחלטה שלי, זה שאין רמי לוי בתל אביב. מהסיבה הפשוטה שזה לא קהל היעד שלו. אין באזור שלי משפחות גדולות שעושות קניות גדולות, אין מכוניות שיסחבו את כל השקיות כי אין חניה בעיר הזאת ובעיקר, אין לאף אחד כוח להילחם את המלחמות האלה.

כי אני לא היחיד שלא אסע ואתאמץ בשביל לעשות קניות הביתה בקצת זול יותר. ואני לא היחיד שהמקרר שלו נראה ככה. ואני לא היחיד שלא מבשל לעצמו כל היום אוכל ואני לא היחיד שמזמין בוולט. זה לא סתם שאנחנו מוקפים באמ:פמ וטיב טעם ושופרסל שלי, הם יודעים איפה להיות. הם יודעים את כל הדברים האלה. אז מה אני מופתע שאותו מוצר בדיוק מתומחר שונה? ממה אני כל כך משתגע שאותו הזירו בדיוק עולה אחרת? מסתבר שמבחינתם זה לא משנה על מה אתה משלם, זה משנה מי משלם.

קיראו עוד ב"בארץ"

ואני לא יודע אם אני יותר שונא אותם על זה או את עצמי על זה שאני נכנס להם בקטגוריה הזאת. ולא, זה לא עניין של אחריות אישית. זה עניין של אחריות חברתית. זה עניין של לא לנצל אחד את השני. זה עניין של לא להיות צינים אחד לשני. סליחה על הרוח המחאתית, אבל הזירו הזה התסיס אותי.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    גולדפינגר 26/03/2023 11:53
    הגב לתגובה זו
    מה שמניע את הצרכן זה חווית הקניה, אם באפשרותו לשלם את המחיר הצרכן יחפש את חווית הקניה הטובה ביותר לו.
  • 12.
    אורן 26/03/2023 10:28
    הגב לתגובה זו
    על נוחות משלמים
  • 11.
    לא נכנס לטיב טעם שלא יהיה לי מח של חזיר (ל"ת)
    אנונימי 26/03/2023 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    רינה 26/03/2023 07:56
    הגב לתגובה זו
    יש דברים שלא נמכרים בכלל אצל רמי לוי. אגב, רמי לוי "הזול" נמצא מחוץ לערים ויש הרבה אנשים לא ניידים וכבר עדיף לקנות קצת ליד הבית.
  • 9.
    88 26/03/2023 07:55
    הגב לתגובה זו
    הגיגים של בחור בן 28. נו באמת.
  • 8.
    שלומי 26/03/2023 07:48
    הגב לתגובה זו
    אין מחשבה לחסוך קצת. עבדתם קשה בשביל הכסף הזה
  • 7.
    חחח אהבתי את הכתבה (ל"ת)
    יורם 26/03/2023 06:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יאיר 26/03/2023 03:22
    הגב לתגובה זו
    אז נכון שאתה נורא מרוגש שאתה גר בתל אביב ובטוח שזה משאת נפשם של כולם אז יאללה די עם הריגושים
  • 5.
    האזרח 26/03/2023 02:29
    הגב לתגובה זו
    כמו כל התל אביבים אתם קורבנות של סגנון חייכם נעולים בכלא שיצרתם לעצמכם לא יכולים להזיז את הרכב ,לא יכולים לנסוע לסופר,עושים קניות חשק כל רגע ומשלמים על זה ככה שתמיד תישאר עני או בממוצע התחתון מי משלם על סלט 80 שח??? הרי בסופר תקנה ב25 שח לסלט לכל השבוע, אתה רווק ב100 שח ברמי לוי אתה עושה קניות לשבוע + ונהנה , אבל אתה סטלן יורד למטה קונה במכולת גזל ב80 שח מה שבסופר גדול יעלה לך 30-35 שח ואחרי זה בוכה למה אתה פרייאר ,למה כי את שמאלני? ואתה קורבן של שחיתות השמאל
  • 4.
    שפוי 26/03/2023 02:18
    הגב לתגובה זו
    אני מוכן לשלם יותר עבור סופר לא כשר שפתוח גם בשבתות. ולגבי שופרסל, הם תמיד היו חזירים, רק חבל שהם גם לא מוכרים שם כאלו..
  • 3.
    הכריחו אותך לכתוב משהו? (ל"ת)
    כך זה נראה 26/03/2023 02:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה הפואנטה של הכתבה הזאת (ל"ת)
    מה 26/03/2023 00:23
    הגב לתגובה זו
  • פרסות סמויה (ל"ת)
    חן 26/03/2023 02:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קראתי שבתור איש שכותב במדורי כלכלה וזה שאתה מעדיף 25/03/2023 22:47
    הגב לתגובה זו
    קראתי שבתור איש שכותב במדורי כלכלה וזה שאתה מעדיף שהכסף שלך יישב בבנק פה עצרתי את הקריאה ואומר לך לך תרא מה צריך לעשות עם כסף במקום שישב בבנק ושאתה נותן לבנק להרוויח ממך
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין גירעון

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.

להמשך הכתבה לחץ כאן