גם בארצות הברית וגם בישראל ניתן להניח במידה רבה של ודאות שסיום החורף והתחלת האביב, לצד היחלשותו של גל האומיקרון כאשר רבים מאזרחי ישראל מחוסנים בחיסון שלישי (שלא לדבר על רביעי), לצד כל הנדבקים שהגוף שלהם כבר הצליח לייצר חסינות מוגברת, חוזרים למשרדים, לבתי הספר, לפעילויות פנאי אישיות ועוד.

החזרה לשגרה של אחרי הקורונה צפויה מן הסתם להיות דומה למה שקרה בארץ ובעולם אחרי הגלים הקודמים של הקורונה. הוצאות הצרכנים על שירותים זינקו אחרי הסגרה הראשון ב-9% ואחרי הסגר השני ב-4%.

גם בישראל המספרים היו דומים והצביעו על פעילות מחודשת של הכלכלה. החברות שהדבר בא אצלן לידי ביטוי בצורה הברורה ביותר היו כמובן מניות הקניונים כמו עזריאלי קבוצה -1.22% , מליסרון -0.69% וביג -1.8% , שאחרי שהציגו נפילה של עשרות אחוזים בהכנסות ורשמו גם הפסדים בגלל הסגרים של הקורונה - הצליחו לרשום בחזרה הכנסות ורווחים עם פתיחת הכלכלה מחדש, וכן מניות התיירות כמו פתאל החזקות -1.11% , ישרוטל -0.08% ודן מלונות 0% .

בכל מקרה, התגברות מהירה של הביקושים, מעל להיצע, יגררו לחץ חזק על מגזרי האירוח והפנאי שנפגעו קשה. בארה"ב נותרו עדיין 1.2 מיליון משרות פנויות יותר מאשר לפני מגיפת הקורונה. וגם בישראל זה המצב: למעשה, מזה כחצי שנה מספר המשרות הפנויות בישראל נמצא בשיאים היסטוריים של 140 אלף משרות פנויות - יש ביקוש גבוה לעובדים בתחומי המלונאות למשל, אבל אנשים לא רוצים לבוא לעבוד. המשמעות תהיה מן הסתם גם שבעלי המלונות יצטרכו להעלות את השכר ובמקביל האינפלציה גם צפויה לעלות. 

• "המוכרים מאבדים כוח, הקונים מחכים. השאלה היא מי יישבר קודם"
• אינטל איבדה חצי משוויה מתחילת השנה; זה יכול להימשך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בארה"ב כמו בארה"ב זה קורה מהר יותר מאשר בישראל. בעוד האינפלציה בישראל הגיעה בשנה ל-2.8%, בארה"ב האינפלציה קפצה השנה ב-7%, הקצב המהיר ביותר מזה 40 שנה. גם באנגליה האינפלציה חצתה את ה-5%.

בארה"ב יש 10 מיליון משרות פנויות, וכולם מדברים על ה'התפטרות הגדולה' - תופעה חדשה של אנשים שדווקא בזמן הקורונה עוזבים את מקומות העבודה ומחפשים מקום עבודה חדש. בארה"ב כבר מזהירים מפני הבעיה: "עובדים הם הלהיט החדש. זו לא תהיה בעיית ביקוש - יש כל כך הרבה מחסור בצוות שיהיה קשה לעמוד בכל הביקוש הזה" אומר הכלכלן טום סינמס מבנק ההשקעות ג'פריס. בנוסף, סקר כח אדם של גולדמן זאקס הראה כי 97% מהעסקים הקטנים אומרים שהמחסור בכח אדם פוגע בהם בשורת הרווח.

הפתיחה המחודשת של הכלכלה תגרום לאנשים לבזבז יותר - בקורונה אנשים חסכו כי הכל היה סגור

התיאוריה הכלכלית אומרת - וגם הנתונים ההיסטוריים מראים - שכאשר אנשים מרגישים ביטחון הם מוציאים יותר כסף, וכאשר הם חוששים (למשל, כשהם רואים ירידות חזקות בשווקים) אז תחושת הביטחון שלהם מתערערת והם מוצאים פחות כסף.

• בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
• האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

במקביל, בזמן הקורונה אנשים גם פחות יצאו לבלות, פחות מסעדות ופאבים, אנשים גם טסו פחות לחו"ל ולמעשה חסכו יותר בכפייה, גם אם לא מרצון. כן צריך לומר שבזמן הזה אנשים מצאו לעצמם דרכים שונות ומשונות לבזבז בכל זאת כסף, כמו - אנשים שפוטרו מהעבודה והחליטו 'לפנק' את עצמם במכונית חדשה - אתם אמיתיים??? או אנשים שהחליטו שהקורונה היא בדיוק הזמן לשפץ את הבית או בכלל לרכוש דירה חדשה (כזכור, המשכנתאות בישראל שברו בשנת 2021 ב-50% את שיא כל הזמנים הקודם והגיעו ל-115 מיליארד שקל). אבל גם אחרי כל ההוצאות האלה - בסך הכל אנשים עדיין ביזבזו פחות - והביקושים האלה צפויים לחזור.

התקווה עם הפתיחה המחודשת הזו של העולם, אומרים כלכלנים, היא שהצרכנים יתחילו להרגיש אמון מתמשך יותר בביטחון הכלכלי שלהם, מה שיוביל אותם להוציא יותר כסף ולעודד את הצמיחה. לפחות כפי שמקווים בינתיים, העובדה שכל כך הרבה אנשים חלו בקורונה תאפשר תקופה שבה יש מספיק חסינות עדר (גם אם לתקופה קצרה ולא ידועה) של הדבקה פחותה יותר. נכון לעכשיו, המקרים החדשים של האומיקרון מדבקים אמנם יותר אבל יוצרים מחלה קלה ולא חמורה. לכן מקווים במערכת הבריאות לעבור ממצב של 'מגיפה' למצב של 'מחלה אנדמית-עונתית', וכפי שאמר למשל ביל גייטס - שכאשר האומיקרון יעבור המחלה תהפוך פשוט ל"שפעת עונתית".

גם האמריקאים עצמם צופים עלייה בפעילות הכלכלית. באופן כללי, הצרכנים צופים בממוצע שהוצאות משק הבית שלהם יעלו ב-4.6% בשנה הקרובה, כך על פי סקר של הפד' שפורסם ביום שני האחרון. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז שהחלו לאסוף את נתוני הסדרה ב-2015.

עם זאת, ככל הנראה הזינוק הכלכלי אחרי האומיקרון יהיה מתון יותר מאשר אחרי הסגרים הקודמים ולו בשל העובדה שהפעם אין סיוע ממשלתי (לא בארץ וגם לא בארה"ב) וגם היחלשות הגל איטית יותר מאשר בפעמים הקודמות. עם זאת, עדיין העובדה שהגל יעבור עשוי לסייע.

לדברי סימנס "אני חושב שאנשים יהיו אפילו יותר באופוריה כלפי זה אם נרגיש שהפעם זה הסוף של המגיפה. במקרה כזה זה ירגיש כמו בום".

בפועל, המשמעות היא שהגידול בצריכה יהיה לא בתחום הסחורות אלא בתחום השירותים. כך, בעוד הוצאות הסחורות נמצאות ב-20% מעל הממוצע, הרי שההוצאות בתחום השירותים נמצאות ב-5% מתחת לרמה הזו, כך לפי טורם פור'צלי, הכלכלן הראשי לכלכלת ארצות הברית של RBC Capital Markets.

אבל בכל זאת יש בעיה

אז נכון שבהתחשב בכמות השקלים הפנויים שיש לציבור וגם העובדה שהביקושים כבושים כבר תקופה ארוכה עשויים לגרום לאנשים להוציא יותר, אבל ההוצאה הזו יכולה לגדול רק בכמות שסקטור השירותים יכול לספק. הסכנה היא שהחזרה לשגרה תהיה מהירה יותר ממה שהתעשייה - שגם כך מוכה, מתוחה בגלל עליית המחירים (אינפלציה) והמחסור בכח אדם בעקבות הקורונה - מסוגלת להכיל.

לשם ההמחשה, חלק מבתי המלון, בעיקר כאלה שפונים לנסיעות עסקים, מגבילים את הקיבולת במלון ל-70%, פשוט כי אין להם צוות לנקות ולנהל את כל חדרי המלון, כך על פי האנליט פטריק סקולס, אנליסט ב-Truist Securities.

אז האם המשמעות היא שנראה העלאת שכר בישראל וגם בעולם? ככל הנראה כן, וזאת במטרה למשוך עובדים ולהעלות מחירים כדי לכסות את עלויות העבודה הנוספות, לצד העליה במחירי הסחורות (למרות שזו צפויה להתמתן בסופו של דבר, גם כאשר ייפתר המשבר בשרשראות האספקה בעולם). המשמעות של עליית שכר מהירה מדי תהיה גם כמובן עלייה באינפלציה - שגם כך כאמור כבר משתוללת במערב.